המשטרה מגבירה אכיפה במגזר הבדואי, שעושה תג מחיר ליהודים

בליל שבת האחרון זה קרה באין מפריע. בדואים רעולי פנים מהפזורה הסתננו ליישוב גבעות בר ולקיבוץ משמר הנגב, ובמשך דקות ארוכות התפרעו וביצעו תג מחיר בשורת רכבים. המתפרעים, תושבי הכפר תראבין, יידו אבנים, ניפצו שמשות של רכבים והציתו אותם באמצעות בקבוקי תבערה. האירוע האלים התרחש כפעולת נקמה על סדרת מעצרים שנערכה ביישובם במסגרת מבצע 'סדר חדש' בנגב. המסר שהעבירו הפורעים לרשויות החוק ברור: נגיב באלימות כנגד כל אכיפה משטרתית כלפינו. במשטרה הבהירו כי הם מתייחסים למקרה כאל אירוע טרור, והשב"כ מעורב אף הוא בחקירה.

בשל חומרת המעשים התייצבו ביום ראשון השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יחד עם מפכ"ל המשטרה רב ניצב דני לוי, מפקד המחוז וכוחות גדולים של משטרה, בכפר תראבין שממנו יצאו הפורעים. בהגיעם למקום החלו עימותים קשים בין תושבי תראבין לכוחות. כמה חשודים בהתפרעויות נעצרו. תושבי הפזורה קראו קריאות נגד הכרזת השר כי יפעל להגברת האכיפה והמשילות באזור. ולמרות זאת, כבר למחרת נכנסו מאות רכבי משטרה לתוככי הכפר להמשך הפעילות המשטרתית.

אבל זה לא הסתכם בהצתה האלימה בליל שבת בלבד. כבר ביומו השלישי של המבצע של המשטרה בתראבין, עלו באש עוד חמישה כלי רכב בחניון ביישוב להבים, בסמיכות לעיר רהט וליישוב תראבין. ההערכה היא שגם במקרה הזה מדובר בהצתה מכוונת.

איציק כהן, תושב היישוב גבעות בר, זועם על ההצתות. "הפורעים המחבלים האלה באו אלינו ליישוב בשישי בלילה כדי לגבות מחיר על פעילות המשטרה ולפגוע ברכוש שלנו. הם פגעו ושרפו רכבים. אני אישית באותו זמן לא הייתי ביישוב, אבל שמעתי את התושבים ואת התחושות הקשות של כולם", הוא משתף. כהן, נשוי ואב לשלושה ילדים, איש צבא הקבע לשעבר, גר יותר מעשור ביישוב הקהילתי גבעות בר שמונה כיום כ־190 משפחות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

עוד מאת רבקי גולדפינגר סעודיה בין המצרים: איראן והח'ותים סגרו לה את נתיבי הנפט

כהן מתאר את ההתמודדות הביטחונית המורכבת באזור: "תראבין צמוד אלינו, וסביבנו הפזורה. כל לילה יש ירי מאזור תראבין ומהחורשות מסביב ליישוב. ברגע שהם רוכשים או משיגים נשק, הם מגיעים לשם ועושים ניסוי כלים. אנחנו שומעים את הצרורות ממש בתוך היישוב".

די בכדור תועה אחד כדי שיקרה חלילה אסון.

"כדור תועה כבר פגע אצלי בגג וניפץ קולטים. פעם אחרת מצאתי כדור ממש ליד הגלגל של הרכב. זה מגיע לכיוון שלנו, והתחושות הן נוראיות. זה מפחיד. בנות הולכות ביישוב ושומעות פתאום ירי לידן. זה נורא מפחיד את כולם ביישוב. אף אחד לא צריך להסתובב ביישוב שלו ולפחד מירי מסיבי פתאומי. לזה תוסיפי את החשש מגנבים ומפריצות לבתים".

קושי נוסף שעימו מתמודדים התושבים הוא נהיגה מופקרת ובניגוד לחוק: "אנחנו נמצאים על כביש 310. לכביש הזה יש כעשר כניסות מהפזורה. היו שם המון תאונות דרכים כי הם נוסעים בפראות. לא מזמן נהרג זוג לפני החתונה בגלל שנוסעת ערבייה חצתה קו הפרדה לבן תוך כדי דיבור בטלפון. היום תושבת היישוב נתקלה בגמל על הכביש, ומדובר בציר מרכזי. לפי דעתי לא מתייחסים לסכנה שם כראוי", קובל כהן, "דבר נוסף הוא הרעש של המואזין. שומעים את זה אצלנו בתוך הבתים, וזה מאוד מטריד".

