עם סיום מערכת הבחירות הדרמטית השבוע בישראל, העיניים עוברות לארצות הברית, שם ייערכו בשלישי הקרוב (3 בנובמבר) בחירות האמצע. הציבור האמריקני יצא לקלפיות ויכריע מי יהיו נציגיו בבית הנבחרים ובסנאט, וכיצד ייראה מאזן הכוחות הפוליטי בשנים הקרובות בשני הבתים. בחירות האמצע כשמן, מתקיימות באמצע הקדנציה של הנשיא האמריקני המכהן. אך בעוד הנשיא עצמו אינו עומד לבחירה, ויהיו התוצאות אשר יהיו – הוא ימשיך לכהן כנשיא ארצות הברית עד לסיום כהונתו בינואר 2029 – לבחירות בשלישי הקרוב יש השפעה מכרעת על אופי המשך כהונתו.
בבחירות האמצע נדרשים אזרחי ארצות הברית לבחור את 435 המושבים בבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס, וכן כשליש ממאה מושבי הסנאט, הבית העליון של הקונגרס (בבית הנבחרים הכהונה נמשכת שנתיים, ואילו בסנאט היא נמשכת שש שנים, אך שליש מהמושבים עומדים לבחירה אחת לשנתיים). כמו כן הם יידרשו לבחור מושלים בשורת מדינות ומשרות ציבוריות נוספות. ואם בשלב זה למפלגה הרפובליקנית קיים רוב בקונגרס, גם אם דחוק, המפה הפוליטית הזאת צפויה לעמוד למבחן דרמטי בבחירות הקרובות. אם כן תוצאות הבחירות בשבוע הבא יקבעו אם המפלגה הרפובליקנית תמשיך לשלוט בקונגרס, ברמה כזאת או אחרת, ותוכל לקדם בו את מדיניותה באופן מיטבי, או שמא המפלגה הדמוקרטית היא שתזכה ברוב באחד הבתים או בשניהם, ותוכל להערים קשיים ואף לבלום עשייה, מדיניות וחקיקה.
יש לציין כי ההיסטוריה הפוליטית בארצות הברית אינה מבשרת טובות למפלגתו של הנשיא טראמפ. ניסיון העבר מלמד שמפלגות שלטון נוטות לאבד מושבים בבחירות האמצע, עד כדי כך שהבחירות הללו זכו לכינוי המפוקפק 'קללת האמצע'. ואם לסמוך על הסקרים בארצות הברית, כרגע הם בהחלט חוזים שינוי צפוי במאזן הכוחות בקונגרס האמריקני: ירידה בכוחם של הרפובליקנים בשני הבתים לעומת חיזוקה של המפלגה הדמוקרטית. בינתיים טראמפ כמו טראמפ לא נכנע לתחזיות הקודרות, ועורך מסע חוצה מדינות להנעת השטח ולהבאת חברי מפלגתו לקלפיות. אבל הבחירות העומדות בסימן האינפלציה הגואה, העלייה במחירי הדלק והמלחמה המתארכת מול איראן מקשות עליו את המלאכה, גם בתוך מעוזי הרפובליקנים.
בידיים קשורות
רות פינס־פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב, דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב ומומחית לאסטרטגיה רבתי וליחסי ישראל-ארצות הברית, מדגישה את החשיבות הרבה בבחירות האמצע ואת מרכזיות תפקידם של בית הנבחרים והסנאט בפוליטיקה האמריקנית: "אם בבית הנבחרים או בסנאט יהיה רוב דמוקרטי, ממשל טראמפ יהפוך לממשל שידיו כבולות ובפועל למעין 'ברווז צולע'. יש להבין את ההבדל בין שני בתי הקונגרס. בית הנבחרים מייצג את האוכלוסייה בארצות הברית, והמושבים בו מחולקים בין המדינות בהתאם לגודל אוכלוסייתן. משך כהונת החברים בבית הנבחרים הוא שנתיים. הסנאט, לעומת זאת, מעניק לכל מדינה שני סנאטורים, בלי קשר לגודל המדינה, וכהונתם היא שש שנים, באופן מדורג. לשני הבתים תפקיד מרכזי בחקיקה ובפיקוח על הממשל, אבל יש ביניהם הבדלים. תקציבים והצעות חוק להטלת מיסים מתחילים בבית הנבחרים, ואילו לסנאט סמכויות ייחודיות, בין היתר אישור מינויים בכירים של הנשיא ואשרור אמנות. לכן בחירות האמצע יכולות לשנות את מידת חופש הפעולה שיש לנשיא האמריקני ליישם מדיניות ולפעול למימוש חזונו".
