האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, והספורט הישראלי עדיין ממשיך לשלם מחירים. הערב הפועל באר שבע צפויה להתארח בהולנד, למשחק חוץ קשה מול אלקמאר, במסגרת המחזור השני של הליגה האירופית. אך המשחק הפך לקשה יותר, לאור העובדה שנאסר על אוהדי הקבוצה להגיע להולנד על מנת לתמוך באלופה.

האיסור על הגעתם של האוהדים הישראלים להולנד מגיע לאחר שכבר בשנה שעברה נוצר התקדים, כאשר על אוהדי מכבי תל אביב נאסר להגיע לברמינגהם שבבריטניה למשחק בין קבוצתם לאסטון וילה, שגם זכתה במפעל בעונה שעברה. התירוץ בו שתי הקבוצות משתמשות הוא "סכנה ביטחונית" וחוסר יכולת לאבטח את האוהדים הישראלים. התירוץ מתבסס על הפרעות שבוצעו באוהדי מכבי תל אביב, לפני שנתיים, במשחק מול אייאקס אמסטרדם בהולנד.

ביקורת נרחבת הופנתה כנגד ההחלטה, כולל האשמות של הממשלה הקודמת בממלכה כי המשטרה המקומית נכנעה לאנטישמיות. לאחר האיסור על הגעתם של אוהדי מכבי תל אביב לבריטניה לפני כשנה נפתחה ועדת חקירה פרלמנטרית כנגד התנהלותה של משטרת מערב מידלנדס, שהיא זאת שאסרה על הגעתם של אוהדי מכבי תל אביב, בעקבות לחצים שהופעלו ע"י חברי מועצת העיר בירמינגהם, ופוליטיקאים מהזירה הארצית בבריטניה. במהלך החקירה הפרלמנטית התגלו שורה ארוכה של שקרים ועיוותים שבוצעו ע"י מפקד משטרת מערב המידלנדס, והוא נאלץ לפרוש מתפקידו. כמו כן, נאסר על משטרת בריטניה להשתמש בכלי AI ליצירת דוחות מודיעין.

משבר מדיני במסווה של אירוע ספורטיבי

מאחורי שתי ההחלטות עומדת ההמלצה של ראש עיריית אמסטרדם, פמקה הלסמה, מהדמויות הבולטות בשמאל הליברלי-רדיקלי בהולנד, וחברת המפלגה הירוקה.
הקשר למפלגה הירוקה בהולנד איננו מקרי. לפני כשבוע וחצי מקבילתה הבריטית של מפלגתה של הלסמה, מפלגת הירוקים, הצביעה על ההחלטה שהובילו הכוחות הפרו איסלאמיים במפלגה להכריז על הציונות כ"סוג של גזענות". מאז ההצבעה מפלגת הירוקים הפכה למנודה במערכת הפוליטית בבריטניה, כאשר מפלגת השלטון, הלייבור, הודיעה אמש בפרלמנט על החרמה מלאה של מפלגת הירוקים בעקבות ההצבעה. יו"ר המפלגה היהודי, זאק פולנסקי, שמוביל את הקו הנוקשה נגד מדינת ישראל, לא הצליח להיבחר בסוף השבוע שעבר בבחירות הביניים שנערכו בממלכה, למרות שמדובר היה במחוז ליברלי במיוחד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

עוד מאת אסף משניות גל הירש: "להתעקש על ערך הניצחון מבלי לשגות בקונספציות"

האיסור על הגעתם של אוהדי הפועל באר שבע להולנד מתרחש כשבועיים וחצי לאחר סערת משחקי הנבחרת מול אירלנד בקמפיין ליגת האומות. כזכור, האירים סירבו לארח את ישראל במדינתם, ואף שקלו להחרים את המשחקים מול ישראל. לבסוף בחרו השחקנים האירים בשורה של מחאות נגד ישראל, שכללו ביזוי ההמנון, סירוב לחיצת ידיים עם שחקני הנבחרת, ועימותים מילוליים בין שחקני הנבחרת האירים למקביליהם הישראליים. לאחר המשחקים, מאמן הנבחרת האירית העלה דרישה על פיה לישראל ולאירלנד יהיה אסור להיות מוגרלות האחת נגד השנייה. מדובר בהצעה מסוכנת למדי לספורט הישראלי, שעלולה להוביל לכדור שלג חריף כנגד הנציגויות הישראליות בספורט העולמי. כיום ישנן רק שתי התאחדויות כדורגל שאסור להן להיות מוגרלות האחת נגד השניה, ההתאחדות הספרדית וההתאחדות של הטריטוריה הבריטית גיברלטר. לפני הרחקתה של רוסיה מהמפעלים, גם נבחרות וקבוצות רוסיות ואוקראיניות לא היו יכולות להיות מוגרלות האחת נגד השנייה.

