משבר הנגידים: רעידת אדמה בעולם התורה או מכה קלה בכנף?

חשיפת מסמך "הקואליציה לתלמוד תורה וביטחון" ב'לכתחילה' ממשיכה להכות גלים בעולם הישיבות ובקרב הנגידים בחו"ל. המסמך, עליו חתומים למעלה מ-100 פילנתרופים ואנשי עסקים מארצות הברית ומאירופה, מציב דרישה ברורה מעולם הישיבות החרדיות להפסקת הרטוריקה התוקפנית כלפי צה"ל ומערכת הביטחון, תחת האיום של עצירת תרומות בשווי עשרות מיליוני דולרים.

במרכז המחלוקת עומדת הטענה כי חלק מהנהגת עולם התורה אימץ לאחרונה טרמינולוגיה קיצונית. התורמים, המהווים עמוד שדרה כלכלי למוסדות רבים, מבהירים כי אינם מבקשים להתערב בסוגיית הגיוס עצמה או בחוק הגיוס, אלא בדרך שבה מדברים על המגנים על הארץ. "אי אפשר לעשות דה-לגיטימציה למגן הפיזי של העם היהודי ובו זמנית לצפות לתמיכה מאלו שרואים בביטחון ישראל ערך קיומי", מסבירים גורמים המעורים ביוזמה.

לצד ההדים שעורר המכתב, יש מקום לבחון עד כמה מדובר בסערה אמיתית שתשנה את מאזן הכוחות הכלכלי. "כשצוללים לשמות החותמים, מגלים שאין שם באמת 'שוברי שוויון'. לא מצאנו ברשימה אף תורם מהשורה הראשונה, מהשמות המוכרים שמהווים את עמודי התווך של עולם התורה החרדי", מאבחן ישראל כהן, פרשן רדיו קול ברמה. "אין שם דמות מפתיעה שפתאום 'חצתה את הקווים'. בעיקרון, מדובר באנשים שמזוהים יותר עם הזרם של ה'מודרן אורתודוקס', כאלו שגם ככה מזוהים ברובם עם הציונות הדתית. אלו אנשים שאמנם תומכים בעולם התורה, אבל תפיסת העולם שלהם תמיד שילבה תמיכה בביטחון ובמדינה, כך שהאיום על תקציבי הישיבות הגדולות נראה כרגע רחוק מהמציאות".

על פי הניתוח של ישראל כהן, כדי להבין את המשמעות האמיתית של המכתב צריך לעשות סדר במפת התרומות: ישנם תורמים הממוקדים במפעלים ציוניים, וישנם כאלו המוקדשים אך ורק לעולם התורה החרדי. "הקבוצה שחתומה על המניפסט שייכת לזרם ה'גם וגם' – אנשים שחשובים להם גם ארץ ישראל והציונות וגם לימוד התורה", הוא מציין. "בארצות הברית מדובר בקהל המזוהה עם ה'מודרן אורתודוקס', מעין מקבילה לקהילות של גבעת שמואל או רעננה בישראל".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד פרק נוסף בקרב על זית רענן: הריסה ופיצוי או מאבק על הבית?

לדבריו, הנקודה המרכזית היא היעדרם של השמות הכבדים מהריכוזים החרדיים המובהקים: כמעט ולא ניתן למצוא חותמים משכונות כמו פלטבוש, וויליאמסבורג, בורו פארק או ממונסי ושיכון סקווירא. "רוב השמות מגיעים מהפרברים המזוהים עם הקהילה המודרנית יותר, מה שמעיד על כך שה'ברז' של המיינסטרים החרדי לא באמת נמצא תחת איום מהמהלך הזה".

כך או כך, אין ספק שהדיון סביב "מכתב הנגידים" חושף מתח פנימי עמוק בתוך החברה החרדית, במיוחד מאז אירועי השבעה באוקטובר. כהן מצביע על כך שהחברה החרדית נמצאת בין שני תהליכים מקבילים והופכיים: "מצד אחד, קיימת התקרבות וגילויים של הכרת הטוב כלפי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון – חסידויות וישיבות שיצאו לשמח חיילים לפני הכניסה לעזה, חילקו ציציות, אוכל חם וקוגל, והעצימו את השיח של אמירת תהילים ותפילה לשלום הפצועים. מנגד, המאבק על חוק הגיוס בשנה האחרונה ייצר הקצנה. השפעות חיצוניות, כמו ביקוריהם של אדמו"רי סאטמר והתורם יואלי לנדאו בארץ, חיזקו אצל חלקים מסוימים את השיח הבדלני".

למרות האולטימטום של הנגידים, כהן מעריך שלא מדובר בטלטלה שתגרום לראשי הישיבות לתפוס את הראש בבהלה. "בעוד שישיבות ספציפיות שתלויות בתורמים מהרשימה עשויות להיפגע, המיינסטרים החרדי לא צפוי להשתנות דרמטית. עם זאת, יש כאן משמעות לשיח: המיינסטרים החרדי מעולם לא פגע בחיילים ובמקרים רבים אף הביע הערכה וכבוד, לכן הדרישה של התורמים מציבה מראה מול המקום שבו עומד הציבור החרדי כיום – בין הקושי מול חוק הגיוס לבין המחויבות המוסרית והכרת הטוב לאלו המחרפים את נפשם בחזית".

"צריך לשים את הדברים בפרופורציה: כרגע מדובר ב'מכה בכנף', לא בתאונה חזיתית", הוא מסכם. "התורמים הגדולים באמת של עולם התורה, אלו שמהווים את עמוד השדרה הכלכלי שלו, עדיין תורמים כרגיל ולא נמצאים שם. אבל אסור לזלזל בזה. ברגע שמישהו יוצר אדווה כזו ופורץ את הסכר, אתה לא יודע לאן הגל הזה יגיע בסוף. החשש הוא שהשיח הזה יחלחל הלאה ויגרום גם לתורמי המיינסטרים להצטרף למהלך. לכן, זו אולי לא רעידת אדמה כרגע, אבל זה בהחלט אירוע שאי אפשר לבטל אותו לגמרי".