למעלה מאלף שמות חדשים של קורבנות טבח באבי-יאר התגלו במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה, בהם פעוטות, קשישים ומשפחות שלמות
לציון יום השנה ה-84 לטבח בבאבי יאר (29 בספטמבר 1941), המרכז להנצחת השואה בבאבי יאר (BYHMC) מפרסם דו״ח מיוחד, ממנו עולה כי חרף המלחמה באוקראינה והמציאות הביטחונית המאתגרת, הצליח צוות המחקר להוסיף למעלה מאלף שמות חדשים של קורבנות הטבח, שעד היום לא היה ידוע מה עלה בגורלם. עוד חושף המרכז בדו״ח שפרסם היום כי למרות המלחמה ביקרו באתר ההנצחה 300,000 איש ובהם מנהיגים בינלאומיים ואזרחים אוקראינים וכן התקיימו כ-600 סיורים חינוכיים באתר.
באבי יאר נחשב לאחד ממוקדי ההשמדה הגדולים מחוץ למחנות – העמק העקוב מדם בקייב, בו נרצחו ב־29–30 בספטמבר 1941 – ערב יום כיפור, בתוך יומיים בלבד, כ-33,771 יהודים, ובמהלך השנתיים של הכיבוש הגרמני נרצחו ונקברו בו כ-100,000 אנשים, בהם משפחות יהודיות, צוענים, ומתנגדי משטר אוקראינים, על ידי הגרמנים ומשתפי פעולה מקומיים. בכך הפך לקבר האחים הגדול ביותר באירופה ולסמל ל״שואה בכדורים״.
טבח באבי יאר נחשב לראשיתו של שלב ה”פיתרון הסופי” בברית המועצות, שבו ההשמדה התבצעה ללא תאי גזים, אלא באמצעות ירי ישיר, באכזריות יוצאת דופן. בעידן הסובייטי, הזיכרון של הטבח הושתק, והקורבנות היהודים לא הוזכרו בשמם.
אולי יעניין אתכם
נכון להיום (29 בספטמבר 2025), מאגר השמות במוזיאון של קורבנות הטבח כולל 29,671 שמות של קורבנות – כאשר 1,031 מתוכם נחשפו מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. במהלך השנתיים האחרונות הצליחו החוקרים לא רק לאתר שמות חדשים של הקורבנות, אלא גם לעדכן ולתקן למעלה מ-2,000 רשומות קיימות – כולל שמות פרטיים ומשפחה, גילאים, כתובות מגורים, קרובי משפחה, מקצועות ונסיבות המוות.
מתוך 1,031 השמות החדשים שנחשפו, מצאו החוקרים את שמותיהם וגילם של הקורבנות הרבים שנרצחו בירי בהם: דובינסקי מישה, תינוק בן 9 חודשים, רויטמן שרה בת השנה וחצי, סימה-שרה קוקאס-אסלאן בת ה-102 ומשפחות שלמות של הורים בגילאי ה-40 יחד עם ילדיהם הצעירים.
חשיפת השמות החדשים של הקורבנות התאפשרה בין היתר בזכות פתיחת ארכיוניים חדשים באוקראינה שהיו חסומים בפני הציבור במשך 75 שנה.
בנוסף לחשיפת השמות, במהלך המלחמה המרכז להנצחת השואה בבאבי יאר סרק כ-7 מיליון מסמכים וכעת הארכיון הדיגיטלי שעומד על 8 מיליון מסמכים והוא הגדול ביותר מזרח אירופה. בין המסמכים שנחשפו: בקשות לאימוץ ילדים שהתייתמו בעקבות רצח הוריהם בבאבי יאר; עתירות של אזרחים להכרה משפטית במות קרוביהם, לצרכים כמו ירושה, נישואין מחדש או תמיכה כלכלית; תעודות לידה משנות ה-20 וה-30 שסייעו לזהות ילדים שנרצחו – לצד הוריהם ועוד.
אחת הדוגמאות הבולטות היא תיק משפטי משנת 1946, שבו נחשפה עדות על גורלו של זינדל קרבצקי, שביקש להכיר במות אשתו ושלושת ילדיו, ביניהם ארון בן ה-8, זויה בת ה-6 ו-וובה בן ה-4, כולם נרצחו בבאבי יאר. דוגמה נוספת מתעדת את רחיל מיירובנה קרבץ, ילידת 1863, שנמלטה מהעיר קורוסטין לקייב עם פרוץ המלחמה – רק כדי להירצח בגיא המוות.
לציון יום השנה לטבח באבי יאר התקיימה תפילת קדיש לזכרם של הקורבנות ושמותיהם הוקראו לראשונה באתר הטבח. במרכז להנצחת השואה שיזמו את טקס הזיכרון הסמלי בהשתתפות אוקראינים, יהודים ולא יהודים כאחד, רואים חשיבות רבה, במיוחד בעת הזו, להנציח את קורבנות הטבח.
נתן שרנסקי, ״יו״ר המרכז להנצחת השואה בבאבי יאר": “הזיכרון הוא נשק מוסרי נגד ההכחשה, ההשכחה והעיוות. המלחמה באוקראינה היא מלחמה אידיאולוגית לא פחות משהיא מלחמה על טריטוריה. יש פה ניסיון בוטה לערער על ההיסטוריה ואף למחוק אותה. כל שם שאנחנו מצליחים להחזיר לקיום – תורם להנצחת השואה ומקדם צדק וכבוד לקורבנותיה. אני מצדיע לעבודת חוקרי המרכז שמתקיימת ללא הרף תחת אש. דווקא בעת מלחמה – חובה כפולה להגן על האמת״.
ב־29 בספטמבר (ב') 2025 יקיימו המרכז להנצחת השואה בבאבי יאר וארגון מצעד החיים העולמי אירוע זיכרון בספרייה הלאומית בירושלים לציון יום השנה לטבח בבאבי יאר. במסגרת האירוע ייחשפו השמות החדשים שאותרו, תחת הכותרת "זיכרון בזמן מלחמה” – העוסקת באתגרים ובחשיבות המשך המחקר וההנצחה של השואה.
רויטל יכין קרקובסקי, מנכ״לית מצעד החיים בישראל: ״באבי יאר הוא הסמל של ״השואה בכדורים״ המספר את סיפורם של יותר מ-2 מיליון יהודים שנרצחו ביריות והושלכו לבורות ירי ברחבי מזרח אירופה. ביום הזה אנחנו מביאים את סיפורם ומכבדים את זכרם ומייחלים להפסקת המלחמה באוקראינה, ומקווים לצעוד בקייב באתר ההנצחה בבאבי יאר בשנה הבאה, שתציין 85 שנים לטבח