אולי יעניין אתכם
עוד מאת רבקי גולדפינגר
טראמפ: "הצביעו לביבי נתניהו. עלינו להשלים את המשימה שהתחלנו!"
עוד מאת רבקי גולדפינגר
חושך בעיר האורות: האם האירופים יתעשתו, או שכבר מאוחר מדי?
בנושא 1218b
ירידת הדורות: למה השמאל אוהב את מי שלא רואה בישראל את ביתו?
בנושא 1218b
ממשלת אחדות, בחירות חוזרות – או עריקים שיצטרפו לנתניהו
עוד באקטואליה
הבוקר שאחרי: עדכון תוצאות האמת לאחר ספירת 66% מהקולות
עוד באקטואליה
ללא הכרעה במדגמים: הליכוד המפלגה הגדולה, מחלוקת בין הסוקרים על הגוש המוביל
כיצד זה עלול להשפיע למשל על הליך החקיקה, העשייה הפרלמנטרית או התקציב?
"בחירות האמצע עשויות לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות בוושינגטון. כרגע לרפובליקנים יש רוב זעום בבית הנבחרים, 218 מול 214, לצד שני מושבים פנויים ונציג עצמאי שמצביע עם הרפובליקנים. בסנאט יש להם רוב של 53 מול 47, כך שאם הדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים, הם יוכלו לעמוד בראש הוועדות, לקבוע במידה רבה אילו הצעות חוק יעלו להצבעה ולפתוח בחקירות פרלמנטריות בנוגע להתנהלות הממשל. הם גם יוכלו להקשות על העברת התקציב ועל מימוש חלקים מסדר היום של טראמפ", היא מתארת את הקשיים הצפויים.
"אם הדמוקרטים ישתלטו גם על הסנאט, יהיה לנשיא קשה יותר להעביר מינויים בכירים, ובייחוד מינויים שדורשים אישור של הסנאט. גם חקיקה משמעותית תהפוך למורכבת יותר. עם זאת, גם בתרחיש כזה יישארו בידי הנשיא סמכויות נשיאותיות בולטות, לרבות בתחומי מדיניות החוץ והביטחון, בכפוף לחוק ולמגבלות הסמכות. לכן תרחיש של קונגרס מפוצל עשוי להביא לשנתיים של עימותים, משברים תקציביים וניסיונות להגיע להסכמות נקודתיות, ובאופן כללי – לתקיעות ולמאבק מתמשך על כל יישום מדיניות. שליטה בשני הבתים לעומת זאת תעניק לטראמפ מרחב פעולה חקיקתי רחב יותר".
מה להערכתך צפוי לקרות?
"נכון לעכשיו, יש סימנים שמצביעים על קושי מסוים לרפובליקנים. סקרי דעת קהל מצביעים על שחיקה בתמיכה בטראמפ, וסוגיות כמו יוקר המחיה והמלחמה באיראן תופסות מקום מרכזי בשיח הציבורי. אבל צריך להבחין בין מגמה ארצית לבין התוצאה במדינות ובמחוזות שיכריעו את הבחירות. בסוף, הבחירות הן פרסונליות־מקומיות. המפלגה הרפובליקנית מסתכלת על היום שאחרי טראמפ ועל המאבק שלה על צביון ארצות הברית אל מול הפרוגרס ומועמדי המפלגה הדמוקרטית. השאלה אם נראה 'גל כחול' (ביטוי פוליטי לניצחון של המפלגה הדמוקרטית, ר"ג) תלויה לא רק במידת הפופולריות של טראמפ, שכאמור נמצא בירידה ובשפל, אלא גם בזהות המועמדים, בשיעורי ההצבעה, במצב הכלכלי ובחלוקה הגאוגרפית של התמיכה במפלגות".
