חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

כשחברת הכנסת לימור סון הר־מלך הגיעה בשבוע שעבר לביקור באחת החוות בבנימין, היא שפשפה עיניה בתדהמה. המחזה שנגלה לנגד עיניה נחשב עד לא מזמן לדמיוני: סביב השולחן ישבו בנחת בעל החווה ושוטר משטרת ישראל, כשהם משוחחים על כוס קפה באווירה ידידותית. מי שמכיר את יחסי המשטרה וההתיישבות הצעירה בעבר, יודע כי מפגש מהסוג הזה – בין כוחות המשטרה לבין צעירים שבעבר נתפסו כיעדים משטרתיים – כרוך בשינוי עמוק ובבניית אמון חסרת תקדים בשטח.

המחזה הכמעט־סוריאליסטי הזה אינו מקרי, אלא תוצר של פרויקט ראשון מסוגו וחסר תקדים בין משטרת ישראל לחוות החקלאיות ביהודה ושומרון: הצבת כעשרה מש"קי משטרה המופקדים בלעדית על גזרת החוות. תפקידם לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם בעלי החוות, לנטר פעילות עוינת של אנרכיסטים ומפגעים, לשמור על אדמות המדינה ולהבטיח את ביטחון התושבים.

המיזם התחיל ברמה מקומית בתחנת בנימין, באזור כוכב השחר – גזרה שסבלה מגל תקיפות של רועים, הצתות, הרעלות עדרים והתפרעויות אנרכיסטים. עד אז, החלוצים בשטח נאלצו להתמודד עם האירועים הקשים הללו כמעט לבדם, ללא מענה משטרתי ייעודי. נקודת התפנית הגיעה עם שילוב הכוחות סביב החלטת הממשלה העוסקת בחיזוק החוות והגבעות. אביחי תנעמי, פרויקטור החוות והגבעות, קידם יחד עם המשטרה את שילוב התוכנית בתוך החלטת הממשלה.

במסגרת זו תקצבה משטרת ישראל תקנים לעשרה מש"קי חוות – כשניים עד שלושה מש"קים בכל תחנת משטרה ברחבי יהודה ושומרון. לאחר שהפיילוט הוכיח את עצמו בבנימין, המנגנון נמצא כעת בתהליכי הרחבה לכל הגזרות ביהודה ושומרון. המטרה היא להביא לשיתוף פעולה הדוק וארוך טווח, שיעניק הגנה מיטבית לתושבי החוות בפרט ולמתיישבים בכלל, יספק סיוע בזמן אמת נוכח האתגרים בשטח, ויבטיח מענה נחוש ומהיר לכל ניסיון פגיעה בחוות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

עוד מאת יוסף ארנפלד פרק נוסף בקרב על זית רענן: הריסה ופיצוי או מאבק על הבית?

מאחורי השינוי התפיסתי עומדת מדיניותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שסימן עם כניסתו לתפקיד יעד ברור: שינוי יסודי ביחסה של המשטרה למתיישבים ביהודה ושומרון. כחלק ממדיניות זו הוקם במחוז ש"י מערך סיוע ייעודי לחוות ולגבעות, שעל פיקודו הופקד קצין בדרגת ניצב משנה. הרעיון המרכזי העומד בבסיס המערך הוא הפיכת המש"קים לכתובת קהילתית ומבצעית זמינה בשטח. כך למשל, באירוע של גנבת עדר, במקום שבעלי החוות יצאו לחפש את העדר באופן עצמאי – מצב שעלול ליצור חיכוכים מסוכנים – מתבצעת פנייה ישירה ומהירה למש"ק. המשטרה מקפיצה מיידית את צוותיה לצד כוחות צה"ל, והאירוע מנוהל בתיאום מלא ובאופן מסודר.

