צה"ל פתח בחקירה פלילית נגד סמג"ד שירה לעבר רכבי חירום

אין חולק על כך שמזה למעלה מאלף ימים, מנהל צה"ל לחימה עצימה במספר רב של חזיתות, תוך הידרשות למשימות מגוונות במציאות מבצעית מורכבת ביותר. על אך שהמלחמה טרם הסתיימה וכוחות צה"ל פרוסים מעבר לגבולות מצפון, דרום ומזרח – בוחר צה"ל להמשיך לתחקר אירועים חריגים שקרו במהלך לחימה. זאת "במסגרת חובותיו של צה"ל בהתאם לדין הבין-לאומי והדין הישראלי", על פי לשונו של דובר צה"ל.

תחקירים אלה מהווים בין שאר בסיס להחלטות של הפרקליטות הצבאית, ביחס לשאלת פתיחתה של חקירה פלילית. הכוחות והמשאבים שמשקיעים בצה"ל באירועים אלה, הם כמעט בלתי נתפסים. מאז פרוץ המלחמה, סיים המנגנון לתחקר כ-150 אירועים (!!!) והעבירם לבחינת הפרקליטות הצבאית. לאחרונה התקבלו החלטות משפטיות בעניינם של חמישה אירועים אשר זכו לתהודה ציבורית.

מקוממת במיוחד ההחלטה לפתוח בחקירת מצ"ח בחשד לעבירה פלילית בשני אירועים מבצעיים אלו, שבהם הלוחמים פתחו באש תוך כדי פעילות מבצעית מורכבת ומוקפת איומים בעיצומה של הלחימה. באירוע הראשון, מינואר 2024 בעיר עזה, כוח צה"ל זיהה רכב שהתקרב לעברו בצורה חשודה בעודו נוסע בניגוד לכיוון הפינוי שהוגדר מראש לתושבי האזור, וביצע לעברו ירי.

בהמשך, בעקבות דיווחים על נפגעים ברכב – שבו נהרגו חמישה בני אדם ונותרו בחיים שתי ילדות – תואמה הגעת אמבולנס של הסהר האדום לחילוצן. אלא שעם הגעתו של האמבולנס לנקודה, נורה לעברו פגז והביא למותם של שני הפרמדיקים, ובחלוף מספר ימים חולצו מהמקום גופותיהן של שתי הילדות (הינד רג'אב ובת דודתה ליאן) לצד שאר הנוסעים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

באירוע השני, ממרץ 2025 בתל א-סולטן, כוח צה"ל נערך במארב כחלק ממאמץ תומך לפשיטה חטיבתית וזיהה רכב שנע על ציר מרכזי, העריך כי מדובר ברכב של חמאס ופתח לעברו באש. שעות לאחר מכן דווח לכוח על חמישה רכבים נוספים שנעים לעברו במהירות גבוהה, נעצרו בסמוך אליו מאוד ונוסעיהם פרקו במהירות, מה שהוביל את הכוח לקבל החלטה מיידית לפתוח באש, לצד ירי נוסף לעבר רכב שהגיע לזירה כרבע שעה לאחר מכן.

בדיעבד התברר כי הרכבים היו כבאית, אמבולנסים ורכב או"ם, ובאירוע נהרגו 15 פלשתינים – ששישה מהם אושרו בתחקיר כפעילי חמאס. חרף זיהוי פעילי הטרור בשטח, סכנת החיים המיידית, ערפל הקרב והחשש המוצדק מניצול רכבי הצלה לפיגועים, הוחלט לגרור את הלוחמים והמפקדים לחקירה פלילית של מצ"ח.

את הניתוק והעוול במקרה של תל א-סולטן כבר הביא עמיתי יוני רוטנברג כאן ב'בשבע' לפני כשנה. על תגובת הלוחמים לשיירת הרכבים השועטת הוא מבהיר כי "החשד שעולה הוא יותר ממובן מאליו: אלה לא רכבים שעברו שם במקרה, אלא במובהק נסעו אל מקום האירוע, ובנוסף הם נסעו יחד מה שמלמד על התארגנות יזומה. הלוחמים בפיקודו של נ' נערכים מיד לסיבוב נוסף של לחימה, הפעם מאתגר ומסוכן הרבה יותר".

