חמאס מנצל את השקט להתעצמות, צה"ל מרחיב את אחיזתו ברצועה

שבעה חודשים חלפו מאז חתימת הסכם 20 הנקודות של טראמפ, וארגון הטרור חמאס, בחסות הפסקת האש, הולך ומשתקם. רק לאחרונה פורסם חגיגית על שורת מינויים בתנועת חמאס, שכוללים את בחירתו פעם נוספת של ח'ליל אל־חיה (שבנו עזאם חוסל לפני שבוע על ידי צה"ל) להנהיג את חמאס ברצועה. וכך – בנוסף לביסוס התשתית הארגונית, גיוס מואץ של לוחמים חדשים, קיום אימונים לאור יום, שיקום תשתיות טרור גם בתת־קרקע, ייצור עצמי והברחות אמצעי לחימה בשלל דרכים – חמאס פועל גם לחיזוק שלטונו האזרחי. פעיליו משתלטים על המערכות המוניציפליות, גובים מיסים, כופים את מרותם על האוכלוסייה בכוח הזרוע ופועלים בכל האמצעים על מנת להפוך לריבון הבלעדי ברצועה.

השבוע נחשף מסמך פנימי של הצבא, שמתריע מפני ההשלכות הביטחוניות הדרמטיות של המשך הכנסת מאות משאיות סיוע וסחורות מדי יום לרצועה. במסמך נקבע כי הסיוע נכנס בהיקפים גדולים בהרבה מהנדרש, ובכך מספק חמצן כלכלי לחמאס להמשך שליטתו. עוד מתריע הדרג הצבאי כי דווקא המצב הסטטי הקיים בעזה מאפשר לחמאס להתחמש ולתכנן פעולות טרור עתידיות. ואכן, התעוזה של חמאס גוברת. למרות המכות שחטף מיד ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, חמאס חוזר ומדגיש בפה מלא כי לא זנח את שאיפתו המרכזית להשמדת ישראל, ופועל במרץ לשם כך.

כל העת נמשכים מגעים קדחתניים בין המדינות המתווכות ומנכ"ל 'מועצת השלום' ניקולאי מלאדנוב לבין חמאס, שמתעקש בעקביות לא להתפרק מנשקו. ואף על פי שההסכם להפסקת האש מורה לו להתפרק מנשקו, לטענתו לא יעשה זאת כל עוד כוחות צה"ל לא נסוגו מהקו הצהוב ותהליך שיקום הרצועה לא החל. לאור זאת, בישראל בוחנים שורת צעדי תגובה אפשריים. בהמשך לפגישה שנערכה בשבוע שעבר, ראש הממשלה נתניהו נפגש השבוע (רביעי) עם ראש מועצת השלום מלאדנוב לדיונים דחופים.

בצה"ל מודעים להתעצמותו של ארגון הטרור ועמלים על גיבוש תוכנית להכנעתו. בינתיים כוחות צה"ל פועלים במרחב עד לקו הצהוב לאיתור אמצעי לחימה ותשתיות טרור, ולהשמדה שיטתית של מנהרות תת־קרקע. יצוין כי אחיזת צה"ל במרחב שעד הקו הצהוב, יותר ממחצית שטח הרצועה, יוצרת רצועת ביטחון רחבה שמקנה ביטחון לתושבי העוטף ומקנה יתרון טקטי בפעולה נגד חמאס. ובזמן שהקשב של העולם מופנה בעיקר לאיראן ולבנון, נראה כי צה"ל מרחיב אט אט את אחיזתו בשטח הרצועה, גם מעבר לקו הצהוב. גורמים זרים מדווחים כי צה"ל תפס לאחרונה נקודות קרקע נוספות מערבית לקו הצהוב, שהוגדרו כקו כתום. על פי אותם פרסומים, תפיסת השטח היא בידיעת מועצת השלום וכחלק מהיערכות צבאית לקראת פעולה נגד חמאס.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר נרצח בפיגוע ירי בבנימין: מרדף נרחב אחר מחבל

עוד מאת רבקי גולדפינגר סעודיה בין המצרים: איראן והח'ותים סגרו לה את נתיבי הנפט

גורמים במערכת הביטחונית והמדינית כבר מדברים בקול רם על כך שחידוש הלחימה בעזה מחויב המציאות. ובימים שהעיניים נשואות להתפתחויות דרמטיות בזירות אחרות, נראה שהזירה העזתית, למרות השקט המדומה, מגיעה לנקודת רתיחה – והאיום המתפתח מכיוונה מחייב את ישראל לפעולה, ייתכן שכבר בפרק הזמן המיידי.

