בי"ד חב"ד לבית המשפט: פנו הבנייה ליד בית העלמין בחברון

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש הגיש עתירה מינהלית ובקשה דחופה למתן צו ביניים לבית המשפט, בדרישה חד-משמעית להפסיק מיידית את כל עבודות הבנייה, החפירה, הריצוף והצבת הקרוואנים בלב חלקת חב"ד ההיסטורית. העתירה הוגשה נגד מועצת התכנון העליונה, המנהל האזרחי, מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, המועצה המקומית חברון והמשרד לשירותי דת.

לפי העתירה המפורטת, המועצה המקומית חברון וגורמים מטעמה ביצעו בשטח עבודות עפר נרחבות, סללו דרך גישה מעל סוללת עפר ("הרמפה"), הציבו מבנים ואף שיכנו במקום משפחות מתיישבים – כל זאת בזמן שהעבודות ממשיכות בשטח גם בימים אלו. בחב"ד מציינים כי בטרם הפנייה לערכאות, ניסו רבני החסידות ובא כוחם, הרב יצחק דב גלבשטיין, לנהל שיח בדרכי נועם, אך פניותיהם נתקלו בהתעלמות והבנייה נמשכה.

בעתירה מפורט כיצד לאורך השנים הוכר מעמדה המרכזי והבלעדי של חסידות חב"ד בכל הנוגע לניהול, שימור ופיתוח החלקה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה והקמת ועדת היגוי מכוח החלטת ממשלה שהקצתה תקציבים ייעודיים לשיקום בית העלמין.

בעתירה מציגים רבני חב"ד תשתית ראייתית והלכתית במרכזה עומדת חוות דעתו של הרב יעקב רוז'ה, חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת כבוד המת, שקבע באופן חד-משמעי לאחר סיור בשטח ועיון במפות ובממצאים כי השטח מלא קברים ודינו כבית קברות על כל המשתמע, ועל כן אסור לסלול בו דרך או להניח בו מבנים. לחוות דעת זו הצטרפו עמדותיהם של בית דין צדק של העדה החרדית, רבנים נוספים, וכן חוות דעת מקצועיות, שהזהירו מפני פגיעה במערות קבורה ובקברים מתקופות שונות הנמצאים מתחת לתוואי הדרך.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

עוד מאת יוסף ארנפלד חשד: כבאי תושב כפר קאסם תכנן פיגועי ענק

מנגד, במועצה המקומית חברון דוחים את הטענות, מצביעים על מקום הרמפה, ומבהירים כי בינה לבין מיקום הקברים נעשתה בדיקת גישוש על פי הנחיית הרב רוז'ה. "בחפירה נמצא סלע האם ולא נמצאו סימנים לקברים. החפירה איששה את השרטוט במדידה שנעשה על ידי הרב קלונסקי זצ"ל בשנת 1936, מאז בטוח לא קברו שם".

מכיוון ששני הצדדים נתלים בדעה הרב יעקב רוזה, פנינו אליו כדי לקבל את התייחסותו, אך הוא סרב להתראיין בנושא.

במועצת חברון מבהירים כי בית העלמין האשכנזי העתיק בחברון, מנוהל על ידי המועצה הדתית בחכירה ל-99 שנים מטעם המנהל האזרחי. "אכן בבית העלמין נבנה כולל על ידי תנועת חב"ד באישור המועצה הדתית. הכולל ללא היתר בניה אך אנו מסייעים למועצה הדתית להסדיר היתר בניה למקום. כחלק מהתוכנית שביקשו חב"ד לקדם במקום, הונחה רמפת נגישות במקום שנמצא בחפירות בדיקה בפיקוח הלכתי של ראש חברא קדישא, ללא חשש קברים".

לדבריהם, מיקום הקברים העתיקים ידוע במדידות ותמונות טרם השחיתו הירדנים את בית העלמין העתיק. "גורמים המזוהים עם תנועת חב"ד, הגישו בקשה (בהמשך לבקשה דומה מטעם תנועת "שלום עכשיו") שעיריית חברון הערבית, תפנה את השכונה היהודית בתואנה שהיתר הבניה באדמות מינהל אלו,לא הוסדרו. המועצה המקומית חברון פועלת להסדרת היתר זה,כחלק מהסדרת תב"ע שלא עודכנה משנת 1944. מהלך זה הינו חלק מהמהלך הגדול לחזרה לשאר אדמות היהודים, שנגזלו מאיתנו באזור על ידי הערבים. עוד נציין שגם בשכונה זו כמו בשכונות אחרות בחרדת קודש של יישוב וקדושת חברון, המועצה מבצעת בדיקות הלכתיות קפדניות בתיאום עם המועצה הדתית".

אמש (ראשון) קבע השופט בהחלטתו כי בתוך מעט יותר משבוע, עד ליום שלישי הבא, על הנתבעים להגיש את תגובתם לעתירה – ואז יוכרע אם יינתן צו ביניים שיקפיא את העבודות בשטח. למעשה, מתחת למעטה הטיעונים המשפטיים וההלכתיים, מסתמן כי מדובר במלחמת שליטה עמוקה על מתחם בית העלמין ההיסטורי: מצד אחד חסידות חב"ד, הרואה במקום נכס רוחני והיסטורי בעל זיקה בלעדית, ומנגד המועצה המקומית והמועצה הדתית חברון, השואפות להחיל את סמכותן התכנונית והניהולית במתחם. תוצאות ההליך המשפטי עשויות לקבוע לא רק את עתיד העבודות הספציפיות הללו, אלא גם לחרוץ את הזהות של הגורם שינהל בפועל את אחד האתרים החשובים ביותר בעיר האבות.