ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

לאחר התקיפה הקטלנית של החות'ים בסוף השבוע שעבר על שדה התעופה המלך חאלד בריאד – שבה נמנו יותר מ־300 פצועים ו־12 הרוגים, מהם גם אזרח אמריקני – הגיעה התגובה: תקיפה סעודית (שלישי) נגד מתקני הנפט של החות'ים, מערבית לבירה צנעא.

החות'ים מצידם ניסו להקטין את תוצאות התקיפה הסעודית. הדובר החות'י יחיא סריע מיהר להצהיר כי המתקן שהותקף הוא בכלל "ריק ממוצרי נפט וחסר ערך צבאי כמטרה". אבל למרות זאת, הפעולה הסעודית גררה מיד איומים מצד החות'ים על יעדים אסטרטגיים של חברת הנפט הסעודית ארמקו ועל נמל התעופה בריאד. סריע שיגר איום מפורש והודיע שכל מתקפה על עיר הבירה צנעא "תיענה בתקיפה כואבת ונחרצת בבירת סעודיה, ריאד". ואכן, כמה שעות אחר כך כבר דווח על תקיפות של החות'ים בריאד.

בשבועות האחרונים סעודיה מתמודדת כמעט לבדה מול אש חות'ית בלתי פוסקת. בשלב זה, אף שסעודיה הביעה את רצונה כי ארצות הברית תיקח חלק פעיל במלחמה נגד החות'ים, האמריקנים מהססים ומסתפקים בסיוע מודיעיני. ואולם בעקבות העלייה במתיחות האזורית בימים האחרונים, תקף הנשיא טראמפ באופן פומבי את התנהלות החות'ים ואמר: "החות'ים מתנהגים רע מאוד… עכשיו הם שוב הרימו ראש, כנראה בהוראת איראן", רמז טראמפ לקשר שבין המיליציה התימנית לטהרן. טראמפ המשיך בטון המאיים וציין: "הם חזרו לפעול בצורה מרושעת במיוחד. הם תוקפים את סעודיה ומנסים בכוונה להעלות את מחירי הנפט, כנראה לקראת בחירות האמצע בארצות הברית. זה לא יפה… אני אהיה כאן גם אחרי בחירות האמצע, ואני לעולם לא אשכח".

בינתיים סופן של המהלומות ההדדיות לא נראה באופק. החות'ים מגבירים את האש לעבר סעודיה והמערכה, כך נראה, רחוקה מלהסתיים. אך זו לא הפעם הראשונה. לסעודים היסטוריה סבוכה וקשה מול החות'ים. בשנת 2014 השתלטו המורדים החות'ים על צנעא, בירת תימן, וסילקו ממנה את ממשלת תימן. סעודיה ראתה בכך איום ישיר כלפיה ומיהרה להקים קואליציה צבאית של מדינות ערב נגד החות'ים. הקואליציה בהובלת סעודיה תקפה את החות'ים מהאוויר, הטילה עליהם מצור ימי ותמכה בממשלת תימן במאבקה במורדים. אלא שהחות'ים לא נכנעו והמשיכו בעקשנות בשלהם. החות'ים, היושבים על שטח מדינה עצום, מחזיקים בצבא גדול של בין 150 ל־350 אלף איש, על פי הערכות שונות. הם גרמו בסעודיה לנזקים אדירים בתשתיות הנפט והאנרגיה. שמונה שנים נמשכה המערכה, אך סעודיה הגדולה לא הצליחה להכניע את החות'ים, וכך בשנת 2022 הושגה הפסקת אש בין הצדדים. מאז נשמר שקט יחסי ומוגבל, שקט שבחודשים האחרונים הופר, וגובה הלהבות הולך ועולה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

בנושא 1216b תרחיש התקפה על בסיס נבטים הוא ריאלי ומיידי – ויתפוס אותנו לא מוכנים

החות'ים הם ארגון טרור למוד קרבות. מדינות חזקות וגדולות לא הצליחו להביס אותו למרות תקיפות מהאוויר, תקיפות של יעדים אסטרטגיים וניסיונות לפגוע בנמלים. הוא מחזיק בארסנל גדול במיוחד של אמצעי לחימה, רובם אם לא כולם מתוצרת איראנית, וכיום, לאחר היחלשות חמאס וחיזבאללה, רואה בעצמו גורם מרכזי בציר ההתנגדות. החות'ים מזדהים עם איראן בשל היותה פטרון מרכזי ובשל זיקה אידאולוגית משותפת, ועם זאת הם לא חשים מחויבים לה באופן מלא ופועלים לא מעט באופן עצמאי.

