כך נראית מהפכה ציונית שקטה

את דוד אלחיאני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, קשה לתפוס ללא מילים. בדרך כלל הוא רהוט, חד ומנוסח היטב בדיבורו, אבל כשהוא מתבקש לתאר את המציאות הנוכחית בבקעת הירדן הוא "לא מצליח למצוא את המילה הנכונה", כלשונו. "זו אולי מהפכה, תקופה מכוננת, תקופה דרמטית", הוא מחפש את המילה המדויקת וקובע כי "בקעת הירדן מעולם לא הייתה במציאות כזאת".

גם כשהוא מתבקש לפרט את התפנית האדירה של השנים האחרונות, אלחיאני מחפש את המילים כדי לסדר ולתאר את גודל הבשורה. בראשית הדברים מציין אלחיאני את החלטת הממשלה להקים בבקעה חמישה עשר יישובים חדשים ועיר חרדית. עד כה כבר הוקמו ארבעה, יישוב נוסף צפוי לקום במהלך אוקטובר, עוד חמישה יישובים מתוכננים לקום בשנה הבאה, ובתוך שנתיים מקבלת ההחלטה תושלם הקמת חמישה עשר היישובים שייצרו רצף טריטוריאלי לאורך ציר אלון ולאורך כביש 90.

לכך מוסיף אלחיאני 32 חוות שהוקמו בבקעת הירדן. "החוות הללו מחזיקות היתרי רעייה על קרוב ל־400 אלף דונם, שזה כמעט מחצית משטח השיפוט של מועצת בקעת הירדן. זה נתון מדהים. מדובר בהיתרי מרעה על שטחים שאין בהם ערבים. למעשה, הפכנו ממי שתוכנית פיאד איימה לפגוע בהם ברצף טריטוריאלי ערבי למי שלוקחים לידינו את המושכות. אנחנו קובעים את המציאות בשטח".

כשהוא נשאל מה נצרך היה כדי לחולל את התפנית הזאת, מפנה אותנו אלחיאני לכתובת אחת, לאדם אחד: "יש אדם אחד צנוע, עניו ושקט שעשה את זה בלי הצהרות בומבסטיות ובלי ריצה לתקשורת. זה בצלאל סמוטריץ' והצוות שלו, שעשו את זה בצורה חכמה ומושכלת, בנקודות זמן מותאמות מדינית. מובן שהם לא פעלו בחלל ריק וללא הגיבוי של שר הביטחון וראש הממשלה זה לא היה קורה, אבל סמוטריץ' היה המנוע שידע לעשות את זה בצורה נכונה ושקטה כשאור הזרקורים היה מופנה למקומות אחרים".

אולי יעניין אתכם

עוד בהתיישבות מחאת הרבש"צים הגיעה לקריה: דורשים לשחרר את איש הביטחון

עוד בהתיישבות העיניים של יהודה ושומרון: חמ"ל JSR יוצא למלחמה בפייק ניוז

אישור אחד במקום מסלול מפרך של ועדות

על מעט מהפעולות הללו, שאותן ביצע השר סמוטריץ' מאחורי הקלעים, רומז אלחיאני בדוגמאות אחדות מני רבות: "כראש רשות אני יודע להעריך ולמדוד את הדברים שהוא עשה. אתן לך דוגמה, מאז דצמבר 1996 קיימת החלטה 150 שהתקבלה על ידי ממשלת נתניהו. להחלטה הזאת יש משמעות דרמטית בהליכי התכנון כי היא קובעת שבכל שלב ושלב של תכנון שכונה חדשה, הגדלת תב"ע ובוודאי הקמת יישוב חדש, צריכה לקבל את אישור הדרג המדיני. זה אומר שאם אני רוצה להרחיב את היישוב פצאל אני צריך אישור דרג מדיני עקרוני ולאחר מכן אישורי דרג מדיני נוספים לפני תכנון, לפני הפקדה של התוכנית, לפני פרסום של התוכנית, לפני מתן תוקף, לפני פרסום נוסף ולפני השיווק. שש פעמים אני צריך להגיע לדרג המדיני לקבל אישור כאשר אנחנו יודעים שאישור כזה תלוי פעם בביקור נשיא אמריקאי, פעם בביקור מזכיר המדינה, פעם בנסיעה של ראש הממשלה לבירה כלשהי וכדומה. תמיד יש עילה מדינית או ביטחונית לעכב".

