ח"כ משה סעדה ממפלגת הליכוד שכיהן בעברו כממלא מקום ראש המחלקה לחקירות שוטרים, פועל בימים אלו לקדם את העברת 'חוק מח"ש', שצפוי לעבור בקריאה שניה ושלישית בכנסת. עיקר החוק המקודם הוא הפרדה של המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה, אליה היא משויכת כיום.
"את חוק מח"ש הגשתי מיד עם כניסתי לכנסת", אומר סעדה. "כמ"מ ראש מח"ש ואחרי 24 שנות עבודה במערכת – ראיתי את השחיתויות של הדיפ סטייט הפועלים כעבריינים בשירות החוק", הוא קובע וממשיך: "לכן נכון לאזרחי ישראל שמח"ש תצא מהפרקליטות ותתחיל לחקור אנשי שירות ביטחון, משטרה ופרקליטות שביצעו עבירות פליליות כמו בפרשת הרוגלות ובתיקי רה״מ. המצב כיום הוא שפרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה משתמשים במח"ש כזרוע ביצועית שלהם לסגירת חשבונות כדוגמת א' מהשב"כ, נצ״מ אבישי מועלם, קובי יעקובי נציב שב״ס ועוד. לפי הצעת החוק שלי, שאמורה לעבור בקריאה שנייה ושלישת בשבועיים הקרובים, עמית איסמן וגלי בהרב-מיארה לא ישתמשו במח"ש כמיליציה פרטית שלהם. אתמול הוציאו השניים מכתבים כנגד החוק שמקודם, מתוך מקום ברור לכל – הם מפחדים!".
כאמור, אמש שלחו פרקליט המדינה עמית איסמן והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק מכתבים מתואמים ליושב ראש ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן בדבר התנגדותם לחוק המקודם. אפק כתב כי הצעת החוק של סעדה "מביאה להסרת החיץ בין מח"ש לבין הדרג הפוליטי. בכך למעשה היא פוגעת פגיעה קשה במערכת אכיפת החוק כולה, בעצמאותה, בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי ובציבור". איסמן מציין במכתבו כי עצמאותה ומקצועיותה של מח"ש הן ערובות חשובות לעצמאות ולמקצועיות המשטרה, והוא מזהיר כי "פגיעה ביכולתה של מח"ש למלא את תפקידה כגוף אוכף חוק עצמאי ומקצועי תוביל בסופו של יום להגברת החשש מפני ההתערבות הפוליטית בפעולתה של המשטרה". בסיכום דבריו כתב אפק, המשנה ליועמ"שית בהרב-מיארה המשמש כידא אריכתא שלה במכתב לח"כ רוטמן: "משמעות ההצעה היא הפיכת מח"ש מבלם מפני שימוש לרעה בכוחם של שוטרים וגורמי אכיפה נוספים כלפי אזרחים, לכלי פוטנציאלי בידי השלטון. באמצעות "מח"ש החדשה", עלול להינתן בידי השלטון כלי לניווט חקירות נגד שוטרים ולהכוונת התנהגותם לצרכיו".
נראה כי השנים רומזים באופן ברור לפרשיית השוטרת רפ"ק רינת סבן שבגיבויה של בהרב-מיארה הלכה עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבית משפט כיוון שהלה סירב לחתום על קידומה לדרגת סנ"צ, לטענתו בשל כשלים בהתנהלותה ולטענתה משיקולים פוליטיים ואישיים. בית המשפט פסק זה מכבר לטובתה של סבן וחייב את השר לקדמה לדרגת סנ"צ, בניגוד לשיקול דעתו.
ח"כ סעדה הגיב לדברים: "גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה איסמן, אתם מתבלבלים – אעשה לכם סדר: הצעת החוק שלי להוצאת מח״ש מהפרקליטות לא תביא להשפעה פוליטית. מה היא כן תעשה? תגרום לשניכם להפסיק להשתמש במח״ש כמיליציה לחיסולים פוליטיים, תחשוף גם אתכם לצדק רחמנא ליצלן וסוף סוף יהיה מי שיחקור את העבירות שאתם וחבריכם לדיפ סטייט מבצעים ותביא לניקוי המערכת מעבריינים בשירות החוק. תמשיכו לפחד. אני לא אוותר עד שנביא לתיקון למען אזרחי ישראל".
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן אשר אליו היו ממוענים מכתביהם מנבאי השחורות של פרקליט המדינה והמשנה ליועמ"שית, מגיב גם הוא לדברים: "מדובר בחוק חשוב ביותר המגובה בהמלצות של ועדה מקצועית בה ישבו שני שופטים בדימוס והסניגורית הארצית הראשית. גופים רבים המליצו על הצעד הזה. ההתנגדות חסרת הענייניות של היועצת המשפטית לממשלה ושל פרקליט המדינה – מעידה כאלף עדים על כך שבכוונתם להמשיך את התרבות הארגונית הכושלת של מח"ש שאין אדם אחד במדינת ישראל שלא מבין עד כמה זקוקה לשיפור ולתיקון. כל זמן שמחלקה לחקירות שוטרים פועלת בניגוד עניינים מובנה עם תפקידי התביעה שבידי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, לא יכולה להיות חקירה עניינית ומנותקת מאינטרסים זרים של עבירות חמורות של שוטרים במדינת ישראל. גם מהבחינה הפרוצדורלית, העובדה שבדיון אחרון בהצעת החוק נשלחים שני מכתבים כמעט בנוסח זהה או דומה, בוודאי כאשר אותה רוח מרחפת עליהם מכיוון הייעוץ המשפטי לממשלה ומכיוון פרקליטות המדינה מעידה כאלף עדים על ניסיון לשיבוש הליכי החקיקה, אין שום הצדקה למכתבים שכאלו כאשר נציגי משרד המשפטים נוכחים בדיונים, מדברים ללא הפרעה ואף חלק מהנקודות שהם מעלים מתקבלות. גם זה מעיד על הצורך בניתוק הקשר לא רק בין מח"ש לבין הפרקליטות, אלא בין הפרקליטות לבין הייעוץ המשפטי לממשלה. הפכנו להיות ממדינה שיש לה פרקליטות לפרקליטות שיש לה מדינה, ואת זה נתקן. ממשיכים לתקן את הנושא הזה גם בחוק מח"ש וגם בחוק הפיצול".