במלחמתם בשכנתם סעודיה רואים החות'ים הזדמנות למתג את עצמם כשחקן אזורי בולט, המסוגל לאיים על נתיבי שיט ומאגרי אנרגיה. התבססותם לאחרונה באזור באב אל־מנדב והפגיעה באתרי אנרגיה מדאיגות את העולם (שבינתיים בוחר שלא לעשות דבר ומותיר את סעודיה לבד במערכה). סעודיה נמצאת תחת אש וכרגע היא הנפגעת העיקרית מתקיפות החות'ים, אך ברור לכולם כי ההשלכות הן גלובליות, בעלייה במחירי הנפט ובשיבוש ממשי בשוק האנרגיה והסחר הבין־לאומי.

וכשעיני העולם נשואות לעבר פעולות המלחמה של המליציה התימנית, עולה השאלה: כיצד ארגון טרור קטן יחסית מצליח לאיים ולפגוע כך במדינה חזקה ומבוססת, ובעולם בכלל? האם ידה של איראן גם במערכה הנוכחית? האם פנינו למלחמת התשה ארוכת שנים, כפי שכבר היה בעבר? היכן מדינות ערב, ומדוע הן לא נחלצות לעזרת ריאד? האם ארצות הברית או ישראל ייחלצו לבסוף לעזרת סעודיה? עד כמה האינטרס הישראלי דווקא בעת הזאת הוא לחתור ליצירת ברית אסטרטגית עם ערב הסעודית? ועד כמה בהתעצמות החות'ית יש משום איום גובר על ישראל?

האמריקנים לא גובים תשלום מאיראן

ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן, חות'ים ומיליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי, ומרצה לתואר שני באוניברסיטת חיפה, מצביע על הבעייתיות הרבה שבמדיניות ארצות הברית מול האיום החות'י ומתריע כי קיימת לכך השלכה ישירה לאיום החות'ים על ישראל. "עוד פעם האמריקנים לא מגלים הצטיינות בקריאת השטח", הוא קובל, "טראמפ ממקד את כל המאמץ שלו מול איראן בשני היבטים: סוגיית הגרעין ופתיחה מחודשת של מצרי הורמוז, שהאיראנים סגרו. אבל מכיוון שטראמפ לא פועל מול הסוגיה האיראנית על כלל היבטיה, נוצרה בזירה החות'ית תזכורת לכך שאי אפשר להתעלם מהבעיה שאיראן יוצרת באמצעות תמיכתה בגורמי הטרור באזור. החות'ים, כמו חיזבאללה וכמו חמאס ואחרים, הם גורם שנתמך בידי איראן ולא היה יכול להגיע ליכולות צבאיות כאלה בלי תמיכה איראנית", מדגיש מנשרוף.

"טראמפ אמר בעבר שעל כל טיל שתימן תירה, אנחנו נגיב נגד איראן עצמה. טראמפ גם ניהל קמפיין צבאי בשיתוף פעולה עם בריטניה נגד החות'ים בשנת 2025, אבל הוא לא זכה לתוצאות משמעותיות. ומה שקרה הוא שהחות'ים צברו ביטחון עצמי והם מסתכלים על המפה האזורית, רואים את ההתנהלות של האמריקנים בסוגיה האיראנית ומבינים שיש להם שעת כושר. כמעט מאז פרוץ המלחמה יכולנו לראות הצהרות של בכירים איראנים, כולל מפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני, שמאוד ציפו שהחות'ים יסגרו את מצר באב אל־מנדב, כדי להעצים את הלחץ על השוק העולמי ועל מאגרי האנרגיה בעולם, להקפיץ מחירים ובכך להשיג עוד מנוף אסטרטגי לאיראן מול האמריקנים ומול ישראל".

