ביום השואה הבינלאומי, 27 בינואר, פורסם מכתב חריג בחריפותו המופנה לראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדני, ובו מובעת דאגה עמוקה מהשלכות מדיניותו כלפי הקהילה היהודית והמאבק באנטישמיות בעיר. המכתב, שנשלח מטעם ההסתדרות הציונית העולמית והתנועה הציונית של אמריקה (AZM), משקף תחושת אי־שקט הולכת וגוברת בקרב יהודים בעיר ובתפוצות.
ניו יורק נחשבת זה עשרות שנים לבית מרכזי עבור הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל. העיר שימשה סמל לחירות, ביטחון והזדמנות, ויהודיה נטלו חלק משמעותי בעיצוב זהותה הכלכלית, התרבותית והחברתית. על רקע זה, מדגישים מחברי המכתב כי צעדים שננקטו לאחרונה על ידי הנהגת העיר מעוררים חשש כבד לשחיקה בביטחונם של יהודים ולפגיעה במאבק באנטישמיות.
במרכז הביקורת עומד ביטול אימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA – כלי בינלאומי מוכר שנועד לסייע בזיהוי תופעות אנטישמיות מודרניות. לטענת הכותבים, אין מדובר במהלך טכני בלבד, אלא במסר ציבורי בעייתי של טשטוש גבולות והחלשת ההתמודדות עם גילויי שנאה, דווקא בתקופה שבה האנטישמיות שבה ומתפשטת בגלוי.
נוסף על כך, מובעת ביקורת על הקלות שניתנו בהפגנות סמוך לבתי כנסת ומוסדות יהודיים. אף שחופש הביטוי הוא ערך דמוקרטי מרכזי, נטען כי חובתה של הנהגה נבחרת לשמור גם על חופש הפולחן והביטחון האישי של אזרחיה. תחושת ההפקרה, כך נטען, נשמעת מקולות רבים בקהילה – מרבנים ומחנכים ועד סטודנטים ומשפחות.
המכתב מתייחס גם להקשר הבינלאומי, ומצביע על פער מוסרי בשיח זכויות האדם העולמי, בין תגובות נרחבות למקרים מסוימים לבין שתיקה לנוכח דיכוי אלים במקומות אחרים. ניו יורק, כעיר המובילה ערכים של חירות וצדק, נקראת שלא לשדר מסרים כפולים.
בסיום, קוראים הארגונים לראש העיר לשוב ולבחון את מדיניותו, לקיים דיאלוג כן עם הנהגת הקהילה היהודית ולהחזיר קו ברור וחד־משמעי נגד אנטישמיות על כל ביטוייה. לטענתם, עתידה של ניו יורק כעיר של ביטחון, חירות ותקווה כרוך באופן בלתי נפרד בעתיד הקהילה היהודית החיה בה.
