שיתוף הפעולה העוצמתי של מדינת ישראל עם ארצות הברית במבצע שאגת הארי, יותר מהפרקים הקודמים של מלחמת הקוממיות, הוא שינוי עמוק מאוד במציאות הגאופוליטית שלנו. פעולתו של ממשל טראמפ השני, השיתוף האינטימי שלא היה כמוהו מעולם עם עם ישראל הריבוני, אינו סתם עניין של נפט ואינטרסים. אנו עדים לתחילתו של שינוי טקטוני בעולם המערבי, הסובל ממחלה ממארת שהגיעה לשלב הנקרא פרוגרס, אשר גורם ל"מוות המוזר של אירופה" (דאגלס מאריי) ולזירוז שקיעת המערב. לנגד עינינו מתקיים שינוי תהומי במדיניות הממשל. התיאום איתנו כל כך עמוק, כל כך קרוב, שהוא משקף שיתוף תרבותי תאולוגי של ממש. המלחמה שלנו בשנתיים וחצי האחרונות ובחירת טראמפ מסמנים את תחילת סופה של תקופת הפרוגרס ותחילתו של עידן ה"נאו־מודרניזם".
שינוי כה גדול בהיסטוריה המודרנית אינו יכול להתקיים בהרף עין, במבצע עוצמתי ככל שיהיה, משום שלתרבות יש כוח אינרציה עצום, ונחוצים חילופי דורות כדי לצאת לדרך חדשה. למזלנו, בישראל התקיים חילוף הדור – הגיע הדור השלישי, שאני מכנה אותו "דור חיפוש הזהות", ומבחינה זו, המלחמה הנוכחית היא דבר בעיתו. אולם עלינו לזכור ולשנן היטב ששינוי המציאות אצל האויב מחייב מאמץ מרוכז ומתמשך. התרבות המוסלמית היא תרבות של סבלנות והתמדה. "אללה הוא בעל היכולת לסבול לאורך זמן", אומר הפסוק בקוראן (בתרגום חופשי של ד"ר מרדכי קידר), ולכן הסביבה שלנו לא בנקל תשנה את דרכיה.
מלחמות מוכרעות במישור התודעה. הלוחמים, המפקדים והקברניטים שהם נבחרי הציבור, שואבים את תודעת ההתמדה בלחץ הצבאי ללא הרף מהמסרים שהציבור משדר אליהם. בלי תמיכה ציבורית, ההחלטיות הנדרשת במערכה דועכת. במצב כזה לציבור יש תפקיד מכריע בהשגת השחרור מאיום ההשמדה. כל אחד הוא חייל במערכה, תא בתוך גוף אחד שלם. כפי שלמדנו ממדעי החיים, הקיום תלוי ביכולת כל התאים לפעול בשותפות כאורגניזם לאומי שלם, המסוגל לפעול למען הייעוד הלאומי, גם אם יש תאים שסובלים.
חוסן לאומי תלוי קודם כול בתודעה שיש ייעוד משותף שלמענו כל אחד מוכן לסבול למשך זמן במישור הקיום הביולוגי־כלכלי, מישור הטבע. תנאי הכרחי אך לא מספיק לכך הוא קיום ייעוד שהוא במישור החיצוני לטבע, חזון רוחני. יעקב אבינו לימד אותנו שבחתירה למימוש אהבה שאינה תלויה בדבר, קשיים במישור הטבע מתגמדים בתודעתו של האוהב, כנאמר "ויהיו בעיניו כימים אחדים".
אולי יעניין אתכם
הפרוגרס שפשה בנו בהדרגה מאז סוף שנות ה־70 במאה שעברה ערער את השותפות סביב הייעוד היהודי המשותף שנתן את העוצמה לדור הראשון, הדור שקדם למלחמת יום הכיפורים (במונח "דור" הכוונה היא לדור של השפעה תרבותית, שנמשך כ־40 שנה). לכן הצלחתנו להסיר את איום ההשמדה על ידי לחימה ממושכת תלויה בגיבוש הזהות היהודית, שממנה נובע הייעוד המשותף של המפעל הציוני. בדור הראשון התגברו על מחלוקות עמוקות, פוליטיות ואידאולוגיות, בזכות הכמיהה למדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. אנו זקוקים לחידוש השותפות חרף קיום אידאולוגיות נבדלות.
לשם כך המשימה המיידית היא להניח בצד מחלוקות, ולכונן שותפות של כל מי שהזהות היהודית והמדינה היהודית חשובות בעיניו יותר מן המחלוקות הפוליטיות והסוציולוגיות. נכון, הדור השני, דור אוסלו, כולל ישראלים לא מעטים שמתנגדים ליהודיות של המדינה. אולם הם מיעוט שהולך ומתכווץ, במיוחד מאז 7 באוקטובר. בשביל כל אזרח וכל תנועה אידאולוגית או פוליטית, התרגום המעשי ביותר של תובנה זו הוא להניח בצד את המאבקים הפנימיים, ולתת אורך נשימה ללוחמים ולקברניטים. זה כולל "הפסקת אש" בכל המאבקים העומדים על סדר היום, בראש ובראשונה במאבק נגד החרדים הן מצד השמאל והן מצד קבוצות בתוך הציונות הדתית. החרדים הם הפוטנציאל הגדול ביותר לכוח יהודי בישראל הנאבקת, וצריך לממש פוטנציאל כוח זה לא על ידי מלחמה בו.
עמידות העורף תחת הטרור הטילי היא מרכיב חשוב ביותר בחוסן הלאומי במלחמה המתמשכת. עמידות זו מושגת על ידי תודעה של ייעוד, תודעה של אחריות לאומית המוטלת על כל אחד, וידיעה שאיום ההשמדה הוא ממשי, ולכן חייבים להשלים את המשימה של המלחמה. לתקשורת יש תפקיד חשוב ביותר במערכה לשימור החוסן הלאומי. הבלטת הקשיים, הביקורת המתעלמת ממצב המלחמה והמשך המאבק האידאולוגי בראש חוצות גם בימים אלה מחלישים את התודעה ואת החוסן הלאומי. נדרשת אחריות מצד התקשורת, כמו שהיא נדרשת מכל אחד מאיתנו.
זכינו שבמשך שנים התכוננו למצב של טרור טילי. בכל בית שנבנה באופן חוקי בעשרות השנים האחרונות יש ממ"ד, בכל יישוב שנוהל באחריות יש מקלטים, ומערכות היירוט מתפקדות היטב. זה מאפשר לציבור לשמור על איפוק וחוסן חרף הטִרדה שבהליכה למקלטים. היקף הנזקים והאבדות בעורף קטן לאין שיעור ממה שהיינו סופגים אילו השארנו את איומי ההשמדה בעינם.
מערכת המשפט עדיין לא הפנימה את תפקידה בטיפוח החוסן הלאומי. עלינו האזרחים מוטל לדרוש ממערכת זו להצטרף למטפחי החוסן הלאומי. אם היא לא תתקן דרכיה בהקדם, נידרש לצעדים דרסטיים כדי לשמר את היכולת לנצח במערכה בלי הפרעה. ההישג הענק של השיתוף עם ממשל טראמפ מחייב כל אזרח ואזרח לתרום את חלקו בחיזוק החוסן הלאומי כדי להסיר כל מכשול מהשותפות האסטרטגית הנדירה הזאת, להסיר את איום ההשמדה, ולממש את היציאה מתהום הנזקים של תקופת הפרוגרס, שתגיע לקיצה בעזרת ה' במהרה בימינו.
הכותב הוא חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי