—
טיול משפחתי לילדים מגיל 10 . לא נגיש
קדיש וברכה ליד ציוני הקברים
את הביקור והסיור בצפת נתחיל בשאלה, כדרכם של יהודים. מי מכם יודע מי הוא האיש האדיר שחיבר גם את 'ספר חרדים' וגם את הפיוט 'ידיד נפש'? כל אחת מאלפי המצבות העומדות בצפיפות על המדרונות הסלעיים שמדרום לעיר העתיקה של צפת מספרת פרק קטן בהיסטוריה של העיר ושל תושביה במשך מאות בשנים. התשובה, אגב, היא רבי אלעזר אזכרי, שחי בצפת בתקופה האר"י ונקבר בסמוך אליו.
אולי יעניין אתכם
יצאנו הפעם לסיור מיוחד בבית העלמין העתיק בצפת. לא סתם סיור. עם מנהל בית העלמין הצבאי ומי שחוקר ודורש בעקבות המתים כבר עשרות שנים, הרב אליהו בן טובים.
רק הליכה בשבילי בית העלמין הצרים וטיפוס במדרגות שבו מאפשרים למבקר לחוות אותו באמת. הכתובות מספרות על חכמים ומקובלים שחיו בעיר, שהבולט בהם היה האר"י – אדוננו רבי יצחק. טמונים כאן קורבנות רעידות האדמה שפקדו את העיר במאה ה־17 ובמאה ה־18, אבל גם תושבים שחיו בתקופות מאוחרות יותר לא נשכחו, כמו עולי הגרדום. חלק מיוחד מוקדש לאלה שנתנו את חייהם בעיר הנצורה במלחמת השחרור ובמאבקים שהתחוללו לאחר מכן.
במרוצת מאות השנים נעשתה אוכלוסייתה של צפת מגוונת יותר ויותר, והמנהגים השונים הביאו לחלוקת בית העלמין בין ספרדים לאשכנזים. בין המצבות שעל קברי חכמי הקבלה של המאה ה־16, שרבות מהן צבועות כמקובל בצבע תכלת, יש אזורים נפרדים לנשים ולגברים לתפילה, להדלקת נרות ולמתן גמילות חסדים.
מלבד האר"י קבורים כאן גם המקובל רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט 'לכה דודי', ורבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך'. קברים מקובלים אחרים לעלייה לרגל הם קבריהם של רבי לייבל בעל הייסורים, חכמים תלמודיים כמו רבי פינחס בן יאיר, וקבריהן של דמויות היסטוריות כמו חנה ושבעת בניה או קברו של הנביא הושע בן בארי.
בית העלמין וקברו של הושע בן בארי נזכרים כבר על ידי נוסעים יהודים בשנת 1495 ובשנת 1522. מכאן התפתח בית העלמין והתפרס על פני כל המדרון שלמרגלות הרובע היהודי בצפת. הקבורה בבית העלמין העתיק הופסקה בשנות ה־60 ובמקומו נפתח בית עלמין חדש למרגלות המדרון.
שירה וניגון בצפת
הזכרנו קודם את רבי שלמה אלקבץ, ולא פלא שבין סמטאותיה של העיר חיבר רבי שלמה את הפיוט 'לכה דודי'. לעמוד ביום חול או בערב שבת בין השמשות, להקשיב לרחש עלי העצים כשהרוח ביניהם אומרת שירה מול הר מירון הטובל בירוק ובגוני הזהב של השמש השוקעת במרחקים, ולשמוע את ניגוני הלדינו ממזרח והכליזמר ממערב – זוהי הרגשה עילאית של קדושה.
קדושה יש גם כמובן בבתי הכנסת. כה רבים הם בתי הכנסת, כה מגוונים הם שאי אפשר לפורטם. לכו לפחות בשלוש תפילות לשלושה בתי כנסת ואולי אפילו לארבעה.
שלושה מבתי הכנסת שינו צורה עם השנים. בירב על שם ר' יעקב בירב הספרדי הפך לנוסח קרליבך האשכנזי, חסידות ויז'ניץ פינתה את מקומה לטובת תוניס והשם נשאר, ובית הכנסת של האדמו"ר מאבריטש, שחזה את רעידת האדמה, הוא בנוסח עדות המזרח.
