מי שטעם יין הונגרי

שנת 1944 הייתה שנת הזוועות של יהודי הונגריה. דווקא כשהנאצים נמצאים על סף קריסה במלחמת העולם השנייה, והסיום האופטימי כבר נראה באופק, דווקא אז רוכזו מאות אלפים מיהודי הונגריה בגטאות ומשם נשלחו למחנות הריכוז וההשמדה. לאחר שהשלטון ההונגרי ביקש להפסיק לשתף פעולה עם הנאצים, ככל הנראה בניסיון לקרוץ למערב כדי שיהיה עדין איתו לאחר הכרעת גרמניה הנאצית, הוא מסולק על ידי הנאצים באוקטובר 1944 ובמקומו ממנים את מפלגת צלב החץ הפשיסטית והפרו־נאצית כסוג של ממשלת בובות. מאות ואלפי יהודים נלקחים לגדות הדנובה לאור היום, שם הם מופשטים, מועמדים בשורה ומתחילים לירות בהם. בשלב מסוים, כדי לחסוך בתחמושת, נקשרים היהודים זה לזה ויורים בחלקם, וההרוגים מושכים בנפילתם גם את השאר והם טובעים. עד היום יהודים בהונגריה מקפידים לומר שהדנובה אינה כחולה אלא אדומה.

בשנים האחרונות, במסגרת שיפוץ של אחד הגשרים שעובר מעל הדנובה, עצרו את זרימת הנהר לצורך העבודות, ומצאו שם שרידים של גופות מהרציחות ההן. הנעליים שנשארו על גדות הדנובה נותרו כעדות אילמת לזוועות שבוצעו שם. היום, במקום הנעליים המקוריות, ניתן לראות את שחזור הנעליים, שעשויות מברזל ומחוברות לאבן של הגדה, מנציחות את האירוע. אבל דווקא שם, במקום שבו קרו הדברים הנוראים, יש עוד פרצופים שמביטים באנשים שמגיעים לשם. הנה המדבקה לזכרו של יוחאי חי גלאם, והנה הפנים של אופיר ציוני, וגם המשפט שביקש להשאיר אחריו איתמר כהן, והטיפ לחיים של נריה בן דוד, ועוד מדבקות עם הפנים והמשפטים של עשרות לוחמים וגיבורים שנפלו על הגנת העם והארץ במלחמה הנוכחית, כסוג של שיח שמתקיים בינם לבין היהודים שנרצחו ממש שם 80 שנים קודם לכן. יש רק שתי אפשרויות, הם אומרים זה לזה. או כוח יהודי לוחם ומגן, או שטובחים בנו. אין אפשרות שלישית. אלו מול אלו, מנחמים, מפייסים ובעיקר מבינים זה את זה.

בשבוע שעבר הצטרפנו למשלחת להונגריה של ארגון 'חזון לאומי', שבראשו עומד ישראל שולדינר ומנהלת אותו רעות רוזנפלד, כדי להבין מעט יותר את ההיסטוריה היהודית של המקום הזה ואת מצבה של הקהילה היהודית כיום. ולא פחות חשוב מכך, ביקשנו להבין את היחס חסר התקדים של השלטון בהונגריה כלפי ישראל, כשמדובר לא פעם במדינה שהיא החסם האחרון בפני גל של החלטות אנטי־ישראליות וסנקציות מצד האיחוד האירופי. לא רחוק מאנדרטת הנעליים שעל גדת הדנובה שבבודפשט, במרחק הליכה מגיעים לכיכר תיאודור הרצל, סמוך למקום שבו עמד הבית שבו נולד חוזה המדינה. בבית הכנסת המפואר והגדול שנמצא בקרבת מקום עלה הרצל לתורה כשהגיע לגיל בר המצווה. לאחר שבעה באוקטובר נוסף עוד שם לכיכר, וגם הוצב בה שלט תואם. קרוב לשנתיים זוהי כיכר שבעה באוקטובר, לאות הזדהות עם מדינת ישראל. זהו כיום המקום היחיד באירופה שעדיין אפשר למצוא בו שלטים עם חטופים ומדבקות של נופלים. ברוב ערי אירופה שלטים של חטופים הם מטרה קלה להתנכלות והשחתה. על תמונות של חיילים בכלל אין מה לדבר. בכיכר שבעה באוקטובר שבבודפשט אף אחד לא העז להוריד ולו תמונה אחת או שלט אחד.