פינס־פלדמן מציינת כי אומנם היסטורית מפלגתו של הנשיא המכהן נוטה לאבד מושבים בבחירות האמצע, אבל זהו דפוס פעולה ולא חוק טבע. "התוצאה תלויה גם במצב הכלכלי, באיכות המועמדים, במסרים שהמפלגות מציגות ובשאלה מי מצליח להביא את תומכיו לקלפיות", היא מסבירה. "טראמפ בחר להציב את עצמו במרכז מערכת הבחירות, והוא עורך עצרות ומסעות במדינות שבהן מתנהלים מרוצים תחרותיים. יש לכך שני צדדים: הוא עשוי לעורר את הבייס הרפובליקני ולהביא מצביעים לקלפיות, אך הוא גם הופך את הבחירות למשאל עם על תפקודו ועל מדיניותו. וכשהנשיא אינו פופולרי, מעורבות אישית גבוהה עלולה דווקא להקשות על מועמדים רפובליקנים במחוזות מתנדנדים, שבהם הם זקוקים גם לקולות של מצביעים שאינם מזוהים לחלוטין עם טראמפ".
עוד היא מציינת כי "חשוב גם לזכור שלא כל בוחר מצביע רק על בסיס אהדה או סלידה מהנשיא. יוקר המחיה, ההגירה, שירותי הבריאות והמלחמה באיראן משפיעים על האופן שבו מצביעים מעריכים את הממשל. לכן השאלה אינה רק אם טראמפ יצליח לשכנע את האמריקנים שהוא צודק, אלא גם אם הוא יצליח לגרום למספיק מהם להרגיש שמצבם השתפר בזכות מדיניותו".
ומה בנוגע למלחמה באיראן?
"המלחמה באיראן היא אחד המשתנים המשמעותיים במערכת הבחירות, בעיקר משום שהיא מחברת בין מדיניות חוץ לבין חיי היומיום של האמריקנים. ויש לה לפחות שלושה ממדים: ראשית, המחיר הכלכלי. עליית מחירי הדלק והחשש מהתייקרות מוצרים נוספים עלולים לפגוע בתמיכת הציבור בממשל. עבור בוחר שמתקשה לשלם על דיור, מזון ודלק, השאלה אם המלחמה מוצדקת מבחינה אסטרטגית אינה בהכרח נפרדת מהשאלה כמה היא עולה לו", היא אומרת.
"שנית, משך המלחמה ותוצאותיה. אם הממשל יוכל להציג הישגים ברורים, הדבר עשוי לחזק את טענתו שהמערכה נחוצה. אם המלחמה תתארך, המחיר יעלה ולא יהיה ברור מהי מטרת הסיום, אז יהיה קשה יותר לשכנע את הציבור שהיא מצדיקה את המחיר. ושלישית, היחס בין ביטחון לאומי לסדר העדיפויות האזרחי. בסקר AP-NORC שפורסם ב־22 באוקטובר, כ־80 אחוז מהנשאלים שמו את הפחתת יוקר המחיה בעדיפות מרכזית, וכ־70 אחוז רצו שהקונגרס יתמקד בסיום המלחמה באיראן. אלה נתונים שממחישים עד כמה שני הנושאים האלה כרוכים זה בזה בעיני הציבור. עם זאת, לא כל מי שמתנגד למלחמה יצביע בהכרח לדמוקרטים, ולא כל מי שתומך בפעולה נגד איראן יתמוך אוטומטית בטראמפ".
האם אחרי הבחירות יש סיכוי שטראמפ יוכל להוציא מתקפה באיראן?
"אם הדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים או בסנאט בבחירות האמצע, הם יוכלו להקשות עליו מבחינה פוליטית ומוסדית לבצע תקיפה נרחבת: לקיים דיונים וחקירות, לדרוש דיווחים על מטרות המלחמה והוצאותיה, לעכב תקציבים ולנסות להגביל את חופש הפעולה של הממשל באמצעות חקיקה. עם זאת, חשוב להבחין בין יכולת להקשות לבין יכולת למנוע תקיפה", היא מחדדת. "לנשיא האמריקני יש סמכויות נרחבות להפעלת כוח צבאי, ובמיוחד לביצוע פעולה מוגבלת, ולכן רוב דמוקרטי בקונגרס לא בהכרח יוכל לעצור אותו בזמן אמת. גם בסנאט, שבו נדרשים לעיתים 60 קולות כדי להתגבר על חסימות חקיקה, עצם השגת הרוב אינה מבטיחה יכולת לכפות עליו שינוי מדיניות".
אולי דווקא העובדה שזו הקדנציה האחרונה של טראמפ יכולה לסייע?
