נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן צוטט מאיים בנאומו בסוף השבוע אומר כי "כמו שנכנסנו ללוב ולקראבך, אנחנו יכולים להיכנס לישראל. אין סיבה שלא נעשה את זה. זה יצריך כוח ואחדות". עוד אמר ארדואן: "ביום הפסקת האש, ישראל הרגה מאות לבנונים חפים מפשע. נתניהו מסונוור מדם ושנאה. אלמלא פקיסטן מתווכת במלחמה בין ארה"ב לאיראן, היינו מראים לישראל את מקומה".
התבטאויות חריפות אלה של נשיא טורקיה הגיעו לאחר שהתביעה הכללית באיסטנבול הגישה כתב אישום חמור נגד 35 בכירים ישראלים, כשבראשם ראש הממשלה נתניהו, בנוגע להשתלטות של חיל הים על ספינות משט "סומוד" לעזה בחודש אוקטובר האחרון. התביעה דרשה להטיל על הבכירים הישראלים עונשי מאסר כבדים במיוחד.
כתב האישום שהוגש בטורקיה מייחס לבכירים הישראלים מעורבות בפעולה צבאית נגד כלי שיט אזרחיים במים בינלאומיים. הפעולה כשנטען שהפעולה "בוצעה באופן מתוכנן ומאורגן על ידי גורמים בדרגים שונים במערכת הביטחון וההנהגה הישראלית". אי לכך דורשת התביעה להטיל מאסר עולם ועונשים הנעים בין 1,102 עד 4,596 שנות מאסר, לא פחות. העבירות המיוחסות באישום לבכירים כוללות: פשעים נגד האנושות, רצח עם, התעללות, ביזה ופגיעה ברכוש ועוד. בתביעה אף נטען כי משתתפי המשט "הוחזקו בכפייה, חלקם נפגעו פיזית ונמנעה מהם גישה חופשית לסיוע ולתנועה". ברשימת הבכירים הישראלים נכללים לצד ראש הממשלה נתניהו גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שר המורשת עמיחי אליהו, שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הרמטכ"ל אייל זמיר, מפקד חיל הים דוד סלמה ועוד.
בתגובה חריפה תקף ראש הממשלה נתניהו את נשיא טורקיה כשצייץ: "ישראל תחת הנהגתי תמשיך להילחם במשטר הטרור של איראן ובשלוחותיו, בניגוד לארדואן שמפייס אותם וטבח באזרחים הכורדים שלו". גם השר ישראל כ"ץ הגיב: "איזה אבסורד. איש האחים המוסלמים, שטבח בכורדים, מאשים את ישראל שמגינה על עצמה מול שותפיו מחמאס, ברצח עם. ישראל תמשיך להגן על עצמה בעוצמה ובנחישות והוא מוטב שיישב בשקט וישתוק".
נועה לזימי, חוקרת במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מסבירה כי טורקיה פעלה למנוע את המלחמה והצהירה כי היא מתנגדת להתערבות צבאית באיראן, אך עמדתה לא התקבלה ומכאן, דאגתה מעליית קרנה של ישראל ומהשלכות קריסת המשטר באיראן. לאור זאת, כמי שמובילה את הציר הסוני טורקיה מנסה להפגין את כוחה במרחב ולאיים על ישראל. "טורקיה למעשה ניסתה למנוע את המלחמה עם איראן מלכתחילה וכל זמן שהמלחמה מתרחשת, היא פעלה נמרצות דיפלומטית כדי להביא להפסקתה. נכון שהיא לא קיבלה את מרכז הבמה מבחינת אירוח שיחות התווך שהתקיימו בפקיסטן, אבל פעלה רבות לקידום הסכם ועצירת המלחמה בניהול מגעים בין שר החוץ שלה לגורמים אמריקאים וגורמים איראנים, בין היתר, שר החוץ ערקצ'י, ובעצם מה שקרה הוא שהעמדה הטורקית לא כל כך התקבלה. ארצות הברית וישראל הלכו למערכה ובשיתוף פעולה יוצא דופן. זאת אומרת, שהטורקים רואים את עליית קרנה של ישראל בעוד שהיכולת שלהם להשפיע בתווך ולעצב את האירועים שיתאימו לאינטרסים שלהם פחתה".
לזימי מדגישה כי "הטורקים לא רוצים לראות הסלמה באיראן, משום שהם חוששים מקריסת המשטר. הם רוצים איראן מוחלשת, כן, זו יריבה מסורתית-אידיאולוגית, אבל עלולות להיות השלכות מאוד קשות לקריסת המשטר בטהרן כמו: התחזקות של מיעוטים כורדים וגם חשש מזרם פליטים המוני או אפילו השראה לאופוזיציה מבית בטורקיה שתקבל השראה מההתקוממות העממית באיראן ונוסף לכל אלה, כמו שאמרנו, גם עליית קרנה של ישראל במרחב. ולכן אני חושבת שהטורקים כעת מנסים להגיד: אנחנו פה, אנחנו גורם משפיע, ומנסים גם להתערב במה שקורה בלבנון, כדי להזכיר לכל המדינות במרחב ובפרט לישראל שהם לא הולכים לוותר בקלות על האינטרסים שלהם ושלמרות הכול, הם גורם משפיע ואיתן בזירה".
אבל האם ישראל צריכה לחשוש מפעולה צבאית טורקית? האם מדובר באיומים בעלמא או בכוונה שיכולה לעבור למעשה?
"חשוב לדעת, טורקיה היא בעלת יכולות צבאיות מתקדמות. היא לא נופלת מישראל בהרבה פרמטרים ואולי עולה עלינו בחלק מהם, אבל להערכתי לעת עתה טורקיה מנסה להחליש את ישראל באופנים עקיפים, דרך סוריה ועזה למשל. בשלב זה היא לא תפעל להטיל איום ישיר", היא מעריכה. "זה לא מבטיח כמובן שטורקיה לא תאיים עלינו ותפעל ישירות בהמשך. ישראל חייבת לעקוב אחרי ההתפתחויות בציר הסוני בהובלתה של טורקיה, ובוודאי על רקע היחלשות הציר השיעי".
