מסדירים את העבר, בונים את המחר

ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא כבר שנים ארוכות אחד מהדגלים הבולטים של הציבור הדתי־לאומי. החל מימי גוש אמונים וסבסטיה, דרך המאבקים נגד הסכמי אוסלו ועד הגירוש הנורא מגוש קטיף, ההתיישבות עומדת בלב עולם הערכים הציוני־דתי.

אחרי שנים ארוכות של קרבות בלימה, נדמה שבשנים האחרונות חל מהפך של ממש בשטח. כל מי שנוסע בכבישי יהודה ושומרון יכול מיד לראות את השינוי העצום. בצידי הכבישים וגם בעומק השטח פזורות עשרות נקודות התיישבות חדשות – חוות, גבעות וגרעינים של יישובים עתידיים. אם עד לפני כמה שנים דיברו ביהודה ושומרון בחשש על פינוי יישובים, כעת הווקטור השתנה לחלוטין, ובמקום לנסות רק לבלום את הנסיגות עברו המתיישבים למהלך של התרחבות ופריצה קדימה. כל זה לא היה קורה בלי הרוח הגבית חסרת התקדים שמקבלת ההתיישבות מהממשלה הנוכחית בכלל ומשרי הציונות הדתית בפרט.

"בשנתיים האחרונות הממשלה הנוכחית עשתה מהפכה עצומה, אולי המשמעותית ביותר ביהודה ושומרון, ברמת החיבור של יהודה ושומרון למדינת ישראל", כך אומר לנו ישראל גנץ. גנץ הוא ראש המועצה האזורית בנימין, המועצה הגדולה ביותר ביהודה ושומרון, והוא משמש גם יושב ראש מועצת יש"ע. מנקודת המבט הכללית שלו הוא מספר לנו על השינוי שהוא רואה בשטח בשנים האחרונות.

"עד היום כל הפיתוח של יהודה ושומרון נעשה בכלים עוקפים. אתה רוצה כביש? יש תקציב קואליציוני. אתה רוצה חשמל? תעשה גנרטור. אתה רוצה עוד בתים? נאשר לך 50 יחידות דיור". לא היו תהליכי תכנון סדורים וארוכי טווח. "בשנתיים האלה ברוך השם בפעם הראשונה הממשלה מתחילה להסתכל על יהודה ושומרון כעל חלק ממדינת ישראל. זאת עבודה משמעותית שעשינו במועצת יש"ע עם בצלאל סמוטריץ' ועם כלל שרי הממשלה", הוא אומר.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1196d מהפכת הריבונות ביהודה ושומרון

עוד בהתיישבות העיניים של יהודה ושומרון: חמ"ל JSR יוצא למלחמה בפייק ניוז

במה זה בא לידי ביטוי? 

"השינוי הכי משמעותי הוא הקמת מינהלת ההתיישבות. מדובר בגוף חדש שקם בתוך משרד הביטחון ונועד לפשט תהליכים ביהודה ושומרון ולטפל בהם בצורה אזרחית ולא בצורה צבאית, כפי שקרה עד היום תחת המינהל האזרחי". השינוי הזה הביא להרבה תוצאות, התוצאה המהותית ביותר קשורה לתהליכי אישור בנייה. "עד היום היה צריך לקבל אישור של הדרג המדיני לכל יחידת דיור ביהודה ושומרון, לפעמים גם ארבע או חמש פעמים. עכשיו כל מה שצריך זה אישור עקרוני של השר במשרד הביטחון, לא מעבר לזה". תוכניות גדולות יותר נדרשות לאישור של מועצת התכנון העליונה, אבל גם זה נעשה קל הרבה יותר. "פעם המועצה הזאת הייתה מתכנסת במקרה הטוב ארבע פעמים בשנה. עכשיו היא התחילה להתכנס בכל שבוע! זה שחרר פקק של יותר מ־15 אלף יחידות דיור ביהודה ושומרון ועוד עשרות רבות של תב"עות".