בשטח כבר רואים תוצאות מוחשיות. במקרים של הרעלת עדרים הצליחה המשטרה להביא למעצר חשודים בתוך פחות מ־24 שעות. בנוסף לכך, מול התפרעויות של אנרכיסטים במהלך ימי המסיק, נוכחות המשטרה הובילה בשבועיים האחרונים בלבד למעצרם ולגירושם של לפחות שמונה מתפרעים. אף שהמערך נמצא עדיין בשלבי הקמה וציוד, הושקעו בו כחמישה מיליון שקלים. במסגרת זו נרכשו לטובת המש"קים ציוד ייעודי ורכבי שטח המותאמים לתנאי הדרך המורכבים של החוות והגבעות, במטרה להבטיח מענה מהיר בכל פינה ביהודה ושומרון.

כגודל החשדנות כך גודל האמון

חברת הכנסת לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) מגדירה את המהלך כמהפכה של ממש, הנובעת משינוי תפיסתי עמוק. "במשך שנים רבות ראינו יחס עוין ואנטגוניזם של המשטרה כלפי המתיישבים, אפילו בסיטואציות מובהקות שבהן המתיישבים היו חפים מפשע", היא אומרת, "השר בן גביר סימן לעצמו יעד, לשנות מהיסוד את הגישה הזאת. נכון, זה עדיין לא מושלם ויש עוד דרך לעבור, אבל מדובר ביחס אחר לחלוטין".

לדבריה, הייחוד של מערך הסיוע החדש טמון בכך שהוא מעניק גב מלא לכל המתיישבים בשטח. "בשונה ממערכות אחרות שמנסות ליצור הפרדה בין החוות לגבעות ולתת לגיטימציה רק לחלקן, המערך הזה מסייע לכולם. התפיסה היא שמי ששועט קדימה ושומר למען כולנו על נחלת אבותינו ועל האדמה – אנחנו צריכים להיות שם כדי לסייע לו, להגן עליו וליצור בשבילו מנגנוני ביטחון".

סון הר־מלך, שפוגשת את החלוצים בשטח באופן תדיר, משוכנעת כי ללא המהלך הזה התפתחות החוות הייתה נתקלת בקשיים עצומים. "אנשים לא תמיד מבינים עד לאן השינוי הזה מגיע", היא מדגישה, "אלמלא המנגנונים הללו, היחס החדש של המשטרה והשינוי במדיניות הכללית, למפעל החוות והגבעות היה קשה מאוד לשגשג. היום ברוך השם אנחנו רואים את ההתיישבות הזאת פורחת, בזכות הגב והמעטפת שהיא מקבלת".

אחד האתגרים הגדולים בדרך לשינוי התפיסתי היה שבירת החשדנות והמשקעים שנצברו בשטח, לאחר שבמשך שנים נתפסה המשטרה בקרב תושבי החוות כגוף העוסק בעיקר בפשיעה לאומנית. "שום דבר לא מושלם ויש עוד מה לשפר, אבל השטח מוכיח את עצמו", מסבירה חברת הכנסת סון הר־מלך, "היום החוואים ואנשי הגבעות מוצאים כתובת אמיתית. אנחנו רואים מעצרים של אנרכיסטים, תוקפי רועים, מציתים ומרעילים. רק השבוע היו שמונה עצורים שתקפו רועה צאן. יש כאן שינוי דרמטי ביחס של המשטרה למתיישבים".

סון הר־מלך מצביעה על הפער בין המהפכה במשטרה לבין המתרחש מול פיקוד המרכז וצה"ל. "אני שמחה על מה שקורה במשטרה, אבל עצוב לי שזה רק שם. אם היחס הזה היה משתנה גם מצד הצבא ופיקוד המרכז, מפעל החוות והגבעות היה פורץ עוד קדימה. בסוף, ההתיישבות הזאת קשורה בקשר הדוק לביטחון של כולנו – ביהודה ושומרון וביישובי התפר. אם התפיסה בצבא הייתה משתנה, זה היה מעביר מסר ברור מאוד לאויב: כולנו מאוחדים בחיזוק ההתיישבות ובגיבוי מלא של המתיישבים".