כהן הודף את הדימוי ההגון שמנסים תושבי תראבין להציג בתקשורת: "בחור מתראבין התראיין היום בתקשורת ואמר: 'אנחנו אזרחים טובים ושכנים טובים'. שיפסיק לבלבל את המוח. הוא אמר: 'אנחנו לא באים לפגוע בגבעות בר ולא בלהבים'. הם משקרים, כי זאת לא הפעם הראשונה שהציתו לנו רכבים. פעם בעקבות איזה מקרה משפחתי באו שוטרים לתראבין, וגם אז הם הגיעו ליישוב שלנו ושרפו רכב, כך שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה", הוא מדגיש, "וחוץ משרפת הרכב, בעבר הם גם השחיתו את השלט בכניסה ליישוב וריססו בספריי שחור איומים על התושבים".

מה הדרישה שלכם מהממשלה?

"קודם כול אני חייב לציין שהרושם שלנו הוא שהשר בן גביר ממש על זה ועובד מאוד קשה לטפל בבעיות ולשנות את פני הדברים. השר גם השיב את כיתת הכוננות שלנו וחיזק אותה, כולל העברת תקציבים לכיתה. יש לנו ביישוב מתנדבים במסגרת 'מתמיד' של משמר הגבול, ואומנם השר קידם את עניין כיתת הכוננות, אבל אנחנו משום מה עדיין מדורגים נמוך מבחינת איום ולכן המתנדבים לא מתוקצבים ולא מוערכים מספיק, להערכתי, על הפעילות החשובה שהם עושים".

עוד מוסיף כהן: "חשוב ביותר שיטפלו בכביש 310. הכביש הזה הוא ציר עמוס, כל יום נוסעים בו אלפי אנשים. התקינו בו תאורה, וזה חשוב, אבל צריכים לעשות גם גדר הפרדה כי זו באמת סכנת נפשות. דבר שני, דיברו על הקמת מרכז שיטור של המשמר הלאומי בדרום, ונשמח אם יקימו אותו ביישוב שלנו כי אנחנו מוקפים בפזורה, אז זה באמת יכול לתת לתושבים תחושת ביטחון. יש לנו גדר התראתית שצריכים לתחזק אותה, ועוד. אנחנו מבינים שמהפכה לא יכולה לקרות בבת אחת, אבל נשמח אם תהיה יותר פעילות נחרצת להשבת הביטחון שלנו. אני מאמין שהמצב ישתפר, אבל צריך עוד נחישות והתמדה ולא לפחד. הם צריכים לפחד, לא אנחנו".

הפסקת ירי תמורת אי אכיפה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מברך את פעילות המשטרה בכפר תראבין, במסגרת מבצע 'סדר חדש' שיזם יחד עם מפכ"ל המשטרה רב־ניצב דני לוי, ומדגיש כי אירועי ההצתות האלימים אינם מפחידים אותו. "האירוע האחרון בליל שבת לא בא בחלל ריק", מסביר בן גביר, "בחודשים האחרונים הצלחנו להגיע למצב שהנגב סוף סוף רואה משילות. 60 אחוז פחות אירועי ירי, מאות אחוזים יותר הריסות בנייה לא חוקית. רק לסבר את האוזן, השנה הרסנו יותר מ־5,000 בתים לא חוקיים. זה סדר גודל של 20 שנות עבודה של כל השרים האחרים ביחד. בתים ממש, בתים מאוכלסים. פעם המדיניות הייתה בכלל לא להרוס את הבתים האלה", הוא מדגיש, "אנחנו נותנים פי 80 יותר דוחות על רעש ממסגדים. בשנים לפני שבאתי למשרד היו דוח אחד או שני דוחות בשנה, והיו שנים שלא ניתנו דוחות בכלל. השנה אנחנו נתנו 160 דוחות. זה מרגיז אותם, זה מקומם את פורעי החוק. כמובן לא כל הבדואים פורעי חוק, אבל יש מתוכם כאלה שהם מאוד אנטי".

השר בן גביר חושף כי הופעלו עליו לחצים להסיר את פעילות האכיפה מהפזורה: "כבר לפני חודש וחצי שלחו לי הצעה: תוריד את האכיפה ויהיו לך פחות יריות".

תוכל לשתף מי פנה אליך?

