בנק לאומי בכנס ירושלים: "המשק חזק, אך הריבית מכבידה"

הבוקר (יום ב׳), במסגרת כנס ירושלים ה-23 של קבוצת “בשבע” שהתקיים במלון וורט בירושלים, התייחסה שירה רזי, ראש מערך הסניפים בחטיבה הבנקאית בבנק לאומי, למצב המשק הישראלי לאחר תקופת הקורונה והמלחמה, לאתגרים עמם מתמודדים האזרחים והעסקים, ולשינויים בעולם הבנקאות ובהתנהגות הצרכנים.

לדבריה, למרות הנתונים הכלכליים החיוביים, חשוב לזכור את המציאות שמאחורי המספרים: “כשאנחנו מסתכלים על המשק על התקופה שעבר, החל מהקורונה בואכה מלחמה וסוג של התאוששות, המשק מראה דבר אחד מאוד ברור שהוא חזק ושהוא גמיש. אבל מאחורי כל הנתונים האלה, אינפלציה שמתמתנת, שקל חזק, בורסה שנראית טוב ואמון משקיעים בעולם, יש את האדם הבודד שהיה צריך לעבור את כל הדברים האלה. ריבית עולה היא ריבית שמכבידה על תשלום של משכנתאות והלוואות, שמקטינה צריכה”.

רזי הדגישה כי החוסן של המשק אינו רק בנתונים הכלכליים, אלא בראש ובראשונה באנשים עצמם: “החוסן שלנו בנוי מהאנשים. עברתי בכל הארץ אחרי השביעי באוקטובר, בצפון ובדרום, ומה שהיה מעניין לראות זה שאנשים וחברות המשיכו לעבוד ביום שאחרי. גם הסניפים שלנו נפתחו ביום שאחרי. זה לא רק הגרף של איך נראה המשק אלא הבן אדם הזה שקם בבוקר ופותח את המסעדה שלו ואת העסק שלו תחת טילים בקריית שמונה. זו שליחות גדולה. והרמנו טלפון לכל העסקים ביום הראשון לשאול מה שלומם, והיה מדהים לראות אותם מחזקים אותנו ואחד את השני”.

אולי יעניין אתכם

בנושא כנס ירושלים סמוטריץ׳ קרא בכנס 'בשבע' לוינטר ובן גביר להתאחד

עוד בכנס ירושלים סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"

בהתייחס לשינויים במערכת הבנקאית, ציינה כי המלחמה והקורונה האיצו מעבר משמעותי לשירותים דיגיטליים, לצד צורך גובר במפגש אנושי: “הצרכן רוצה לקבל את השירות כשנוח לו. התחלנו לתת שירות עשרים וארבע שש, מתוך הבנה שכשאני רוצה משהו או צריך משהו, אני רוצה לקבל אותו כאן ועכשיו ואין לי סבלנות לחכות שהסניף ייפתח. מצד שני, התחזק הצורך לפגוש בן אדם, במיוחד בתקופות של לחץ ואי ודאות”.

לדבריה, הצורך במענה אנושי בולט במיוחד במצבים מורכבים: “יש צמתים שאנחנו כן רוצים לפגוש בן אדם. כשאני מפונה ואני לא יודע מה תהיה המשכורת שלי מחר בבוקר. כשאני מילואימניק ואני רוצה לקחת משכנתא בזום רגע לפני כניסה לעזה. וגם כשאני עומד בפני הלוואה גדולה ורוצה לשמוע מישהו. הצורך האנושי הזה לפגוש מישהו, לדעת שיש על מי לסמוך, הוא מאוד משמעותי”.

בהתייחס להתנהגות הצרכנים לאחר המלחמה, ציינה רזי כי חל שינוי ברור בדפוסי הצריכה: “בתחילת המלחמה הייתה התכווצות של הצריכה כי אף אחד לא ידע מה יהיה מחר בבוקר. עכשיו, כשהמצב הגיע לרמה של התאוששות ושל ודאות, אנחנו רואים את הצרכן אותנו עוברים לחוויות. הצרכן הוא צרכן נבון, יותר מחושב, אבל הוא כן רוצה להתפנק, לטוס לחו”ל ולעבור חוויות. לחוויות יש משמעות שנשארת איתנו יותר מעוד נעליים”.

רזי הוסיפה כי למרות האתגרים, נתוני התעסוקה מספקים בסיס יציב יחסית: “אחד המאפיינים של המשק בתקופה הזו הוא אבטלה יחסית נמוכה. התפקיד שלנו כשאנחנו נותנים הלוואה הוא לוודא שהתזרים הפנוי מאפשר ללקוח גם להחזיר את ההלוואה וגם להמשיך לחיות. בסוף, אנחנו מנהלים סיכונים”.

לדבריה, השילוב בין חוסן המשק, אחריות פיננסית של הצרכנים והתאמות של המערכת הבנקאית למציאות החדשה, יהיה גורם מרכזי בהמשך ההתאוששות הכלכלית של ישראל