"נכון. זה משנה את התמונה, כי לפי החוקה האמריקנית הוא אינו יכול להתמודד שוב לנשיאות לאחר שתי כהונות, ולכן אין לו צורך לשמור על הסיכויים שלו להיבחר מחדש. הדבר עשוי להפוך אותו לנועז יותר, משום שהוא פחות תלוי בשיקולי בוחרים ובחשש מהמחיר האלקטורלי של מלחמה לא פופולרית. עם זאת, הוא עדיין תלוי בתמיכת הרפובליקנים בקונגרס, במימון הצבא, בעמדות של בכירי הממשל ובשיקולים צבאיים ואסטרטגיים, לרבות הסיכון להסלמה אזורית ולנפגעים אמריקנים. לכן התרחיש הסביר אינו בהכרח שהדמוקרטים יצליחו למנוע ממנו לתקוף, אלא שהם יוכלו לעלות את המחיר הפוליטי והמעשי של המהלך", היא מדגישה.
"בסוף יהיו לטראמפ הסמכות וחופש הפעולה, כשהוא משוחרר מכבלים אחרים. בלי בחירות באופק ובלי המחויבות לגיוס תמיכה ציבורית הוא אמור להיות יותר חופשי לפעול כמיטב הבנתו מול איראן, אבל זה פשוט עשוי להקשות בעניינים פרוצדורליים, תחקירים ודיונים, וגם בניסיונות חקיקה".
האם וכיצד ישפיעו שיעורי ההצבעה על תוצאות הבחירות?
"שיעור ההצבעה הוא אחד המשתנים החשובים ביותר בבחירות האמצע, משום שבדרך כלל משתתפים בהן פחות מצביעים מאשר בבחירות לנשיאות. לכן היכולת לגייס את התומכים ולהוציא אותם מהבית עשויה להכריע מרוצים צמודים. השאלה החשובה היא לא רק כמה אנשים יצביעו, אלא מי הם יהיו. אם מצביעים שאינם מרוצים מהממשל יגיעו לקלפיות בשיעור גבוה, הדבר עשוי להועיל למועמדי האופוזיציה. אם תומכי הנשיא יתגייסו בהמוניהם, התוצאה עשויה להיות שונה", היא מבהירה.
"נכון ל־23 באוקטובר, דיווחים על ההצבעה המוקדמת הראו עלייה במספר המצביעים בכמה מדינות תחרותיות. בטקסס, למשל, מספר ההצבעות המוקדמות היה גבוה בכ־74 אחוזים לעומת אותה נקודת זמן בבחירות האמצע של 2022. גם בקנזס, במיין, בצפון קרוליינה ובאוהיו נרשמו עליות. עם זאת, חלק מהפערים קשורים גם לשינויים בהליכי ההצבעה ובדיווח עליה. לכן צריך להיזהר מהסקת מסקנות מנתוני ההצבעה המוקדמת. לא בכל המדינות נרשמים הבוחרים לפי השתייכות מפלגתית, והצבעה מוקדמת אינה מבטיחה הצבעה למפלגה מסוימת. בנוסף לכך, נתונים אלה אינם כוללים בהכרח את מי שיצביע ביום הבחירות".
ומה בנוגע ליחס הממשל לישראל? משהו עומד להשתנות בהתאם לתוצאות הבחירות?
"התשובה תלויה במידה רבה בשאלה מי ישלוט בקונגרס, אבל גם בזהות הנבחרים ובשינויים שמתרחשים בתוך שתי המפלגות – הרפובליקנית והדמוקרטית. חשוב להפריד בין שלושה מישורים: מדיניות הבית הלבן, עמדות הקונגרס והלך הרוח בציבור האמריקני", היא מדגישה. "בבית הלבן, טראמפ ימשיך לקבוע את הכיוון המרכזי של מדיניות החוץ האמריקנית. אובדן הרוב בקונגרס לא יוביל אוטומטית לשינוי במדיניות כלפי ישראל. עם זאת, הקונגרס משפיע על תקציבים, על סיוע החוץ ועל הפיקוח על פעולות הממשל, כמו לנסות ולהגביל את משך זמן המלחמה, ולכן שינוי במאזן הכוחות עשוי להשפיע על התנאים שבהם תיושם המדיניות של טראמפ", היא מסבירה.
