הבוקר התקיים דיון בבית המשפט העליון בירושלים, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק. הדיון, שהתקיים בהרכב מורחב של 11 השופטים, הוא דיון המשך בעתירות שהוגשו מטעם "משמר הדמוקרטיה הישראלית" ופרקליטות המדינה נגד שר המשפטים יריב לוין. כותרתו הרשמית של הדיון הייתה: "דיון בדבר סמכות שר המשפטים למנות מחליף לתפקידי היועמ"ש בחקירה מסוימת ובדבר כלל על מניעות גורפת", כאשר נהיר לכל הנוכחים, הצופים, העותרים והמשיבים כי הנפקא מינה של הדיון הוא בדבר השאלה מי יהיה הגורם שינהל את חקירת הפצ"רית בפרשת זיוף הסרטון משדה תימן ומי מוסמך למנות אותו, שכן היועמ"שית גלי בהרב-מיארה נמצאת בניגוד עניינים מובהק, בואכה צריכה להיחקר בעצמה.
לטענת העותרות, עמותת 'משמר הדמוקרטיה' באמצעות בא כוחה עו"ד יובל יועז ופרקליטות המדינה באמצעות בא כוחה עו"ד רן רוזנברג המשמש גם כסגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, התערבות "הדרג הפוליטי", קרי – שר המשפטים לוין בבחירת הגורם המלווה לחקירה פלילית היא "מסוכנת ופוגעת בחיץ הנדרש בין פוליטיקה למערכת אכיפת החוק". באי כוח העותרים חזרו שוב ושוב בטענותיהם לאורך הדיון על הביטוי "הדרג הפוליטי", כמו מדובר בגורם שמושחת מעצם היותו ומוקצה מחמת מיאוס בניגוד למערכת אכיפת החוק, במקום להשתמש במונח הנכון שהוא הדרג המדיני, השייך לרשות המבצעת וקשור בקשר הדוק לרשות המחוקקת.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ הקשתה על עו"ד יועז, ואמרה כי במקרה רגיל, יש הסכמה גורפת ששואפים לעצמאות מלאה של גורמי החקירה ואכיפת החוק, אך המקרה הנדון – הוא כאשר יש חריגה מהכלל הזה, ויש חשש לניגוד עניינים מובהק בקרב גורמי האכיפה, וכי יש להעביר את ניהולה לגורם אחר הנקי מכל שיקול זר. בנוסף, אמרה השופטת כנפי-שטייניץ בביקורת: "הרושם הוא שאתה מאוד סלחני כשהחשש לניגוד עניינים בא מכיוון גורמי החקירה, לעומת מקרה שהוא בא מכיוון הדרג הפוליטי", לכך ענה לה עו"ד יועז: "עצם המעורבות של הדרג הפוליטי – היא הרעה החולה". השופטת רות רונן גם היא התערבה, ושאלה מדוע לדעתו מעורבות הדרג הפוליטי היא פסולה אינהרנטית, גם כאשר יש חשש לניגוד עניינים קונקרטי מצד מערכת אכיפת החוק.
בנוסף, העותרות טוענות כי יש לפרש את סעיף 23א(ד) לחוק המינויים בצמצום, למרות שלשון הסעיף המדובר בחוק קובעת בבירור כי אם נושא משרה, למשל היועמ"שית ולשכתה, אינו יכול לעסוק בעניין מסוים בשל מניעות כגון ניגוד עניינים, רשאי השר הממונה להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין ספציפי, וזאת לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה. לדבריהם, הסיבה לפרש את לשון החוק "בצמצום" היא על מנת שלא ישמש מסלול עוקף להסדרים הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי. העותרות גורסות שיש לקבוע הסדרים מראש, או בטרמינולוגיה המשפטית שבחרו להשתמש בה בדיון – "מאחורי מסך בערות" ולא לאפשר לשר המשפטים לוין לבחור את זהות המחליף שינהל את החקירה באופן ספציפי.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אוריה שילת
השמורה ההסכמית: בג"ץ והרשות הפלסטינית נגד הממשלה וגורמי הביטחון
עוד מאת אוריה שילת
חרף בקשת השופטים: היועמ"שית הודיעה כי לא תתייצב לדיון במשפט רה"מ
עוד במשפט
שופטת יחידה טרפדה מהלך מדיני של הקבינט ביהודה ושומרון
עוד במשפט
החרדים דורשים "התיישרות" של מערכת המשפט לפטור גורף מגיוס
עוד מאת אוריה שילת
חרפה: בג"ץ מחייב את צה"ל לאפשר פגישות של מחבלי הנוח'בה עם נציגי הצלב האדום
לסיכומה של טענת העותרות – יש להסתייג מהקביעה בפסק הדין המקורי לגבי "מניעות גורפת" של כל לשכת היועמ"שית במקרה דנן או של מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הנתונה תחת סמכותה, וכי יש לבצע בחינה פרטנית של כל בעל תפקיד כדי לבדוק אם הוא באמת נמצא בניגוד עניינים באותו הנושא, במקום לפסול גופים שלמים מראש. השופט אלכס שטיין גם תמה על רצונם של העותרות לפרש כך את לשון החוק ואמר: "הפעלת הסמכות לפי סעיף 23א(ד) כפופה לביקורת שיפוטית, ולכן ככל שאנחנו נראה שיש פה איזשהו מהלך של עירוב שיקולים פוליטיים בהליך הפלילי – חזקה היא שבית המשפט יתערב", והוסיף כי "צריך לעבוד במסגרת המתווה שקבע המחוקק ולא במסגרת משאלות של משפט רצוי. אנחנו במשפט מצוי, לא במשפט מצוי".