היתרון השני של המינהלת נוגע לעבודה מול משרדי הממשלה השונים. "לכל משרד ממשלתי יש עכשיו כתובת וגם תקציב שנסגר בהסכם הקואליציוני של הציונות הדתית עם הליכוד. למשל, היה תקציב מוגדר של שבעה מיליארד שקלים לכבישים ביהודה ושומרון. כל מי שנוסע ביהודה ושומרון היום רואה את התוצאה של ההסכם הקואליציוני הזה".

גנץ סוקר בפניי את הכבישים ששודרגו בשנים האחרונות, כאשר חלק מהפרויקטים כבר הסתיימו וחלקם עדיין בעבודה. "הכביש הארוך ביותר ביהודה ושומרון הוא כביש 60, שחוצה את יהודה ושומרון מדרום לצפון. כמעט בכל האזורים שלו עובדים עכשיו על הרחבה. בנוסף לכך סיימו לעשות את עוקף חווארה, פונדוק, עוקף אל־ערוב, כביש 446 בבנימין. יש עשרות כבישים שהתקדמו בשנתיים האחרונות".

רוח אחרת

בני קצובר מתאר גם הוא את תנופת הפיתוח בכבישים. "אין כמו כבישים להיות מקדמי פיתוח. כביש זה אומר פרנסה, בית ספר, שירותים, זה אומר הכול. הכביש הוא הגורם מספר אחת להבאת ההמונים". קצובר, למי שלא מכיר, הוא מאנשי ההתיישבות הוותיקים ביותר. הוא היה ממקימי גוש אמונים ועמד בראש המועצה האזורית שומרון. גם כיום, כשהוא כמעט בן 80, הוא עדיין מעורב בתחום ומדריך קבוצות שמגיעות להכיר את השומרון.

"קח למשל את כביש עוקף חווארה בשומרון. אני חושב שגם אם זה היה כפר יהודי, הייתי רוצה שיהיה לו כביש עוקף. זה נדרש לא בגלל הערבים, אלא משום שצריך מהירות של תחבורה. עכשיו סללו שם ארבעה נתיבים, וכבר לא צריך לעבור בתוך הכפר". בדומה לגנץ, גם הוא מזכיר את כביש 60. "הכביש הראשי מירושלים צפונה, במשך שנים הוא דרך במקום ולא נגעו בו. זו הייתה בושה. והנה היום יש עשרות כלים שעובדים על הרחבה של הכביש. פשוט מחזירים את השומרון למפה. זה כבר לא איזה אזור מפגר, פרימיטיבי, שצריך להתפתל בו בכבישים ליד כפרים ובתוך הכפרים. סוף סוף משהו מודרני".

פיתוח הכבישים הוא רק דוגמה כמובן, והוא מבטא את השינוי הכללי יותר שחל בשטח. "מה שקורה בשנים האחרונות זו רוח אחרת לגמרי, בכל המישורים", אומר קצובר. הוא מספר שהאתגר הגדול ביותר להתיישבות הגיע לאורך השנים מכיוון המינהל האזרחי. "השמאל השתלט על המינהל האזרחי ועל מערכות המשפט בצורה גורפת. אפילו לקבל אישור למרפסת הפך להיות סיפור, שלא לדבר על הקמת יישוב חדש. הייתה במינהל התגייסות כמעט טוטלית לטובת הערבים בכל המובנים, גם במניעה מיהודים לקנות קרקעות, גם בהתמודדות מול ההשתלטות של הערבים. אני מוכרח לומר שאני רואה עכשיו רוח אחרת לחלוטין בצורה גורפת. הם הפכו את כל ההתנהלות של המינהל האזרחי. עם הרבה שכל ותבונה. פחות ברעש, כי הרעש הוא רק מזיק".

השינוי בא לידי ביטוי קודם כול בתחום הקרקעות. "בהסכמי אוסלו הפלשתינים דרשו להפסיק את תהליך הכרזת אדמות המדינה בטענה שזו 'הפקעה'. היו כבר 800 אלף דונם שנבדקו וכמעט אושרו, אבל התהליך נעצר". האדמות הללו, שנקראות בשפה המקצועית "אדמות סקר", נתקעו בלי אישור רשמי, ובפועל הערבים השתלטו עליהן. "במציאות של היום, גם הדפו את הערבים מרוב ההשתלטויות שלהם וגם חידשו את התהליכים להכשיר את הקרקעות. מדובר בשטח שאפשר ליישב בו יותר ממיליון יהודים נוספים. זה מעשה ענק בכל קנה מידה היסטורי. צריך להוריד את הכובע בפני אלו שהובילו את המהלך הזה".

