את הדברים אמרה ד"ר שירה אמסילי מצוות פורום מובילות לשותפות לשירות, בראיון לאסף משניות בכנס ירושלים של קבוצת בשבע ה-23. "יש לי קבוצות וואטסאפ שבהן אנחנו מדברים עם נשים חרדיות, יש אברכים בקשר איתנו — זה שינוי דרמטי".
על זהות הפורום והטענות כלפיו: בתגובה לטענות שהפורום מזוהה עם השמאל הישראלי ושמניעיו אינם קידום גיוס חרדים אלא הפלת הממשלה, הסבירה ד"ר אמסילי*
"אני חושבת שתמיד שואלים אותנו מה המניעים שלנו, אך אף אחד לא שואל מה המניעים של אלה שמפזרים מסך עשן כדי להשתיק את הקול האותנטי שלנו. פורום שותפות לשירות הוקם לפני שנה וחצי על ידי צוות מייסד של חמש עשרה נשים שהמכנה המשותף שלהן הוא נשות ציונות דתית — אמהות ונשים של משפחות משרתות, שהזדעקו ואמרו: גדלנו על ערכים של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, שכולם מתנקזים לנושא הגיוס, ולא ייתכן שבמדינת ישראל יחוקקו חוק שאומר שתורה פוטרת משירות."
"לא ייתכן שאנחנו זועקים 'אחינו, איפה אתם' והציבור החרדי היקר עומד מנגד — ואגב, לא הציבור אלא ההנהגה היא שעומדת מנגד. אני מעולם לא שאלתי את החברות שלי עבור מי הצביעו — זו לדעתי שאלה מעליבה. כולנו גדלנו עמוק בציונות הדתית. אני באופן אישי מתנחלת מגיל שלוש, בת של רב, גדלתי בבנימין וגרה כיום בגוש עציון — אך זה לא רלוונטי. אני מכירה אותן כנשים אידיאליסטיות ודעתניות. התחקיר היה מביך, ואני מאירה לציבור הנבון להתעסק בפרטים. אני רוצה לעשות בדיוק את מה שהתחקיר ניסה למנוע — לדבר עניינית על החוק המונח על השולחן."
אולי יעניין אתכם
בנושא כנס ירושלים
סמוטריץ׳ קרא בכנס 'בשבע' לוינטר ובן גביר להתאחד
עוד בכנס ירושלים
סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"
עוד בכנס ירושלים
גנץ בכנס 'בשבע': "מוכן לשפוך את דמי הפוליטי למען אחדות"
מומלץ עבורכם
ליברמן ל'בשבע': "יש להעביר את שטחי A ו-B לשליטה ירדנית"
מומלץ עבורכם
אחרי עשור: מותג הטיפוח הישראלי נוחת בנתב"ג
עוד בכנס ירושלים
מתן כהנא בכנס בשבע: "איזנקוט הרבה יותר ימני מנתניהו"
כשנשאלה האם המאבק כולו מחטיא את המטרה, לאור המחיר הכבד שמשלמים חרדים המתגייסים — ניתוק ממשפחותיהם וקהילותיהם — השיבה: "ראשית, ראינו ברחובות בני ברק בשבוע האחרון לאן מוביל המצב שבו מדינת ישראל מכילה בתוכה שתי מערכות חוק — או ליתר דיוק, מערכת חוק ומערכת על-חוק. הנושא שלנו כרגע אינו תיקון כל העוולות, אלא השגת לוחמים דחופה לצה"ל. הרמטכ"ל זעק שהוא זקוק לעשרים אלף לוחמים קבועים. לא צריך להסתכל רחוק כדי להבין כמה המצב נפיץ — רק אתמול ראיתי שראשי מועצות באזור יתד, נווה ויבול זועקים שהם רואים טנדרים מצד מצרי. אנחנו נמצאים באירוע מסוכן, והרמטכ"ל זועק לכוח אדם."
"לא יועילו כל מיני נתוני הטעיה על משרתי מילואים בני חמישים שלא קיבלו פטור. יש עוד כמה אלפים שהצבא לא מיצה, אך הוא זקוק להגדלה של עשרים אלף מגויסים בשנה — ראש אכ"א מדבר על שנים עשר אלף בשנה. העתודות האלה אין מאין להביא. דיברו על גיוס ילדי עובדים זרים — זה האתוס של ישראל? לגייס ילדי עובדים זרים ובמקביל לחתום על חוק פטור?"