חמאס מתכונן לעוד טבח

סגן־אלוף במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים', מוטרד ביותר מהתעצמות חמאס בעזה ומשוכנע כי הפתרון הוא לחזור לתמרון קרקעי עוצמתי בעזה למיגור חמאס: "המצב כיום בעזה בעייתי ביותר. צה"ל כרגע די תקוע בכל הגזרות, גם בלבנון ובאיראן וגם בעזה. אבל בעזה אני מעריך שהמצב הרבה יותר חמור, כי חמאס כל הזמן משקם את כוחו, גם השלטוני וגם הצבאי. זה אומנם נראה כאילו שחמאס מורתע, לא פועל, לא רוצה להגיע לחיכוך עם צה"ל ושחוץ מדברים מאוד נקודתיים הוא לא עושה כלום – אבל למעשה חמאס משתמש בתקופה הזאת למטרה הפוכה, להחזיר את הכוח שלו כדי לחזור ולפגוע בצה"ל", הוא מתריע, "חמאס רוצה לייצר איזשהו מודל של דרום לבנון, ואולי אנחנו בקרוב נראה את זה. כמו שבדרום לבנון חיזבאללה פגע בנו, יום אחר יום, ואנחנו היינו בעיקר בהיערכות הגנתית והתמודדנו עם התשה בעיקר בקרב החברה הישראלית. עד שקמו קולות בחברה שטענו, 'מה יש לנו לעשות שם, בואו נוציא את החיילים, נחזור לקו הגבול'. זה בדיוק המודל שאליו חמאס מכוון.

"בנוסף לכך", אומר בוסקילה, "אני מעריך שדי בקרוב אנחנו גם נראה בעזה את אותם רחפני נפץ של חיזבאללה. הם כבר היו בעזה בכמות קטנה, אבל כיום הם מוברחים בכמויות לתוך עזה. כמות ההברחות היא עצומה. לכן, אם לא נחזור ללחימה, האיום בעזה רק ילך ויגדל. כדי לחזור ללחימה, מדינה צריכה להישען על איזושהי לגיטימציה בין־לאומית. היא צריכה הצדקה למלחמה, וחמאס כרגע לכאורה לא מספק את ההצדקה למלחמה כי הוא כאילו מתעסק רק במשילות. אבל אחרי הכול, מדינת ישראל תהיה חייבת לחזור ללחימה. ישראל תצטרך להפעיל לחץ צבאי כדי שבסוף נוכל להגיע שוב למשא ומתן על הסכם הפסקת אש, שבמסגרתו חמאס יצטרך לצאת מרצועת עזה".

אתה אומר שהיעד הוא להוציא את חמאס מהרצועה.

"היעד הטוב ביותר הוא לעשות הגירה מלאה של כלל הערבים, אבל בשביל שזה יקרה צריך את הגיבוי של ארצות הברית, וצריך מדינה קולטת. ודאי שזו השאיפה הגדולה ביותר והמציאות האופטימלית לישראל. אבל בהנחה שטראמפ ירד מהרעיון הזה ויתעסק בעניינים הפנימיים שלו ולא תימצא מדינה קולטת, אז הרע במיעוטו הוא שאנחנו מוציאים את חמאס מהרצועה ומגבשים מתוך האוכלוסייה המקומית איזושהי הנהגה שהיא לא הרשות הפלשתינית ולא חמאס. זה לא אידיאלי, אבל באופן זמני זה הרבה יותר טוב ממה שקורה היום, שזה שליטה בידי חמאס, שהיא תנועה מאוד אידאולוגית וקיצונית".

ישנם מומחים שטוענים: חמאס כבר מוחלש. הוא לא מהווה איום.