לצד ההכרה באדמות המדינה מקדמת הממשלה גם הקמה של עשרות יישובים חדשים. קצובר מספר על התנופה שמורגשת בשומרון. "לאחרונה דיבר איתי יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, על כל ההליכים לאישור מחדש של יישובי צפון השומרון. הוא סיפר לי על ההתגייסות של הציבור. האנשים קולטים שיש רוח אחרת, והם עומדים בתור להצטרף לגרעינים החדשים שאמורים לאייש את המקומות החדשים".

קצובר מתאר איך השר סמוטריץ הצליח לרתום לעשייה גם שרים נוספים. "אני רואה את העבודה שלו בשקט, בשכל, בקור רוח, בתחכום. הוא השכיל לקבל את הגיבוי של שר הביטחון, הוא עובד ביחד עם שרת התחבורה על פיתוח הכבישים ועם שר התקשורת על שיפור הקליטה. יש אזורים שלמים ביהודה ושומרון שהיו מנותקים מהאפשרות לצלצל. אם קרה לך משהו, לא יכולת להזעיק עזרה. היום זה מתחיל להשתנות".

ממשלה שרוצה בהתיישבות

אלירם אזולאי, ראש המועצה האזורית הר חברון, מסכים שיש כאן שינוי מהותי. "מה שאנחנו רואים זה לא 'עוד מאותו הדבר', זה משהו אחר לגמרי. פעם היינו נאבקים כדי לאשר עשרות בודדות של יחידות בכל יישוב, פתאום מאשרים מאות". לדבריו, המהפכה האמיתית קשורה לתהליכי התכנון ביהודה ושומרון. "עד הבחירות האחרונות, לפני כל ישיבה של מועצת התכנון העליונה היו מתח ומריבות, כמה יחידות יעלו? אם נגיד הייתה תב"ע של מאות יחידות, היינו צריכים לקצץ אותה ל־50, להעלות רק שכונה אחת לאישור. זה הוביל גם למתח בין הרשויות, איזו רשות תקבל אישורים". כיום, כך הוא אומר, המצב הפוך. "הוועדה מתכנסת בתדירות הרבה יותר גבוהה. הגענו למצב שאומרים לנו, מה קורה? יש ועדה ואין תוכניות שלכם". כתוצאה מכך אושרו בשנים האחרונות אלפי תוכניות חדשות. "רק בהר חברון אושרו כ־3,000 יחידות דיור. זה אומר שאם אנחנו היום 2,800 משפחות בהר חברון, יש לנו כבר עכשיו אישורים להכפיל את המועצה, וזה עוד לפני התב"עות שנמצאות בקנה, שהן עוד בערך עשרת אלפים יחידות דיור".

המהלכים הטכניים האלה מתרחשים בזכות הרוח שנושבת ממשרדי הממשלה. "השינוי האמיתי שאני מרגיש באופן כללי הוא שהממשלה רוצה בהתיישבות. ממצב שבו כל היום מנסים לעצור אותנו, עברנו למצב שדוחפים אותנו ונותנים לנו רוח גבית. ולכן אנחנו מקבלים תקציבים לתכנון, ולכן תהליכי התכנון השתנו דרמטית. מי שמוביל את המהפכה הזאת הוא סמוטריץ', אי אפשר להצביע על אף אחד אחר שהתחיל והוביל את המהפכה הזאת. כמובן אליו הצטרפו אורית סטרוק ומינהלת ההתיישבות והייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, הרבה מאוד גורמים. אבל בסופו של יום המשמעות העיקרית היא שמדינת ישראל מחליטה שההתיישבות חשובה לה".

