רק 40% הפעוטות בגילאים 0-3 רשומים למסגרות מפוקחות

כשליש מהפעוטות בישראל נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל על ידי המדינה, ובגילאי שנתיים עד שלוש קבוצה יכולה לכלול עד 30 פעוטות, לעומת 8 בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקאית. על רקע הפערים, שותפות "בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך", שמובילה עמותת 121, מציגה הצעה לתוכנית לאומית לחינוך מלידה עד גיל שלוש שתשפר את איכות המסגרות, תגדיל את הסבסוד ותבטיח נגישות לכל משפחה.

בעמותת 121, שהוקמה בכדי להביא שינויים חברתיים ולהניע אותם גם במסגרת הפרלמנטרית, ולכן מכונה 121, כדימוי לרצון להוות את נציג הציבור הנוסף בכנסת, טוענים כי בישראל חיים כיום כ-550 אלף פעוטות בגילאי לידה עד שלוש, אך מערכת החינוך שאמורה ללוות אותם בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם נמצאת במשבר מתמשך. רק כ־40% מהפעוטות נמצאים במסגרות מפוקחות, וכשליש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל. זאת דווקא בתקופה שבה המוח מגיע לכ־90% מנפחו הסופי ושבה לחינוך איכותי יכולה להיות השפעה משמעותית על התפתחות הילד ועל צמצום פערים.

לדבריהם, הפער בין ישראל למדינות המפותחות ניכר גם בהשקעה הציבורית. המדינה משקיעה בחינוך לגיל הרך פחות מעשירית מהממוצע במדינות ה-OECD.  המשמעות היא שרוב הנטל הכלכלי מוטל על המשפחות: בישראל ההורים מממנים כ־70% מעלות המעונות, לעומת כ־25% בלבד במדינות המפותחות.

"התנאים שבהם שוהים הפעוטות רחוקים מהמקובל בעולם", אומרים בעמותת 121 ומפרטים: "על פי החוק, בגילאי לידה עד  15 חודשים התקן הוא מטפלת אחת לשישה פעוטות, לעומת שלושה בממוצע במדינות המפותחות. בגילאי 24-15 חודשים מטפלת אחראית על תשעה פעוטות, לעומת שישה פעוטות ב-OECD, ובגילאי 24-36 חודשים המטפלת אחראית על 11 פעוטות, לעומת שבעה בממוצע במדינות המפותחות".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י

עוד מאת אוריה שילת הומור מגויס

"הפער בולט גם בגודל הקבוצות", מוסיפים מטעם העמותה ומסבירים: "בגילאי לידה עד 15 חודשים לפי החוק בישראל קבוצה יכולה לכלול עד 20 פעוטות, לעומת שישה בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקאית. בגילאי 24-15 חודשים קבוצה יכולה לכלול עד 24 פעוטות, לעומת שמונה לפי המלצות האקדמיה האמריקאית ובגילאי 36-24 חודשים עד 30 פעוטות, לעומת שמונה בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקאית".

לצד הצפיפות במעונות היום המפוקחים ובמסגרות הפרטיות, מערכת החינוך לגיל הרך בישראל מתמודדת עם משבר מתמשך בכוח האדם. הדרישה כיום היא הכשרה של 220 שעות בלבד למטפלת – כאשר מחצית מהמטפלות בפועל כלל לא עברו הכשרה מקצועית. ברוב מדינות ה-OECD,  לעומת זאת, נדרשת השכלה אקדמית. תנאי ההעסקה והשכר מקשים גם על גיוס מחנכות ועל שימורן לאורך זמן.

"גם הפיקוח על המסגרות חלקי", מוסיפים מטעם המטה בדאגה ומסבירים: "בישראל רק מסגרת שבה שבעה פעוטות ומעלה מחויבת ברישיון ובפיקוח, בעוד שבמדינות המפותחות, כל מסגרת נדרשת לרישיון".

על רקע מצב זה, מבקשים חברי שותפות "בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך", שהקימה ומובילה עמותת 121, הצעה לתוכנית לאומית לחינוך בגילאי לידה עד שלוש. לדבריהם, ההצעה מבוססת על מחקר השוואתי של מערכות החינוך לגיל הרך במדינות מפותחות, לצד בחינה מקיפה של המצב בישראל, וגובשה בשיתוף עשרות ארגונים, אנשי מקצוע וחוקרים.

התוכנית מבקשת להפוך את החינוך מלידה עד גיל שלוש לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בישראל, שתפעל תחת משרד החינוך ובפיקוחו, ומתבססת על שלושה עקרונות מרכזיים: חינוך איכותי, חינוך מסובסד וחינוך נגיש.

חינוך איכותי: צמצום משמעותי של מספר הפעוטות בכל קבוצה, תוך שיפור יחס הצוות לילדים. בגילאי 12-6 חודשים מוצע יחס של מטפלת אחת לשלושה פעוטות וקבוצה של עד תשעה ילדים; בגילאי 24-12 חודשים מטפלת אחת לשישה פעוטות וקבוצה של עד 12; ובגילאי 36-24 חודשים מטפלת אחת לשבעה פעוטות וקבוצה של עד 14 ילדים.

