ההכרה בסומלילנד: כך נולד המהלך הדרמטי של ישראל

רגע לפני כניסת השבת ויממה לפני שיצא ראש הממשלה נתניהו לטיסה לפלורידה שם ייפגש עם נשיא ארה"ב טראמפ, הודיע ישראל כי היא מכירה בעצמאותה של סומלילנד, המדינה שהתפצלה כבר לפני שלושים שנה מסומליה שבמערב אפריקה. בשלושים השנים האחרונות סומלילנד מתנהלת כמדינה עצמאית לחלוטין, אך ללא הכרה בינלאומית. ישראל הפכה להיות המדינה הראשונה ועד כה היחידה, שחברה באו"ם ומכירה בסומלילנד. הישות המדינית הנוספת המכירה במדינה האפריקאית היא טייוואן, שגם היא לא מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית רשמית, בגלל החשש מסין.

המגעים עם סומלילנד, כפי שניתן לפרסם כעת, התנהלו לאורך השנה החולפת. באוקטובר עלו המגעים שלב והפכו לאינטנסיביים יותר, כאשר נשיא המדינה האפריקאית אבדירחמן מוחמד עבדילאהי הגיע לביקור חשאי בארץ. כפי שאנו מפרסמים לראשונה, הביקור שהניע את התהליך כולו התרחש כבר בחודש אפריל, כאשר שר החוץ גדעון סער נפגש בחשאי עם פמליית הנשיא עבדילאהי, במדינה שלישית. המגעים כולם נוהלו דרך משרד החוץ בהובלתו של השר סער.

לראשונה: ישראל הופכת את המשוואה המדינית

מבחינת ישראל מדובר בצעד מהפכני, הן ביחס לעולם והן ביחס למדיניות החוץ בה נקטה המדינה עצמה עשרות שנים. במשך עשורים ישראל נמנעה ליזום מהלכים מדיניים, מחשש שהדבר יוביל לתגובת נגד מדינית נגד ישראל. אך העובדה שהמהלכים המדיניים נגד ישראל שהובילו להכרה מערבית נרחבת במדינה פלשתינית כבר התרחשו, הסירו את החשש בישראל מלצאת למהלך כזה.

כאמור, התהליך להכרה בסומלילנד החל עוד קודם להכרה בהובלת צרפת במדינה פלשתינית, אך עליית המדרגה התרחשה בחודש אוקטובר, מיד לאחר הצעדים הבינלאומיים שננקטו נגד ישראל. הבחירה בישראל ללכת לצעד הזה עשויה לסמן שינוי חשיבתי ארוך שנים, שבסופו אולי תוביל ישראל גל של הכרה במדינות דה פקטו שהעולם אינו מכיר בהן כעת. המועמדות הבולטות הן כורדיסטן, המתפרסת על חלקים נרחבים מסוריה, או קביליה, חבל ארץ בדלני בצפון אלג'יריה שהכריז על עצמאותו בשבוע שעבר. קביליה הוא חבל ארץ פרו ישראלי, אך בניגוד לסומלילנד ולכורדיסטן, אין לו ממשלה עצמאית בתוך השטח, אלא ממשלה גולה בצרפת. אזור נוסף שמועמד להכרה ישראלית הוא דרום תימן, צעד שהאמריתים תומכים בו מאוד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

עוד מאת אסף משניות משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"

ברחבי העולם הערבי זועמים על ההחלטה שקיבלה ישראל ומחר צפוי להתנהל דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם, לבקשתה של סומליה נגד ההכרה במטרה להוציא גינוי לישראל. סומליה צפויה להיכנס בחודש ינואר לתפקיד המזכירה הזמנית של מועצת הביטחון של האו"ם. תפקיד שהוא בעיקר סמלי. הצעד הישראלי, מלחיץ לא רק את סומליה, שמלבד סומלילנד שמתפרסת על 5 מתוך 18 המחוזות המקוריים שלה, מתמודדת מול חבל בדלני נוסף בשם פונטלנד, שנכון לתקופה זו אינו מכריז על עצמאות מלאה מהמדינה, אלא פועל כממשלה אוטונומית. סומליה עצמה היא מדינה חסרת יציבות שלטונית, שארגוני טרור מצאו בה מקלט בטוח במשך שנים ארוכות.

בישראל רואים בצעד המדובר גם ככלי איום כנגד המדינות שמקדמות מהלכים נגד ישראל בפורומים בינלאומיים. לחלק ניכר מאותן מדינות יש בעיות טריטוריאליות משל עצמן, והצעד שישראל נקטה בו, כך מקווים בירושלים, יעביר את המסר לעולם שישראל תגבה מחירים מדיניים כבדים ממי שמנהל צעדים כנגדה. המדינה הבולטת בחזית זאת היא טורקיה, שכאמור מנהלת מלחמות, צבאיות ומדיניות, כנגד הכורדים. המאבק הישראלי נגד טורקיה התגבר עוד בשבוע שעבר, לאחר הידוק יחסים נוסף בין ישראל, יוון וקפריסין, שהתבטא בפגישה משולשת נוספת בין ראשי המדינות.