"מדובר בקשקוש. ברור שחמאס מהווה איום. קודם כול כי הרצון שלו הוא לחזור למקום שהוא מהווה איום. הוא עסוק אך ורק בבניית הכוח שלו מחדש. הוא פותח חזרה מפעלים מתחת לאדמה לייצור רקטות. הוא מצהיר שהוא רוצה 'שבעה באוקטובר שתיים'. הוא אומר את זה בפה מלא. וזה לא השתנה. חמאס לעולם לא יהיה מורתע, כי ארגוני טרור אידאולוגיים לא מורתעים אף פעם. מה שמניע אותו זאת אידאולוגיה רצחנית־פונדמנטליסטית קיצונית. ולכן הם ירצו לעד לשקם את כוחם ולחזור להילחם נגד ישראל. זו תכלית הקיום שלהם. מבחינתם, המציאות האידיאלית בחיים היא מציאות של מלחמה ולא מציאות של שלום. הם לא נבהלים ממוות. אמר נעים קאסם, מזכ"ל חיזבאללה, בנאום שלו לפני חצי שנה: 'נתניהו מאיים להרוג אותי? הוא לא מבין שזו התכלית שלי, למות מוות כזה כשאהיד'. זאת התפיסה, ושלא נתבלבל".

לשיטתך, מה כוללת כניסה ללחימה מול חמאס? מה צה"ל צריך לעשות?

"צריך לחזור לתמרון. צריך לחזור ולתקוף ולהיכנס לכל השטחים בעזה, בדומה למבצע חומת מגן. זה ייקח תקופה ארוכה של פעילות בתוך השטח לניקוי וטיהור יסודי של עוד שכונה ועוד קסבה. בסוף חומת מגן נמשך חמש שנים, זה היה על מרחב גדול יותר של יהודה ושומרון, ובעזה זה יכול לקחת פחות זמן, אבל צריך לקבל החלטה שהולכים להילחם במשך זמן עד שחמאס לא נמצא יותר ברצועה".

למה זו לא אופציה מבחינתך להטיל מצור על שטח, להניע את האזרחים החוצה ולכבוש? למה אנחנו צריכים להיכנס לתמרון שיעלה בחיי חיילים?

"כי באופן מעשי, אם אתה עושה מצור על שטח אבל אתה עדיין מכניס לתוכו את כל מה שצריך, זה לא מצור אפקטיבי. הרי זה מה שאנחנו עושים כרגע. צה"ל במצור על 50 אחוז מהרצועה, אבל הוא חייב להכניס פנימה מזון וסחורות".

כי הוא לא הניע את התושבים החוצה לאזור מוסדר.

"נכון, אבל גם כשתבקש להניע אותם תצליח באופן חלקי בלבד, כי חמאס לא יאפשר לכולם לצאת. הוא יבלום אותם. ואז מה נעשה? נתחיל להרוג את האזרחים? במצב כזה ברור שהעולם יעצור אותנו. ולכן חייב תמרון, בית בית, מנהרה מנהרה, שכונה שכונה. התמרון עצמו, אגב, מאפשר הנעה של אזרחים. כשאתה מבצע תמרון לתוך שכונה, אתה מבודד אותה ומתחיל להוציא את האזרחים משם למרחבים אחרים, בטוחים יותר".

בוסקילה רואה בסגירת הזירה העזתית סמל בעל משמעות אסטרטגית רחבה, הרבה מעבר להסרת האיום הקונקרטי. "עיניי האויבים מכל העולם צופות על המתרחש בעזה, וודאי שזה יקרין באופן מובהק על כל ניסיון להתארגן מחדש לתקיפת ישראל בעתיד. זה מסר מאוד עמוק לארגוני הטרור הבאים. אני לא אומר שהוא יחזיק לנצח, אבל לפחות יהפוך למוטו. ואם חלילה לא נסיים כשחמאס מוכה באופן מובהק, זה יעודד ארגוני טרור אחרים לחזור ולהמשיך להילחם".

מועצת השלום לא הצליחה

תת־אלוף במיל' ארז וינר, מומחה לענייני צבא וביטחון במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, משוכנע כי אם ישראל תפעל בנחישות מול חמאס, בכוחה להשלים את מטרות המלחמה ולהבטיח כי רצועת עזה לא תהווה יותר איום על ישראל. "מצב העניינים בשלב זה בעזה הוא סטטוס קוו שנוח לישראל בטווח הקצר, אבל משאיר את חמאס בחיים צבאית ושלטונית. ויותר מכך, חמאס מנצל את תקופת הביניים הזאת עד תום. הסיוע ההומניטרי הרב שנכנס לרצועה משמש לחיזוק שלטונו ושליטתו בתושבים".