אם כן ברור שהעקבות של איראן נמצאות גם בזירה החות'ית?

"בהחלט ניתן לראות את הלחץ האיראני על החות'ים, אבל חשוב להבין שהחות'ים הם לא עושי דברם של האיראנים. הם לא חיזבאללה, הם לא שלוח קלאסי, לא פרוקסי כפי שאנחנו רגילים לראות, אלא הם שותף אסטרטגי של איראן. הם מקבלים תמיכה מסיבית מטהרן, גם פיננסית וגם מזוינת, אבל הם קנאים מאוד לעצמאות שלהם".

אז מה קרה שפתאום הם מנסים לכבוש את מצר באב אל־מנדב, דבר שתואם את האינטרס האיראני?

"זה נכון שהם נענו לציפיות מצד איראן, אבל הם גם מבינים שאין למעשה שום מחסום שיכול לעצור אותם, כי יש להם זיכרון של שנות המלחמה הארוכות נגד סעודיה, שהסעודים לא הצליחו לכופף אותם. בגלל הטופוגרפיה בתימן, קשה מאוד לפלוש אליה מסעודיה, והסעודים הסתפקו במתקפות אוויריות שלא מספיקות כדי להשיג הכרעה במלחמה, ואפילו לא מהלומות משמעותיות באפקט אסטרטגי מצטבר. ולכן החות'ים יצאו מהמלחמה ב־2022 עם ביטחון עצמי מוגבר. ועכשיו הם רואים את הלחץ האיראני וזוכרים שגם הקמפיין האמריקני־בריטי נגדם לא הביא תוצאות, הם הבינו שיש להם שעת כושר. כל זה מחזיר אותנו לבעיה הראשית, שטראמפ מסתכל בעיקר על הגרעין האיראני ועל מצרי הורמוז, ובכך המדיניות האמריקנית לוקה בחסר בלשון המעטה. כל זאת למרות שבכמה וכמה הצהרות שלו מאז פרוץ המלחמה, טראמפ היטיב לתאר את האופי של המשטר האיראני ואמר שזה משטר אכזרי שחייב לעבור מן העולם, והבטיח עזרה למתנגדי המשטר המדוכאים באיראן שחטפו טבח".

כן, אבל כבר למדנו שהכול מילים, מילים.

"בדיוק. ויש לכך אפקט מצטבר על ציר ההתנגדות. החות'ים רואים את ההתנהלות של טראמפ, ומבחינת מערך השלוחים האיראני הם הכי פחות ספגו מהלומות. אומנם ישראל חיסלה להם כמה וכמה בכירים, כולל הרמטכ"ל, אבל בהשוואה למצב חיזבאללה וחמאס, וכמובן אסד שנפל, החות'ים הם הגורם שהכי הצליח לשמור על בניין הכוח ולשמר את הישרדותו".

אתה טוען שהוא גם לא חש מאוים מארצות הברית?

"נכון. ולכך נוסיף את העובדה שגם המדינות הסוניות במפרץ הפרסי וגם ארצות הברית לא תובעות מאיראן לקבל אחריות על תמיכתה בגורמי הטרור באזור, אלא הסעודים מנסים להתחנן לאיראן לרסן את החות'ים. האמריקנים לא גורמים לאיראן לשלם ביוקר על תמיכתה בטרור".

גם מדינות המפרץ מגמגמות מאוד ולא מתאחדות אל מול האיום האיראני ושלוחיו.