"אחד מראשי המועצות הבדואיות. הוא אמר לי: 'תוריד את האכיפה, ויהיה פחות ירי'. כמובן, הוא גם הקפיד לומר שהוא לא קשור לירי. אמרתי לו שאני לא עובד ככה. אני לא עובד בפרוטקשן, וזה מרגיז אותם. ואז בא האירוע בשבת בערב, שהמטרה שלו היא אחת: לסמן לי איזשהו גבול, להגיד לי: תשמע, תיזהר, לכל מקום שבו אתה תעשה את הדבר הזה, אנחנו יכולים להגיע ולהצית. מטבע הדברים זה גורם בהלה ביישוב, אבל אני לא מתכוון לוותר. כבר ביום ראשון הייתי בתראבין, אחרי שבמוצאי שבת כל הלילה ניהלתי שיח עם המשטרה. ביום ראשון כינסנו ישיבה והתוצאות באו אחרי כמה שעות, עם יותר מ־600 שוטרים שפשטו על תראבין".

מה עשו השוטרים?

"יש מחסומים, בידוקים, נכנסים לבתים, נותנים דוחות תנועה. הם עושים סיורי משילות. עושים מה שהמשטרה יכולה לעשות. גם רמ"י ייכנסו לסיפור. הם באים עם צווי תפיסה לכל מיני מבנים. זה לא אירוע של יום או יומיים", הוא מחדד, "זה אירוע שצריך ללוות אותנו כמה שבועות כדי שיהיה לו מסר מאוד ברור: אנחנו לא מתקפלים, לא ממצמצים, לא מפחדים, לא נרתעים, אלא בדיוק ההפך, אנחנו מגבירים את העשייה. תראי, היה לנו מבצע 'סדר חדש' בלקייה ובתל שבע. איך אמרו לי שם? לפני שבאת לא היו כאן שוטרים בכלל. אז זה נכון שיש כאלה שמאוד נגד, ויש כאלה אגב שבעד, אבל ככה בונים משילות".

מה אתה אומר לתושבים היהודים שהרכב שלהם נשרף, שחשופים לירי מופקר וחשים שהביטחון האישי שלהם לא במצב טוב?

"קודם כול, המצב באמת צריך להיות יותר טוב", הוא מודה, "אבל הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה כאן ב־30 השנים האחרונות, כי סוף סוף המשטרה עובדת. סוף סוף המשטרה נוגעת במוגלה. 30 שנה לא נכנסו לתראבין, ללקייה, לתל שבע. 30 שנה העדיפו לטאטא את הבעיה הזאת מתחת לשולחן. 30 שנה אף אחד לא התעסק באכיפה. והנה, זה קורה, לראשונה. ואני יודע, אני ראיתי את זה גם בקרב על התנאים בבתי הכלא וגם על הר הבית. כשאתה לא ממצמץ אלא הולך עם האמת שלך – זה מצליח", הוא אומר.

יחד עם זאת, הוא מאשים, הדרך להשגת היעדים לא פשוטה: "הייתי צריך להילחם על כל דבר, עד שהשגתי כספים הוציאו לי את המיץ. הרי שר האוצר וראש הממשלה לא רצו לתת כספים, ואחרי שנתנו כספים, רציתי לבנות כל מיני יחידות והיועצת המשפטית תקעה מקלות בגלגלים. אתה גם מגייס שוטרים. זה לוקח זמן, אבל אנחנו היום במצב שלא היה בנגב", הוא מתעקש, "סוף סוף הם נכנסים, סוף סוף הם נותנים דוחות. לתראבין המשטרה לא נכנסה עד שאני הגעתי. ואני חייב להגיד עוד משהו", הוא מסייג, "אני נמצא ב־80 קבוצות ווטסאפ בנגב, קבוצות של אנשים ושל יישובים, ואני יודע שבתקשורת הכללית מנסים להגיד: אובדן משילות, נכשלתם, אל תפעלו. הם רוצים שלא ניכנס לשם כי זה מרגיז את הבדואים. אבל כדאי לראות את התגובות שאני מקבל מהתושבים בגבעות בר, היישוב שהציתו בו מכוניות. הם דווקא אומרים: כל הכבוד, תמשיך, אל תעצור.

"אני לא אומר שהמצב בנגב תותים, אבל אני כן אומר שהתושבים יודעים כמה נצרך מה שאנחנו עושים והסטטיסטיקה מתחילה לעבוד לטובתנו. היום יש 20 אחוז פחות גנבות רכב. אז זה עדיין לא אומר שאין גנבות רכב בכלל, אבל יש פחות. יש 60 אחוז פחות אירועי ירי בנגב. זה נתון היסטורי. אז כמובן את זה התקשורת לא רוצה להבליט, כי יש להם אג'נדה".

