“לחנך, לחבר, לפעול”: פאנל מיוחד בכנס מיאמי על בניית בריתות בין יהודים לנוצרים לטובת ישראל
בכנס מיאמי של קבוצת “בשבע” התקיים פאנל מיוחד שעסק בבניית בריתות בין הקהילה היהודית לקהילה הנוצרית ברחבי העולם, ובתפקידה של התקשורת, האקטיביזם והדיפלומטיה האזרחית בחיזוק התמיכה בישראל.
בפאנל השתתפו:
אליאנה פסנטין, מנהלת הדסק הבינלאומי במועצה האזורית בנימין;
גלוריה גרסס, נשיאת ארגון Nonagon Global;
ותילה פאליק, פעילה למען ישראל והתפוצות.
אליאנה פסנטין פתחה את הדיון בשאלה על הדרך שבה התקשורת מעצבת את תמיכת העולם הנוצרי והיהודי בישראל, ועל תפקידה בעתיד.
אולי יעניין אתכם
עוד בכנסים
תעודות הוקרה למובילי עשייה על תרומתם למדינת ישראל
עוד בכנסים
"הקשר בין יהדות ארה״ב לישראל הוא אחריות יומיומית"
עוד בכנסים
חבר הקונגרס רנדי פיין: "לא נפחד, לא נברח ולא נתנצל”
עוד בכנסים
רבי ג'ורי לאנג: "ישראל היא הבית שלנו. נקודה וסוף פסוק"
עוד בכנסים
ראש עירית בל הארבור: "היעד – שכל אדם ירגיש בטוח בעיר"
עוד בכנסים
"אמריקה תחילה אבל לא לבד": על אנטישמיות בימין האמריקאי
גלוריה גרסס השיבה כי היא מעורבת שנים רבות בקשר שבין הקהילה הנוצרית ליהודית, וציינה שהיא עצמה נוצרייה שמרגישה חלק מהקהילה היהודית. לדבריה, השיח עם התקשורת הכללית שונה לחלוטין מהשיח עם התקשורת הנוצרית. בעוד שבתוך העולם הנוצרי קיימת תמיכה עקרונית בישראל רבים אינם יודעים כיצד לפעול בפועל.
גרסס תיארה פאנלים שערכה בארגוני עיתונאים נוצרים באמריקה הלטינית ובארה״ב, בהם לימדה את המשתתפים כיצד לסקר את ישראל ואת המזרח התיכון. היא סיפרה על פאנל שעסק בניפוץ התפיסה שישראל היא “גוליית כובש”, וציינה כי עיתונאים רבים כלל לא הכירו נתונים בסיסיים על גודל האוכלוסייה בישראל. לדבריה, הדרך היא קודם כל לחנך, אחר כך לחבר, ורק אחר כך להפעיל לפעולה.
“להביא אנשים לישראל זה לחנך, לחבר ולהפעיל”
אליאנה פסנטין הפנתה שאלה לתילה פאליק על הבאת קבוצות נוצריות לשילה העתיקה וללב הארץ, ושאלה מה יכולה הקהילה הנוצרית לעשות היום כדי להעמיק את תמיכתה בישראל.
פאליק השיבה כי עצם ההגעה לישראל היא מעשה של חינוך, חיבור והפעלה. לדבריה, כאשר אנשים מגיעים לישראל, מדברים עם אזרחים, עם נהגי מוניות ועם אנשים ברחוב מתרחש חיבור עמוק שאינו תלוי בפוליטיקה או באמונה. לדבריה, ישראל מציעה לכל אדם חיבור דרך היסטוריה, תרבות, דת, מוזיקה ואוכל.
פאליק התייחסה גם לרקע ההיסטורי המורכב בין יהודים לנוצרים באירופה, וציינה שבארה״ב, בזכות הפרדה בין דת למדינה, נוצרה מציאות אחרת של נוצרים התומכים בישראל באמת ובפתיחות. לדבריה, בישראל לעיתים מופתעים מכך שיש מיליוני נוצרים התומכים במדינה, ויש חשיבות גדולה בטיפוח קשרים אלה.
גרסס ביקשה להוסיף נקודה אישית ואמרה: “אני רוצה לייצג את הנוצרים ולומר סליחה”. היא התנצלה על העבר ההיסטורי של רדיפת יהודים והדגישה את חשיבות החברות האמיתית. לדבריה, השביעי באוקטובר הוכיח שישראל זקוקה לכל חבריה, ושצריך לא רק לשמור על חברים קיימים אלא גם לחזק ולבנות קשרים חדשים.
פאליק הוסיפה כי רבים מנבחרי הציבור התומכים בישראל מגיעים דווקא ממדינות שאין בהן קהילות יהודיות גדולות, וכי התמיכה נובעת מערכים נוצריים. היא הדגישה את החשיבות של חיזוק הקשר גם עם נבחרי ציבור פרו־ישראלים.
פסנטין הזכירה את מעורבותה של גרסס בהעברת שגרירות גואטמלה לירושלים ושאלה כיצד ניתן לקדם מהלכים דומים במדינות נוספות.
גרסס תיארה את הקואליציה שהוקמה לשם כך ואת הלחץ הציבורי והקהילתי שהופעל על ההנהגה בגואטמלה. לדבריה, הכלי המרכזי הוא הפעלה של בעלי הברית הנוצרים במדינות עצמן, דרך קשרים עם נציגי ציבור, משרדי חוץ ושגרירויות. היא הדגישה שגם כשנתקלים בסירוב ניתן לעקוף אותו דרך אפיקי פעולה שונים.
בסיום הפאנל התייחסה תילה פאליק לנושא החטופים וציינה כי כיום נותר חלל חטוף אחד בעזה רן גואילי. היא קראה להמשיך לפעול עד להשבתו הביתה, וציינה כי כמו שהופעלו חברים נוצרים להשבת חטופים אחרים כך יש לפעול גם במקרה זה. לדבריה, רק לאחר השבתו של רן גואילי ניתן יהיה להמשיך לשלב הבא ולעסוק בעתיד וביום שאחרי.