"לא רק שמדינות המפרץ לא מתאחדות, הן גם לא מגלות שום כושר עמידות וחוסן. כזכור, הן גם היו עקב אכילס במבצע 'שאגת הארי', כשהן לחצו על טראמפ להפסיק את המלחמה כי הן ספגו הרבה מהלומות מאיראן. אז יש פה בעיה, שברגע שלא תובעים מאיראן דין וחשבון על תמיכתה בטרור, קבלת אחריות ותשלום מחיר – אז אנחנו חוזרים לקונספציה שבמשך שנים רבות ישראל סבלה ממנה, עד שהתחילה להכות באיראן בעצמה. והקונספציה הזאת אסור שתחזור", מתריע מנשרוף, "אני תוהה עד כמה נכון לישראל לחכות לסעודיה כדי להקים קואליציה אזורית. ככל שאני מנתח את המצב, אני מבין יותר ויותר שאין שום תוחלת בהמתנה לסעודיה לבסס איתה נורמליזציה וברית אסטרטגית, כי הסעודים כל כך חלשים היום, כך שגם אם יצויר שישראל תיעתר לדרישה שלהם להכרה ישראלית במדינה פלשתינית – הדיבידנדים שמדינת ישראל תקצור מברית עם סעודה לא שווים את המחיר שישראל נדרשת לשלם מצד ריאד. מדינה פלשתינית זו מקפצה לתוכנית ההשמדה שאיראן מקדמת נגד ישראל", הוא פוסק נחרצות.

האיום על ישראל גובר

הקביעה שלך מהפכנית, כי כל השנים העיניים היו נשואות להסכם עם סעודיה, ואתה אומר: לא כצעקתה.

"אני משוכנע בכך. ככל שאני חושב על זה, אני מגיע שוב ושוב למסקנה שישראל צריכה לקדם את היחסים שלה עם סעודיה, לתת להם סיוע מודיעיני נרחב שייאבקו בחות'ים, אבל לא להתנות את זה בהתקדמות מדינית ונורמליזציה, כי יש פה אינטרס משותף ישראלי־סעודי להלום בחות'ים. הכול טוב ויפה, אבל הסעודים מתנים את הרחבת שיתוף הפעולה לרמה אסטרטגית בדרישה מסוכנת בדמות מדינה פלשתינית, שישראל לא תוכל לעמוד בפניה".

אולי הניתוח שלך על סעודיה נובע מהרושם של המערכה הקודמת עם החות'ים, והפעם זה יהיה שונה? השבוע הותקף שדה התעופה הסעודי, והם הגיבו בתקיפה של תחנת הכוח סמוך לצנעא. אולי במקרה הזה תהיה מכה ניצחת על החות'ים?

"ארסנל הכלים שיש בידי סעודיה מול החות'ים מוגבל, ובהתאם לכך גם ההישגים שהם יכולים לקצור מול החות'ים מוגבלים. הסעודים יכולים לכל היותר להשיב את הסטטוס קוו שהיה ערב ההסלמה ולהסיג את הכוחות החות'ים מההתקדמות שלהם בבאב אל־מנדב, כמו שקורה ממש בהתפתחויות האחרונות. אבל אני לא רואה מצב שבו הסעודים מתגברים על החולשה הכרונית שלהם ומצליחים לגבור על החות'ים, וכל שכן להרים ראש נגד האיראנים.

"וגם אם ישראל תעשה איתה ברית אסטרטגית, האיראנים ילחצו על סעודיה, והיא תעדיף קודם כול את ביטחונה על פני הסתבכות בשיתוף פעולה עם ישראל נגד איראן, ואנחנו נצא קירחים מכאן ומכאן. אני מציע לא לחשוב על ההרפתקה הזאת למרות שאני מכיר ביתרונות הגאופוליטיים והכלכליים שמדובר בהם בברית עם סעודיה, כי זה יעלה לנו ביוקר. הדיבידנדים האלה לא ישתוו לסיכון שניאלץ לשלם".

להערכתך, החולשה הניכרת של סעודיה תוביל למערכה מתמשכת של שנים, עד שיגיעו שוב לאיזה הסכם דיפלומטי?