באחד המקומות היותר מושמצים באירופה, אליבא דהאיחוד האירופי, יהודים וישראלים הולכים בגלוי ובכל מקום עם כיפה על הראש, ציציות בולטות, מדברים עברית ללא חשש, וזוכים בתגובה לפנים מחייכות ומאירות עיניים. דווקא במקום שאותו הגדירה ועדה (פוליטית) מטעם האיחוד האירופי שהוא אינו יכול להיחשב יותר כדמוקרטיה. בעוד בשאר ה"דמוקרטיות" באירופה יהודי לא יכול ללכת ברחובה של עיר באופן מוצהר כיהודי, כשאלימות ותקיפות אנטישמיות משתוללות באופן מתודלק וכמעט ללא מענה אמיתי מצד הרשויות, הן מוגדרות על ידי עצמן כדמוקרטיות משגשגות והונגריה מוגדרת כמדינה שכבר אינה יכולה להיחשב כדמוקרטיה. ככה זה בעולם הערכים המעוות של מערב אירופה.

אולי יעניין אתכם

עוד באקטואליה חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד במדיני השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

קשה שלא לשכוח איך כבר בתחילת המלחמה החלו ההפגנות הסוערות נגד ישראל במדינות אירופה, עוד הרבה לפני שבכלל הומצא קמפיין הרעב השקרי בעזה. מתברר שגם בהונגריה היו ניסיונות כאלו, ביוזמת הקהילה הערבית הקטנה שמתגוררת במדינה. במשרד לביטחון פנים ההונגרי פנו לקהילה היהודית ולקרן לפעולה והגנה בהונגריה, ארגון יהודי לא ממשלתי, וביקשו למצוא ביחד איתם את הניסוח המשפטי שיתבסס על החוקה כדי למנוע הפגנות כאלו. ראש ממשלת הונגריה בעצמו, ויקטור אורבן, הכריז בקולו ברדיו הלאומי שהוא לא ייתן יד להפגנות כאלו בארצו. "אצלנו בהונגריה לא יהיו הפגנות בעד טרור", אמר בריאיון והוסיף שאין להונגריה רצון לייבא לבודפשט את מה שיש בעזה. מדובר אולי בראש המדינה היחיד באירופה שפשוט רואה את המציאות כמו שהיא, בלי עיוותים או פרשנות פרוגרסיבית מטורללת שהפכה את כל עולם המושגים הבסיסי לחלוטין, כשטוב הפך לרע ורע הפך לטוב.

מוסלמים מביאים אנטישמיות

אחד האנשים שקיבל בשנים האחרונות גישה לא קטנה למסדרונות השלטון הוא הרב שלמה כובש, רבה הראשי האורתודוקסי של הונגריה. כמו ברוב המשפחות היהודיות שלאחר השואה, הוריו כלל לא ידעו עד גיל 16 שהם יהודים. זה היה השכן בבית ליד שגילה להם. סיפור שהוא די אופייני בהונגריה. הוריו אומנם לא חזרו על הטעות הזאת בעצמם וכן סיפרו לילדיהם שהם יהודים, אבל בבית לא ממש חיו חיים יהודיים. באותה תקופה אין מוסדות יהודיים, ובשגרה לא שומרים תורה ומצוות. רק לאחר נפילת הקומוניזם ב־1989 החלה התעוררות של חיפוש אחר הזהות היהודית וחקר השורשים של יהודי הונגריה. הרב כובש, עוד בהיותו נער, הכיר את שליח חב"ד שהגיע למדינה, חזר בתשובה עוד לפני בר המצווה ושכנע את הוריו לאפשר לו לצאת למסע לימוד בישיבות בישראל ובארצות הברית. מאותו רגע השתנו חייו ובעקבות כך, בהמשך, גם חייהם של היהודים בהונגריה.

