עושים סדר: מה באמת נמצא ברפורמת השידורים?

מספר ימים חלפו מאז שרפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ומאז עולם התקשורת בסערה. הרפורמה, כאמור, נמצאת עדיין בשלבי חקיקה ראשוניים שלה ולא נכנסה לתוקפה, אך גופי החדשות בישראל כבר מציירים אותה כניסיון של קרעי להשתלט על התקשורת החופשית בישראל.

מאז שנכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים, ניסה קרעי שוב ושוב לבצע שורה של רפורמות בשוק התקשורת, ובראשן סגירת השידור הציבורי בישראל. הצעדים הללו, בנוסף לאמירותיו לאורך השנים האחרונות על גופי התקשורת, הובילו לחשש אמיתי בקרב אותם גופים מפני פגיעה בעצמאותם. אך האם החששות מפני החוק מבוססות? 'בשבע' עושה סדר בפרטי חוק השידורים.

יותר שחקנים, פחות רגולציה ועלויות

בחזית הרפורמה נמצאת הורדת הרגולציה על פתיחת ערוצי חדשות. כיום ישנם תנאים המוגדרים בחוק לפתיחת ערוץ חדשות. בראשם, היקף ההשקעה בערוץ חדשות צריך להיות לפחות 55 מיליון שקלים בשנה, וכמו כן ישנה חובה על ערוץ חדשות להעסיק לפחות כמות מסוימת של עיתונאים. מעבר לכך, איכות השידורים צריכה להיות לפי קביעת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וערוצי הברודקאסט, קרי 11,12 ו-13, מחויבים לשדר את החדשות מירושלים. בנוסף, על הערוצים המשדרים חדשות לעמוד בכללי האתיקה של הרשות השנייה.

בחוק שמציע קרעי כל הדברים הללו מוסרים. תקציב החדשות המינימלי המתחייב ירד להוצאות בגובה 2 מיליון שקל בשנה בלבד, כאשר נדרשים רק 5 עיתונאים על מנת לעמוד בתנאים החדשים. כמו כן, כל ערוץ יצטרך לפרסם את כללי האתיקה שלו עצמו ולפעול על פיהם. גם החובה לשדר מירושלים ירדה מרשימת החובות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

המשמעות של השינויים הללו היא ששחקנים רבים נוספים יוכלו להיכנס אל מגרש שידורי החדשות. כל ערוצי החדשות אמורים להיות משודרים על פני אפיקים 10-20 בשלט של חברות שירותי התוכן. כיום 6 אפיקים כבר תפוסים: באפיק 11 משדר תאגיד כאן, ב-12 משדרת קשת, ב-13 משדרת רשת וב-14 משדרת עכשיו 14. בנוסף לכך, שני ערוצים נוספים נמצאים באפיקים 10 ו15, אך הם לא משדרים בכבלים ובלווין אלא רק על גבי האינטרנט. מדובר על ערוץ הכלכלה (אפיק 10) וערוץ i24news (אפיק 15).

מלבדם על הקווים מתכוננים כבר שנים האתרים 'וואלה' ו-ynet, שכבר מפעילים ערוצי חדשות אינטרנטיים שגם משודרים, לפחות חלקית, בסטרימינג. ערוץ נוסף שעשוי ליהנות מהכללים החדשים ולנסות ולשדר באפיק טלוויזיוני הוא ערוץ TOV הימני, שגם הוא משדר על גבי יוטיוב. בהנחה ושלושת השחקנים הללו יצטרפו לערוצי החדשות על פי החוק החדש, יישארו רק שני אפיקים פנויים לערוצים נוספים. בסביבת השר קרעי אומרים ל'בשבע' כי במידת הצורך יורחבו מספר האפיקים המוקדשים לערוצי ברודקאסט וחדשות.

הבעיה המרכזית בריבוי הערוצים אליו חותר השר קרעי הוא שישראל אינה יכולה להכיל כמות כה גדולה של ערוצי ברודקאסט וחדשות. בישראל ישנם בסך הכול 10 מיליון תושבים, כאשר כעשרים אחוזים מהם דוברי ערבית שאינם צופים, לרוב, בטלוויזיה ישראלית, ו-10 אחוזים נוספים חרדים, שגם בקרבם שיעור הצופים בטלוויזיה נמוך יחסית לשאר החברה הישראלית. כבר כיום, עם 6 ערוצים בלבד שמשדרים חדשות, נתוני הרייטינג של חלקם מזעריים. ערוץ הכלכלה כלל לא נמדד, לפחות באופן רשמי, במדד הרייטינג, וערוץ i24news רושם נתונים נמוכים למדי, כאשר הוא אף רשם בשבועות האחרונים נתון חסר תקדים בטלוויזיה הישראלית: 0.0 אחוזי רייטינג, ו1000 צופים לתכנית "הישראלים' שהיא מעין גירסה משלו לתכנית 'הפטריוטים' המצליחה של ערוץ 14.

הקרב על הרייטינג

השינוי המשמעותי הנוסף, וכנראה האפקטיבי ביותר, אותו מתכנן קרעי בחוק הוא שינוי שיטת מדידת הרייטינג בישראל. היום בישראל מודדים רייטינג כמו שמודדים אותו בכל העולם, בשיטת הפיפל מיטר. מדובר על פאנל של כמה מאות משפחות שמוצב בביתן ממיר מיוחד ושלט מיוחד שדרכם מתבצעת המדידה. אלא שמדובר במודל מדידה ארכאי ולא רלוונטי לשוק התקשורת המודרני, שמשדר ברובו בצורה דיגיטלית. השיטה הנוכחית נולדה בימי השידורים האנלוגיים, שבהם לא ניתן היה למדוד בצורה מדויקת יותר כמה אנשים, או יותר נכון כמה מכשירים, מופעלים על אפיק ספציפי בשעה ספציפית. כמו כן, לא ניתן היה למדוד צפייה דרך האינטרנט. היום הדבר מתאפשר. למעשה, בכל רגע נתון יכולות ספקיות התוכן לדעת בדיוק כמה מכשירים הופעלו על אותו ערוץ.