"הסעודים מתחננים לעזרה, פנו לטראמפ, ופנו לטורקיה ופקיסטן במסגרת הסכם מכה. התמיכה מצד המדינות הללו היא מוגבלת והסעודים מאוכזבים, אבל אני לא חושב שהם ייכנסו לעוד שבע שנים של לחימה אלא יחתרו לסיים מוקדם ככל האפשר עם איזשהו הסכם הפסקת אש עם החות'ים, בתקווה לסגור את האירוע כמה שיותר מהר. במצב הנוכחי, הסעודים מבינים שהם לא יכולים לעשות משהו באמת אפקטיבי מול החות'ים. ומנגד, אנחנו רואים את התוצאה של הסיוע רב השנים של איראן לחות'ים באמצעי לחימה וטילים מתקדמים עם יכולת דיוק והרס רב. הסעודים ממש קרובים לייאוש אבל מנסים להלום בחות'ים ביכולותיהם המוגבלות מהאוויר, רק כדי לחזור למציאות שהייתה ערב ההסלמה".

לפי דבריך, החות'ים הולכים להכות בסעודיה ולהביס אותה. האם בסיטואציה הנוכחית האיום החות'י על ישראל גובר?

"האיום החות'י על ישראל גובר, כי החות'ים לא נחים לרגע אלא מצטיידים ביכולות טיליות ארוכות טווח, בונים מערך מינהור עצום, כמו שאיראן עשתה בלבנון וכמו שהיא עזרה לחמאס להקים. מערך התת קרקע בתימן רק הולך ומשתכלל, ובמקביל הם גם מפתחים את תוכנית הפשיטה שלהם לעבר ישראל. לצערי הרב למדנו על בשרנו שמי שנוטל את היוזמה בדרך כלל גם מצליח, כי יש לו אפשרות להפתיע את הצד השני. ולכן, לצערי, בסוף זה מחזיר אותנו לאירועי שבעה באוקטובר, אז ראינו איך באמצעות כלים פשוטים כמו מצנחי רחיפה וטרקטורים אפשר לעבור כל מכשול קרקעי. החות'ים רואים את זה ולומדים, וכבר ניתן לראות סרטונים שלהם, שבהם הם מתאמנים ועורכים תוכניות לכיבוש יישובים ישראליים", הוא חושף.

"אם כן האמביציה של החות'ים קיימת והיא הולכת וגוברת. הם בהחלט מעוניינים להיות שחקן אזורי חשוב ובולט ומובהק, כך שאני לא רואה את האיום הזה פוחת אלא להפך. למדינת ישראל אסור לקפוא על השמרים. ישראל חייבת לפתח יכולות מתקדמות של פגיעה בחות'ים לא רק מהאוויר ומהים. ישראל הוכיחה במהלך המלחמה שיש לה את הכלים, ואם היא לומדת אזור מסוים יש לצה"ל ולמוסד יכולות תקיפה כירורגיות. בעת הזאת צריך להעתיק את המיקוד לגזרה התימנית, ללמוד אותה היטב, כך שיהיה אפשר למשל לערוך מתקפות כירורגיות נגד מוקדי ידע, תשתיות ומפקדים בכירים. ישראל תוכל באמצעות מתקפות כאלה לעכב ולבלום את תוכנית הפשיטה החות'ית על ישראל. בד בבד ישראל צריכה לשתף פעולה מודיעינית עם סעודיה, ולתמוך בגורמים מתימן שמתנגדים לחות'ים כדי שיכו בחות'ים ככל האפשר".

האם למיטב הבנתך ההתחממות בגזרה עלולה לגרום למלחמה אזורית?

"התקיפות בסעודיה של מתקני הנפט בצנעא הן ניסיון להשיב לחות'ים כגמולם על התקיפות הכואבות שלהם נגד מתקנים אסטרטגיים בסעודיה, כמו שדה התעופה בריאד. אם כן אין כאן באמת פריצת דרך מבחינת סעודיה, אלא היא מנסה להשיב לחות'ים מנה אחת אפיים. ולמרות האיום החות'י, אני לא רואה את העימות הזה מתרחב מעבר לזירה שהוא נמצא בה כעת".