שנתיים לנפילתו: 'גור אריה יהודה' – שיר זכרון ליהודה כהן הי"ד

עבור משפחתו של יהודה כהן הי"ד, החזרתו של סגן הדר גולדין הי"ד לישראל מהווה סגירת מעגל. "מעבר להתרגשות הטבעית שיש אצל כל אחד מאיתנו, אצלנו ההתרגשות היא מיוחדת", מספרת אמו תהילה בשיחה עם 'בשבע'. "שניהם היו מפקדים בסיירת גבעתי. יהודה היה בחדר של הדר במכינת עלי. כשיצא לקורס קצינים, נתנו לו במתנה את ספר 'מסילת ישרים' של הדר. את העבודה שלו בקורס מ"פים הוא עשה על הקרב של הדר. יש קווי דמיון בין שני הגיבורים".

בתזמון שמיימי, הדר גולדין הי"ד צפוי להגיע סוף סוף לקבר ישראל, שנתיים ימים בדיוק לנפילתו של יהודה כהן הי"ד. "יש כאן חיבור בין שני גיבורים שלחמו במסירות נפש למען העם והארץ", מוסיפה אמו.

כעת, במלאת שנתיים לנפילתו, בי"ט חשוון, רואה אור שיר חדש לזכרו: 'גור אריה יהודה', אותו כתב והלחין לזכרו גיסו אליה מימון. "למרות שבדרך כלל אני יודעת לדבר, הרגשתי כאן שאין לי מילים לעמוד ולדבר. המילים לא מביעות את עומק החוויה והכאב", היא מספרת. "החתן שלי כתב כמה מילים לזכרו תחת הכותרת 'גור אריה יהודה', קראתי מה שהוא כתב והרגשתי שזה משקף את התחושות שלי. עכשיו, לקראת השנתיים הוא הפך את ההספד לשיר מלא".

"חשוב לי מאוד שלא להפוך את יהודה לקדוש", היא מבקשת. "יהודה היה ילד רגיל. הוא ידע לצחוק, להתעצבן או לחתוך מהתפילה או הסעודה באמצע. במקביל, כל הזמן אנחנו שומעים איזה מפקד נערץ היה. אבל הוא אף פעם לא עשה עניין מעצמו. היה צנוע ועניו. במובן מסוים, הוא חי עכשיו יותר מתמיד. אני מכירה אותו הרבה יותר לעומק אבל הנוכחות הפיזית שלו חסרה לנו. אני מקווה שהשיר יביא את קולם של משפחות הנופלים, שחוות את הפער בין הילד שלהם שהם מתגעגעים אליו לבין החייל הגיבור שהקריב את חייו".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד רוח השריון: הפצועים והלוחמים שרים את הפסקול של החיל

עוד מאת יוסף ארנפלד צפת לובשת חג: פסטיבל הכליזמרים ה-39 יצא לדרך

רס"ן יהודה נתן כהן הי"ד נולד וגדל ביישוב שדמות מחולה שבבקעת הירדן. בן מתוק, אח ודוד מסור ומפקד נערץ, שהיה קשור בקשר עמוק למשפחתו ולחבריו. יהודה אהב לקרוא ספרי מורשת, שיחק כדורסל ושחמט, והאמין בכל מאודו ברוח ישראל האיתנה והצומחת. לאחר שנה במכינת עלי התגייס לסיירת גבעתי, שם שירת במסירות ובצניעות, עד תפקידו האחרון כמפקד פלגה.

בשביעי באוקטובר 23, שמחת תורה תשפ"ד, לחם יהודה בגבורה בקיבוץ נחל עוז והציל נפשות רבות. "הוא יצא על הבוקר מביתנו בשדמות מחולה – היישר דרומה, חברים שלו מספרים שלמרות שהוא גר הכי רחוק, הוא הגיע ראשון", מציינת תהילה. "בשתים-עשרה וחצי בצהרים הם הגיעו לקיבוץ נחל עוז. מאז שיהודה נפל אנחנו נמצאים בקשר עם הקיבוץ. אמיר תיבון הגיע אלינו בשבעה והיינו אצלם כשהיו מפונים במשמר העמק וגם בקיבוץ בנחל עוז".

אמנם את מאורעות השביעי באוקטובר הוא צלח בחסדי בשמיים, אך זמן קצר לאחר מכן, עם תחילת התמרון הקרקעי נפל בקרב. "הוא נכנס יחד עם חייליו לעומק רצועת עזה, מבקש למגר את הרוע, להשיב את אחינו משבי האויב ולהביא תקומה לעם ישראל", מדגישה אמו. "ככל הנראה יהודה והחיילים שלו כבשו את הבית הראשון ברצועת עזה. בהמשך הגיעו למקום שהיה אמור להיות מטוהר, בעקבות זיהוי תנועה חשודה. פחדו מדו"צ, אז יהודה לקח איתו שני חיילים; יונדב לוינשטיין הי"ד וגלעד ניצן הי"ד ואת הקשר שלו דולב יבדל"א. עם הגעתם, מחבלים עם RPG הגיחו מפיר מנהרה. יהודה וחייליו ירו לעברם, אך שילמו על כך בחייהם".

משפחתו התבשרה על כך עם חזרתם מהלווית אלחנן קליין הי"ד שנרצח בפיגוע ליד עינב. "זה ניסיון מאוד גדול שהקב"ה העמיד בפנינו", היא מודה בכנות. "זה מוטט לנו את הכל ואנו צריכים לבנות עולם חדש. זה לא פשוט בכלל. יש לנו נחמה בנסיבות המוות שלו. יהודה קרוי על שם סבא-רבה שלו, יהודה הופמן הי"ד, שנספה באושוויץ. לפני שנכנס לעזה, הוא נאם בפני הלוחמים שלו ואמר שיכול להיות שיקרה לו משהו, ואפילו עשה מעין חפיפה עם הסגן שלו. כנראה הנשמה שלו הרגישה. הוא בחר בזה, ידע שזה יכול לקרות ונכנס לזה בעיניים פקוחות. זה נותן הרבה נחמה".