סעודיה בין המצרים: איראן והח'ותים סגרו לה את נתיבי הנפט

בסוף השבוע האחרון השלימו המורדים החות'ים את כיבוש מצר באב אל־מנדב. במהלך בזק הם כבשו את עיר הנמל אל־מוח'א שלחופי הים האדום, את האי מיון השוכן בלב המצר, ואת איי חניש שנמצאים מצפון למצר, ובכך חיזקו את אחיזתם הימית במרחב והפכו לאיום על תנועת הספנות הגלובלית. דובר החות'ים, יחיא סריע, מסר בהודעה רשמית כי החות'ים השלימו את משימתם להשתלט על המצר. סריע איים באפשרות להטלת מצור מוחלט על המצר, אך הדגיש כי לעת עתה "כל כלי השיט יכולים להמשיך לעבור בבאב אל־מנדב – מלבד הסעודים".

המרחב שעליו שמו החות'ים את ידיהם הוא ללא ספק אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, המהווה עורק תחבורה ימית מאסיה לאירופה, שדרכו חולפים מדי יום מאות רבות של כלי שיט המובילים סחורות ואנרגיה. כך ששליטה על המצר חורגת בהרבה מגבולות האזור בלבד, ועלולה לקבוע מי ישלוט על נתיבי האנרגיה והסחר העולמיים.

מדינות העולם עוקבות בדאגה אחר הנעשה במצר, מתוך הבנה ברורה כי להשתלטות החות'ים ישנן השלכות דרמטיות גם עליהן. ואכן מאז סוף השבוע שוק האנרגיה העולמי בטלטלה, וזו רק ההתחלה. ככל שיעבור הזמן וחבל המצור יתהדק, הן על מצר באב אל־מנדב והן על מצר הורמוז – מצב השווקים עלול להידרדר אף יותר ולגרור עליית מחירים גבוהה בהרבה – אותה עליית מחירים שממנה טראמפ חושש ובאמצעותה תוכל טהרן להגיע לשולחן המשא ומתן עם כוח מיקוח רב יותר.

בד בבד, החות'ים מגבירים את הירי לעבר סעודיה. מלחמתם ארוכת השנים של החות'ים עם סעודיה השכנה החלה לפני שנים, כאשר בשנת 2014 השתלטו המורדים החות'ים על צנעא הבירה וסילקו ממנה את ממשלת תימן. סעודיה ראתה בכך איום ישיר כלפיה, ומיהרה להקים קואליציה צבאית של מדינות ערב שיפעלו נגד החות'ים. הקואליציה בהובלת סעודיה תקפה את החות'ים, הטילה עליהם מצור ימי ותמכה בממשלת תימן. אלא שהחות'ים לא נכנעו, המשיכו בשלהם וגרמו נזקים אדירים לתשתיות הנפט והאנרגיה בסעודיה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

במשך שמונה שנים נמשכה המערכה שבה סעודיה הגדולה לא הצליחה להכניע את החות'ים, עד שבשנת 2022 הושגה הפסקת אש בין הצדדים ומאז נשמר שקט יחסי ומוגבל. בחודשים האחרונים הופרה הפסקת האש והחות'ים הסלימו את התקיפות נגד סעודיה. וכשמצר הורמוז ומצר באב אל־מנדב תחת מצור, וצינור הנפט מזרח-מערב מושבת בחלקו בעקבות תקיפה, סעודיה נותרה כמעט בלי מסלול חלופי לייצוא הנפט.

בעקבות כך פנה יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וביקש את עזרתו הצבאית בהדיפת החות'ים. תשובת טראמפ הייתה שלילית, בטענה שארצות הברית מנסה להימנע מפתיחת חזית נוספת, בטח ובטח לפני בחירות האמצע הקרבות ובאות. וכך, למרות רגשי הידידות המוחצנים שהפגין טראמפ בכל מפגשיו עם יורש העצר הסעודי, ברגע האמת הוא לא נעמד לצידו והסתפק בהענקת סיוע מודיעיני בלבד.

טראמפ עצמו ניצב בפני מלכוד כמעט בלתי אפשרי, כשנוכח ההתפתחויות בים האדום מחירי הנפט והאנרגיה בנסיקה, מצב שיחזק את הביקורת כלפיו מבית. מנגד, רצונו להימנע מהצתת אש נוספת באזור, התעקשותו שלא להגיב להשתלטות החות'ית העוינת וחוסר הסיוע למדינות המותקפות – יגררו אף הם גל ביקורת נוקב כלפיו. זאת ועוד, למרות ניסיונותיו של טראמפ להפריד בין הזירות, האיראנית והחות'ית, התבססותם של המורדים החות'ים במצר באב אל־מנדב תחזק בהכרח את ההשפעה האיראנית במרחב ואת הלחץ שיופעל על ארצות הברית.

