אליהו ליבמן היה שם מוכר בעשייה הציבורית, במיוחד במחוזות המגזר הדתי וההתיישבות, הרבה לפני שבנו, אליקים, נפל בשבעה באוקטובר במסיבת הנובה.
אבל כשהוא הודיע על הצטרפותו דווקא למפלגת נעם, שכבר הספיקה להפוך למפלגת נעם לישראל,
גבות רבות הורמו. אחרי הכל, החיבור בין הצדדים לא נראה מתאים במיוחד, במבט ראשון.
הפעם בבשבע עיניים, אליהו ליבמן מסביר מדוע מקומו דווקא בנעם,
מדוע אנחנו רואים עוד ועוד הורים שכולים והורי חטופים שמצטרפים למערכת הפוליטית, ובעיקר מבקש שלא תעשו לו הנחות כי הוא אב שכול.