לדבריה, המבחן הגדול ביותר של המהפכה הזאת טמון בשינוי התנהגותם של התושבים בשטח. אם בעבר נער גבעות שהותקף נמנע מלהזעיק משטרה מחשש שיהפוך לחשוד, כיום המציאות שונה בתכלית. "מה שמוכיח יותר מכול את הצלחת הפרויקט הוא הגידול הדרמטי בפניות של המתיישבים למשטרה", מאבחנת חברת הכנסת סון הר־מלך, "הם מתקשרים כי הם יודעים שעד הגעת המשטרה והכוחות בשטח, יש מי שדואג להגנה ולביטחון שלהם. לצד זה, אנחנו רואים גם גיבוי מלא מצד השר במקרים של ירי להגנה עצמית במצבי סכנת חיים – דבר שלא היה קיים בעבר. כגודל חוסר האמון והמשקעים שהיו כאן שנים, כך גודל האמון שנבנה כעת. ההבנה שיש לחוואים ולאנשי הגבעות כתובת אמיתית במערכת היא המהפכה האמיתית".

עשייה עם חשיבות לאומית

במשטרת ישראל רואים בהקמת המערך צעד בעל חשיבות לאומית. סגן ניצב יפתח אורי, ממלא מקום ראש מערך החוות במשטרת ישראל, מסביר את הרקע להקמת המיזם: "החלטת ממשלה 608 והקמת המינהלת הלאומית, שקודמה על ידי השר בן גביר וצוות משרדו, נועדו לחזק את המענים הטיפוליים והחינוכיים לבני הנוער באזור יהודה ושומרון. ההחלטה הגדירה את משטרת ישראל כגורם שותף מרכזי, בדגש על היבטי מניעה ואכיפת חוק".

לדברי סגן ניצב אורי, הצורך במערך ייעודי נולד בעקבות הצמיחה המהירה של ההתיישבות בחוות בשנים האחרונות, המונה כיום כ־200 חוות הפרוסות מדרום הר חברון ועד צפון השומרון. "מדובר באוכלוסייה המורכבת ממשפחות שהגיעו ליישב את הקרקע מכל רחבי הארץ. כחלק ממדיניות מפקד מחוז ש"י לחיזוק המערך הקהילתי, הוקם מערך החוות שמורכב כיום מעשרה שוטרים קהילתיים הפועלים בגזרות קבועות".

סנ"צ אורי מבהיר כי קיומו של מערך המש"קים אינו מחליף את עבודת האכיפה השוטפת של תחנות המשטרה במחוז ש"י, אלא מעניק לה רוח גבית. לעומת שוטרי התחנות שמופקדים על חקירת מקרי גנבה ואלימות ופענוחם, המש"קים משמשים כזרוע השירותית והמתווכת המהירה ביותר בשטח. "עיסוקו של המש"ק אינו באכיפה, אלא בחיזוק הקשר והמענה הקהילתי. הכרת האזור, האתגרים והתושבים תורמת למניעת זליגה למעגלי אלימות, מאפשרת לקדם פרויקטים משותפים, וממילא מגבירה מאוד את אמון הציבור במערכת".

סוגיה מרכזית נוספת שקיבלה מענה היא הטיפול בפרובוקציות של פעילים זרים ואנרכיסטים, בפרט בתקופות רגישות כמו עונת המסיק. "ההיערכות לתקופת המסיק נעשתה בתום עבודת מטה סדורה הן ברמה הבין־ארגונית והן ברמת פיקוד המחוז. מטרתה של עבודת מטה זו היא לאפשר לקיים את עונת המסיק תוך שמירה על הביטחון ומניעת חיכוכים", מתאר אורי, ומדגיש כי גם בנושא זה, כל גוף עובד בהתאם לתחום אחריותו כמפורט בנוהל אכיפת החוק שקבע היועץ המשפטי לממשלה.