את המציאות הזאת שינה סמוטריץ' כשקבע שדי באישור אחד של הדרג המדיני לפני כל השלבים הללו, ומכאן והלאה כל ההליכים יתבצעו באופן מקצועי. אלחיאני מזכיר את הימים שבהם התקשורת הייתה מדווחת על כל התכנסות של מת"ע, מועצת התכנון העליונה, לאישור בניית יחידות דיור. בתקופת טראמפ הראשונה הממשלה הגיעה להבנה עם האמריקאים שבכל רבעון המת"א מתכנסת. זה המשיך בתקופת ביידן, אבל עכשיו לא שומעים על זה כי המת"ע מתכנסת בכל שבועיים ופועלת בשקט. זה מה שיצר בשבילי כראש מועצה אזורית את האפשרות להגדיל את התב"ע כמעט בכל יישוב מיישובי המועצה. זו הזדמנות תכנונית שאני לא יודע אם היא תחזור בעתיד".

כשקצינים חסרי ניסיון קובעים אם תוקם שכונה ואם ייפתח גן

אלחיאני מוסיף ומספר על השינוי הדרמטי במינהל האזרחי, שם דאג השר סמוטריץ' להפריד בין הייעוץ המשפטי הצבאי לזה האזרחי, וכך "אם בעבר ילדים בני 20 ו־21 הם אלה שהיו מאשרים או לא מאשרים, בלי להבין כלום בניהול רשות, הגיע השר ובלי הרבה רעש הפריד בין הייעוץ הצבאי לאזרחי, והקים במשרד שלו במשרד הביטחון ייעוץ משפטי של אנשי מקצוע שיודעים גם לתת מענה ופתרונות. כל עוד היו שם רק חיילים, לא היה להם שום אינטרס לקדם את ההתיישבות, לא הייתה להם הבנה בחשיבותה של ההתיישבות, ולפעמים הם גם הגיעו עם אג'נדה מנוגדת. סמוטריץ' מינה סגן ראש מינהל אזרחי עם מלוא הסמכויות. זו פעולה שאנשים לא יודעים להעריך אותה, אבל היא דרמטית ובעלת משמעות מרחיקת לכת להתיישבות".

לתנופת ההתיישבות בבקעת הירדן שותפים גם מי שבדרך כלל עומדים משני צידי המתרס הפוליטי. אם עד לא מכבר מי שנותר בזירת התנועות המיישבות היו רק 'אמנה' ו'השומר החדש', הרי שלהקמת היישובים החדשים בבקעת הירדן ביקשה גם התנועה הקיבוצית להצטרף, ואכן לראשונה זה עשרות שנים מוקם קיבוץ חדש בישראל כחלק משרשרת היישובים החדשים. אלחיאני רואה בהשבת התנועה הקיבוצית לעולם ההתיישבות ערך מוסף לנוכח המשימות שעוד נכונו לישראל גם בבקעה, אך גם בנגב ובגליל.

"אחרי 17 שנים כראש מועצה והשנים שאני בבקעה עוד קודם לכן, אני יכול לומר שמעולם לא הייתה תנופה כזאת של צמיחה, שגשוג, קליטה, בנייה וחקלאות בבקעה", אומר אלחיאני ומציין גם את השקעת משרד הביטחון בהקמת המכשול הביטחוני על גבולנו עם ירדן והקמת האוגדה החדשה לזירה זו, כשינוי משמעותי המחזק את תודעת ותחושת הביטחון בקרב התושבים. לזאת מוסיף אלחיאני ומעיר כי לטעמו ולהערכתו האיום האמיתי והחמור הרבה יותר לא נשקף לישראל מגבולה המזרחי אלא מאפשרות היפוך הקנים של הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון.

ועל אף המהפכה הדרמטית כל כך בבקעת הירדן, אלחיאני קובע כי כמעט כל מה שנעשה עשוי להיות הפיך אם בקריית הממשלה ישבו אישים המחזיקים באג'נדה הפוכה. "אני לא יודע אם מציאות כזאת תחזור על עצמה. אם ישראל חפצת חיים, חייבים להחיל ריבונות. ממשלה אחרת תדע לעקור חמישים או מאה אלף תושבים ולפרק כמעט את כל מה שנעשה, אבל ריבונות תחסל את הרעיון ההזוי של הערבים להקים מדינה בין הים לירדן".