"ליברליזם זה לא רק לצד אחד"

ביממה האחרונה פרצה סערה חדשה סביב ראש השב"כ דוד זיני. על פי הפרסומים, מספר ימים לפני טקס שאמור היה להתקיים במטה השב"כ נמסרה הודעה לעובדים, ובה התבקשו המשתתפות באירוע להימנע מלחיצת יד עם ראש השירות בשל אמונתו הדתית. כצפוי, הפרסום גרר גל מחאה מפעילות פמיניסטיות וארגוני שמאל שתקפו את "הדרת הנשים" והביעו את דאגתם ש"ישראל הופכת למדינת הלכה".

העיתונאי יוסי מלמן שפרסם את הידיעה באתר 'שקוף' כתב: "זיני אינו חובש הכיפה הראשון המכהן כראש השירות. קדם לו יורם כהן. רוני אלשיך קודם שמונה למפכ"ל המשטרה היה סגן ראש השב"כ. הסגן הפורש ש' וגם קודמו מ' היו חובשי כיפות מבית הגידול של הציונות הדתית. אף לא אחד מהם הדיר נשים". עוד כתב: "יש לראות את התופעה החדשה בהקשר הרחב יותר של המציאות בישראל, שבה פונדמנטליזם דתי בגיבוי של ראש הממשלה החילוני בנימין נתניהו, מאיים להשתלט על המרחב הציבורי תוך כדי כרסום בנורמות ובערכים דמוקרטיים וליברליים. התופעה של אפליית נשים בשירות היא רק סממן להחלטה השנויה במחלוקת של נתניהו למנות את זיני", סיכם מלמן.

מי שנמנעה בעבר מללחוץ את ידו של האפיפיור בכבודו ובעצמו בגלל שמירת נגיעה הייתה רבקה רביץ, בעת שכיהנה כראש הסגל של הנשיא לשעבר רובי ריבלין. רביץ משתפת שלאורך שנות עבודתה התמודדה לא פעם עם הקפדתה לא ללחוץ יד לגבר, אך לא ויתרה על כך גם כשנפגשה עם שועי עולם: "אני חושבת שהייתי האישה הראשונה בישראל שכיהנה כראש סגל של נשיא או של ראש ממשלה בישראל. כאישה דתית היו לי הרבה התמודדויות כמו שמירת שבת, אוכל כשר, הרבה נסיעות לחו"ל, אבל באמת ההתמודדות הכי לא נעימה הייתה ההקפדה על שמירת נגיעה. כי נפגשים עם אדם בפגישה רשמית, הוא רוצה להיות נחמד ואת צריכה להישאר נחמדה וגם דיפלומטית. אז נכון שאני בתפקיד רשמי, אבל ההלכה לא מאפשרת ללחוץ יד לגבר, אם זה לא בעלך או מישהו מקרבה ראשונה. אין בזה משחקים", היא מסבירה, "הלכה זאת הלכה".

"ברוב המקרים, כשזו הייתה פגישה עם ראש מדינה או נשיא או אפילו נשיא רוסיה פוטין, שמתי את הידיים מאחורי הגב, עשיתי קידה והתנצלתי שמסיבות דתיות אני לא לוחצת יד לגבר. בפגישה עם האפיפיור הוא ענד צלב גדול ולכן לא רציתי לקוד קידה. אז שמתי את הידיים מאחורי הגב והסברתי לו שאני לא לוחצת יד, והוא הופתע אבל נורא כיבד והתעניין. ממש בסוף הקדנציה נפגשנו עם נשיא ארה"ב דאז ביידן והוא בא ללחוץ לי יד, ואז ריבלין אמר לו: היא לא לוחצת ידיים לגברים, אבל תנחש כמה ילדים יש לה. והוא בתגובה אמר אני חייב לקוד לאמא ל-12 ילדים ופשוט קד לי".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר כ"ץ לוינטר: "אתה לא מעודכן. צה"ל ערוך לחסל את חמאס"

עוד מאת רבקי גולדפינגר הורים שכולים לראשי המפלגות: פרסמו תכניותיכם ליו"ש

מה בעצם התובנה שלך מכל זה?

"אני חושבת שיש פה מסר גדול. לא האפיפיור ולא ביידן השתחוו לי בגלל שאני ראש סגל או כי קוראים לי רבקה רביץ, אלא כי משהו בעמידה הדתית הזאת, בעמידה על העיקרון, מעוררת הערכה. אדם ששומר על אמונתו לא אומר: לא נעים לי מהאפיפיור אז רק הפעם אני אלחץ יד. אין פעם אחת, עיקרון זה עיקרון", פוסקת רביץ. "אם אתה פעם אחת מבטל את העיקרון שלך – זאת אומרת שזה כבר לא עקרוני אצלך".

ואם זה פוגע בעובדות, כפי שטענו חלק מהמבקרים את זיני?

"וכשהיה קורונה ולא יכלו ללחוץ יד, זה פגע בעובדות? ואם למישהו יש בעיה במערכת החיסונית והוא לא לוחץ ידיים, זה פוגע? לא. אני מכירה אנשים שיש להם מחלות אוטואימוניות והם לא לוחצים ידיים. ושמירה על ההלכה היא לא פחות חשובה ממחלה. זה העיקרון שלי, זה עניין דתי אצלי ואפשר לכבד את זה. אני מסבירה את זה יפה לאדם שעומד מולי, חלילה אני לא פוגעת באף אחד, אבל זה אצלי עיקרון דתי. כשרואים שזה אמיתי ושזה עקרון שהוא חשוב לך – הסביבה בסופו של דבר תכבד את זה", היא מציינת. "אני חושבת שכל אדם יכול להבין ולכבד בקשה כזאת, בין אם הוא איש הדת הכי גדול בעולם ובין אם הוא נשיא המעצמה הגדולה בעולם".

מאשימים את דוד זיני בהדרת נשים.

"אני לא חושבת שיש בזה איזה ממד של הדתה. אני לא רואה בזה הדתה, להיפך. זה מכבד את האישה. ומי שלא מבין ומכבד את זה הוא זה שמדיר מהמרחב הציבורי ומתפקידי מפתח אנשים שהעיקרון הזה חשוב להם. ליברליזם זה לא רק לצד אחד. גם כשלאדם יש עיקרון דתי, ליברליות אמיתית תכבד אותו ואת העקרונות הדתיים שלו, באותה מידה".