ומה בנוגע לישראל? אומנם בשלב זה החות'ים הצהירו כי לא יאפשרו לספינות סעודיות בלבד לעבור במצר. אך ניסיון העבר מלמד שהם לא יהססו לתקוף גם ספינות שמוגדרות כבעלות זיקה לישראל, מה שעלול לגרור את ישראל למערכה.

טראמפ לא רוצה להתערב

נועה לזימי, חוקרת במכון משגב ומומחית ליחסים בין־לאומיים, משוכנעת כי כפי שכבר היה בעבר – גם הפעם, לכיבוש המצר בידי החות'ים עלולות להיות השלכות אסטרטגיות וכלכליות: "בתחילת מלחמת חרבות ברזל קיבלנו הדגמה על המשמעות של חסימת מצר באב אל־מנדב בידי החות'ים", מבהירה לזימי, "מדובר בנתיב סחר קריטי, נפח תנועת המכולות העולמית דרך הים האדום מוערך בכ־30 אחוזים. התוקפנות החות'ית במרחב הים האדום חייבה כלי שיט לעקוף את המצר, מה שמאריך את זמן השינוע ומייקר משמעותית את עלויות ההובלה והביטוח. גם לאחר הפסקת המתקפות של החות'ים בים האדום בסבב הקודם, תנועת המכליות בתעלת סואץ ובמצרי באב אל־מנדב לא שבה לשגרה מלאה, וההערכות מדברות על ירידה של כ־50 אחוזים בהיקף התעבורה".

"חשוב לציין כי בשלב זה החות'ים ממקדים את המצור הימי נגד הסעודים, באופן שמשבש את ייצוא הנפט הסעודי שבימים שבשגרה עובר בהורמוז, ובשל המלחמה מועבר במסלול עוקף – דרך צינור מזרח-מערב לנקודת היציאה בים האדום בנמל ינבוע. לאחרונה אף שוגר כטב"ם מעיראק, ככל הנראה בתיאום עם החות'ים, לעבר צינור הנפט הזה, והוא נפגע בכמה מוקדים. הסעודים, אם כן, הם הנפגעים העיקריים בשל הפגיעה בייצוא ובתשתיות, אך ההשלכות הן גלובליות", היא מדגישה, "בעקבות המתקפות אנחנו כבר רואים את העלייה במחירי הנפט ובסחורות נוספות. אם המתיחות תגבר, עלול להיווצר שיבוש ניכר בסחר הבין־לאומי".

למרות מלאי הנשק האדיר שיש בידי סעודיה, יכולותיה הצבאיות מוגבלות?

"לסעודים יש היסטוריה סבוכה וקשה של מאבק בחות'ים. בעקבות כיבוש צנעא וההשתלטות החות'ית, הם הקימו קואליציה שנועדה להכניע את החות'ים – אך למרות מלחמה עיקשת, שכללה תקיפות אוויריות וקרקעיות, הקואליציה בהובלת ריאד לא הצליחה במשימה זו והחות'ים היום חולשים על כשליש מתימן, בחלקה הצפון־מערבי, ולא נראה שהם מתכוונים לעצור שם".

לדבריה, לחוסר ההצלחה של הסעודים במלחמה בחות'ים יש כמה סיבות. "החות'ים מנוסים בטופוגרפיה ההררית הסבוכה בתימן ויודעים לתמרן בה. הם קיבלו סיוע נרחב מאיראן, והם גם ידעו להשתמש בנקודות התורפה של סעודיה, כמו הפגיעה הידועה במתקני חברת הנפט אראמקו. מה גם שהקואליציה האנטי־חות'ית, שהורכבה מגופים וכוחות שנתמכו על ידי סעודיה ואיחוד האמירויות – לפני נסיגתה לאחרונה בלחץ סעודי – לא נהנתה מתיאום רב וסבלה מחיכוכים פנימיים. כך שהיה קשה לנהל מאבק מרוכז ואפקטיבי שיכריע את החות'ים. הסעודים בשלב מסוים פנו לדיאלוג וניסו להגיע להסדר עם החות'ים כדי לקבל שקט – בין היתר באמצעות שיחות עם איראן בתיווך סיני – על מנת שטהרן תרסן את המיליציה התימנית. כפי שניתן ללמוד מהאירועים האחרונים, זה לא החזיק מעמד יותר מדי".

