מהפכת הריבונות ביהודה ושומרון

כשמביטים לאחור על יותר משלוש שנות פעילות של הממשלה הנוכחית, קשה להתעלם מהשינוי היסודי שעובר על מפת יהודה ושומרון. לא מדובר עוד בבנייה של כמה בתים או בסלילת קטע כביש נקודתי כמענה ללחץ כזה או אחר, אלא בשינוי שיטתי ומבני שנועד לנרמל את החיים בהתיישבות ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. מי שעומדת במוקד המהפכה היא מינהלת ההתיישבות, גוף מקצועי שהוקם במשרד הביטחון ביוזמת שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', כדי להוביל מדיניות אזרחית ריבונית בשטח.

מאזרוח המינהל ועד לניהול אזרחי מלא

אחת המהפכות השקטות אך המהותיות ביותר התרחשה בתוך מסדרונות המינהל האזרחי. במשך עשורים, חיי היומיום של המתיישבים נוהלו בשרשרת פיקוד צבאית, שבה גם החלטות אזרחיות פשוטות היו תלויות בקצינים במדים ובזכות וטו של הדרג הצבאי. המבנה החדש שקידמה מינהלת ההתיישבות הפריד בין הסמכויות: בעוד הצבא ממשיך לעסוק בביטחון, הניהול האזרחי עבר לידיים אזרחיות מקצועיות.

מינויו של סגן אזרחי לראש המינהל, הלל רוט, והעברת סמכויות האכיפה, התכנון והקרקעות לאחריותו, יצרו כתובת אזרחית ברורה. המשמעות בשטח היא שסוגיות כמו הפקעות לתשתיות, איכות סביבה ותקשורת מנוהלות כיום תחת רצף ניהולי אחיד, ללא צורך לעבור דרך מערכות צבאיות מפוזרות. זהו הצעד המעשי הראשון בדרך לריבונות: הפסקת העמימות, והתנהלות בשטח כגוף אזרחי שפועל מתוך אחריות על הפיתוח וההסדרה.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1196d מסדירים את העבר, בונים את המחר

עוד מאת שרינה זרביב באנו לעזור: ימים של שקט וערבות הדדית עם תושבי הצפון

פסגת המהלך המבני הזה אינה מסתיימת רק בשינוי שורות הארגון במשרד הביטחון, אלא מתורגמת ישירות למנופי צמיחה בשטח, למספרים שהיו נראים עד לא מזמן כדמיוניים.

60 אלף יחידות דיור

המדיניות החדשה תורגמה במהירות לנתוני בנייה חסרי תקדים. אם בעבר אישורי בנייה היו עניין פוליטי רגיש שדרש את אישור ראש הממשלה לכל שלב טכני, המינהלת יצרה מנגנון של שגרה ניהולית מקצועית. התוצאה: בשלוש השנים האחרונות אושרו במועצת התכנון העליונה (מת"ע) קרוב ל־60 אלף יחידות דיור ביהודה ושומרון – כמות שמתקרבת לכלל האישורים שניתנו בעשור האחרון כולו.

התנופה מורגשת בכל הרשויות: במועצת בנימין אושרו אלפי יחידות ביישובים תל ציון (827), כוכב יעקב (676), מעלה לבונה (210) ועוד. בשומרון נרשמו אישורים נרחבים ביישובים רבבה (412) ויקיר (632), ובגוש עציון ובהר חברון נרשמו מספרים גבוהים ביישובים דוגמת גבעות (1,006), עשהאל (342) ועתניאל (756). השיטה החדשה הסירה את התלות באירועים מיוחדים, כאשר כל תוכנית שמוכנה נכנסת לדיון במת"ע ומאושרת כחלק ממסלול מינהלי פשוט וברור, ללא המתנה מיותרת.

היסטוריה בצפון השומרון וביישובים הצעירים

לצד בניית שכונות ביישובים הוותיקים, המינהלת רשמה הישג היסטורי בהסדרת "ההתיישבות הצעירה". עשרות נקודות שחיכו שנים להכרה הוכנסו למסלול סטטוטורי מסודר. ההחלטה הממשלתית והסמכויות שניתנו לשר סמוטריץ' הובילו להכרה ב־69 יישובים חדשים שהוקמו או הוסדרו, מהם כ־50 כבר נמצאים בתהליכי הסדרה מתקדמים. מקומות כמו גבעת הראל וגבעת הרואה עברו מהמתנה מתישה למציאות של יישובים מוכרים עם תחומי שיפוט ותוכניות מתאר.

הבשורה הדרמטית ביותר נשמרת לצפון השומרון. ביטול חוק ההתנתקות בכנסת והחלטות הממשלה העוקבות החזירו את חומש ושא־נור למפה הרשמית של מדינת ישראל. הישיבה בחומש התייצבה במבנה קבע על אדמות מדינה, וקהילת המשפחות במקום צמחה משלוש משפחות ראשונות לקהילה של ממש עם עתיד ברור. בנוסף לכך קודמו תוכניות להקמת שלושה מרכזים עירוניים גדולים: עטרות אדר, שדה אפרים ועיר התמרים, שנועדו ליצור מוקדי אוכלוסייה ותעסוקה נרחבים.