"המשפט 'אף חוק לא גייס חרדים' נובע מכך שעד היום ניסו לעצב מערכת חוקים נפרדת לחרדים — ועם מי דיברו כדי לחוקק אותה? עם ההנהגה החרדית. ומה מטרתה? סטגנציה. שימור המצב הקיים, כי הוא מניב להם כסף ושליטה — בעלות על הבחורים החרדים. חוק ביסמוט ממשיך בדיוק את אותו קו: לא מדברים עם הפרט — עם מוישי, עם דוד, עם אבא ואמא שלו — כמו שמדברים עם כל אחד מאיתנו, אלא מדברים עם ההנהגה שתביא קנטוניסטים לצבא הצאר."
עוד אמרה: "יש לנו משל ציורי — הרמזור. דמיינו מדינה שבה רוב האוכלוסייה חייב תמיד לעצור באדום, אך מקבוצה מסוימת נדרשים רק עשרה אחוזים לעצור — וגם זאת לפי שיקול דעת המנהיגים. זה מסכן את כולנו, כולל את החרדים עצמם שהם אזרחים שומרי חוק, אנשים טובים ומסורים. כשאנחנו עוצרים ברמזור, משלמים מס הכנסה ומתגייסים לצבא — כולם כפופים לאותו חוק. השביעי באוקטובר הוציא אותי למאבק. לצערי, בניגוד לחברותיי, לא הייתי פעילה ביוזמות חברתיות לפני כן — אך זה היה עבורי קו פרשת מים. אמרתי למישהו מהבכירים המעורבים בניסוח החוק: אתם עדיין פועלים במטריצה של השישי באוקטובר. חייב להיות חוזה חברתי חדש."
על השאלה מה הבעיה בחוק ביסמוט השיבה: "אין שום בעיה בחוק שירות הביטחון הקיים — הבעיה היא בחוק המוצע. בשנתיים וחצי האחרונות, מאז יוני 2024, עם סיום מעמד 'תורתו אומנותו', החל הצבא לאט לאט — כדרכו — לשלוח צווי גיוס. הגענו למצב שבו בכל תיבת דואר חרדית, פיזית או וירטואלית, יושב צו גיוס. זהו שינוי מהותי. יש לי קבוצות וואטסאפ שבהן אנחנו מדברות עם נשים חרדיות, ויש אברכים שבקשר איתנו — זה שינוי דרמטי. בתחילת המלחמה היו אומרים לנו: 'חבר'ה, אם המדינה הייתה צריכה אותנו, היא הייתה קוראת לנו.' ועכשיו המדינה קראה — שלחה צווים. אז מה רוצים הגורמים ה'מעוניינים'? שהצווים יבוטלו. זה הדבר הראשון שחוק ביסמוט שם על השולחן: ביטול רטרואקטיבי של כל הצווים שנשלחו."
עוד הוסיפה: "אכ"א פרסם שבשליש הראשון של 2025 התגייסו פי מאה חרדים לעומת טרם המלחמה. השליש הראשון הוא הנתון הסגור היחיד — התגייסו בו 1,100 חרדים — והצפי לסיכום השנה המלאה עומד על למעלה מ-3,300. האבסורד הוא שחוק ביסמוט, לאחר ניכוי כל ההקלות, מדבר על 3,600 חיילים בשנה בלבד. מי שרוצה לבדוק את המתמטיקה מוזמן לעשות זאת. פרסמנו נייר עמדה — 'עשרת הכשלים בחוק ביסמוט' — הנמצא בפייסבוק של שותפות לשירות."
לבסוף אמרה: "הדבר הראשון והחמור ביותר: החוק יבטל רטרואקטיבית את כל הצווים וישיב מיידית את רוב התקציבים. כשאכ"א ערך ראיונות עומק עם אלה שהתגייסו השנה למרות הלחץ — הרבנים, הדינמיקה הקהילתית — ושאל אותם למה באתם, התשובה הייתה פשוטה: שילוב של האיום הפלילי — לא מפני שמילאו בתי כלא בחרדים, כי אנחנו יודעים שהמשטרה לא שיתפה פעולה ומדובר היה בשניים-שלושה מקרים לפרוטוקול — אלא מפני שרוב החרדים רוצים להיות שומרי חוק. עד עכשיו, לא להתגייס תאם את החוק. אך עכשיו החוק אומר שהם צריכים להתגייס, הצווים הגיעו — והם אומרים: 'מוכן אני.'"