וינר מבהיר כי גם ברגעים אלה חמאס משתקם. "הם משתקמים כל העת. הם חופרים עוד ועוד במנהרות, הם מנסים לאתגר את כוחותינו בקו הצהוב, ואם תהיה להם הזדמנות הם ינסו לפגוע. ברור שאנחנו לא רוצים שהמציאות הזאת תישאר כמו שהיא. אנחנו אולי יכולים לחיות איתה בטווח הזמן הקרוב, כשיש לנו משימות אחרות יותר דחופות ויותר חשובות, אבל זו לא נקודת הסיום שאנחנו רצינו ורוצים לראות בעזה".

וינר מדגיש כי היעד שחייב להיות לנגד עיני ישראל הוא השלמת מטרתה של המלחמה הראשונה, שהוגדרה על ידי הממשלה ועדיין לא הושגה במלואה: "המטרה של השמדת היכולות הצבאיות והתשתית השלטונית והארגונית של חמאס ברצועת עזה נותרה פתוחה. אומנם צה"ל פגע פגיעה ניכרת בכוחו הצבאי של חמאס, הרג את מרבית מפקדיו הבכירים והשמיד חלק ניכר מהתשתיות, אבל חמאס עדיין שומר על שליטה בכ־40 אחוזים מהשטח וכמעט בכל האוכלוסייה של הרצועה. הארגון גם בונה מחדש יכולות צבאיות, וכמובן גם מקבע את שליטתו האזרחית. לכן השלמת המטרה היא האתגר העיקרי", הוא פוסק.

"אנחנו בסוג של סטטוס קוו, שהוא נוח לישראל בשלב הזה. ישראל ניצלה היטב את החודשים של הפסקת האש. צה"ל הקים מכשול היקפי המבוסס על תוואי הקו הצהוב ואפילו הרחיב את שטחו בכמה נקודות", מדגיש וינר, "כל הזמן הזה צה"ל גם פעל לסכל איומים בתוך השטח שבשליטת חמאס, ובשטח שבתוך הקו הצהוב כוחות צה"ל השמידו, וממשיכים להשמיד, תשתיות טרור בהיקף רחב ממה שהוערך מלכתחילה. ההערכה הראשונית דיברה על תהליך שיימשך בערך שלושה חודשים, ועדיין נדרשת פעילות להריסת עוד תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע. עד עכשיו עוד לא סיימנו את העבודה".

זה רק מלמד על גודל האיום.

"נכון. וכשבוחנים את מה שצה"ל עשה ועושה ברצועה, מצבנו היום מול חמאס הוא בסדר. האם אנחנו רוצים שהמצב הזה יישאר כמו שהוא? התשובה היא ודאי שלא. אנחנו רוצים להשלים את המשימה. אנחנו צריכים להשלים את המשימה. רק שהפעם, בניגוד לעבר, אנחנו פועלים בנוהל – יש זמן. אין עוד חטופים המחייבים פעולה מיידית, אין איום מיידי על יישובי העוטף, קיימת שליטה מלאה של הכוחות שלנו על ההיקף של הרצועה. אנחנו חונקים את חמאס, שנמצא ברצועת חוף צרה, יחד עם האוכלוסייה העזתית. ואין לחץ כשיש לנו דברים אחרים, חשובים יותר, לעשות. יחד עם זאת, חשוב מאוד לזכור שהמשימה בעזה עוד לא תמה".

אתה מעריך שבזמן הקרוב צה"ל הולך להשלים את המשימה?

"כפי שהדברים נראים היום, לא ניתן להימנע לאורך זמן מפעולה צבאית ישירה בעזה. בהחלט אפשר להתקדם, רק שהיום אפשר לעשות את זה בצורה יותר מבוקרת ומדורגת. זאת אומרת, לא צריך עכשיו שלוש אוגדות צה"ליות שיסתערו על עזה, כמו שעשינו בתחילת הדרך, משום שנקודת המוצא שלנו הרבה יותר טובה. לכן, להערכתי, באמצעות סדרי כוח הרבה יותר קטנים ובפעולה חכמה ומבוקרת, אפשר להשלים את המשימה בעזה", הוא קובע.