החוק החדש לא מבטל את שיטת המדידה המסורתית, אלא הופך אותה למיותרת. על פי החוק, לרשות החדשה שתוקם במקום הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין שיאוחדו לגוף אחד, תהיה הסמכות לקבוע נהלי פרסום רייטינג מדויק שכל ערוץ יצטרך לעמוד בהם. במילים אחרות, הרשות החדשה תחייב את הערוצים לפרסם את מספרי האמת של המכשירים שהופעלו על ערוץ ספציפי. על פניו, מדובר בצעד שנועד לשקף נאמנה יותר את מפת הצפייה בישראל.

מי שתיפגע מכך יותר מכל תהיה, ככל הנראה, קשת 12. כיום קשת היא הערוץ הנצפה ביותר בישראל, ומהדורת החדשות שלה רושמת את הרייטינג הגבוה ביותר. כבר שנים ששאר השחקנים בשוק מתלוננים על כך שהשיטה הקיימת מסייעת לקשת לשמור על עוצמתה, על חשבון השחקניות האחרות. לאורך השנים המתלוננת המרכזית הייתה דווקא רשת 13, בין בימיה כרשת ובין בגלגול קודם שלה כערוץ 10. בשנים האחרונות גם ערוץ 14 מרבה להתלונן על שיטת המדידה הנוכחית. יש לציין שתאגיד השידור 'כאן' כבר שנים ארוכות מבצע מדידה כפולה: גם מדידת הרייטינג הרגילה, וגם מדידת צפייה בערוצי הדיגיטל שלו.

המרוויח הגדול במודל החדש שקרעי מציע יהיה ערוץ 14. כבר כיום ערוץ 14 ניצב במקום השני בשיעור הצפייה במהדורת החדשות שלו, ולא פעם גם בשעות הפריים-טיים, כאשר תוכנית הדגל של הערוץ 'הפטריוטים' משיגה רייטינג נאה ויציב. רק כאשר ישנם אירועי ספורט גדולים, או כאשר ברשת 13 משודר ריאליטי מצליח, ערוץ 14 יורד מהמקום השני. לגבי המפרסמים הפרטיים, לרייטינג במדידה החדשה אין שום משמעות. הם ימשיכו לפרסם לפי החישובים שלהם, ובהתאם למדדי הרווחיות פר פרסומת שלהם. השינוי הצפוי הוא בתקציבי מימון ממשלתיים, שם ככל שהרייטינג גבוה יותר כך יעלה תקציב הפרסום, ללא קשר לאפקטיביות שלו.

הבעיה המרכזית בשיטת המדידה המוצעת היא העובדה שניתן לזייף את הנתונים בה. נכון להיום אין שום דרך לוודא שערוצים לא יקנו צפיות בעזרת חוות שרתים על גבי vpn. לפי בדיקת 'בשבע' המתפרסמת כאן לראשונה, נכון לעכשיו אין שום פתרון למנוע זיופי צפיות. בלשכת השר קרעי עובדים בימים האחרונים לגבש פתרונות בנושא. יש לציין, שעל הרפורמה הזו עובדים כבר כ-3 שנים, הבעיה הייתה ידועה מהרגע הראשון, ועד לכתיבת שורות אלו לא נמצא פתרון.

לאן נעלמה הרפורמה ברדיו?

חוק השידורים החדש כולל בתוכו עוד שורה של שינויים בתחום הטלוויזיה, שהמרכזי שבהם הוא בתחום שידורי הספורט. גם כאן ישנה בעיה שהמודל אותו מציע השר קרעי בחוק איננו אפשרי במבנה השוק, ועולה החשש כי הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ, לאור הפגיעה בזכויות הקניין של בעלי זכויות השידור. יש לציין כי מרבית זכויות השידור בתחום הספורט אינן ישראליות, אלא בינלאומיות, כך שהשינויים אותם מציע קרעי בתחום לא מתיישבים עם הכללים הבינלאומיים בענף.

לצד השינויים הקיימים בחוק, ישנו תחום שלם שנעדר ממנו. מדובר על שידורי הרדיו. בראשית ימי רפורמת קרעי, פתיחת שוק שידורי הרדיו הייתה חוד החנית של הרפורמה. כבר שנים ארוכות מלינים בימין על כך שבתחום שידורי הרדיו רק השידור הציבורי, תאגיד כאן וגלי צה"ל, משדרים בפריסה ארצית. כל שאר תחנות הרדיו משדרות בפריסה אזורית. התכנון של קרעי הוא לפתוח את התחום הזה ולאפשר לשחקנים נוספים לשדר בפריסה ארצית.

אלא שכפי שאנו מפרסמים כאן לראשונה, מי שבולמים את הצעד הזה כרגע אינם גופי השידור הציבורי, אלא דווקא זכיינים מסחריים מתחום הרדיו האזורי, שכמה מהם לא רוצים לאבד את המונופול שיש להם על אזורי שידור ספציפיים. על פי מידע שהגיע ל'בשבע', ההתנגדות הזאת היא שגרמה לכך שהרפורמה ברדיו נדחתה לשלב מאוחר יותר