אך בנייה ללא קרקע היא כמו בניין ללא יסודות. כדי להבטיח שהבטון יישאר נטוע באדמה, המינהלת פתחה חזית מקבילה: המערכה על אדמות המדינה והאכיפה בשטחי C.

המאבק על הקרקע: שיא בהכרזות ואכיפה מוגברת

הבסיס לכל פיתוח ביהודה ושומרון מתחיל בשאלה של מי הקרקע. מינהלת ההתיישבות הובילה זינוק חסר תקדים בהכרזות על אדמות מדינה: כ־30 אלף דונם הוכרזו בשנתיים האחרונות, יותר מכל מה שהוכרז ב־30 השנים שחלפו מאז הסכמי אוסלו. ההכרזות הללו הן המפתח להסדרת יישובים קיימים והגנה על הקרקע מפני השתלטות עוינת.

כדי להגן על האדמות הללו בפועל, פועל מערך סיירי הקרקעות במועצות, בתקצוב שנתי של כ־40 מיליון שקלים ממשרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק. הסיירים, מצוידים ברחפנים ובאמצעים טכנולוגיים, מתעדים בזמן אמת כל בנייה ערבית בלתי חוקית. שיתוף הפעולה הזה הוביל לעלייה של 70 אחוזים באכיפה מול ניסיונות ההשתלטות של הרשות הפלשתינית, והמסר ברור: מדינת ישראל ערה ומגינה על אדמותיה.

תשתיות של ריבונות

החיבור בין ההתיישבות לשאר חלקי הארץ עבר שדרוג יסודי באמצעות תוכנית חומש ייעודית לכבישים ביהודה ושומרון בהיקף של כשבעה מיליארד שקלים. הכבישים הוצאו ממסלול של דילים למיניהם והוכנסו למסלול המקצועי הרגיל, תוך בחינה לפי קריטריונים של בטיחות ונפחי תנועה.

בין הפרויקטים המרכזיים בביצוע ובתכנון ניתן למנות את הרחבת כביש 60 (עוקף חווארה ועוקף אל־ערוב), פיתוח כביש 55 והקמת שיקוע קלנדיה. כמו כן הושקעו מאות מיליונים בשיפורי בטיחות, תאורה ורמזורים בצירים הקיימים. המטרה היא לא רק בטיחותית, אלא גם פתרון למצוקת הפקקים. במקום להשתרך שעות בנתיב יחידי מאחורי משאית איטית, התשתיות החדשות נועדו לאפשר רצף נסיעה שיחסוך לתושבים זמן יקר בדרך לעבודה ובחזרה למשפחה. גם בתחום התקשורת נרשמה פריצת דרך עם פרויקט של 50 מיליון שקלים להקמת 70 אנטנות סלולריות חדשות, שנועדו לשפר את הקליטה ולשדרג את איכות החיים והביטחון.

חזית החוות החקלאיות והתחדשות בנגב ובגליל

אחת התופעות המרשימות ביותר בשנים האחרונות היא צמיחתן של החוות החקלאיות. כיום פועלות ביהודה ושומרון לא פחות מ־130 חוות, שהן כוח משימה אזרחי המגן על שטחי מרעה עצומים במינימום כוח אדם. משרד ההתיישבות ומינהלת ההתיישבות העניקו לחוות הללו מעטפת ביטחונית ותפעולית, הכוללת ריינג'רים, רחפנים, משקפות לילה ותאורה, כדי לאפשר להן להרחיב את נוכחותן על הקרקע בצורה מוסדרת.

המהפכה לא נעצרה ביהודה ושומרון. מהלך אסטרטגי בנגב ובגליל הוביל להסרת חסמים משמעותיים: חוק ועדות הקבלה עודכן למגבלה של 700 משפחות, מחירי הקרקע למילואימניקים הופחתו דרמטית, ובימים אלה מוקמים חמישה יישובים חדשים בנגב וארבעה בצפון. זאת ועוד, בתוך חודשים ספורים הוקמו שישה אתרי מגורים חלופיים ליישובי עוטף עזה שנפגעו, בהשקעה של כ־800 מיליון שקלים.

מהבטחה למציאות ריבונית

מעבר להישגים הטכניים, המדיניות של מינהלת ההתיישבות נושאת משמעות אסטרטגית עמוקה: בלימת האפשרות להקמת מדינה פלשתינית. אישור תוכנית 1E (מבשרת אדומים), לאחר 30 שנה של סחבת ולחצים בין־לאומיים, הוא הסמל המובהק לכך. התוכנית יוצרת רצף עירוני בין ירושלים למעלה אדומים וחוסמת את הרצף הפלשתיני מצפון לדרום.

נראה שהריבונות איננה עוד חלום רחוק, היא מתגשמת בכל יום דרך עבודת המטה המאומצת, אישורי הבנייה המסיביים וההכרזות על הקרקע. מדינת ישראל בהנהגת הציונות הדתית עברה ממגיבה ליוזמת, תוך קביעת עובדות בשטח שהופכות את ההתיישבות לחלק בלתי נפרד וחיוני מהמדינה. זוהי הכרעה לאומית אמיצה המממשת את זכותה הטבעית וההיסטורית של ישראל על הארץ, ומבטיחה מציאות שבה המדינה מגדירה בעצמה את גבולותיה ואת עתידה, כדי שההתיישבות תישאר חלק בלתי נפרד ממנה לנצח.

בשיתוף מפלגת הציונות הדתית