"אם הדמוקרטים ישתלטו על בית הנבחרים, הם יוכלו לקדם דיונים וביקורת על מדיניות הממשל במזרח התיכון. אם ישיגו גם את הסנאט, הם יוכלו להרחיב את הפיקוח ולהקשות על מהלכים מסוימים, אם כי לא כל צעד בתחום הביטחוני דורש אישור של שני הבתים. אבל חשוב לא פחות מהחלוקה בין המפלגות הוא השינוי בתוך המפלגות עצמן", היא מדגישה. "בקרב הדמוקרטים מתקיים ויכוח על היקף הסיוע לישראל ועל התנאים שיש להציב לו. לצד תומכים בשיתוף פעולה ביטחוני הדוק, יש גם נבחרים ומצביעים הדורשים הגבלות נוספות, בעיקר על רקע המלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן.
"בחירות האמצע לא יכריעו לבדן את עתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל", מסכמת פינס־פלדמן, "אבל הן עשויות לשנות את גבולות התמיכה הפוליטית בישראל בוושינגטון ואת התנאים שבהם הסיוע ושיתוף הפעולה יימשכו. יתרה מכך, בחירות האמצע יכולות לתת לנו אינדיקציה באשר לעתיד היחסים ולכיוון שאליו הרוחות בציבור האמריקני נושבות".
צונאמי כחול?
ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקנית במכון למדיניות העם היהודי JPPI, עוקב בעניין רב אחר הבחירות מעבר לים ומשוכנע כי לתוצאותיהן השלכות כבדות משקל על הממשל האמריקני המכהן. "ההשלכה העיקרית לתוצאות הבחירות היא ההנחה שהדמוקרטים ינסו ללכת על תהליך של הדחת נשיא, כיוון שהדחה נקבעת בבית הנבחרים ועם רוב פשוט אפשר להעביר אותה. מלבד זאת, בית הנבחרים הוא שמכין את התקציב, וזו עומדת להיות משוכה שלטראמפ יהיה קשה מאוד לעבור. אנחנו כבר מכירים את הסיטואציה הזאת מכהונה אחרת שלו. ב־2018, כשהוא הפסיד את הבית, היה לו קשה מאוד להתנהל. לכן באופן עקרוני טראמפ ייאלץ עד סוף הכהונה שלו לנסות ולתמרן בצורה שהיא הרבה יותר קשה ומורכבת ממה שהיה עד כה, וטראמפ כידוע הוא לא בדיוק נשיא שיודע לשתף פעולה. אם כן ככל הנראה ארצות הברית נכנסת לתקופה מאתגרת מאוד".
האם להערכתך אנחנו צפויים לחזות בגל כחול בשני הבתים, כמו שרבים מהמומחים בארצות הברית צופים?
"באופן עקרוני הסקרים כעת בארצות הברית לא מדברים על גל כחול אלא על צונאמי כחול. אבל אני קצת סקפטי שאכן כך הם פני הדברים", הוא מבקש לסייג. "קודם כול, בשל שיעורי הבית שעשו במפלגה הרפובליקנית עוד קודם, בתהליך שנקרא 'שרטוט מחוזות'. הם שינו את גבולות המחוזות, באופן שהוסיף מוקדי הצבעה רפובליקניים למחוזות תחרותיים, והכריעו לטובתם. בהקשר הזה הם הצליחו לייצר לעצמם רווח של פלוס 9, כלומר לקחו תשעה מושבים שלכאורה היו אמורים להיות דמוקרטים במדינות כמו טקסס ופלורידה, והפכו אותם לחלק מהמפלגה הרפובליקנית, לפחות על פניו. זאת אומרת שהדמוקרטים צריכים לעשות הופעה מצוינת כדי לקבל את הכיסאות. הבעיה היא שהמפלגה לא פופולרית מצד אחד, ומצד שני אנחנו רואים שהרפובליקנים מראים נתוני הצבעה גבוהים יותר בהצבעה המוקדמת במעטפות מאלה שראינו ב־2024. אז נכון, הסקרים מנבאים כישלון טוטאלי למפלגה הרפובליקנית, אבל יש מדדים אחרים שמלמדים אחרת, ולכן להערכתי יכול להיות שנופתע באופן מסוים כשנראה את התוצאות".
אתה מעריך שטראמפ אחרי הכול מסוגל לצמצם את הפער?
"הרפובליקנים בכלל, וטראמפ באופן אישי מכיסו הפרטי, השקיעו כסף רב בקמפיין הזה. טראמפ עושה הכול כדי לנצח. הוא גם נעזר באילון מאסק ששולט ברשת X כדי לנסות ולקדם את המהלכים שלו. לכן לא הייתי ממהר להספיד את הרפובליקנים, למרות שכל הסקרים שאני מכיר מדברים על כישלון צורב ומהדהד למפלגה הרפובליקנית בבחירות הקרובות".