ההשלכות המעשיות: יצירת בסיס אל מול החות'ים בתימן וגישה למשאבי AI מתקדמים

מעבר להשלכות בזירה הבינלאומית, הצעד בו נקטה ישראל טומן בחובו שלל רווחים צפויים עבור ישראל. הראשון שבהם הוא מקומה האסטרטגי של סומלילנד, הממוקמת בקרן אפריקה, בחלקו האפריקאי של מפרץ עדן. במסגרת ההסכם ישראל תקים בסיסי מודיעין ופעילות ימית בסומלילנד שיהיו משותפים לשתי המדינות. מדובר באירוע דרמטי במיוחד, שכן הוא שובר את השליטה החות'ית על מפרץ עדן, שמהווה את אחד מצירי התחבורה הימיים המרכזיים בעולם. למעשה, בזכות השליטה במפרץ עדן, הלכו החות'ים אימים על המסחר הימי כולו. הקמת בסיסים ויכולות ישראליות בסמוך למעוז הכוח הזה עשוי להוביל לשינוי דרמטי ביכולת של החות'ים לפעול בדרכים שבהן הם פעלו עד היום. צעד זה יהפוך את ישראל לגורם בעל השפעה ביטחונית גדולה במיוחד לעולם המערבי, ובירושלים סבורים כי הדבר יוביל לכך שבמערב יתקשו ליזום צעדים נגד ישראל בעקבות התלות שתיווצר.

חשיבות נוספת שיש לאותם בסיסים היא יכולת התגובה כנגד החות'ים. עד היום הצבא שהצליח לפגוע בצורה הנרחבת ביותר בחות'ים היה חיל האוויר. צבאות אחרים, כולל האמריקאים, לא הצליחו לרשום את ההישגים שרשמה ישראל במערכה מול החות'ים. העובדה כי ישראל תהיה מוצבת בטווח תקיפה סמוך לכל מרכזי הצבא והשלטון החות'ים מעבירה את האיום לעבר ארגון הטרור. כמו כן, למרות ההישגים הגדולים של ישראל מול החות'ים, ארגון הטרור עדיין הצליח לשבש את החיים בישראל במתקפות כנגדה. הצפי הוא שהנוכחות הצבאית הסמוכה לתימן תוביל לכך שלחות'ים תהיה הרבה פחות יכולת להוציא מתקפות נגד ישראל.

בנוסף לרווחים הצבאיים, ישנם רווחים כלכליים גדולים עבור ישראל. סומלילנד היא מדינה שעשירה מאוד במשאבי טבע, כדוגמת נפט וגז, ולא פחות חשוב מכך, משאבי טבע הכרחיים לפיתוחי AI. עד היום, בגלל מעמדה הבינלאומי של סומלילנד, המדינה האפריקאית לא יכולה הייתה לייצא את משאבי הטבע האלה ולהרוויח עליהם כספים, והעולם נאלץ להשתמש בתחליפים. ההכרה הישראלית פותחת את הדלת למסחר נרחב מול ישראל על אותם משאבי טבע, שיסייעו לישראל להפוך לאחת המדינות המובילות בתחום ה-AI.

הרווח של סומלילנד כפול

סומלילנד, מבחינתה, רושמת רווח כפול. הראשון, אחרי שנים ארוכות של ניסיונות, המדינה זוכה להכרה בינלאומית ממדינה החברה באו"ם. במדינה האפריקאית מקווים כי צעד זה יוביל לעוד הכרה של מדינות נוספות. הרווח השני, והחשוב לא פחות, הוא סיוע שישראל תיתן לסומלילנד באחת הבעיות החמורות ביותר שהמדינה סובלת מהם: מחסור במים.

במסגרת ההסכם, ישראל תבנה מתקן התפלת מים בסומלילנד, שיעזור למדינה עם המחסור החמור שיש בה במים. מבחינת המדינה אפריקאית, מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר איתם היא צריכה להתמודד. חשוב להזכיר, אפריקה כולה סובלת כבר שנים ממחסור במים, והעובדה כי המחסור הסומלילי במים יפחת משמעותית עד גבול היעלם, מציב את המדינה בנקודת יתרון בולטת לעומת שכנותיה ליבשת.

בסומלילנד הדגישו כי תמורת ההכרה המדינה לא התחייבה לקלוט אף עזתי, ולמעשה אין קשר בין הצעדים. כזכור, בתקופה בה טראמפ דיבר על הגירה מרצון של העזתים למדינות אחרות, סומלילנד הוזכרה כאחת היעדים הבולטים למהלך. מאז, צעד זה כפי הנראה נגנז.