התושבים באמת מתמודדים עם ירי מופקר, עם הברחות שלא נגמרות. ההתמודדות באמת קשה לתושבים.

"לא סתם הייתי בנגב בחודשיים האחרונים 26 פעמים. בזמן שאנחנו מדברים אני בדרכי לתראבין. אני לא מתכוון לוותר. לקחתי בחשבון שאם אנחנו אוכפים את החוק הם ינסו להתמרד. למה הם שרפו את הרכבים? כדי להגיד לי: תשמע, תיזהר. לא כדאי לך. יכול להיות ששר אחר היה נרתע, מתקפל. אולי הוא היה אומר: למה זה שווה לי? בוא נעשה שקט תעשייתי. בוא נגיע איתם לסולחה, להודנה, כמו שעשו כל השרים הקודמים. אצלי זה לא עובד ככה, אני לא מגיע לסולחות ולהודנות. המדיניות שלי היא שהמשטרה צריכה להיות שם ולעבוד".

השר בן גביר סובר שהמשטרה לבדה לא יכולה לחולל את שינוי העומק הנדרש, וטיפול מערכתי נרחב הוא זה שיקדם את המהלך: "חסר לי שאין יותר משרדי ממשלה באירוע. חסר לי שאני השר היחיד שנמצא בנגב 26 פעמים", הוא מלין, "אני רוצה עוד שרים באירוע, אני צריך עוד משרדי ממשלה. אבל זה לא משמש לי תירוץ כדי להרים ידיים. ממש לא. לא רק שאני לא מרים ידיים, הקמנו מפקדה בתראבין. אנחנו עובדים שם בוקר, צהרים וערב, יום יום, שעה שעה. לוחמים ולוחמות שלנו נמצאים שם בשטח ועובדים קשה. אני לא מתכוון למצמץ", הוא שב ומבהיר.

"לא רוצה לקנות שקט בהיעדר אכיפה. בנט ולפיד הורידו את פרק האכיפה בנגב. לא אכפו, לא הרסו בתים, לא נתנו דוחות. מבחינתי זה כמו שמגיעים לבית של מישהו, ויש לו לכלוך אז הוא מטאטא אותו מתחת לשולחן. הלכלוך הזה לא יצוף בסוף? העבריינים האלה, הפושעים האלה – אנחנו חייבים להמשיך להיכנס בהם. המשטרה עושה את זה היום, ואני מאוד גאה בה".

איך מתמודדים עם הכמות האדירה של הנשק הבלתי חוקי וההברחות שלא נגמרות?

"אני מאמין שהשב"כ חייב להיכנס לנושא. זו הסיבה שאני והשרה מאי גולן הלכנו ואספנו תקציב לכך. אני לא השר הממונה על השב"כ, ולמרות זאת ישבתי עם ראש השב"כ זיני, דיברתי איתו, והוא אמר לי: אתה צודק, זה אירוע טרור לכל דבר ועניין. שאלתי אותו מה הוא צריך, והוא אמר לי: אני צריך כסף כדי להקים כל מיני דברים אצלנו בשב"כ. הלכתי לגייס לו כסף. העברנו לזיני ולמשטרה לטיפול בסיפור הזה 220 מיליון שקלים, אני מתכוון להעביר עוד, ואני מקווה שחבריי השרים יבינו את האירוע ואת גודל השעה".

איך אתה רואה את הנגב בעוד חמש שנים?

"אני משנה את התפיסה הביטחונית של מדינת ישראל. אם אנחנו ממשיכים בכיוון הזה, אנחנו מחזירים את המשילות לנגב", הוא נחרץ, "אבל רק העבודה של המשטרה לא מספיקה. כדי להתמודד עם גבול פרוץ ועם 400 אלף כלי נשק, צריכה להיות מעורבות של השב"כ ושל הצבא. צריכה להיות כאן תוכנית הוליסטית רחבה של כל משרדי הממשלה. מאוד הייתי רוצה שראש הממשלה גם ייכנס לעניין הזה. אני בהחלט חושב שכולם צריכים להיכנס לאירוע, ואם נמשיך בדרך הזאת אנחנו בהחלט יכולים להביא הישגים. אנחנו כאן בקרב על המשילות", הוא מצביע על ליבת הדברים.