התירוץ הרשמי של העיר אלקמאר הוא החשש שלא יוכלו לאבטח את האוהדי הישראלים, אך בפועל יש קו מחבר בין כל הנבחרות והקבוצות שמערימות קשיים אל מול הקבוצות הישראליות השונות. בכולן מדובר במעוזים פרו פלשתיניים, עם נוכחות מוסלמית גבוהה, כשבמרבית המקרים מדובר במדינות עם ממשלות עוינות לישראל. ממשלת הולנד הטילה לאחרונה איסור על הכנסת מוצרים מההתנחלויות לתחומי המדינה, מה שהוביל להנחיה לפתיחת מזוודות של תיירים ישראלים שמגיעים להולנד.

ממשלת הלייבור בבריטניה, הנוכחית וגם הקודמת, ניהלו ועדיין מנהלות קו עוין נגד ישראל, שכולל מהלכים מדיניים נגדה. בחודש הקודם הודיעה ממשלת בריטניה על הטלת סנקציות על עסקים העובדים ביהודה ושומרון, החלטה שהחלה כדור שלג מדיני נגד ישראל. ישראל בתגובה נקטה בשורה של צעדים מדיניים נגד הממלכה, כולל סגירה פורמלית של הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים. בתחילה הקונסוליה אמורה היתה להיסגר במלואה, אך בעקבות לחצים בריטיים צומצמה ההחלטה. בישראל עדיין מגדירים זאת כסגירת הקונסוליה, בעוד בבריטניה מציגים את התוצאה הסופית כהישארות הנציגות הבריטית במקום, רק בשם אחר.

באירלנד מכהנת הממשלה העוינת ביותר לישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה. גם בלגיה, הראשונה שסירבה לארח את הנבחרת בשטחה מה שהוביל את קיום המשחק במגרש נייטרלי, מכהנת ממשלה אנטי-ישראלית מובהקת, שפועלת להרחקת ישראל משלל תחרויות בינלאומיות, כדוגמת האירוויזיון.

"עדיין אין רוב להרחקתנו, אבל החשש קיים"

המגבלות נגד ספורטאים ישראלים אינם רק מנת חלקו של ענת הכדורגל. גם קבוצות הכדורסל הישראליות לא יכולות לארח בישראל, כאשר מנכ"ל היורוליג אמר בשבוע שעבר כי הוא לא יודע האם ומתי הקבוצות התל אביביות, המשתתפות במפעל, יחזרו לארח בישראל. גם קבוצות הכדורגל הישראליות לא מארחות בארץ, אלא ברחבי מדינות ידידותיות במזרח אירופה. בספרד ובבלגיה מסרבים לארח ספורטאים ישראלים בשלל ענפים שמתחרים תחת דגל ישראל.

"המצב של הספורט הישראלי בזירה הבינלאומי חמור מעצם העובדה שכבר שלוש שנים אנחנו לא מארחים בישראל, ולא נראה שיש כיוון בכלל להחזרת המשחקים" אומר אסף כהן, פרשן ספורט 1. "אני חושב שגם ברור לכולם למה לא באמת מנסים להחזיר את המשחקים לישראל, שכן אין באמת אפשרות להחזיר כרגע את המשחקים ולהבטיח שלא יהיה שוב אירוע ביטחוני כמו מתקפת טילים. אם זה יקרה, החזרה עתידית של המשחקים תהיה עוד יותר קשה".

זאת הסיבה היחידה, כמו שמנסה להציג זאת יו"ר ההתאחדות, או שגם יש חשש שקבוצות יחרימו משחקים בישראל?

"בודאי שהחשש מהתנגדות של הקבוצות היריבות משחק תפקיד מרכזי. אנחנו רואים את התגובות של אוהדים אירים, נורבגים ועוד אוהדים ממדינות אחרות. זה יהיה קשה מאוד להביא לפה קבוצות לשחק, כאשר האוהדים שלהן יפעילו לחצים שלא להגיע".

יש חשש שהדבר יוביל לתרחיש הרחקתה של ישראל ממפעלים אירופאים, כמו שיש ניסיונות לקדם?

"עד היום זה היה התארגנויות של התאחדויות מקומיות שמנסות להוביל את המהלך הזה. הטיעון שלהם היה שאם את רוסיה העיפו על המלחמה באוקראינה למה את ישראל לא. אני חושב שמאוד ברור לכולם למה הטיעון הזה לא מצליח לשכנע, בגלל נסיבות הפתיחה המאוד שונות של שתי המלחמות. להצעה הזאת אין עדיין רוב. צריך גם לזכור שזאת לא החלטה ספורטיבית נטו, או רק החלטה של ההתאחדויות באופ"א. בסוף מהלך שכזה הוא מהלך מדיני באופן מלא. העובדה שיש ממשל אמריקאי ידידותי לישראל מסייעת מאוד במישור הזה, למרות שכביכול זה עניין אירופאי. וצריך לזכור, אנחנו אמנם שומעים כל הזמן על אלה שמתנגדים לנו, ויש לא מעט כאלה, אבל יש גם לא מעט בעדנו או לכל הפחות מסתכלים על התמונה בצורה רחבה יותר. ויחד עם זה, הסכנה קיימת תמיד".

מה ישראל יכולה ללמוד מהתקדים הרוסי?