בגיל 22 חזר שלמה כובש להונגריה כשהוא כבר בעל משפחה ואחרי שהוסמך לרבנות, במטרה לבנות מחדש את הקהילה היהודית ואת המוסדות שנחרבו בשואה. באותם ימים הונהגה הקהילה היהודית בהונגריה על ידי הקהילה הנאולוגית, שמקבילה לתנועה הרפורמית במקומות אחרים בעולם. ראשי הקהילה החזיקו במשך שנים בתפיסה שאומרת שהגוף שישמור על יהדות הונגריה זה הצד השמאלי במפה הפוליטית ההונגרית, על גלגוליו השונים לאורך עשרות שנים, כולל בשנות הקומוניזם הזכורות לרע. הרב כובש ביקש לפתוח דלת במקומות שעד אז איש בקהילה לא ניסה לתקשר איתם. רק כדי לסבר את האוזן, לאחר נפילת הקומוניזם, התחלפו אומנם השמות של התפקידים ושל המפלגות, אבל אנשי השלטון נשארו אותם אנשים. פשוט במקום לקרוא למפלגה מפלגת הפועלים ההונגרית הקומוניסטית, המפלגה נסגרה לאחר נפילת ברית המועצות, ועוד באותו היום הוקמה מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית, כשאנשיה הם אותם אנשים שאיישו את המפלגה שזה עתה נסגרה. אותה הגברת רק בשינוי האדרת.

השיח באותם ימים עם מפלגות הימין שהתחרו בה היה שהן היורשות של הנאצים שביצעו את הזוועות ביהודים. כך זה היה עד שהרב כובש והארגון שהקים פנו אליהן בצורה שונה, ובפעם הראשונה ניסו לקיים איתן קשר מכבד, כמובן בציפייה לקבל בחזרה יחס זהה. היום ניתן להגיד שגם בצד היהודי לא ציפו להצלחה כה דרמטית. אף אחד לא יטען היום, בטח על רקע המראות האחרים מאירופה, שהונגריה היא מוקד של אנטישמיות. להפך, כיום זהו אחד המקומות הבטוחים ביותר ליהודים ולישראלים.

בשנת 2017 עלה קמפיין מפלגתו של אורבן נגד איש השמאל היהודי־הונגרי ג'ורג' סורוס. התגובה האוטומטית הייתה אז שאם מדברים נגדו אז מדובר בהכרח באנטישמיות. אפילו שגריר ישראל בהונגריה לא עמד בלחץ שהופעל עליו והוציא הודעה ברוח הזאת. באותה שנה הגיע ראש הממשלה נתניהו לביקור בהונגריה ונפגש ביחד עם אורבן עם אנשי הקהילה הנאולוגית. באותו מפגש דיבר נשיא הקהילה הנאולוגית והתלונן על האנטישמיות שמפגין אורבן באמצעות הקמפיין נגד סורוס. את הפנים הנדהמות והמובכות של נתניהו ואורבן זוכרים בקהילה היהודית עד היום. זו הייתה יריקה בפרצופו של מי שנקט כל דרך חקיקה אפשרית כדי להיאבק באנטישמיות, שיקם ושיפץ בתי כנסת והחזיר נכסים אבודים של הקהילה היהודית בחזרה לידיה. שמונה שנים אחרי אותה תקרית, למישהו עוד יש ספק איזו גישה הוכיחה את עצמה כאפקטיבית בהרבה ליהודי הונגריה ולמדינת ישראל? בימים שבהם האנטישמיות שורפת כל חלקה טובה באירופה, בעיקר במקומות עם קהילות מוסלמיות גדולות, בהונגריה היא כמעט ולא קיימת. וזה כנראה לא מקרי שבהונגריה גם אין כמעט מוסלמים, מה שמראה את הקשר הברור והישיר בין עליית האנטישמיות באירופה למקומות שבהם יש קהילות מוסלמיות גדולות.