"יש כאלה שמזדעקים: למה מכניסים משטרה לתראבין וללקייה? זאת משוואה מאוד פשוטה: אם לא תהיה משטרה בתל שבע, לקייה ותראבין, מה שלא היה 30 שנה, אז לא יהיה מיתר ולא יהיה כרמית ולא יהיה נבטים ולא יהיה גבעות בר. ולזה אני לא מוכן. אני מנהל כאן קרב. להגיד לך שכבר ניצחנו? עדיין לא. אבל המשטרה לא תמצמץ ולא תירתע מול הפורעים והעבריינים שלחוצים מהפעילות שלה בנגב. אנחנו נמשיך להרוס בתים לא חוקיים, לתת דוחות תנועה למשתוללים בכבישים, לאכוף את החוק במקרים של רעש בלתי סביר ממסגדים, לפשוט על הפזורה ולהציב מחסומים. עבריינים, גם לא משבט תראבין, לא יטילו אימה, לא בפרוטקשן ולא באלימות. נגיע לכל מי שמרים יד נגד שלטון החוק", מבהיר השר, "אני מחזק ומברך את משטרת ישראל על המעצרים, על הנחישות ועל יישום המדיניות בשטח. ואני לא מתכוון לוותר עד שהמשילות תחזור לנגב״.

תופעה חמורה של הברחת נשק

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים ומחבר הספר 'בדואיסטן', שזיהה את חוסר המשילות בנגב והתריע בספרו מפני התופעה, מדגיש כי יש להתייחס למקרה האלימות שנעשה בידי פורעים מהכפר תראבין בכל חומרת הדין: "באירוע בליל שבת האחרון נחצה קו אדום וחמור: הטרור הלאומני חגג בלב הנגב בחסות אובדן המשילות. זה כבר לא תמרור אזהרה, אלה מחבלי בדואיסטן בניסוי כלים מול מדינת ישראל. מחבלים מהכפר תראבין פתחו במסע השחתה ביישוב גבעות בר ובקיבוץ משמר הנגב, בתגובה לכאורה לפעילות אכיפה משטרתית שנערכה בכפרם. לא ניתן לראות זאת כפשיעה, אלא כפעילות טרור לאומנית לכל דבר ועניין", מציין דויטש, "פורעים רעולי פנים שנכנסים ליישוב יהודי בפעולת נקם זו קריאה פומבית נגד ריבונות ישראלית. זהו תג מחיר אלים, שנועד להרתיע את כוחות החוק תוך זריעת אימה בקרב התושבים היהודים".

דויטש מתאר את גודל האתגר: "במשך השנים הנגב הפך לשטח הפקר. כמויות נשק בהיקפים בלתי נתפסים, השתלטות על קרקעות, גנבות חשמל ומים, טרור חקלאי, גביית דמי חסות. זו המציאות בחצר האחורית של ישראל, וכרוניקת ההזנחה הזאת חייבת להיפסק. את הפחד והכאוס יש להחליף בריבונות לפני שיהיה מאוחר מדי. בשבועות האחרונים יש מבצע נרחב מאוד של משטרת ישראל במחוז דרום כדי להשיב את המשילות ואת החוק והסדר למרחב הדרום. האירוע הזה חמור ביותר – זה נכון שכל יום אנחנו עדים לפריצות, לשודים, לגביית פרוטקשן וכו', אבל במקרה הזה לא מדובר בניסיון לגבות כסף או להשיג איזה אינטרס כלכלי, אלא להלך אימים על מדינת ישראל כדי לעצור את אכיפת החוק, לעצור את המבצע של המשטרה בדרום, ולכן זו פעילות טרור".

דויטש מציין כי אסור שהאירוע האלים בליל שבת יגרור ויתור על המאבק בפשיעה בנגב: "בימים האחרונים שמעתי אנשים שבאים בתלונות לשר לביטחון לאומי ולמשטרה וקוראים להפסיק עם הלחץ על הכפרים הבדואים, אבל צריך להבין שזה כמו ניתוח. גם כשנכנסים לניתוח כדי לטפל באיזושהי בעיה בגוף, מובן שיש כאבים מיד אחר כך. אבל אי אפשר להגיד שהניתוח כשל בשלב הזה, אלא להפך, זה חלק מתהליך הריפוי. לכן ברור שאסור למדינת ישראל להתקפל בפני האיומים האלה. היא צריכה להמשיך את טיפול השורש הזה כדי להחזיר את הריבונות והמשילות לנגב".