"מה שעוד השתנה מאז הפסקת האש הוא שאותה מועצת שלום שישבה בחודשים האחרונים על המדוכה בעניין פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו, לא הצליחה להביא את חמאס למה שלא חשבנו שהיא תצליח, לפירוק מנשקו".

זה דווקא יתרון, כי אולי בעקבות זאת הם יצאו מהתמונה.

"ברגע שתצא הודעה רשמית של מועצת השלום שתקבע שחמאס הוא הסרבן ולא הסכים להתפרק מנשקו, אזי מדינת ישראל תוכל לפעול לפי סעיף 17 להסכם, שאומר שאם חמאס לא מתפרק מנשקו – ישראל תתחיל יחד עם אותו כוח בין־לאומי להעתיק אוכלוסייה לשטח שכבר בשליטתה. ישראל יכולה בעצם להשלים את המלאכה ולפרק את החמאס".

איראן וחמאס כבר לא

וינר מתאר את מתווה הפעולה הנדרש: "צריך לפעול במרחב שבשליטת חמאס באופן מדורג. קודם לחלק את השטח שבידי חמאס לפרוסות בעלות היגיון טופוגרפי ודמוגרפי. בכל פרוסת שטח שמתוכננת בה פעולה צבאית, תיקרא האוכלוסייה האזרחית להתפנות לצורך הגנתה, ואז באותו תא שטח לעבור לכיבוש והרס שיטתי של תשתיות טרור. את זה אפשר לעשות עם סדרי כוחות קטנים יחסית".

אז בעצם אתה ממליץ לקחת שטח, לנקות ולטהר מחמאס, וככה לדחוק אותו?

"חמאס כיום אוחז ב־40 ומשהו אחוז מהרצועה. אז בכל פעם צה"ל תוחם רצועת שטח מוגדרת, מעביר משם את האוכלוסייה בסינון ובסריקה, ואז פועל בכוח מול מחבלי חמאס. ככה, קמעא קמעא היא גאולתן של ישראל", הוא מחייך, "פעולה צבאית מדודה וממוקדת היא בהחלט ריאלית".

אבל האם בעצם העובדה שאתה מפנה את התושבים העזתים למרחבים מוגנים, אתה לא אומר שהם חפים מפשע?

"אני לא אומר שאף אחד בעזה הוא חף מפשע. מבחינתי, הפתרון האמיתי לבעיה של רצועת עזה הוא הגירה של כלל העזתים למקומות אחרים. אלא שזה לא תלוי רק בישראל. בשביל זה אנחנו צריכים גורמים קולטים. אני מתפלל ומייחל שימצאו כאלה, אני יודע שעובדים למצוא כאלה, אבל עד אז זה המצב בשטח".

אתה מאמין שהגירה היא עדיין בת ביצוע?

"בהסכם 20 הנקודות אומנם לא מופיעה המילה המפורשת 'הגירה', אבל במקומה ישנו המונח המכובס 'יציאה מרצון'. כל מי שרוצה בעצם מאפשרים לו לצאת. ואני אומר מידיעה, הרוב המוחלט של תושבי עזה ישמחו מאוד לצאת, רק מה, הם צריכים שיהיה להם לאן. היום זה קורה אבל ממש בקטנה, מעבר רפיח פתוח ויש יציאה, אבל היא מאוד מינורית. ברגע שנמצא מדינה שתסכים לקלוט מספרים גדולים של עזתים, אם זה תמורת כסף ואם זה מאינטרסים אחרים, אני מניח שניתן יהיה בקלות לעשות את זה. פתרון ההגירה, אם ימומש בהיקף נרחב, עשוי להקטין דרמטית את בסיס התמיכה של חמאס ולשנות את הדמוגרפיה של הרצועה", הוא מדגיש, "במצב הדברים כרגע, היתרון הוא שברגע שאתה מקים את אותן ערים הומניטריות ומסנן אליהן אוכלוסייה – ושוב, אף אחד לא צדיק שם, אני עצמי כבר לפני יותר משנה כתבתי מאמר ובו טענתי שאין חפים מפשע בעזה ואני עומד מאחורי דבריי – ובסוף אתה גם מצליח להוציא אותם מהרצועה, אז הרווחת פעמיים".

