קרב הקמפוסים: ארצות הברית מחרימה את מוסדות העילית

בעיתוי דרמטי, המתרחש ממש במקביל לפתיחת המערכה הצבאית מול איראן, הודיע אמש (ראשון) שר המלחמה האמריקני, פיט הגסת', על צעד חסר תקדים: איסור גורף על סבסוד לימודים לחיילי צבא ארצות הברית בשורה של אוניברסיטאות העילית היוקרתיות. המהלך, שייכנס לתוקף מהשנה האקדמית הבאה (2026-27), יחול על מוסדות דוגמת פרינסטון, קולומביה, ייל, הרווארד, MIT, בראון ואוניברסיטאות נוספות.

אוניברסיטאות אלו, המצויות ממילא בסכסוך משפטי ותקציבי חריף עם ממשל טראמפ, נהנות מתקציבי עתק המגיעים מכספי משלמי המיסים האמריקאים. לטענת הגסת', מוסדות אלו הפכו למעשה ל"מפעל פרופגנדה אנטי-אמריקאי". בביקורת חריפה על התנהלותן הצהיר שר המלחמה כי "במקום חינוך, הם עוסקים באינדוקטרינציה", והוסיף כי האקדמיה מקדמת אג'נדת "ווק" (Woke) וחולשה, במקום לטפח ערכים של ניצחון וריאליזם פרגמטי. "גמרנו לשלם עבור הפריבילגיות של האויבים שלנו", סיכם הגסת' בנחרצות. "משרד המלחמה כבר לא יסבסד שחיתות עבור לובשי המדים שלנו".

החלטה זו מגיעה על רקע הסלמה משמעותית ביחסי הממשל עם האקדמיה. רק לאחרונה הגיש משרד המשפטים האמריקני תביעה אזרחית נגד מערכת אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), בטענה כי זו אפשרה לאנטישמיות להשתולל באין מפריע בין כותלי הקמפוס במהלך המחאות סביב המלחמה בעזה. התביעה, שהוגשה במחוז המרכזי של קליפורניה, מסמנת עליית מדרגה במאבקו של ממשל טראמפ נגד מוסדות אקדמיים שלטענתו כשלו בהגנה על סטודנטים וסגל יהודים.

על פי דיווח ב-'פוליטיקו', התביעה נסמכת על עדויות של סטודנטים ואנשי סגל יהודים המעידים כי הנהלת האוניברסיטה לא נקטה בצעדים הנדרשים כדי לרסן מפגינים פרו-פלשתינים. אלו, לפי כתב התביעה, הטרידו והתנכלו ליהודים בקמפוס במשך שבועות ארוכים של תסיסה, שהחלה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והתמרון הקרקעי של צה"ל ברצועה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

אין זה העימות הראשון בין הממשל הנוכחי למוסד הקליפורני היוקרתי. כבר בשנה שעברה קיצץ הממשל מענקי מחקר בסך של למעלה מ-580 מיליון דולר מהאוניברסיטה, והתנה את החזרתם בביצוע רפורמות מקיפות – דרישה שנתקלה בהתנגדות משפטית עזה. בעוד שב-UCLA ממשיכים להתעקש כי המאמצים המוסדיים שלהם עובדים, בוושינגטון נחושים להוכיח כי חופש הביטוי בקמפוס הפך למסווה לאפליה בוטה. כעת, עם הצעד החדש של משרד המלחמה, מבהירים בממשל כי המחיר על התנהלות זו יהיה כבד מנשוא – הן במישור המשפטי והן במישור הכלכלי.

המהלכים הדרסטיים של הממשל האמריקני אינם מתרחשים בחלל ריק. בשנתיים החולפות, על רקע המלחמה בחמאס, התפשטה הפעילות הפרו-פלשתינית במאות קמפוסים ברחבי ארצות הברית, והתבטאה בהקמת מאהלי מחאה, השתלטות על מבנים אקדמיים וקידום אינטנסיבי של יוזמות חרם (BDS). שלושה מחקרים רחבי היקף שפורסמו לאחרונה מספקים עדות שיטתית ראשונה לעומק התופעה: על פי דו"ח הליגה נגד השמצה, "התנועה העממית למען עזה" התרחבה ללא פחות מ-360 קמפוסים ב-46 מדינות שונות. למרות שחלק מהסטודנטים נותרו קשובים לסוגיה הישראלית, המחקרים מצביעים על יצירת סביבה עוינת ומאיימת עבור סטודנטים יהודים רבים.

מוקד מרכזי של הרעש היה אוניברסיטת קולומביה, שם תועדה במהלך 2024 עלייה חדה באירועים אנטישמיים, שכללו הפרות סדר אלימות ותקיפות פיזיות נגד יהודים. המצב החמיר עד כדי כך שרב האוניברסיטה קרא לסטודנטים היהודים להימנע מלהגיע לקמפוס בשל הסכנה לשלומם. נשיאת המוסד דאז, מינוש שפיק, אף זומנה לשימוע נוקב בקונגרס בו ננזפה על אובדן השליטה ועל חוסר הטיפול באלימות, תוך אזהרה מפורשת כי המימון הפדרלי בסכנה – אזהרה שאותה מגבה כעת שר המלחמה הגסת' במעשים.

אך בעוד שבארצות הברית הממשל נוקט בצעדים דרסטיים, נראה כי גם בזירה המקומית המצב חמור לא פחות, אך כאן המערכות עדיין מואשמות בגרירת רגליים ובכישלון במיגור התופעה. רק לפני שבועות ספורים התכנסה ועדת החינוך של הכנסת לדיון דחוף בנושא טענות להסתה לטרור באקדמיה הישראלית, אלא שראשי המוסדות בחרו להיעדר מהישיבה – צעד שעורר ביקורת ציבורית נוקבת.

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, הציג בפני הנוכחים תיעודים מטרידים של אירועים שהתרחשו במוסדות ישראליים מובילים. "ראינו כאן אירוע שבו סטודנטים באוניברסיטה העברית קראו 'ברוח ודם נפדה את פלסטין' – זו הסתה פר-אקסלנס", הבהיר סוכות. הוא הציג דוגמאות נוספות, בהן סטודנטים שעמדו דקת דומייה לזכר "שהידים" בעזה או קיימו צעדות מחאה בתוך תחומי הקמפוס.

אל מול המהלכים הנחרצים בוושינגטון, עולה השאלה המתבקשת האם גם בירושלים ישנו את כיוון הפעולה. לא מן הנמנע כי כי כעת, בעקבות צעדי הענישה חסרי התקדים של הממשל האמריקני ומשרד המלחמה בראשות הגסת', עשוי להיווצר המומנטום הדרוש שיוביל גם את מקבלי ההחלטות בישראל להתעורר. הלחץ הציבורי והפוליטי הגובר, ששואב השראה מהנחישות בבית הלבן, עשוי להוביל סוף-סוף לדרישה להטלת סנקציות כלכליות ומשמעתיות משמעותיות על מוסדות אקדמיים שיאפשרו גילויי תמיכה בטרור בין כותליהם.