בנוסף, בכל קבוצה תהיה גננת ראשית בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך. במקרים של מחסור בכוח אדם, היא תוכל להיות בעלת הכשרה אקדמית מקוצרת בהיקף של חצי תואר. השכר יעלה בהתאם לרמת ההשכלה, בצמוד לשכר הגננות לגילאי 3-6 ולמסד הדרכה מקצועית קבועה למטפלות.

חינוך מסובסד: הגדלת השתתפות המדינה בעלות המסגרות וליצור מנגנון סבסוד המבוסס על יכולתה הכלכלית של המשפחה, כך שכל משפחה תוכל לבחור במסגרת איכותית ללא תלות במצבה הכלכלי. לפי האומדן, התקצוב הכולל לפעוט במסגרת יעמוד על כ־4,000 ש"ח בחודש, ותשלום ההורים הממוצע יעמוד על כ־2,000 ש"ח.

חינוך נגיש: הטלת סמכות הניהול על המדינה והרשויות המקומיות, בדומה לחינוך מגילאי 3 ומעלה כיום. משרד החינוך יהיה אחראי על המדיניות, אמות המידה, התקצוב והפיקוח, והרשויות המקומיות יהיו אחראיות להבטחת היצע המסגרות וליישום המדיניות בשטח. בנוסף, מוצע להרחיב את האחריות הממשלתית למסגרות שבהן שלושה פעוטות ומעלה.

כיום ההשקעה הממשלתית בחינוך לגילאי לידה עד שלוש עומדת על כ־2 מיליארד ש"ח בשנה (כולל הסבסוד להורים), כ־2% בלבד מתקציב משרד החינוך, שעומד על כ־97 מיליארד ש"ח. לפי אומדן עמותת 121, יישום מלא של התוכנית ידרוש תוספת תקציבית של כ־8 מיליארד ש"ח בשנה, בהנחה שכ־342 אלף פעוטות ישתלבו במסגרות. בנוסף, מוצעת הארכת חופשת הלידה ל־26 שבועות, בעלות מוערכת של כ־3.7 מיליארד ש"ח.

לצד ההשקעה הנדרשת, חברת נומריקס ערכה עבור התוכנית ניתוח עלות־תועלת שבחן את התועלת הכלכלית שלה בטווח הארוך. לפי הניתוח, מול עלות מוערכת של כ־12.2 מיליארד ש"ח, התוכנית צפויה לייצר תועלת של כ־3.6 מיליארד ש"ח מהגדלת השתתפות ההורים בשוק העבודה, כ־11.6 מיליארד ש"ח מהגדלת התעסוקה וההכנסה העתידית של הפעוטות כשיגיעו לבגרות וכ־11.2 מיליארד ש"ח מהפחתת פשיעה. בסך הכול מדובר בתועלות של כ־26.4 מיליארד ש"ח ובתועלת כלכלית נטו של כ־14.2 מיליארד ש"ח.

החישוב אינו כולל תועלות נוספות, ובהן חיסכון למערכות הבריאות והרווחה והשפעה חיובית על מערכת החינוך. ועדת שפירא, שבחנה את מערכת החינוך בראי החינוך המיוחד, העריכה כי טיוב השירות בגני הילדים יאפשר ליותר ילדים להשתלב בחינוך הכללי וכי ניתן יהיה לצמצם לפחות 50% מגני החינוך המיוחד. המשמעות היא ששיפור המענים בשנים המוקדמות עשוי לייצר גם חיסכון ציבורי נוסף שאינו נכלל בחישוב של נומריקס.

טלי ניר, יו"ר מייסדת של עמותת 121, שמובילה את שותפות "בידיים טובות": "ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח: המעונות צפופים, השכר של המחנכות נמוך וקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי. כשמחנכת אחראית על יותר מדי פעוטות, קשה להעניק לכל ילד את תשומת הלב שהוא זקוק לה ולזהות בזמן מצוקות וקשיים התפתחותיים. בשנים הקריטיות ביותר להתפתחות הילד, המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר בחינוך מלידה עד גיל שלוש. זה לא רק הדבר המוסרי והחברתי לעשות, זה גם ההשקעה הטובה ביותר כלכלית למדינה. התוכנית הלאומית שאנחנו מציעים נועדה להבטיח חינוך איכותי, מסובסד ונגיש לכל ילד, באמצעות שיפור התקינה, השקעה בהכשרת המחנכות ובשכרן והרחבת האחריות של המדינה על החינוך בגיל הרך."

שותפות "בידיים טובות" קוראת למפלגות המתמודדות בבחירות להתחייב כי בממשלה הבאה יוקם צוות בין־משרדי בראשות משרד החינוך, שיגבש תוכנית לאומית לחינוך מלידה עד גיל שלוש וימליץ על הצעדים והתקציבים הנדרשים ליישומה.