את מי בודקים באיחוד?

מי שמגיע להונגריה חייב גם לצאת מאזור הנוחות של בודפשט הבירה ולהגיע לכפרים. באחד הימים עשינו את דרכנו לעיירה טוקאי, שמרוחקת שעתיים וחצי נסיעה מבודפשט. ביקרנו בשני כפרים באזור, בקרעסטיר ובמַאד, בשניהם שקקו החיים היהודיים לפני השואה. היום לא נותר בהם אף לא יהודי אחד. בדרך לשם נזכר תמיר ורצברגר מהקרן לפעולה והגנה בהונגריה, שליווה אותנו לאורך השבוע, בסיפור הבא: לפני הרבה שנים נסע אחד הרבנים עם תלמידיו מהכפר לעיר הגדולה, והם ביקשו מעגלון גוי שייקח אותם. הרב והתלמידים נהנים מהנסיעה, צוחקים, יש אווירה טובה. בשלב מסוים הם עוברים על גשר מעל לנחל. לקראת המעבר מעל הנחל אומר הרב לתלמידים שבדקות הקרובות ישמרו על פרופיל נמוך כי העגלון ירצה לרצוח אותם. התלמידים לא הבינו מה עובר על הרב שלהם, אבל הקשיבו לו. כשהגיעו לעיר, ניגשו לרב ושאלו אותו לפשר הסיפור. האחרון ענה שישאלו את העגלון. הלכו לעגלון ושאלו אותו אם רצה לעשות להם משהו כשעברו מעל הנחל, וזה השיב שהוא לא יודע להסביר את זה, אבל באותו רגע באמת עברה בראשו מחשבה לעשות להם משהו. לאחר מכן שאלו את הרב איך הוא ידע, והוא ענה שלפני הרבה שנים רצחו ילדים יהודים במקום הזה. וכשאדם עושה כזה מעשה, הרוח והאנרגיה של המעשה נשארים באותו מקום לנצח. כשהגענו לבית הכנסת הגדול והמפואר בכפר מַאד, מקום שבו החיים היהודיים התקיימו במלוא תפארתם, קשה שלא לדמיין איך זה הרגיש כאן לפני 80 ו־90 שנה. לאחר מלחמת העולם השנייה לא נשאר זכר לקהילה היהודית כאן. בשנים האחרונות בית הרב והישיבה במקום, ביחד עם בית הכנסת הגדול, שוקמו ושופצו והיום ניתן לבקר בהם.

יהודי הונגריה לא ידעו מה קורה מעבר לגדר ואת העובדה שכבר חמש שנים מבוצעת השמדה שיטתית של יהדות אירופה. כשלקחו אותם מהבית הם היו בטוחים שמעבירים אותם למקום אחר. הם לא ידעו שמיליוני יהודים כבר הושמדו בפולין. מבצע שילוח יהדות הונגריה בוצע מבלי שנורתה ירייה אחת. וכך במשך חצי שנה מושמדים מאות אלפי יהודים הונגרים. אושוויץ עבד באותם ימים כשהוא בתפוסה המלאה ביותר מאז שנפתח. בכל כפר שכזה, בדיוק כמו בקרעסטיר ובמַאד, מרכזים את היהודים במקום אחד כדי להעביר אותם הלאה. את יהודי מַאד ריכזו באופן טבעי בבית הכנסת הגדול. דמיינו לעצמכם קרוב לאלף יהודים שנמצאים במקום הזה במשך כמה ימים. שלושה חיילים בלבד שמרו עליהם כאן. אלף יהודים מול שלושה חיילים נאצים. איך הם לא עשו כלום מולם? כי הם לא ידעו. אם מישהו היה אומר להם שהולכים לרצוח אותם, אלף יהודים היו יכולים להתגבר על שלושה חיילים גרמנים. אמרנו שאין היום יהודים במַאד ובקרעסטיר, אבל כן יש תנועה של יהודים וישראלים לשם. למַאד מגיעים כדי לראות את בית הכנסת המפואר ששוקם ושופץ וכדי להבין איך נראו חיי היהודים בכפרים כאלו ואחרים במזרח אירופה. ובקרעסטיר יש תנועה בלתי פוסקת של יהודים שעולים לקברו של רבי שעיה, שחלקת הקבר שלו הפכה לביקור חובה לרבים מהישראלים והיהודים שמגיעים להונגריה.

