ביום שלישי, 9.9, בכנס “ירושלים–עוטף ישראל” של קבוצת ״בשבע״ בשיתוף האקדמית חמדת התקיים פאנל מיוחד שעסק במורשת חבל התקומה. את הפאנל הנחה עורך בשבע עמנואל שילה, בהשתתפות הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות, והרבנית ד”ר נעמה סתיו, רבנית קיבוץ סעד ומרצה במדרשת בר־אילן ובמכללה האקדמית חמדת.
שילה פתח ואמר כי התקומה איננה רק חידוש בתים ותשתיות, אלא גם ובעיקר שיקום הרוח – רוחן של קהילות שנפגעו קשות אך המשיכו לעמוד איתן מתוך אמונה וחוסן.
הרב דוד פנדל תיאר את האתגר של ישיבת ההסדר בשדרות מאז שמחת תורה:
“שדרות הפכה לעיר רפאים, וזה לא מתאים לרוח הציונית. חזרנו מהראשונים, והיום העיר מתמלאת מחדש. יש יותר גני ילדים ויותר כיתות א’ מלפני המלחמה – זה ההפך ממה שהאויב רצה.”
לדבריו, גם בעולם הישיבות ניכרת תנועה של התחזקות:
“ההרשמה לישיבות ההסדר עלתה בכ־15%. הנוער אומר בקול ברור – אנחנו רוצים תורה ושירות קרבי יחד. זה מקור לגאווה.”
הרב הוסיף ואמר כי ״שמחת תורה היה יום של כאב – אבל גם של גבורה, יום קשה וכואב, אבל גם יום שבו התגלתה הגבורה והנחישות של עם ישראל. זה יום ששינה לכולנו את התודעה.”
הרבנית ד”ר נעמה סתיו שיתפה בתחושות מהימים הקשים שעברו על קיבוץ סעד: “סכנת החיים בשמחת תורה הייתה מוחשית. גם היום התחושה מלווה אותנו, אבל הקהילה היא מקור החוסן שלנו. במלונות שמרנו על קהילה חזקה, זה היה כמו תיבת נח, כל משפחה היא קן בפני עצמו, והקהילה כולה שמרה על החוסן המשותף.”
היא הדגישה את הצורך לתת מקום גם לחולשות:
“צריך לזכור שהלב קפץ באותו יום, ולתת לזה מקום. יש רגעים של עוז ויש רגעים של חשש, וערבות הדדית היא זו שמאפשרת לכולנו להמשיך קדימה. הבדידות מחלישה, אבל הערבות נותנת כוח.”
הפאנל הסתיים בקריאה להמשיך ולחזק את רוח ההתיישבות ואת החוסן הקהילתי כחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. “חבל התקומה הוא סמל לערבות הדדית וליכולת להיבנות מחדש,” סיכם עמנואל שילה.
