"להספיד ילד בגיל 11– הדבר הכי קשה בכל שנות הרבנות"

בתחילת השבוע (שני) הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת סלעית, הנער צור לבבי שמחי ז"ל, בן ה-12, שנהרג בתאונת דרכים קשה שאירעה כמה שעות קודם לכן סמוך למחסום תייסיר בצפון בקעת הירדן. התאונה אירעה כאשר רכב פרטי התדרדר לוואדי בכביש 5799 באזור צפון הבקעה. צוותי מד"א שהוזעקו לזירה טיפלו בשישה פצועים, מתוכם שני ילדים שנפגעו באורח קשה, ושלושה נוספים באורח בינוני.

תאונה קשה זו, מצטרפת לרצף של תאונות דרכים טרגדיות שארעו לאחרונה ברחבי יהודה ושומרון, בהם למרבה הצער מצאו את מותם ילדים צעירים. לפני כשבועיים, נהרגה אביב יעקובסון ז"ל בת ה-9 נהרגה מפגיעת אוטובוס בגבעת הראל. חובשים ופראמדיקים של מד"א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותה.

כמה ימים קודם לכן, נדרס למוות הילד נטע הלוי ז"ל בן ה-7 משדמות מחולה בבקעת הירדן, בעת שרכב על אופניים במושב. צוות מד"א ביצע בו החייאה ממושכת בסיומה נאלץ לקבוע את מותו. מחקירת התאונה עלה כי הילד רכב עם אופניו על המדרכה בדרך להסעת התלמידים, נפל על הכביש ונהגת שעברה בדיוק במקום פגעה בו.

התאונות הטרגיות האחרונות ביהודה ושומרון, בהן נהרגו ילדים, חושפות תמונה מדאיגה של הזנחת תשתיות כרונית ומחסור חמור באכיפה, ההופכים את כבישי האזור למלכודת מוות עבור משתמשי הדרך, במיוחד ילדים. שיעור התאונות הקטלניות בכבישים אלה גבוה משמעותית מהממוצע הארצי בישראל, בין היתר עקב ליקויים בדרך, כבישים צרים ומשובשים, והיעדר תאורה ושילוט מתאים שאינם מותאמים לצורכי האוכלוסייה המקומית.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד פרק נוסף בקרב על זית רענן: הריסה ופיצוי או מאבק על הבית?

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

הרב מנחם נוביק, רב המועצה המקומית 'שער השומרון', לשעבר רב היישוב משכיות, הכיר את צור לבבי שמחי ז"ל. "אני מכיר את הילד מאז שהוא היה בן שנה", הוא מספר בשיחה עם 'בשבע'. "גזרתי לו את השיער בחלאקה. הוא היה בגיל של הבן שלי, והם היו חברים טובים. אמנם אני כבר לא גר במשכיות, אבל ברגע שזה קרה, ישר התקשרו אליי מצוות צח"י, ביקשו שאגיע. מיד נסעתי לשם. הייתי עם המשפחה והתושבים, והספדתי את הילד בשם היישוב. זה קשה מאוד".

הרב נוביק מציין כי בעקבות המצב מתכננים רבני הבקעה על ארגון ערב התעוררות ותפילה. "זה לא פשוט, בשלוש שנים האחרונות, כמעט כל הישובים בצפון הבקעה חוו טרגדיה כזאת של ילד שנפטר. בחמדת לפני שלוש שנים: ילד שנהרג במפולת סלעים בעין גדי, לפני שנה וחצי בפורים ילד נדרס בגבעת סלעית, לפני שלושה שבועות בשדמות מחולה, ולצערנו לפני שלושה ימים גם במשכיות", הוא מספר.

"אנחנו לא יודעים מחשבות שמיים. צריך להתמלא להתחזק באמונה. לא לשקוע במחשבות מוגזמות כביכול חס ושלום יש איזה קללה", הוא מבקש. "אנחנו מאמינים בהקב"ה, מאמינים שמה שהוא עושה זה לטובה, גם אם אנחנו לא מבינים. קודם כן הייתי בבקעה, דיברתי עם אנשים על זה. אמרתי להם: "וידום אהרון" – אין לנו תפיסה. גם בלוויה אמרתי את זה: אנחנו לא מהרהרים אחרי הקב"ה. "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, קל אמונה ואין עוול" – הצור תמים פעלו – גם הילד שנהרג, קראו לו: צור לבבי. יחד עם זאת, צריך לעשות איזושהי התעוררות".

"לפעמים הקב"ה מנסה את הצדיקים, כי הם יכולים לעמוד בזה, וגם כי איכשהו זה מביא גאולה לעולם, כמו כל הניסיונות שעברו אבותינו הקדושים בספר בראשית", הוא מוסיף. "כנראה שיש פה הרבה צדיקים בהתיישבות של מסירות נפש ושל ניסיונות קשים. אבל אנחנו מתפללים ומייחלים שהכול יהיה בחסד וברחמים, ושלא יהיו את המקרים הנוראים האלה. בכל שנות הרבנות שלי, ראיתי לא מעט דברים קשים: אבל ההספד של צור לבבי שמחי ז"ל, היה הדבר הכי קשה שעשיתי. להספיד ילד בגיל 11 שאני מכיר. כשהספדתי, רעדו לי הרגליים, ובדרך חשבתי שאני אתעלף. זה היה באמת לא פשוט".

מעבר לתפילות, יש תחומים נוספים שבכל זאת אפשר להתחזק בהם?

"תמיד צריך להתחזק בזהירות בדרכים, אין ספק", הוא אומר בנחרצות.."באופן טבעי ביישוב קטן, אנשים מרשים לעצמם לנהוג עם תינוק על הרגליים ולא תמיד לשים חגורה, וצריך להתחזק בזה. מצד אחד, יש קסם ביישובים קטנים ומשפחתיים. מצד שני, הסטטיסטיקה מעידה שהמקומות האלה מועדים לפורענות. חייבים להתחזק בנושא הזה. מאידך, אי אפשר לתלות את זה רק בתרבות הנהיגה, כי חלק מהמקרים לא היו קשורים בכלל לזהירות בדרכים, אלא פשוט גזירה משמיים. יחד עם זאת, ייתכן שלתשתיות הלקויות ביהודה ושומרון יש השפעה על הנושא. ביישובים קטנים יש המון ילדים שמסתובבים ברחוב, ולא תמיד יש מדרכות ותמרורים. המקרה שקרה לפני שלושה ימים, היה בכביש מאוד משובש. אז כן, צריך לחזק את התשתיות, וצריך להתחזק באמונה. זה אובדן גדול שאנחנו צריכים להשלים בתוספת חיים, ובתוספת של ביסוס היישובים שיהיו בנויים כמו שצריך בעזרת ה'".