"במחוז ש"י ישנו דסק ייעודי שהוקם לטיפול באזרחים זרים אשר מגיעים במטרה לעורר פרובוקציות וחיכוכים באזור", הוא מסביר, "בתוך כך, בהתאם למדיניות השר בן גביר, גורשו יותר מ־60 פעילים זרים ונמנעה כניסה לשטחי ישראל מרבים שתכננו להגיע למטרות אלו. מערך החוות במסגרתו מסייע במקרים שבהם מתקבלת פנייה בגין פעולות של חיכוך והפרת הסדר לטיפול תחנת המשטרה הנוגעת, ואף מסייע בהגשת תלונה נגדם".

נדבך קריטי נוסף בעבודת המערך הוא החיבור הישיר והמהיר לכוחות צה"ל הפועלים בגזרה. "שיתוף הפעולה בין מחוז ש"י ופיקוד המרכז הוא מצוין", מבהיר סנ"צ אורי, "מש"קי החוות עומדים בקשר רציף והדוק עם המפקדים והכוחות של צה"ל בשטח, מה שמאפשר תיאום מלא בזמן אמת. המש"קים זמינים בעבור החוואים בכל עת, ויודעים להפנות את כל הצרכים העולים מהשטח – הן לגופי הביטחון והן למשרדי הממשלה והרווחה".

השקעת התקציב במערך, בהיקף של כחמישה מיליון שקלים, כבר מורגשת היטב בשטח. סנ"צ אורי מסביר כי הציוד המבצעי הותאם במיוחד לתנאי הדרך והשטח המאתגרים. "הצטיידנו ברכבי שטח ייעודיים ובאמצעים טכנולוגיים המאפשרים לנו להגיע לכל חווה וגבעה ולהעניק מענה מהיר".

לצד השדרוג המבצעי מושקעים משאבים ניכרים בעבודה חינוכית וקהילתית עם הצעירים. בשיתוף פעולה של המשרד לביטחון לאומי, חטיבת הקהילות וחטיבת הנוער במשטרת ישראל, פועל במערך פרויקט 'בשבילך'. "המטרה היא חיזוק הקשר מול בני הנוער בחוות, סלילת דרך לשירות משמעותי בכוחות הביטחון ומניעת זליגה למעגלי אלימות", מציין אורי.

כיום המערך פרוס בתחנות המשטרה בכלל גזרת מחוז ש"י. "בכל גזרה ישנו לפחות שוטר קהילתי ממערך החוות. אנחנו פועלים גם להעצים את המערך ואף לגייס עובדי נוער שיעבדו רק עם אוכלוסיית בני הנוער, תוך מיקוד בפרויקטים הקהילתיים. חזון מערך החוות הינו חיזוק קשר מבוסס אמון מול כל אוכלוסיית החוות, במטרה להביא לביטחון וחיי קהילה טובים".

סנ"צ אורי מנצל את ההזדמנות ומציין כי מערך החוות במחוז ש"י מזמין שוטרים ושוטרות חדורי תחושת שליחות, זיקה לעשייה קהילתית ורצון להשפיע להצטרף לשורותיו ולקחת חלק בעשייה בעלת חשיבות לאומית. "מדובר בתפקיד המשלב נוכחות בשטח, יצירת קשרי אמון עם הקהילה, יוזמה והובלת תהליכים קהילתיים, תוך שיתוף פעולה עם כלל גורמי הביטחון ומשרדי הממשלה. אנו רואים בשוטרי המערך שותפים מרכזיים בחיזוק החוסן הקהילתי, בהעמקת אמון הציבור במשטרה וביצירת מציאות בטוחה ויציבה בעבור ההתיישבות ביהודה ושומרון. זו ההזדמנות להיות קרובים לשטח, להשפיע מבפנים ולהפוך שליחות לעשייה משמעותית".