נסיים עם ראש הממשלה המושמץ ביותר באיחוד האירופי, ויקטור אורבן, שהתעכבנו עוד קודם על יחסו החם ליהודים ולישראל. ונשאלת השאלה, מדוע באיחוד האירופי החליטו לטפל דווקא בהונגריה? כבר הספקנו לשכוח, אבל בקיץ 2015 המוני מהגרים מוסלמים נמצאים על הגדרות ומבקשים להיכנס לאירופה. ברקע כזכור מתחוללת מלחמת האזרחים בסוריה. רחובות בודפשט מלאים במהגרים מהמזרח התיכון שצובאים על תחנת הרכבת בדרישה לעלות ולנסוע לגרמניה. הונגריה היא הציר הנוח ביותר להיכנס דרכו לאירופה ומשם להמשיך למדינות מערב אירופה. מאות אלפים נכנסים למדינה בזמן קצר מאוד, והרשויות לא מסוגלות לעמוד בזה. שלא לדבר על החשש הביטחוני שמתלווה לכך, ביחד עם רתיעה דתית של מדינה שידועה בשמרנותה, שפשוט לא מעוניינת בכל גל המהגרים המוסלמים ששוטף אותה. והיא כלואה בין הפטיש לסדן. מצד אחד היא מבינה שאין דרך לייצר בקרה אמיתית על כל מי שנכנס כשמדובר במספרים כאלו, ומצד שני האיחוד האירופי דורש מהונגריה לפתוח את שעריה. ומכאן נולד המשבר הגדול ביותר באיחוד האירופי. אורבן מחליט להגיד "לא" לפקידים בבריסל ולגרמניה וצרפת, שתי המדינות שמכתיבות את הטון באיחוד האירופי. הוא לא מוכן להכניס כמות כזו של אנשים שתשנה את הצביון הדתי, התרבותי והדמוגרפי של הונגריה ושל אירופה כולה. בפעם הראשונה מדינה שנחשבת חלשה יחסית ונתמכת כלכלית באיחוד האירופי מעיזה להגיד "לא" למדינות החזקות, כי זה מנוגד לאינטרס הכי בסיסי שלה. ומאותו הרגע היא הופכת למטרה למתקפות, התנכלות וסנקציות כלכליות.

ובאורח פלא באיחוד האירופי מחליטים מיד לאחר מכן להקים ועדת חקירה שתבחן את מצב הדמוקרטיה בהונגריה. ועדה שמונתה על ידי פוליטיקאים ומורכבת בעצמה מחברים ששייכים לצד פוליטי מסוים מאוד. את המסקנות שהגישה הוועדה אתם כבר יודעים להסיק לבד. ומשם מתחילים באיחוד להטיל על הונגריה קנסות כבדים. לא רבים יודעים, אבל במדד הדמוקרטיה העולמי דורגו באותם ימים שלוש מדינות מהאיחוד האירופי כפחות דמוקרטיות מהונגריה – קרואטיה, רומניה ובולגריה. אך למרבה ההפתעה באיחוד האירופי לא ביקשו להקים שום ועדה לבחינת מצב הדמוקרטיה בהן. ועדת חקירה שכזו הייתה רק מנת חלקה של המדינה הכי פרו־ישראלית באיחוד האירופי. אין צורך להוסיף מילה נוספת מעבר לזה.

הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך

לתגובות:

[email protected]

***