בא כוח הכנסת עו"ד ברט: נפלו פגמים בהליך החקיקה

אמש התקיים בהיכל בית המשפט העליון בירושלים דיון בעניין העתירות נגד תיקון מס' 28 לחוק שירות הביטחון, או בשמו הידוע, חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים שבשורה תחתונה קובע הוראת שעה המונעת, למשך תקופה של חצי שנה, את מעצרם של עריקים מהציבור החרדי. את הדיון הוביל המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג. שאר השופטים שישבו בהרכב הם דוד מינץ, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, רות רונן, יחיאל כשר, אלכס שטיין, יעל וילנר ודפנה ברק-ארז.

כזכור וכפי שדיווחנו, השופט גרוסקופף שישב גם אתמול בהרכב הדיון, הוציא צו על תנאי המקפיא את יישום התיקון לחוק שעבר בכנסת בפרק זמן של פחות מיממה מחקיקתו, בשל חמשת העתירות שהוגשו לבג"ץ בגינו, מצד הארגונים 'התנועה לאיכות השלטון', 'ישראל חופשית ו'אחים ואחיות לנשק', וכן מצד חברי הכנסת יאיר לפיד (ביחד בראשות בנט) ואביגדור ליברמן (ישראל ביתנו).

ראשון לדבר היה עו"ד יצחק ברט המייצג את הייעוץ המשפטי לכנסת. באופן חריג ביותר, בייחוד בדיונים האחרונים בבג"ץ בהן ממש חלק מאותן העותרות, עתרו נגד הממשלה והכנסת – עו"ד ברט לא צידד בחוק ואמר כי החוק לא עומד בקנה אחד עם תקנון הכנסת, ולשאלתו של השופט גרוסקופף, האם הייעוץ המשפטי לכנסת טוען כי אין מנוס מביטול החוק, הוא ענה כי "כנראה שאין ברירה". זוהי עמדה חריגה מצד עו"ד ברט, שנתפס כשמרן מאוד בכל הנוגע להתערבות בג"ץ בהחלטות הכנסת והממשלה, ומצביע ככל הנראה על ליקויים אמיתיים בחקיקה.

לטענת עו"ד ברט, התיקון לחקיקה אינו עומד בקנה אחד עם הצעת החוק המקורית, שתוכנה היה שילוב חרדים בתעסוקה, בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי, כפי שהוצגה בקריאה ראשונה: "אם בוחנים את הצעת החוק לקריאה ראשונה, לעומת החוק כפי שנחקק – אין מנוס מלהגיע למסקנה שמדובר בנושא חדש … בסופו של יום, ההסדר שנחקק – הנושא שלו שונה לגמרי", הסביר עו"ד ברט איך התכלית המקורית שונה לחלוטין מזו שעברה בחקיקה בפועל, שהיא הקפאת אכיפה ומעצר בני ישיבות עריקים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת כי צו לצו: בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצר עריקים

עוד מאת אוריה שילת נציב תלונות השופטים קולה קיבל תלונה על הראשון לציון

כשהגיע תורו של עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון לדבר, הוא ניצל את המעמד דווקא כדי לפתוח בעקיצה כנגד עו"ד ברט, ואמר: "יש רגעים שקורים פעם בחיים וצריך לנצור אותם לנצח. לשמוע את חברי עו"ד ברט טוען באופן הזה ומגן על האינטרס הציבורי – זה רגע מכונן, אני חושב שאסור לגעת בו ואסור לקלקל". יאמר לזכותו של השופט גרוסקופף, שעמד ומחה כנגד הדברים ואמר כי הוא חושב שעו"ד ברט תמיד מגן על האינטרס הציבורי, ולא כפי שעו"ד שרגא ניסה "להחמיא" לו. יתרה מכך, הטיעונים של עו"ד ברט כנגד החוק לא קשורים ל"אינטרס הציבורי" כפי שעו"ד שרגא מנסה לסלף, אלא לפגמים שנפלו בהליך החקיקה עצמו – מה שדווקא מראה על מקצועיות וחוסר פוזיציה של עו"ד ברט, בניגוד ל"חברו", יו"ר התנועה לאיכות השלטון.

לקראת סוף הדיון, נתן השופט סולברג את רשות הדיון לעו"ד נתן רוזנבלט, המייצג את המבקשים להצטרף לדיון מטעם הארגון החרדי 'אמת ליעקב בישראל'. עו"ד רוזנבלט פתח ואמר כי הוא אינו מדבר בשם הציבור החרדי, אלא בשם האדם החרדי (לא מובן מה זה בכלל אומר, שכן הציבור החרדי מורכב מפרטים שהם האדם החרדי): "האדם החרדי שיש לו ילדים בגיל גיוס ויודע מה זה להתנדב, שהקים את יד שרה, עזר מציון, זק"א, ידידים ועוד אלף ארגונים שכולם מבוססים על התנדבות מלאה ומוחלטת למען הזולת, ולא משנה מי הזולת. האדם החרדי שיודע שיש מלחמה ויודע שצריכים אותו, יודע את המשמעות של מלחמת מצווה – לא צריכים ללמד אותו ויודע מה זה פיקוח נפש מדוחה את כל התורה", אך למרות כל הפתיחה הארוכה, המשיך עו"ד רוזנבלט: "האדם החרדי הזה לא יכול להתגייס, גם אם הוא רוצה, מכיוון שהתורה אוסרת עליו, אין מה לעשות. התורה אוסרת עליו להתגייס במצב הנוכחי בו העניינים לא מוסדרים כך שהוא יכול להיכנס לצבא כחרדי ולצאת כחרדי, כל זמן שאין הוראה מגדולי ישראל שמותר להתגייס – אסור להתגייס".

הקטע הכי אבסורדי בנאום, היה כאשר ניסה עו"ד רוזנבלט להתחנף בפני שופטי העליון, ולהשוות אותם לגדולי הדור החרדים: "אתם לימדתם אותנו שהחוק הכתוב לא כל כך חשוב, מה שחשוב זה מה שבית המשפט אומר, הפרשנות. לנו יש את גדולי ישראל, כל מועצות גדולי ישראל – אין אחד מהם שהורה שמותר להתגייס במצב הנוכחי, כל זמן שאין הסדרה", ובזאת סתר, באופן שאינו מתוחכם במיוחד, את העמדה שעליה הוא אמור להגן, שאין בסמכות בג"ץ לבטל את תיקון החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים, שחוקק על ידי הכנסת, וה"פרשנות" של שופטי בג"ץ עלולה לבטלו.

רוזנבלט המשיך וזעק: "האם זה ראוי במדינה דמוקרטית להעמיד את האדם בדילמה אם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או לשמוע בקול החוק". השופט מינץ קטע אותו וענה: "אני שומע את הדברים ואני לא מאמין. יש איסור תורני להתגייס? זה כשלעצמו נתון למחלוקת רצינית מאוד", רוזנבלט קטע אותו והשיב כי אכן "כל גדולי ישראל" אסרו גיוס לצבא. השופט מינץ ענה: "לא כל גדולי ישראל. אדוני מדבר באופן מגזרי". דבריו של עו"ד רוזנבלט נובעים מן הזלזול האוטומטי הידוע של חלקים גדולים בציבור החרדי, בגדולי ישראל שאינם נמנים על הציבור הם שייכים, כאילו עמדתם התורנית כלל אינה רלוונטית בשיח ההלכתי.

בסיכומו של הדיון, אמר המשנה לנשיא סולברג כי השופטים ידונו בדברים ויפרסמו את פסק הדין בהקדם, נמתין.