הממשל בארצות הברית נמנע כרגע מעימות צבאי ישיר עם החות'ים. מדוע?

"ארצות הברית מנסה לסגור כמה שיותר זירות ומעדיפה להימנע מפתיחת זירות חדשות, במיוחד בתקופה רגישה לפני בחירות האמצע. במקרה הנוכחי תהיה זו חזרה לזירה שהיא כבר פעלה בה במסגרת מבצע 'פרש קשוח' במרץ 2025, בסדרה של תקיפות עצימות בשטח תימן נגד מגוון יעדים ואישים חות'ים, שבסופן הגיע הנשיא טראמפ להפסקת אש עם המורדים החות'ים. הוסכם שהמורדים לא יתקפו ספינות אמריקאיות ובין־לאומיות, לא כולל ישראל, וזה סיפק את הנשיא טראמפ. בהקשר של העימות הנוכחי, הנשיא טראמפ הצהיר כי החות'ים יצרו עימו קשר ואינם מעוניינים בחידוש המלחמה עם ארצות הברית. כשחתם על הפסקת האש עימם בזמנו, טראמפ קיווה להחזיר את תנועת הספנות לשגרה. זה הצליח באופן חלקי, על מנת שלא נראה זעזועים בכלכלה הגלובלית, ומבחינתו השיבושים כרגע הם יחסית מינוריים ולא דורשים את התערבותו".

לזימי מציינת כי גם במקרה הזה נראה שאיראן מעורבת: "מאוד סביר בעיניי שאיראן שולפת כעת את קלף באב אל־מנדב כמנוף לשיפור עמדות מול האמריקאים, בדומה לשימוש שעשתה בהורמוז, מתוך הבנה כי החסימה מהווה איום על אחד מצווארי הבקבוק הימיים המרכזיים בעולם", היא מסבירה.

ארדואן רוצה להנהיג בלי להילחם

"החות'ים מחויבים לאיראן בשל היותה פטרון מרכזי שסייע להם לבסס את שליטתם בתוך תימן, ויש ביניהם גם זיקה אידאולוגית הדוקה", אומרת לזימי, ומסייגת: "יחד עם זאת, את המאבק מול סעודיה יש לשפוט גם באופן נפרד, כחלק ממאבקים שבטיים ותסיסה פנימית בתוך תימן, ולא בהכרח רק כהנחיה מגבוה על ידי טהרן. החות'ים הסלימו מול סעודיה ככל הנראה בשל סירובה לוויתורים כספיים במסגרת מפת הדרכים שהגיעו אליה ב־2023. בתוך כך יש לקחת בחשבון גם משבר שלטוני של החות'ים עם ביקורת פנימית גוברת עליהם וקשיים תקציביים. כך שיש כאן צירוף של כמה נסיבות וגורמים שהביאו להתלקחות הנוכחית. אי אפשר לנתק את איראן מהתמונה, אבל צריך להבין שלחות'ים ישנם גם שיקולים נוספים".

מה בנוגע לברית שכרתו הסעודים עם פקיסטן וטורקיה? למרות הברית, בן סלמאן נותר לבדו מול האיום החות'י.

"הסכם מכה בין פקיסטן, טורקיה וסעודיה נותר עד כה בעיקר הצהרתי. טורקיה ופקיסטן גינו בחריפות את התקיפות החות'יות נגד סעודיה והביעו תמיכה בריבונותה ובזכותה להגן על עצמה. אבל עם זאת, עד כה הגינויים לא גובו בצעדים צבאיים מעשיים: אף אחת מהן לא שלחה כוחות, לא הצטרפה לתקיפות נגד החות'ים ולא הפעילה בפועל את מנגנון ההגנה המשותפת שהוגדר במסגרת ההסכם. הטורקים מנסים למשוך את סעודיה הרחק משותפות עם ישראל, בין היתר כדי לסכל את יוזמת הסחר IMEC וליצור חלופה שלא תערער על מעמדם כצומת אנרגיה מרכזי. אבל אני מתקשה לראות אותם, או את הפקיסטנים, מתעמתים עם הפרוקסי האיראני ומסתכנים בסכסוך עם איראן לטובת ריאד. אני רואה בברית מכה בעיקר איתות על כוונתה של טורקיה למצב את עצמה כמנהיגת המדינות הסוניות באזור, נוכח היחלשות איראן השיעית ולאור עליית קרנה של ישראל באזור".

מהן ההשלכות הצפויות על ישראל?

