מנכ"ל מועצת יש"ע: "צריך למנוע את שבעה באוקטובר הבא"

על תפקיד מועצת יש"ע לצד שר ההתיישבות סמוטריץ ושרת ההתיישבות סטרוק, נשאל עומר רחמים, מה נותר למועצת יש"ע לעשות כאשר השר הממונה על מנהלת ההתיישבות הוא סמוטריץ ושרת ההתיישבות היא אורית סטרוק — שניהם מסורים ופעילים כל כך בתחום — השיב רחמים: "דבר ראשון, התפקיד של ארגונים חוץ-פרלמנטריים הוא לגרום לממשלה לעשות את מה שהם רוצים שתעשה — ולאחר מכן, אם רוצים, להתפרק".
כשנשאל אם כך הוא יהיה המנכ"ל האחרון של מועצת יש"ע אם יצליח בתפקידו, השיב: "בהכללה, אני חושב שזה הייעוד של ארגון חוץ-פרלמנטרי — לגרום לממשלה לעשות את מה שהוא מאמין בו. אבל מועצת יש"ע אינה רק ארגון חוץ-פרלמנטרי — היא גם מייצגת את הרשויות המקומיות, שאינן הולכות לשום מקום. להיפך — הן הולכות וגדלות."
*כשנטען שהרשויות כבר גדולות ועצמאיות מספיק כדי לייצג את עצמן, ענה רחמים:*
"ראשית, יהודה ושומרון הם יצור מיוחד מאוד — מי שמנהל את חיינו אלה אלופים וקצינים בצבא. כל עוד זה לא ישתנה, בוודאי שיש לנו צורך לטפל בעניינינו המיוחדים. ועדיין, אני חושב שהכלי שנקרא מועצת יש"ע הוא כלי בעל ערך רב. לפני כמעט שנה הוזמנתי לרהט כדי להסביר כיצד פועלת מועצת יש"ע, לצורך הקמת מועצת הנגב — הלכנו לעזור לנגב. אני חושב שזהו כלי חשוב המרכז את הכוח הפוליטי של ראשי רשויות רבים וממנף אותו לטובת הדברים שאנחנו מאמינים בהם."
*על שיתוף הפעולה בין המועצות לבין ארגון הגג.* "ראשי רשויות — כל אחד הוא מלך בממלכתו, והביחד שלהם הוא ממלכה חזקה מאוד. זה לא סוד שמועצת יש"ע ידעה עליות ומורדות. לפני שנתיים, כשהייתי יועץ השר סמוטריץ, קרא לי ישראל גנץ שהצביע על כך שכמעט מחצית מראשי הרשויות התחלפו בבחירות האחרונות. מועצת יש"ע נבנית מחדש, ואני רואה את התשוקה והדחיפה קדימה של ראשי הרשויות יחד."
*על הפער בין אישור יחידות הדיור לבינייתן בפועל*
*כשנשאל כיצד מבטיחים שעשרות אלפי יחידות הדיור שאישרה הממשלה אכן ייבנו בפועל, אמר רחמים:*
"יש כאן אירוע שצריך לשים את הקלפים על השולחן — שאלת הפועלים הערבים. זהו עניין מאוד משמעותי ודרמטי, ויש בו גישות שונות הן בתוך היישובים והן בין ראשי הרשויות. אני יכול לומר את דעתי האישית, שאינה מחייבת אף אחד: אני חושב שמדובר בתיקון גדול מאוד — לבנות בעצמנו, בידי אנשים שאינם חפצים ברצוננו רעה."

*כשנשאל ישירות האם לדעתו האישית יש להפסיק להעסיק פועלים ערבים גם אם הדבר מעכב את הבנייה, ולנוכח האפשרות שממשלה אחרת תביא להקפאה ממילא, השיב:*
"אני בהחלט חושב שהגיע הזמן למנוע את השבעה באוקטובר הבא — והדרך היחידה לעשות זאת היא לחזור בתשובה ציבורית. והדרך לחזור בתשובה ציבורית היא לפתור את הבעיה, לא להשאיר אותה תלויה — להביא לכאן עובדים מבחוץ, לחזק את כוחות העבודה העברית, ולהשתחרר מהתלות בגורמים המעוניינים לפגוע בנו. זוהי טעות קשה שעלולה לעלות בחיים ממש."

*על מחירי הדיור.* "ברוך השם המחירים עולים — היוקר שאיאמיר הוא אחד מסימני הגאולה. אבל מעבר לכך, כאשר יש שירותים טובים, המחירים בהתאם. צריך לדעת שחלק גדול מיהודה ושומרון כבר אינו פריפריה במובן הקלאסי — באריאל למשל אפשר כבר לבחור איזה סושי אוהבים. ולכן המחירים משקפים מציאות זו."