את המשיב, שר המשפטים יריב לוין ייצג עו"ד ציון אמיר שטען כי לשר לוין ישנה "סמכות סטטוטורית" שהוקנתה לו במפורש בחוק כדי למנוע "ואקום שלטוני", וכך לפי לשון החוק המפורשת שהעותרות מבקשות לפרש "בצמצום. לדבריו, אם היועצת המשפטית מנועה מלנהל את החקירה – המערכת לא יכולה להישאר משותקת, והשר הוא הגורם המוסמך למנות מחליף שיעשה זאת במקומה.
בנוסף, טען עו"ד אמיר כי החוק שמקנה את הסמכות במקרה שכזה לשר הרלוונטי, נועד בכדי למנוע "ריק שלטוני". קרי, מדובר במנגנון טכני שנועד להבטיח את רציפות התפקוד של המדינה במקרים חריגים ונדירים, ולא ככלי להתערבות פוליטית פסולה באופן קבוע, כמו שטענו העותרות. "שמעתי את חבריי (באי כוח העותרות) שבכישרון רב טענו טענות והייתי צריך להתאמץ שלא לבלבל את עצמי מה באמת עומד על סדר הדיון פה", אמר עו"ד אמיר והמשיך: "התאמצתי שלא להיטמטם מהטיעונים המדהימים והיכולת הזאת 'ללוש' את הנושא שהוא בעיניי פשוט בתכלית, כפי שכתבה כבוד השופטת וילנר באיזשהו סעיף בפסק הדין (הקודם) – 'לשון החוק פשוטה וברורה' – כולם היו שותפים לעמדה הזאת בפסק הדין … הסעיף ברור, ולכן אין מה להוסיף לתוכו ואין מה לגרוע מתוכו".
עוד אמר עו"ד אמיר, כי אינו מבין את "עיקרון העל" המנחה את העותרות, בדבר עצמאות גורמי האכיפה – שכן אין חולק על כך. לדבריו, עיקרון העל הזה בא "הקים חיץ בין בני אור, שזה תמיד יצא הפקידים, לבין בני חושך – הפוליטיקאים. השופט יצחק עמית מיהר לקטוע את הדברים הללו של עו"ד אמיר, ונזף בו: "עו"ד אמיר, זה לא מתאים. אנחנו מדברים על דרג פוליטי ודרג של אכיפת חוק. לא בני אור ולא בני חושך. עזוב, אנחנו בדיון משפטי ולא במקום אחר", דבריו של השופט עמית זועקים מוסר כפול, שכן – במשך שעתיים של דיון, התייחסו עורכי הדין יועז ורוזנברג ל"דרג הפוליטי", קרי – שר המשפטים לוין, כמי שכל מעורבות שלו היא אסון ו"רעה חולה", כפי שהגדיר זאת עו"ד יועז.
התנועה למשילות ודמוקרטיה כתבו הבוקר, עם תחילת הדיון: "הדיון עקרוני בלבד. ההכרעה – כך כבר נקבע – לא תחול על החקירה הקונקרטית. למה? ככה. תחשבו לבד. להלן תזכורת כרונולוגית אודות הטיוח, בקווים כללים בלבד עד עתה, המדברת בעד עצמה: קיץ 2024 – הסרטון משדה תימן שודר. הבדיקה והחקירה מתנהלות תחת מערכת שהיועמ"שית עצמה מעורבת בפיקוח עליה. סוף אוק׳-תחילת נוב׳ 2025 – מתברר מי עמד מאחורי ההדלפה: הפצ"רית בעצמה. היא מסיימת את תפקידה ונעצרת בחשד, בין היתר, לשיבוש הליכי חקירה. 6.11.25 – היועמ"שית של משרד המשפטים קובעת: היועמ"שית בניגוד עניינים ומנועה מהפרשה. השר מטיל את הפיקוח על נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה. 16.11.25 – בג"ץ מבטל את מינוי קולה: סעיף 11 לחוק הנציבות אוסר עליו לעסוק בכל עיסוק אחר. אבל קובע: לשר יש סמכות חריגה למנות עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק בפלילים. 20.11.25 – השר ממנה את השופט בדימוס יוסף בן חמו – וקולט אותו לשירות המדינה אד-הוק, אך ורק לצורך התפקיד. 3.12.25 – בג"ץ מבטל פה אחד גם את מינוי בן חמו. ומאז? שנה שלמה. בג"ץ קובע בינתיים שהפרקליטות שתחת היועמ"שית המודחת תלווה את החקירה. אחת החקירות הרגישות ביותר שידעה מערכת המשפט – נשארת ב"משפחה". אפס פיקוח עצמאי ובלתי תלוי. צבר אדיר של אינטרסים של מערכת המשפט, של יד רוחצת יד. והפצ"רית? מסתובבת חופשי בבתי קפה. היום 11 שופטים יכריעו על עקרון. אבל זה לא יסדיר את הפיקוח על החקירה עצמה. צוחקים לכם בפנים".