כשרוטנברג ניגש לפרק את טענת הצ'קלקות שהכשילה את הלוחמים, הוא מצטט מתוך התחקיר עצמו ומפרש את התנאים בשטח: "בתחקיר הסופי נכתב שהצ'קלקות אומנם פעלו, אך 'מפקד הכוח לא זיהה תחילה כי מדובר באמבולנסים, בשל שדה ראייה מוגבל בשעות לילה…' אמצעי ראיית הלילה הקיימים בצה"ל, לסוגיהם השונים, אינם יודעים להציג צבעים. בדרך כלל תראה דרכם עולם בגוני ירוק או שחור־לבן. כשהכוח רואה רכבים שועטים אליו, עם אורות מרצדים, הוא לא קולט מיד שמדובר באמבולנסים של הסהר האדום. אלה יכולים להיות רכבי משטרה של חמאס, טנדרים עם פרוז'קטור עליון שמיטלטל במהמורות הכביש או סתם רכב שהצמיד לעצמו צ'קלקה. לכן הרושם שהתקבל מיד, בהתאם לנסיבות שהזכרנו קודם, הוא שמדובר בתגבורת, והתגובה המהירה הייתה בהתאם".

רוטנברג הפנה זרקור אל המציאות שמאחורי חסינות רכבי הסיוע: "עד השבעה באוקטובר התנהלה מין הצגה בהסכמת שני הצדדים, לפיה עזתי שלובש מדי אונר"א, סהר אדום או וסט עיתונאי – יש להתייחס אליו כבלתי מעורב ובעל חסינות גורפת. בזמן הטבח, כשעיתונאים ועובדי אונר"א שעטו עם המחבלים כדי לרצוח ולחטוף, החסינות המזויפת הוסרה. ומה לגבי הסהר האדום? עשרות מקרים של מעורבות ממשית שלהם במערך הטרור של חמאס תועדו תוך כדי הלחימה, אך בתחקיר ממשיכים לדבר על צ'קלקה אדומה כסמל לשלום ודו־קיום".

בתגובה אמר השר בן גביר: "ההחלטה של צה״ל לבצע תחקירים ולאחר מכן במצ״ח החליטו לחקור את קציני צה״ל, שהרגישו מאויימים, ופתחו באש נגד אמבולנסים שחשבו כי ישנם מחבלים בתוכו – היא החלטה מקוממת והזויה. לוחמי צה״ל, בכל הגזרות צריכים לפעול בצורה מקצועית ונחושה״.

אל הביקורת על היעדר הגיבוי המבצעי מצטרף גם קולם של המשפחות השכולות והדרג הציבורי. אליהו ליבמן, אביו של אליקים הי"ד שנרצח באסון הנובה ומועמד מפלגת 'נעם לישראל', מציב תפיסה נחרצת מול ההחלטה המקוממת: "אנחנו במלחמה מול אויב אכזר שקם להשמידנו, וחייבים לקיים כפשוטו את מאמר חז"ל: 'הקם להורגך – השכם להורגו'. לוחמי צה"ל הגיבורים כבר שילמו בחייהם ונרצחו בשמחת תורה עקב היעדר התרעה ומענה. כשיוצאים למלחמה, הגיבוי ללוחמים הוא קריטי – הן לרוח הלחימה והן להעברת מסר חד לאויב. חובת ההוכחה לקיומם של חפים מפשע מוטלת על האויב בלבד, ולא עלינו; מה גם שבזמן מלחמה לרוב אין חפים מפשע, אלא בעיקר מחפים על פשע".

לדבריו, מי ששופט לוחמים בזמן מלחמה – גם אם נפלה טעות בשיקול הדעת – ואינו דן אותם לכף זכות, מסכן באופן ישיר את ביטחון המדינה. "צעד כזה גורם ללוחמים להסס באירוע הבא, ומעביר מסר מסוכן לאויב שהוא יכול להמשיך ולנצל רכבי חירום והצלה. אנו דורשים מצה"ל לגבות באופן מוחלט כל פעולה התקפית של חייליו. במלחמה עדיפים תמיד סוסים דוהרים, ועדיפים אלפי הרוגים לאויב על פני שריטה של לוחם צה"ל אחד. כפי שלימדנו דוד המלך: 'ארדפה אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם', וכפי שהזהירו חז"ל: כל המרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר על רחמנים. אנחנו עומדים באופן נחרץ לצד לוחמינו ומחויבים להשמדת האויב, כי כל דרך אחרת מסכנת את עצם קיומו של עם ישראל".