*על הטענות בדבר האטה בקצב האכלוס. כשנשאל על טענות בדבר האטה בקצב האכלוס שעליה חוגג עיתון 'הארץ', אמר רחמים:*
"קצת עצוב לי שמסתכל על אתרי שלום עכשיו ובצלם ומתמלא שמחה לקראת יום העבודה — מה שמתסכל אותם משמח אותי. אז אני אומר: בסדר, לא ניבהל מזה."

אולי יעניין אתכם

בנושא כנס ירושלים סמוטריץ׳ קרא בכנס 'בשבע' לוינטר ובן גביר להתאחד

עוד בכנס ירושלים סמוטריץ' בקריאה לחיבור בכנס 'בשבע': "לשים את האגו בצד"

*וכשנשאל על טענות להגירה שלילית ביהודה ושומרון, הוסיף:* "הם מאוד מתוסכלים שקמים יישובים חדשים ושאנחנו מכריזים על עוד ועוד אדמות מדינה. בסופו של דבר, אנחנו עובדים כעת מול הכנסת — יש ועדה מיוחדת לנושא עובדים זרים — ומנסים לגבש חבילה גדולה של עובדים זרים שתאפשר לנו להמשיך להתקדם ולהתפתח בלי לשלם מחירים אידאולוגיים."

*על הרחקת השתלטות פלסטינית משטחים.* "אנחנו עובדים בקשר קרוב מאוד עם איגוד החוות — שחקן חזק שרוב החוות מאוגדות תחתיו — ומשתפים פעולה על מספר פרויקטים גדולים. אבל אני חושב שבסופו של דבר, מועצת יש"ע והרשויות בונות את התשתית שבתוכה החוות חיות. החוות הן בסופו של דבר יוזמות פרטיות, והן מקבלות מעטפת תומכת שמאפשרת לאנשים לחיות ולפתח חיים בתנאים לא פשוטים. יש בזה משהו רומנטי ויפה — אבל יש גם יום-יום: עוקב מים שצריך להתמלא, ילד שצריך לנסוע לבית ספר. כל הדברים האלה הם חלק גדול מהמהפכה."

*על המצב הביטחוני ביהודה ושומרון. כשנשאל מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים, האם יש שיפור ביטחוני מוחשי, ענה:* "כשמסתכלים על המספרים — הם נראים טוב יותר. אלוף פיקוד מרכז הנוכחי הביא איתו רוח הרבה יותר התקפית במה שמכונה 'הצד האדום' — מה שאנחנו עושים בתוך הערים והכפרים, יום ולילה. יחד עם זאת, אני חושב שיש מספר בעיות אסטרטגיות שהתפיסה לגביהן טרם השתנתה — מה שניתן לכנות 'קונספציה' שהייתה קיימת גם לפני השבעה באוקטובר. בעזה, בלבנון, בסוריה ובאיראן הבנו מה עומד מולנו. אך במובן האסטרטגי, יהודה ושומרון נשארו הרחק מאחור. הגישה השולטת עדיין במערכת הביטחון היא לשמר את הרשות הפלסטינית כ'נכס' — וזה מטריד אותי מאוד. זה לא נמדד רק במספרי זריקות האבנים; זה עלול לפגוש אותנו ברגע אחד, באיזה שש-עשרים-ותשע כזה, ומזה אני מוטרד מאוד."

*על תרחיש של איום מהרשות הפלסטינית . כשנשאל האם הוא מוטרד מתרחיש שבו הרשות הפלסטינית — או חייליה — יפנו יום אחד כנגד היישובים, ענה:*
"כן. אבל אני הרבה יותר מוטרד מהעובדה שלא למדנו. כלוחם וקצין בצבא, הדבר הראשון שאני מלמד את החיילים שלי הוא להאמין באיום — זהו עיקרון שמלמדים כל טירון: 'תאמין באיום', כי מי שמאמין באיום נתפס על הקיר טוב יותר לפני שהוא עובר פינה. אבל המערכת הביטחונית אינה מאמינה באיום שנקרא הרשות הפלסטינית. זהו ארגון טרור המאיים על מדינת ישראל, והמטרה שלנו צריכה להיות פירוקו — לא החייאתו. ככל שלא נעשה זאת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו באירועים קשים מאוד. כולנו מכירים את הרחפנים שעוברים לילה לילה מירדן — זה קורה גם בגבול המצרי וגם ביהודה ושומרון לאורך גבול ירדן. הדבר הזה מאיים באופן אסטרטגי על העורף הישראלי — גוש דן — ועל היישובים ביהודה ושומרון כאחד."