מי הוא האדמו"ר? רבי אברהם דוב מאבריטש, מחבר הספר 'בת עין', עלה בראש חסידיו והתיישב בצפת. הרבי היה אדם המעורב בדעת עם הבריות, אולם זמן מה לאחר עלייתו הסתגר בחדרו במשך תקופה ולא דיבר עם שום אדם. כמובן שחסידיו התפלאו מאוד ותהו לפשר הדבר. והנה, באחד הימים יצא הרבי לפתע מחדרו, התבונן באדמה שסביבו ופניו נהרו. כשחזר, קרא הרבי לכל חסידיו לסעודה חגיגית שבה יסביר להם את פשר הנהגתו החריגה.
כאשר התאספו כולם, פתח הרבי ואמר: דעו לכם, שבעת שגרנו בחוץ לארץ, בא אליי פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי בהתלהבות על מעלותיה הרבות של ארצנו הקדושה. כל כך התלהב אותו שליח, עד שאמר: "רבי הקדוש, מי שיש לו עיניים לראות, רואה שבארץ ישראל כל אבן היא יהלום". באותה שעה התלהבתי והחלטתי לעלות לארץ.
מאיר המאירי, יושב ראש בית הכנסת, מספר לנו על דמותו המופלאה של האיש. אל תחמיצו ביקור ותפילה שם בשבתות ובחגים.
ההרגשה היא שאתה הולך בתוך הקודש שאפף את העיר לפני כ־500 שנה.
הרובע היהודי
גרם מדרגות אדיר (צריך הרבה כושר בשבת כזאת) מחלק את העיר העתיקה לשני חלקים, וכל מה שמצפון לו נכלל ברובע היהודי. בכניסה לרובע מבנה ישן מנוקב בכדורים עוד מימי מלחמת העצמאות ונשאר לזכר. זהו אכן סימן ההיכר הבולט היטב בשטח.
ניתן להיכנס לרובע היהודי העתיק מכניסות רבות. יבחר כל אחד את אשר חפצה נפשו.
מסעדה
מנדיס
כדי לחוש את טעם הקדושה של העיר סורו לרחובה הראשי, רחוב ירושלים, אל מנדיס – פנינת האוכל היהודי. שם, לא הרחק מעיריית צפת, מסעדה יהודית בשרית כשרה למהדרין המציעה טעמים אירופים משובחים מהמטבח היהודי. אשר ראטה, חסיד קוסוב, הוא הבעלים, ויחד עם השף רקחו כאן מרקחת שאין שנייה לה בעולם כולו. מעולם לא טעמנו כזה אוכל משובח. שילוב מיוחד ונדיר של חדש וישן, אומנות צפתית, ניגונים, ניחוחות ואוכל מעולם עתיק, ועכשיו גם טיש שבת של פעם.
היכן שלא תגיעו בבניין בן שלוש הקומות תחוו חוויה. בקומה התחתונה, בחדר הכספות של הבנק שהיה כאן פעם, מקפיא ענק. חוויה בפני עצמה. בקומת הכניסה, הקומה האמצעית, מסעדת 'באשערט' (זיווג מושלם, בתרגום חופשי). מסעדה חדשנית וקסומה הפתוחה בכל ימי החול, עם תפריט שף של מנדיס המשלב שיטות בישול מתקדמות עם טוויסט של נתחי בשר משובחים מהמעשנה.
מוגשות כאן מגוון מנות החל ממרק עוף עם קרעפלאך, ניוקי ייהודי עם בשר מפורק, בלינצ'עס עם כבד מעושן, ועוד מנות קלאסיות כמו סטייק רוקה, דג לברק ובשרים שונים מהמעשנה. תפריט ייחודי ומשודרג עם טעמים וריחות שהופכים את הביקור במסעדה לחוויה מעוררת חושים עם קדושת המזון והאוכל.
אחרי האוכל וכדי להוריד את הקלוריות צאו לסיבוב בין הסמטאות המיוחדות של העיר הזאת. פינות חמד של קדושה. שילוט טוב מסביר על המקומות.
צפת של קדושה ושל רגש.
***