הסכם 20 הנקודות כולל גם סעיף שמדבר על הקמת מדינה פלשתינית. איך אנחנו מתייחסים להסכם? מממשים כל סעיף וסעיף, או שברגע שחמאס הפר את ההסכם – הכול בטל ומבוטל מבחינת ישראל?

"הקמת מועצת השלום של טראמפ, גוף שהחליף את האו"ם האנטי־ישראלי, העבירה את הסמכויות האזרחיות ברצועה לידיים ניטרליות יותר, מהלך שחיזק את הלגיטימציה הבין־לאומית של ישראל באופן ניכר והפחית במידה מסוימת את הלחץ הדיפלומטי שהופעל עליה בזירה הבין־לאומית. אז נכון, הסכם 20 הנקודות הוא לא מושלם. יש בו אזכור למדינה פלשתינית, רעיון שמדינת ישראל מתנגדת לו ורואה בו סכנה. אבל, וזה אבל גדול, הוא בנוי במתכונת של ייתנו-יקבלו של נתניהו", מסביר וינר, "לפי ההסכם, כדי שתקום מדינה פלשתינית צריך לקרות א' וב' וג'. ואם כל אלה יקרו ואנחנו נפעל לפי ההסכם – ולא כפי שהיינו נוהגים עד היום, שקודם כול אנחנו נותנים, ומוותרים ונסוגים ורק אז מבקשים מהצד השני שיהיה גם הוא נחמד אלינו – אז נפעל בהפוך ממדיניות הסכם אוסלו.

"ההסכם מבוסס על העקרון של ייתנו-יקבלו. צה"ל יושב על הקו הצהוב ואפילו הרחיב אותו בחודשים האחרונים ולא זז מטר אחורנית, כי חמאס לא עומד בתנאים, נקודה. ואף אחד, כולל המתווכות ומועצת השלום, לא דורשים מישראל שתיסוג, כי הם יודעים שחמאס הוא זה שלא עמד בהתחייבות. ונקודה נוספת: הפוסק האחרון הוא נשיא מועצת השלום, טראמפ. האו"ם מנוטרל מהסיפור הזה, וזו אולי הדרמה הכי גדולה שחלפה ככה בשקט לידנו. האו"ם כבר לא אחראי על רצועת עזה. האו"ם מסר את רצועת עזה, בהחלטה מסודרת של מועצת הביטחון, לידי מועצת השלום. זו עובדה שהיא סופר קריטית".

אבל מה יקרה כשייבחר נשיא יותר לעומתי לישראל?

"אנחנו חיים במזרח התיכון. בואי נתמודד עם היום ומחר, ואחרי זה נדאג לנצח".

עד כמה לדעתך תוצאות המלחמה באיראן משליכות על עזה?

"אנחנו כל הזמן אומרים שתוצאות המלחמה באיראן ישפיעו משמעותית על המלחמה בלבנון. במקרה של עזה, זה כבר משפיע. האיראנים מאוד כועסים על חמאס מכיוון שמבחינתם חמאס לא סיפק את הסחורה. במשך כל 'שאגת הארי' חמאס לא יזם שום פעילות התקפית, אפילו לא הצהרתית, לסיוע לפטרונים שלו באיראן. ואיראן עצמה לא טרחה לכלול את חמאס בדרישות שלה להפסקת אש, למרות פניות חוזרות של הנהגת חמאס. גם התמיכה מצד קטאר נחלשה דרמטית. הסיבה העיקרית הייתה הסירוב של חמאס לגנות את ההתקפות של איראן על מדינות המפרץ. ראשי חמאס לאט לאט עוזבים את קטאר, וזה כבר לא המחסה הנוח והנעים שלהם. וכשאיראן התעקשה על איחוד הזירות עם לבנון, למנהיגי חמאס הם אפילו לא ענו לטלפון. אז יש כבר השפעה. וברור שאם המלחמה באיראן תסתיים בניצחון יותר גדול ומעמדה של ישראל יתחזק, זה יקרין על כל הזירות ובהן עזה".