מנכ"ל ICL בכנס ירושלים: "הגבול היכן שנמצא המפעל האחרון"

נשיא ומנכ״ל ICL, אלעד אהרונסון, התייחס לתפקידה של החברה בביטחון התזונתי העולמי, לחשיבות פעילותה בנגב ולמשמעות האסטרטגית של מפעלי ים המלח, ואמר כי פעילות החברה משלבת תרומה גלובלית עם אחריות לאומית, כלכלית וחברתית לישראל.

אהרונסון הדגיש כי הגידול המואץ באוכלוסיית העולם לצד הצטמצמות השטחים החקלאיים מחייב פתרונות חדשניים: “כשאני נולדתי לפני כחמישים שנה אוכלוסיית העולם הייתה בערך ארבעה מיליארד תושבים. מצד שני, השטח החקלאי שמאכיל את כולנו הולך ומצטמצם. אז איך מאכילים פי שתיים אנשים עם פחות אמצעי ייצור? התשובה היא בעיקר מה שאנחנו עושים אצלנו הזנת הצומח, ביו-סטימולנטים ודברים שמאפשרים את הביטחון התזונתי ואת הגדלת התפוקות כדי שלכולנו יהיה אוכל”.

לדבריו, תרומת החברה לביטחון המזון העולמי היא משמעותית: “הפתרונות שאנחנו עושים מייצרים ערך תזונתי ששווה לתזונה של ארבע מאות מיליון איש כל יום חמישה אחוז מאוכלוסיית העולם”.

אולי יעניין אתכם

בנושא כנס ירושלים סמוטריץ׳ קרא בכנס 'בשבע' לוינטר ובן גביר להתאחד

עוד בכנס ירושלים סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"

אהרונסון ציין כי פעילות החברה חורגת מעבר לתחום החקלאות ומשפיעה על תחומים מרכזיים נוספים: “הסוללות ברכבים חשמליים מיוצרות מפוספטים שאנחנו עושים, והטלפונים לא מתלקחים כי הסוללות מברום שמפיקים מים המלח. רמת החיים שכולנו רגילים אליה מתחילה ממינרלים שמעבדת ICL ואחרים בתחום שלנו”.

בהתייחס לחשיבות הנגב, הדגיש אהרונסון את מחויבות החברה לאזור ולכלכלה המקומית: “אנחנו מאה שנים בנגב, והקמנו מטה גלובלי חדש בבאר שבע כי אנחנו מאמינים בנגב. חברת ICL מעסיקה במעגל ראשון ושני בנגב עשרים אלף עובדים. מדובר בתעסוקה איכותית של מהנדסים, כלכלנים ורואי חשבון, והאנשים האלה גרים בדימונה, בערד, בבאר שבע, בירוחם ובעוטף עזה ותורמים לכלכלה ולמערכת החינוך”.

לדבריו, פעילות החברה בנגב אינה רק כלכלית אלא גם בעלת משמעות אסטרטגית ולאומית: “מה שאנחנו עושים בנגב מבטיח ביטחון תזונתי לא רק לעולם אלא גם לישראל. אם נמלי חיפה ואשדוד היו נעצרים, היינו נשארים עם התעשייה המקומית ואנחנו עושים את זה בגאווה”.

אהרונסון התייחס גם לנוכחות החברה באזורי גבול: “במפעלי ים המלח, שיושבים על שישים וחמישה קילומטרים של גבול מזרחי, אנחנו נמצאים שם. מהניסיון שלי אין ואקום אם אנחנו לא נהיה שם, יהיו שם דברים לא טובים. הלקח האישי שלי מהשביעי באוקטובר הוא שהגבול האפקטיבי של מדינת ישראל הוא לא איפה שמצויר במפה, אלא איפה שהחלקה החקלאית האחרונה, המפעל האחרון והיישוב האחרון ואנחנו נמצאים שם”.

בהתייחס לזיכיון מפעלי ים המלח, שצפוי להסתיים בשנת 2030, אמר אהרונסון: “חתמנו על הסכם היסטורי עם האוצר ואנחנו מוכנים להשתתף במכרז. צריך להסתכל על הפרנסה של אלפי עובדים, על התרומה לייצור ICL תורמת לתמ״ג שבעה עשר מיליארד שקל ועל העובדה שלא הפסקנו לעבוד ולא נטשנו את האזור גם בזמן המלחמה”.

הוא הדגיש כי למינרלים יש משמעות אסטרטגית ברמה הלאומית: “מינרלים הם מטבע ריבוני בעולם. גם ישראל צריכה להתייחס אליהם כמשאב אסטרטגי. המפעלים האלה הם נכס של מדינת ישראל, וצריך להפעיל אותם תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים”.

אהרונסון התייחס גם לתחרות האזורית ולחשיבות שמירה על יכולת הייצור המקומית: “בצד הירדני יש התפתחות משמעותית, עם כוח אדם זול ותחרות גדולה. לכן מדינת ישראל צריכה להסתכל לא רק על ההיבט הסביבתי, אלא גם על ההיבט הכלכלי והאסטרטגי”.

בנוגע לפעילות החברתית של החברה, אמר: “התרומה לקהילה היא חלק מרכזי בפעילות שלנו. הובלנו את קמפיין גיוס התרומות לשיקום סורוקה, וזכינו בפרס שר הביטחון למעסיק תומך המילואים. אנחנו פועלים בירוחם, בערד, בדימונה ובקהילות נוספות ונמשיך לעשות זאת”.

לסיכום, הדגיש אהרונסון את חשיבות הפעילות התעשייתית בישראל: “המתחרים שלנו נמצאים במדינות כמו רוסיה, סין ומרוקו. בישראל קיימים סטנדרטים סביבתיים גבוהים, וזה הדבר הנכון לעשות. מי שרוצה לצמצם את הפעילות שלנו צריך לזכור אם לא ייצרו כאן, ייצרו במקום אחר, בפחות סטנדרטים סביבתיים ופחות תרומה לכלכלה של מדינת ישראל. צריך להסתכל על זה בגישה ציונית, לאומית ורחבה יותר”.