ד"ר ברדה מצביע על המערכה באיראן והשלכותיה כגורם מרכזי המשפיע על הלך הרוח בארצות הברית: "המערכה באיראן משפיעה באופן רע מאוד, בעיקר משום שישנה עליית מחירים בדלק ובסולר. סולר משמש בעיקר משאיות וטרקטורים, שמשתמשים בהם בהרבה מהמדינות האדומות של טראמפ. ובעקבות כך פתאום תפקידים של סנאטור בקנזס, באוהיו ובטקסס, מעוזים רפובליקניים מובהקים, נחשבים אפשריים לדמוקרטים. עליית המחירים נובעת מהמלחמה עם איראן, והיא מגיעה לשיאה דווקא בעיתוי הרגיש הזה. מחיר לחבית נפט כבר גבוה יותר מ־110 דולר. ומבחינת טראמפ זאת סיטואציה מורכבת ביותר".
האם בתרחיש של איבוד רוב באחד הבתים, ממשל טראמפ יהיה מנוע מלתקוף באיראן?
"אם טראמפ יפסיד את הבחירות, כמו שהסקרים אכן חוזים, אזי להערכתי החלון שייפתח לתקיפה באיראן יהיה מ־3 בנובמבר ועד 3 בינואר, תקופה של שלושה חודשים שבה ההרכב הנוכחי בבית הנבחרים ובסנאט עדיין נשאר על כנו. לכן יש להניח שטראמפ ינסה לסיים את המלאכה באיראן בתוך חלון הזמן של שלושת החודשים הקרובים. אחר כך זה יהיה כמעט בלתי אפשרי".
מה מבשרות תוצאות הבחירות על יחס הממשל לישראל? האם משהו עלול להשתנות?
"האם הממשל ישנה את עמדתו כלפי ישראל? התשובה היא ככל הנראה לא, כל עוד דונלד טראמפ חי ונושם, ולא חלילה קרה לו משהו והוא הוחלף על פי החוקה בג'יי. די. ואנס, שאז אני מניח שיכולה להיות איזו נסיגה בתמיכת הממשל. באשר לקונגרס עצמו – ודאי שיש לתוצאות הבחירות השלכות ישירות גם על מדיניות החוץ של ארצות הברית", הוא מבהיר. "רק לפני שלושה שבועות הועלתה הצעת החלטה של הסנאט, שמחייבת את משרד החוץ להציג דוח חקירה על אלימות נגד אזרחים אמריקנים ממוצא פלשתיני ביהודה ושומרון. הצעת ההחלטה קובעת שעד שלא מוצג הדוח, לא יהיה ניתן להעביר סיוע לישראל, ומתוך 48 סנאטורים 47 הצביעו בעדה. רק לצורך ההמחשה, לפני שנה וחצי הצעה דומה זכתה לתמיכה של עשרה סנאטורים בלבד. אם כן יש סחף אדיר נגד ישראל, ולא רק במפלגה הדמוקרטית אלא לצערי גם בתוך המפלגה הרפובליקנית".
האמריקנים נחשבים מצביעים לא נלהבים במערכות הבחירות, ובבחירות האמצע אפילו פחות. כיצד ישפיע שיעור הצבעה נמוך על התוצאות?
"זו באמת שאלת השאלות, כי באופן מסורתי בחירות האמצע פחות מעניינות את האמריקנים ולאנשים יש פחות חשק לצאת להצביע בהן. אבל אנחנו רואים תופעה מרתקת, למשל בבחירות לפריימריז של המפלגה הדמוקרטית הרבה מאוד צעירים, מה שנקרא דור ה־Z, שבדרך כלל לא לוקחים חלק בבחירות האמצע, יצאו מהבית והצביעו בהמוניהם. זה גם הוביל לבחירת מועמדים מאוד קיצוניים ואנטי־ישראלים. מה יהיה קצב ההצבעה בבחירות הקרובות? זה נתון שנדע רק אחרי הבחירות, אבל באופן עקרוני אכן מדובר בשאלה דרמטית שיכולה להיות לה השפעה דרמטית ביותר על האופן שבו יסתיימו בסופו של דבר הבחירות".