"שאי אפשר לזלזל לחלוטין באיום הזה. בסוף רוסיה סולקה לא כשהיא פתחה במלחמה, אלא כששבדיה ופולין היו צריכות לשחק מול הרוסים במסגרת פלייאוף עליה, והודיעו שהן לא מתכוונות להופיע למשחק. וכשזה המצב, לאופ"א ולפיפ"א היתה בעיה. כי צריך להעניש מי שלא עולה למשחק נבחרות, אבל לא באמת היה אפשר ציבורית להעניש דווקא את שבדיה ופולין. ולכן החליטו להדיח את רוסיה. במשחקים מול אירלנד, האירים כן שקלו להחרים את המשחקים, אבל ויתרו על הרעיון כי הם הבינו שאין להם את הגב בנושא, והם אלה שהיו נענשים, במיוחד כשהם מארחים את היורו הבא והיה להם חשש שהם יאבדו את האירוח. בעוד חודש יש את הגרלת מוקדמות היורו. ישראל, בהנחה וזה אפשרי מבחינת דרגים, יכולה להיות מוגרלת נגד בלגיה, נורבגיה ואירלנד באותו הבית. שלוש נבחרות עם יחסים עוינים לישראל. שם אנחנו עלולים לראות תסריט אחר ממה שהיה הפעם".

גם השחקנים הישראלים משלמים מחיר

על פי הדיווחים השונים באירופה, אירלנד ניסתה להוביל למהלך יחד עם הנבחרות הנוספות בבית, אוסטריה וקוסובו, להחרמת ישראל. אך שתי הנבחרות נחשבות כידידות של ישראל, והן הבהירו מיד כי לא יתנו יד להחרמת ישראל. אלא שכאמור, החרם נגד הקבוצות הישראליות איננו רק ברמת הנבחרות, ומופנה גם כלפי אוהדים ישראלים, כפי שהמשחק הערב באלקמאר מוכיח.

"המשחק מול אלקמאר הוא לא הראשון בו לא יהיה קהל ישראלי, שזה מה שקרה גם שנה שעברה מול אסטון וילה. אבל למרות שזה נראה דומה להחרמה של הנבחרת האירית והנבחרת הבלגית, מדובר באירועים שונים. שתי הנבחרות סירבו לארח את ישראל בשטחן, והלכו על מודל של משחק במגרש נייטרלי ללא קהל בכלל. אלקמאר ואסטון וילה כן בחרו לארח בביתן, ופשוט אסרו על אוהדים ישראלים להגיע" אומר כהן.

מה הסיבה להבדל?

"אני חושב שהפער הוא ברמת המועדונים. אסטון וילה ואלקמאר לא אומרות שהן לא יכולות או לא רוצות לארח את הקבוצות הישראליות ואת הקהל הישראלי. מבחינתן אין שום בעיה. מי שאוסר אלה העיריות והמשטרה המקומית (בהולנד ראש העיר הוא הממונה על המשטרה המקומית. א"מ) שטוענות שהן לא יכולות לאבטח את המשחק. העובדה שלאחר ההודעה של העיריות הללו המשחק מול אלקמאר עדיין נערך בהולנד ובשנה שעברה המשחק שוחק בבירמינגהם זאת החלטה הזויה שנותנת יתרון לא פרופורציונלי לקבוצת הבית".

מה היתה ההחלטה ההגיונית שאמורה היתה להתקבל במקרה הזה?

"להודיע להן שאם הן לא יכולות לארח בביתן את קהל היריבה אז הן יצטרכו לארח במגרש נייטרלי. זאת לא קרה בגלל תקנות של אופ"א שקובעות מתי צריך להעתיק משחקים למקום אחר. לו היה מדובר באירוע נקודתי וחד פעמי היה אפשר להתמודד עם זה, אבל זה מתחיל להדאיג ברגע שיש עוד אירוע ועוד אירוע. זה עלול לייצר כדור שלג ומשהו שכולם ישלימו איתו. הסיפור באלקמאר עוד יותר מקומם, בגלל המעורבות הישירה של ראש עיריית אמסטרדם".

החרם הזה, והמחאות נגד קבוצות ישראליות משפיע גם על שחקנים ישראלים? כי כולנו זוכרים את היחס שקיבל מנור סולומון בשנה שעברה בויאריאל הספרדית, אבל לא ראינו משהו דומה שעובר רוי רביבו באלצ'ה, קבוצה ספרדית אחרת. והישראלים בפריימיר ליג דווקא מקבלים יחס חם מהאוהדים שלהם.

"אני יודע בידיעה מוחלטת שיש קבוצות שנמנעות מלהביא שחקנים ישראלים בגלל הפחד מתגובת הקהל. גם רביבו, לפני שהגיע לאלצ'ה, היה במגעים עם קבוצה אחרת שויתרה עליו בגלל שהוא ישראלי. למנור היתה בעיה דומה. זאת גם אחת הסיבות שהרבה ישראלים אוהבים לשחק בליגה האמריקאית, ששם הם מקבלים יחס מאוד חם. אגב, במרבית הקבוצות לא מדובר דווקא במועדונים אנטי-ישראליים. מדובר בשאלה תועלתנית מבחינת אותם מועדונים שלא רוצים את כאב הראש הזה".