היום אנו מציינים את חג ט"ו בשבט. חג שקט ועדין, אך טעון במשמעות עמוקה. זהו מועד מיוחד בלוח השנה היהודי המזמין אותנו לעצור לרגע להתבונן ולחדש את הקשר הייחודי שבין עם ישראל לארץ ישראל. כמאמר המדרש: "ישראל נבחרו מכל האומות, וארץ ישראל נבחרה מכל הארצות, יבואו הנבחרים ויירשו את הנחלה הנבחרת". ט"ו בשבט קורא לנו לדבר בשבחה של הארץ, ביופייה ובקדושתה לחזק את העולים אליה ולשאול גם את עצמנו היכן אנו עומדים ביחס אליה. אין זה רק יום של טבע וחקלאות אלא יום של זהות שורש וייעוד.
מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל ובייחוד משבעת המינים שבהם נשתבחה הארץ חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. נוהגים גם לאכול פרי חדש כזה שלא טעמנו ממנו במהלך השנה כדי לברך עליו את ברכת שהחיינו. חז"ל מלמדים אותנו כי באכילת פירות הארץ אנו מכניסים אל גופנו משהו מקדושתה של ארץ ישראל עצמה. זהו גם זמן להתבוננות עמוקה יותר לא רק בעצים אלא במה שמאחוריהם. להביט מעבר לטבע הגלוי ולהכיר ביד השם המנהלת את העולם, המפרנסת, המקיימת והמשגיחה. ט"ו בשבט מזכיר לנו להאט, לברך בכוונה ולהכניס מודעות וברכה אל תוך המעשה היומיומי של האכילה.
הגמרא במסכת סנהדרין מלמדת כי אחד מסימני הגאולה הוא פריחת הארץ ושיבת עם ישראל אליה. בשנת 1948 חיו בארץ כשש מאות אלף יהודים בלבד. כיום חיים במדינת ישראל למעלה משבעה מיליון יהודים. בכל מקום שבו אנו מביטים: מנופים, בנייה, והתחדשות מתגלה לעינינו. נס מתמשך והתגשמות של נבואה. לראשונה מזה דורות מחצית מיהודי העולם חיים בארץ ישראל. ט"ו בשבט הוא גם חג של נטיעה וראייה אל העתיד. התורה מצווה "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם". גם כאשר הארץ מלאה כל טוב אין האדם רשאי לשבת בחיבוק ידיים. כשם שנכנסנו לעולם ומצאנו עצים שנטעו אחרים כך עלינו לנטוע למען הדורות הבאים. זו אחריות מוסרית ולאומית כאחד.
מעבר לכל אלה ט"ו בשבט נושא עמו מסר עמוק של התחדשות. דווקא ביום שבו הפירות עדיין אינם נראים לעין, אנו שמחים מתוך אמונה שהאביב קרוב והפריחה תבוא. גם בחיינו האישיים יש רגעים של קושי, של יובש ושל חוסר תקווה. ט"ו בשבט מזכיר לנו: אסור להתייאש, השמש תשוב לזרוח.
בשנתיים האחרונות חוותה מדינת ישראל אולי את התקופה הקשה ביותר מאז הקמתה. מלחמה ממושכת, אלפי הרוגים, מאות חטופים ורבבות עקורים מבתיהם. בזירה הבינלאומית אנו עדים לגלי אנטישמיות ולבידוד גובר של ישראל והעם היהודי. דווקא בעת הזו ט"ו בשבט לוחש לנו בשקט אך בעקביות – הזמנים הטובים עוד לפנינו. השרף עולה, העצים עתידים לפרוח והפירות ישובו.
ט"ו בשבט מזמין אותנו לעצור להרהר ולהביט קדימה באמונה ובאחריות. הוא מזכיר לנו שהתחדשות אמיתית מתחילה לעיתים בסתר הרבה לפני שהיא נראית לעין. מי ייתן והעונה הזו תביא עמה בשורות טובות, חוסן מחודש ותחושת שליחות משותפת לעתיד טוב יותר.
הכותב הוא מנהל אגף קשרי קהילה בקרן קיימת לישראל
