בג"ץ הודיע לממשלה: אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ"י בתקופת בחירות

סיכול המינוי הצליח: בג"ץ הודיע לממשלה כי לא יאשר את מינויו של יהודה אליהו לתפקיד ראש רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי אין אפשרות למנות מישהו לתפקיד רגיש כל כך סמוך לבחירות. גם כהונתו כמ"מ ראש רמ"י שאמורה היתה להסתיים בעוד יומיים, לא תוארך. ההחלטה מגיעה לאחר שהמינוי של אליהו כבר אושר בממשלה, ואז נבלם ע"י בית המשפט בטענות על הליך מינוי לא תקין.

כזכור, יהודה אליהו מונה לתפקיד ראש רמ"י עוד בזמן שהכנסת תפקדה כסדרה, בטרם התפזרה לפגרת הבחירות. האישור עבר את המלצת ועדת האיתור, ומאוחר יותר את הממשלה. מי שהוביל למינוי הוא שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.  אליהו מונה לתפקיד הרגיש לאחר שהיה הגורם האחראי על המהפכה שהוביל השר סמוטריץ' ביהודה ושומרון בקדנציה החולפת. המינוי של אליהו נועד להעתיק את ההצלחות ביו"ש גם לזירות אחרות, כדוגמת הנגב והגליל. ראשי הרשויות בצפון ובדרום תמכו בצורה נלהבת במינויו, אך בתוך רמ"י עצמה היו גורמי כוח שפעלו כדי לסכל את המינוי. הסיבה: אליהו תכנן, ואף הלך בתהליכים, להוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות רמ"י.

כנגד רמ"י עלו בשנים האחרונות טענות כבדות משקל, לפיהן לרמ"י יש חלק מרכזי בעובדה שהאחיזה היהודית בנגב ובעיקר בגליל נפגעה קשות, וכיום מרחבים רבים באזורים אלה בעלי רוב ערבי. במערכת הבחירות הנוכחית סוגיית ייהוד הנגב והגליל היא סוגייה מרכזית בקרב מפלגות הקואליציה, והמינוי של אליהו היה מוסכם על כולן.

בג"ץ חייב הליך מחודש, ואז אסר על קיומו

כבר כשאליהו מונה ניסו גורמים במשרד השיכון לבלום את מינויו. הסיבה הרשמית היתה "קרבתו" לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הקרבה המדוברת היא קרבה משפחתית רחוקה בין השניים, לצד קשרי ידידות ושיתוף פעולה ארוך שנים ביניהם. טיעון נוסף נגד מינויו של אליהו היה קרבתו לאחד מחברי ועדת האיתור. יש לציין שבמקרים קודמים "קרבות" מעין אלה לא היוו עילה לפסילה.

אולי יעניין אתכם

עוד באקטואליה העיניים של יהודה ושומרון: חמ"ל JSR יוצא למלחמה בפייק ניוז

עוד באקטואליה האקרים חיממו מקפיאים באירופה ל-80 מעלות: טונות מזון נזרקו

ביולי האחרון ביטל בג"ץ את המינוי הקבוע של אליהו לתפקיד, בהסכמת הממשלה, כאשר הדיון הוחזר לועדת האיתור. בועדה אליהו אמור היה להתמודד בשנית. בינתיים, בג"ץ איפשר לממשלה למנות את אליהו בתור ממלא מקום ראש רמ"י, עד לבחירת מועמד קבוע. אלא שבזמן ביטול המינוי, ישראל כבר נכנסה לבחירות. בהחלטה המקורית נקבע כי הליך המינוי יחל מחדש. אלא שהחלטה שהתקבלה היום טען בית המשפט טיעון מקומם.

לפי דברי השופטים, ההחלטה המקורית אמנם התקבלה כשישראל כבר נכנסה לבחירות, ואכן נאמר בה כי הליך המינוי צריך להתחיל מחדש, אך לא נאמר בהחלטה המקורית דבר על ניהול הליך הבחירה בתקופת הבחירות. ולכן, כך כותבים השופטים, החלטה של היועמ"שית להתנגד למינוי בשל קיומן של הבחירות עומדת בעיניה. לאור ההחלטה, נלקחה מהממשלה האפשרות למנות את אליהו באופן קבוע לתפקיד.

מעבר לביטול האפשרות למינוי קבע, החלטת השופטים והייעוץ המשפטי של מרד השיכון מנעו גם את הארכת כהונתו של אליהו כמ"מ בלבד. הניסיונות להדיח את אליהו לא רק ממינוי קבע אלא גם מכהונה כממלא מקום החלו מיד לאחר ההחלטה הקודמת של בית המשפט. כל זאת לאור העובדה שאליהו כבר החל לבצע מינויים מחוץ למערכת, ובמטרה לבלום את השינויים אותם הוא ניסה לבצע.

סיכול הרשום על שמו של חיים כץ

מי שלבסוף הובילו למהלך שסיים את כהונתו של אליהו הם יו"ר ועדת העובדים של רמ"י שלי ירמיהו ושר השיכון חיים כץ. הטענות שהועלו נגד אליהו עסקו בהדרת נשים. כץ זימן את אליהו לשימוע לפני פיטורים, אך חזר בו בעקבות הודעתו של ראש הממשלה נתניהו כי אליהו לא יפוטר ויישאר בתפקידו. אלא שהזימון המדובר הוביל את יועמ"שית משרד השיכון, אפרת פרוקצ'יה, להודיע כי קיים קושי ממשי להאריך את כהונתו הזמנית של אליהו. פרוקצ'יה, כלתה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר אילה פרוקצ'יה, פעלה מן הרגע הראשון לבלום את מינויו של אליהו לתפקיד.

בג"ץ, כאמור, אסר על המשך קידום המינוי, בטענה כי מדובר בתקופת בחירות ועל כן אין לקדם את ההליך. יש להזכיר כי בימי הממשלה הקודמת בג"ץ אפשר לקדם מינויים רגישים והליכים מדיניים בלתי הפיכים תוך כדי מערכ הבחירות. כך למשל אושר בממשלה מינויו הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, תוך כדי תקופת הבחירות, כאשר היו פחות משבועיים לפתיחת הקלפיות. גם הסכם הגז מול חיזבאללה שהוביל ראש הממשלה דאז יאיר לפיד, בו ישראל ויתרה על מים טריטוריאליים, נוצר ונחתם תוך כדי אותה מערכת הבחירות. בשני המקרים הללו בג"ץ לא מצא לנכון לעצור את התהליכים הרגישים, בניגוד למינויו של אליהו.

בלימת המינוי של אליהו ניצבת בניגוד מוחלט להחלטת בג"ץ ממערכת הבחירות הנוכחית, בכל הקשור לבחירתו המחודשת של מבקר המדינה. כזכור, בג"ץ ביטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה בעקבות שערוריית תיעוד ההצבעות ע"י חברי ליכוד במהלך סיבוב ב' של הבחירות. בעקבות העתירות בנושא, בג"ץ חייב את הכנסת לבחור מחדש את מבקר המדינה, וזה למרות שישראל כבר נכנסה לתקופת בחירות.