"החות'ים הם בעיה גם של ישראל, אין ספק בכך, אך כרגע הם עושים את הצרות בעיקר לסעודיה. לאור המתיחות הגבוהה במגוון זירות, לישראל אין אינטרס להתערב באופן ישיר, אך אני מניחה שהיא תוכל לסייע בהיבט המודיעיני. אני חושבת שאפשר לדבר על סיוע לסעודים, אך הוא צריך להגיע עם תמורה, כמו למשל במטבע מדיני. ישראל לא יכולה להמשיך להיתפס כמי שמחזרת על הפתחים בשביל נורמליזציה, ועם כל חשיבותה של שותפות כזאת, לא יהיה נכון לישראל לעשות זאת בכל מחיר. ככלל, האינטרס שלנו הוא לתמוך בגורמים החפצים בהחלשת החות'ים, ולכן יש היגיון רב ביצירת קואליציה אזורית שתכלול את סעודיה, האמירויות ושותפים נוספים במרחב הים האדום על מנת להתמודד עם האיום הזה".

אילו צעדים, להערכתך, יכולים להוביל להכנעה של החות'ים?

"בראייתי, בהתמודדות עם האיום החות'י ישראל נדרשת לפעול בשני מסלולים מקבילים: קידום מאמץ אזורי מתואם בהובלת ארצות הברית ובעלות בריתה, לצד היערכות אסטרטגית למערכה עצמאית וארוכת טווח שתבטיח את חופש הפעולה הישראלי גם בהיעדר גיבוי בין־לאומי. נכון יהיה למקד מאמץ בקידום האינטרסים המשותפים לכל השחקניות הצפויות להיתרם מהחלשת החות'ים, כבסיס עתידי להקמת קואליציה אזורית רחבה תוך מאמץ לרתום את וושינגטון לקחת חלק פעיל יותר".

ופרט ליצירת שיתופי הפעולה, אילו צעדים קונקרטיים נדרשים לדעתך?

"צעדים מועילים יכללו תיאום פעולות הגנתיות והתקפיות נגד המורדים, בדגש על שיתוף מודיעין, סיכול הברחות והיערכות להקמת תשתיות צבאיות ישראליות במרחב, בהתאם להתקדמות היחסים עם סומלילנד, במטרה לעבות את המאמץ הצבאי נגד החות'ים. זאת מתוך הבנה שגם אם ישראל אינה חפצה בעימות ישיר בעת הנוכחית, היא עלולה להידרש לכך בהמשך".

לישראל אין אינטרס לעזור לסעודיה

יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, משוכנע כי איראן עומדת מאחורי ההתפתחויות האחרונות בתימן: "מאחורי המהלך החות'י עומדת איראן, שמחזיקה כעת בשני מנופי כוח והשפעה על הכלכלה העולמית: מצר הורמוז ומצר באב אל־מנדב", מסביר בן מנחם, "האיראנים באמצעות החות'ים חוסמים את ייצוא הנפט מסעודיה דרך מצר באב אל־מנדב, אחרי שהם חסמו את סעודיה במצר הורמוז, שלא תוכל לייצא נפט. עכשיו הם חוסמים אותה גם באמצעות החות'ים. זה נועד להביא לעליית מחירי הנפט העולמיים. כאשר סעודיה לא יכולה לייצא נפט, זה בהכרח מביא לעליית מחירי הנפט בעולם וזה משפיע באופן ישיר גם על ארצות הברית. כך שההשתלטות החות'ית על מצר באב אל־מנדב מעניקה לאיראן מנוף לחץ נוסף גם מול ארצות הברית".

בן מנחם מציין כי המהלכים האחרונים מגבירים את כוחם של החות'ים הרבה מעבר להשפעתם המקומית: "במשך שנים החות'ים נתפסו בעיקר ככוח מקומי הנתמך על ידי איראן, שולט בחלקים נרחבים מתימן ומאיים על סעודיה ועל מדינות המפרץ. אבל המציאות השתנתה", הוא מדגיש, "החות'ים פיתחו יכולות צבאיות, קשרים אזוריים וניסיון מבצעי, והפכו לגורם שמסוגל להשפיע על נתיבי השיט הבין־לאומיים. החות'ים לא זקוקים להשתלט על כל תימן כדי להפוך לשחקן אזורי משמעותי, די להם בשליטה על כמה נקודות אסטרטגיות הסמוכות למצר באב אל־מנדב כדי לאיים על תנועת הספנות העולמית, והם עם כוח השפעה עצום".