כמי שמכיר את השטח, מה אתה מזהה שמתחולל בנגב?

"בשנתיים האחרונות יש מהפך היסטורי, לא פחות. צריך להבין, בשנה האחרונה פינו כ־70 מקבצים שלמים של השתלטות בלתי חוקית. יש עלייה חדה מאוד באכיפת חוקי התכנון והבנייה. יש כניסה של המשטרה לכל היישובים הבדואים. זה נכון, יש עוד הרבה מאוד עבודה אבל יש גם התקדמות", קובע דויטש, "אנחנו כבר רואים את התוצאות בשטח. יש ירידה של 40 אחוז בקצב הבנייה הלא חוקית בדרום בשנתיים האחרונות, וזאת לאחר שבממשלה הקודמת הגענו לשיא של בנייה לא חוקית".

ומה בנוגע לנשק הבלתי חוקי?

"בנושא הנשק, המדינה באמת נמצאת מול אתגר גדול. ממשלת ישראל כבר שנים מבקשת שהשב"כ ייכנס לאירוע הזה, ושהעבירה הזאת תוגדר כעבירה ביטחונית. לצערי, התובע הכללי שאחראי על מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל מונע זאת", הוא מפנה אצבע מאשימה, "היועצת המשפטית לממשלה לא מאפשרת לשרים לקדם את הרפורמה בעניין".

דויטש מדגיש את הסכנה הרבה בריבוי אמצעי הלחימה בקרב גורמים עוינים: "צריך להבין ש־90 אחוז מהברחות האמל"ח בכלל לא נתפסות על ידי המדינה. זה נתון מטריד מאוד. רק לאחרונה הממשלה פעלה כדי להקים חמ"ל מיוחד, וגם אם הוא פועל ומשפר את המצב, עדיין לא מצליחים לתפוס את מאת האחוזים של ההברחות. תבינו, רק בשנה האחרונה נתפסו ארבעה מאגים שהוברחו מגבול מצרים. מאג זה לא כלי נשק שנועד לשדוד מישהו, וגם לא כלי נשק שנועד להגנה עצמית. מאג הוא כלי נשק שנועד לצבאות", הוא מתריע, "זה כלי שובר שוויון. ובזמן שאנחנו מדברים, מאגים מסתובבים בתוך מדינת ישראל – וזה יפגוש אותנו בכביש 6, ברמלה, בלוד, בוואדי ערה. זה איום ביטחוני לכל דבר, ולכן המשטרה, צה"ל והשב"כ חייבים לאחד כוחות ולטפל באיום הזה בכל חומרת הדין".

מה בעצם אומרת תנועת רגבים לממשלת ישראל?

"אנחנו אומרים כבר שנים רבות שצריך להכניס את השב"כ ואת צה"ל לתמונה כדי להתמודד עם האיום הזה. אנחנו לא מדברים על התמודדות עם כל איום פלילי שיש במדינת ישראל, ממש לא", הוא מדייק, "אנחנו לא רוצים דמוקרטיה שבה השב"כ והצבא יאספו מודיעין על אזרחים ישראלים. אבל סוגיית הנשק וסוגיית הפרוטקשן הן איום ביטחוני על מדינת ישראל, ולכן גם השב"כ וגם הצבא חייבים להיכנס לעובי הקורה בכל הכוח. הייעוץ המשפטי לממשלה מעכב כבר זמן רב את הגדרת ארגוני הפשיעה כארגוני טרור. זה חייב להשתנות".

אז מה אתה אומר לתושבים בנגב?

"אני אומר להם: תוציאו רישיון לנשק".

אתה מצפה מהם להגן על עצמם?

"אני מציאותי. אני אומר לתושבי העוטף: תוציאו נשק על מנת להגן עליכם. אנחנו במצב קשה, זה ברור, אבל יחד עם זאת המדינה התחילה להתמודד עם הבעיה. המחבלים האלה בתגובה ינסו להטיל אימה על מדינת ישראל, ואסור להירתע. דווקא כעת המדינה צריכה להפעיל יותר לחץ. אנחנו קוראים לממשלה ולכל מערכות החוק במדינת ישראל לא לגמגם. צריך להנחית מכת מחץ על הטרור ולא רק נגד השליחים, אלא נגד ראשי החמולות שנותנים להם גב. מדינת ישראל חייבת להחליט: ריבונות ומשילות, או הפקרות וסיכון חייהם של תושבי הדרום".