"לכל הצדדים ברור מה המשמעות הגיאוגרפית שנוצרה כאן"

בעיצומו של המאבק בין ישראל לטורקיה, והקרבה ההולכת ומתגברת בין נשיא טורקיה ארדואן לנשיא טראמפ, ישראל מחזקת את קשריה המדיניים עם שתיים מהיריבות המרות והמרכזיות של טורקיה באזור: יוון וקפריסין. השבוע קיימו שלוש המדינות מפגש פסגה שהעלה את מפלס הדאגה באנקרה, שרואה במקביל את ההתנגדות הישראלית הנחרצת לכך שחיילים טורקיים ייכנסו לרצועת עזה, במטרה כביכול לפרז אותה מחמאס ונשקו. כזכור, ארדואן הוא איש האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס.

היחסים העכורים בין טורקיה ליוון וקפריסין נמשכים כבר שנים ארוכות, כשבחמישים השנים האחרונות טורקיה אף כובשת את חלקה הצפוני של קפריסין, ומנהלת שם דה פקטו מדינה עצמאית בשם קפריסין הצפונית. מלבד טורקיה, שום מדינה אחרת בעולם לא מכירה בשלטון הטורקי על האי השכן. בישראל מהדקים בשנים האחרונות את מערכת היחסים מול היוונים והקפריסאים, כאשר שורה של מיזמים כלכליים וצבאיים ענפים מקודמים בין המדינות. כך למשל, כבר לפני כ-15 שנה ישראל ערכה אימונים ביוון כהכנה להתקפה על מתקני הגרעין באיראן. מאז, כמובן, מערכות היחסים הלכו והתגברו, כשהפסגה השבוע מציינת אבן דרך נוספת בהידוק היחסים.

"על אף ההתלהבות שיש בישראל בימים האחרונים, צריך להכניס רגע את העניין לפרופורציות: זאת הפגישה המשולשת העשירית בין המדינות, כשהראשונה הייתה ב-2016, כך ששיתוף הפעולה הזה הוא לא חדש" אומר ד"ר ניל בר מהמחלקה לממשל ומחשבה מדינית בבית הספר למדעי המדינה ומרכז קומפר לחקר אנטישמיות וגזענות באוניברסיטת חיפה, והמרכז לחקר הימין הפוליטי באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ומחבר הספר 'שווים: סיפורה של ספרטה'.

יש חידוש מהותי בפסגה שהתרחשה השבוע?

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

עוד מאת אסף משניות משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"

"מעבר להעמקת שיתוף הפעולה, לא נוצר משהו חדש באופן מהותי. יחד עם זאת, מה שהופך את שיתוף הפעולה הזה לרלוונטי וחשוב הם ההתפתחויות הגיאופוליטיות שקורות באזור שלנו: הקריסה של הציר האיראני השאירה מאחוריה ואקום שיש מי שמבקש למלא. בראש ובראשונה, טורקיה של ארדואן מפגינה שאיפות לא פחות מאימפריאליסטיות, החל מהים האגאי (הים המפריד בין טורקיה ליוון. א"מ), דרך סוריה, צפון אפריקה ועד קרן אפריקה. המאוימות המיידיות של השאיפות הללו הן כמובן בעלות הברית החדשות. ישראל לא פחות מטורקיה מנסה לגבש איזושהי הגמוניה אזורית, ונראה שהתנגשות בין שתי המעצמות היא שאלה של זמן. אבל באופן מסורתי, מי שחיה בצל האיום הטורקי היא יוון, שהריבונות שלה מופרת ע״י טורקיה כדבר שבשגרה. קפריסין, כמי שמזוהה כצלע נוספת של יוון, היא מטרה נוספת. וזה מבלי להזכיר שחצי מהאי הקפריסאי כבוש ע״י פרוקסי טורקי כבר למעלה מ-50 שנים".

לא רק שותפות מול אויב משותף

מה המשמעות של המהלכים האלה עבור יוון וקפריסין?

"במידה מסוימת נראה שהיוונים והקפריסאים מנסים ליצור את מה שאיראן ביקשה לעשות לישראל, וזה לייצר טבעת אש סביב האויב המשותף. אומנם לא של פרוקסי אלא של מדינות ריבוניות, אבל לכל הצדדים באירוע ברור מה המשמעות הגיאוגרפית שנוצרה כאן. מעבר להרתעה, יש כאן כוונת התעצמות מאוד מוחשית: לפני חודש הכריז שר הביטחון על רפורמה מקיפה בכוחות הביטחון היווניים, שמיישרת קו עם הדרישה של טראמפ להעלות את תקציב הביטחון בקרב חברות נאט״ו. הרפורמה הולכת לחולל מהפכה בחיל היבשה, האוויר והים ההלניים (שמה הרשמי של יוון הוא הרפובליקה ההלנית. א"מ). חלק מההתעצמות הזאת נשענת על נשק וניסיון ישראלי – לא רק מכירה של מערכות הגנה אווירית, אלא ממש הכשרות משותפות, החל ממדריכי ירי ישראלים שהולכים ללמד יוונים איך לירות ולוחמת טרור, ועד טייסי חיל האוויר שנוסעים לחלוק מהניסיון שלהם".

היינו רואים את הצעדים האלה ללא העימות מול הטורקים שיש לשלוש המדינות?

"סביר להניח שלא. העימות הזה הוא המחולל של כל האירוע. יוון באופן מסורתי הייתה מדינה מאוד עוינת את ישראל – הוגדרה במשך שנים ארוכות כמדינה האנטישמית ביותר באירופה, תמכה באש״ף באופן אקטיבי, והייתה המדינה האחרונה באירופה לכונן מערכת יחסים דיפלומטים מלאה עם ישראל. השינוי החל ב-2010 אחרי תקרית המרמרה. יוון לא ראתה בישראל רק שותפה כנגד אויב משותף, אלא כדלת כניסה אל מקבלי ההחלטות בארה״ב. מאז ה-7 באוקטובר השותפות הזאת הפכה לידידות אמיתית, וכיום יוון וקפריסין הן בין המדינות הידידותיות ביותר לישראל בעולם".

הקשר הזה נשאר ברמת הממשלים או מחלחל גם לציבור? כי בעוד שישראלים כבר שנים ארוכות מתיירים בלי סוף ביוון, כולנו ראינו את ההפגנות החריפות נגד ישראל מאז פרוץ המלחמה.

"תמיד יש ויש. השמאל ביוון מאוד עוין את ישראל, וזה כולל דמויות מפתח כמו למשל ראש עיריית אתונה. יחד עם זאת, השמאל היווני מאז ספטמבר 2023 מפורק לחלוטין וחסר כל כוח פוליטי. מלבד איבה משותפת לישראל, כמעט ואין דבר שבו הם מסוגלים לשתף פעולה זה עם זה. הימין-מרכז, לעומת זאת, בדמות מפלגת השלטון, יציב מאוד ואוהד את ישראל. עד כדי כך שהקואליציה הנוכחית מבוססת על מפלגת השלטון לבדה מרוב שהיא חזקה. אין לי את הכלים לקבוע עד כמה זה בגלל או למרות היחס לישראל, אבל זה מדבר בעד עצמו. השלטון מאוד אוהד אותנו ובעד שיתוף הפעולה הזה".