בן מנחם מצביע על עיקר הקושי הסעודי בכיבוש החות'י הנוכחי: "אם בעבר היה לסעודיה מרחב תמרון רחב יותר בין נתיבי המפרץ לים האדום, אזי כאשר תנועת הספנות בהורמוז נפגעת, החשיבות של הים האדום עבור סעודיה עולה באופן דרמטי. במצב כזה, באב אל־מנדב הופך מנקודת מעבר גאוגרפית לנכס חיוני בשבילה, ועכשיו הנכס הזה נחסם בפניה, מה שיוביל לעליית מחירים".

איך מתמודדים עם הדבר הזה? ניסיון העבר מלמד שעם החות'ים זה לא הולך להיות פשוט.

"טראמפ, כראש המעצמה הגדולה בעולם, נדרש לדאוג לוויסות מחירי הנפט. הוא יכול למכור עתודות נפט שיש לארצות הברית, הוא יכול לצאת לפעולה צבאית, למרות שעושה רושם שכרגע טראמפ לא מעוניין בפעולה צבאית".

זה נראה שטראמפ אומר לסעודים: תתמודדו, זו הבעיה שלכם.

"טראמפ לא רוצה לפתוח עוד חזית לקראת בחירות האמצע בתחילת נובמבר. הוא לא רוצה שיהיו נפגעים אמריקאים בזמן הבחירות ולא שתהיה ביקורת ציבורית עליו".

אבל בינתיים המחירים רק עולים.

"נכון, זו בעיה עולמית וטראמפ יהיה חייב למצוא לכך פתרון. ואגב, שיהיה ברור שזה לא יפסח עלינו, גם אצלנו זה יביא לעליית מחירי הדלק".

ומה בנוגע לברית מכה, שסעודיה כרתה עם פקיסטן וטורקיה? גם אותן פתאום לא שומעים…

"גם הן כרגע לא עומדות לימין הסעודים. ברית מכה, הסכם ההגנה ההדדית שנחתם לפני כחודש בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן, מסתבר שלא שווה את הנייר שעליו הוא נחתם. הם זרקו את סעודיה לכלבים, ובינתיים בכל מיני תירוצים הם בוחרים שלא להתערב. למה שיילחמו ויאבדו חיילים טורקים או פקיסטנים בשביל הסעודים?"

בגלל הברית?

"את מי מעניינת הברית? אנחנו חיים במזרח התיכון. כל אחד שומר על האינטרסים שלו".

מהן ההשלכות הצפויות על ישראל?

"מבחינתה של ישראל, קודם כול עליית מחירי הדלק. זה גם מחליש את נמל אילת, שממילא מתמודדת עם איום מהים האדום וצמצום ניכר בהיקף העבודה. הסחורות לא יכולות להגיע לנמל אילת כי הן עוברות דרך מצר באב אל־מנדב. מבחינה צבאית, החות'ים הם זרוע של איראן וככה יש להתייחס אליהם. והם מתחזקים, אבל לא תוקפים את ישראל בשלב הזה. אם יתקפו, הם יחטפו".

ולעזור לסעודיה, לא בא בחשבון מבחינתה של ישראל?

"אין לנו שום אינטרס לעזור צבאית לסעודיה. אנחנו נותנים להם מידע מודיעיני וזה מספיק. אנחנו לא נתערב במלחמה לא לנו. לא נסכן את החיילים שלנו למען הסעודים".

לחות'ים יש היסטוריה ארוכה של מלחמות ומאבקים, אף אחד לא מצליח לגבור עליהם. אילו צעדים יכולים להוביל בכל זאת לכניעתם?

"אי אפשר להכניע אותם", פוסק בן מנחם, "החות'ים מסתתרים בשטח הררי, כל הנשק שלהם נמצא בתוך מנהרות, עמוק באדמה. הטילים שלהם בתוך האדמה. אתה מפציץ אותם, וזה לא פוגע. אם יש לך מידע מודיעיני מדויק אתה יכול לחסל מנהיגים שלהם, כמו שאנחנו חיסלנו בעבר".

אבל אפילו זה לא עזר.

"אין דרכים להתמודד איתם. הם מבוצרים עמוק באדמה בשטח הררי מורכב, וכדי לפגוע בהם צריך מודיעין מדויק".

אולי לפגוע להם בתשתיות אנרגיה, נמלי תעופה?

"זה חלק מהפתרון. צריך לפגוע בהנהגה החות'ית. צריך לגלות את נקודות החולשה שלהם ולהכות בהם. צריך לראות היכן הם מייצרים את הטילים, היכן הם מייצרים את הכטב"מים, ולהשמיד אותם ולפגוע בהם כמה שניתן".