אזולאי מזכיר גם הוא את השינוי שהוביל סמוטריץ' במינהל האזרחי, שהוא הגוף שמאשר את כל תהליכי הבנייה והפיתוח ביהודה ושומרון. "המינהל האזרחי הוא גוף צבאי שמנהל את הדברים בצורה צבאית. סמוטריץ' הכניס אזרח להיות סגן ראש המינהל, והוא אחראי עכשיו על כל החלק האזרחי". השינויים הללו מובילים לתנופת פיתוח בכל ענייני התשתיות בשטח. לאחרונה נחנך הכביש החדש והמורחב מגוש עציון לירושלים, והשלב הבא כבר אושר – הרחבת הכביש מגוש עציון ועד לבני נעים, דרומית לקריית ארבע. בנוסף אושרו תוכניות להרחבת כביש 60 עד למיתרים. "אפשר לראות את השינוי גם בדברים אחרים שבעבר היו הרבה יותר קשים", אומר אזולאי, "כמו למשל תאורה. סיימנו עכשיו פרויקט תאורה עם משרד התחבורה, 11 קילומטר מצומת חגי מזרח עד כרמל, כך שממיתרים עד ירושלים אתה נוסע בכביש מואר".

גם בתחום הבנייה הבלתי חוקית הערבית, שהוא אחד האתגרים הגדולים שאיתם מתמודדים בהודה ושומרון, יש התקדמות. "צריך לומר בכנות שהמצב אצלנו בהר חברון הוא הכי גרוע ביהודה ושומרון מבחינת היקף הבב"חים (בנייה בלתי חוקית)", אומר אזולאי. "כמות האכיפה שהייתה בשנתיים האחרונות היא הגדולה ביותר שהייתה, אבל היא עדיין ממש לא מספיקה, כי אנחנו בפער עצום בגלל הזנחה של עשרות שנים. אבל בהחלט יש שינוי מגמה, בהיבט הזה שיש אוזן קשבת ויש עבודה".

אזולאי מתאר איך כל מה שהתרגלנו אליו ביהודה ושומרון פשוט השתנה. "מה היה מקובל פעם? היו מקימים מאחז או התיישבות צעירה, ו־20 שנה אחרי שאנשים כבר התרגלו לגמרי לחיות בהישרדות ובלי תשתיות, היו מחליטים להסדיר אותם". זה היה עקום ומעוות, אבל לא הייתה ברירה. עכשיו סוף סוף הדברים מתחילים לקרות כמו שצריך להיות. "היום זה עובד הפוך – יש גבעה ריקה והממשלה מחליטה להקים עליה יישוב. היא לא מחכה 20 שנה עד שיהיו שם תושבים ולחץ מהשטח. פתאום יש גוף שעושה עבודת מטה – איפה נכון וכדאי להקים יישובים ביהודה ושומרון. בצורה הזאת הממשלה החליטה בשנתיים האחרונות על הקמה של 11 יישובים חדשים בהר חברון. אני חושב שהדבר הכי משמעותי שזה שינה זו תפיסת התודעה. לא צריך כל היום רק לרדוף אחרי הקרוון והעז, אפשר לעשות התיישבות בגדול".

העיניים של המדינה

לצד היישובים החדשים, ברחבי יהודה ושומרון הוקמו בשנים האחרונות עשרות חוות חדשות. גם כאן נותן אזולאי קרדיט לשרי הממשלה. "יש רוח גבית מאוד מורגשת ממשרד ההתיישבות לכל פרויקט החוות. צה"ל מחבק את פרויקט החוות כי הוא נותן תכנים של הגנה, והכול מתואם עם צה"ל. אנחנו מקבלים תקציבים כדי להחזיק את החוות וכדי להקים חוות חדשות. השילוב של משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק שמטפל במרחב, יחד עם מינהלת ההתיישבות שמטפלת בכל הנושא של התכנון והמדיניות ועבודת המטה, מביא לשילוב כוחות נדיר שלא היה מעולם".

גם בני קצובר מדבר על השינוי ביחס לחוות. "השינוי שמוביל הדרג המדיני מחלחל גם לדרגי השטח. אני שומע היום קציני צבא שמתדרכים את החיילים שלהם ואומרים להם 'תדעו לכם, החוות הן העיניים שלנו. איפה שיש חוות אין הברחות, לא של נשק, אפילו לא של מכוניות ורכוש גנוב. אתם חייבים לעזור לזה". ברור לי שזו רוח שמגיעה מבצלאל סמוטריץ' וגם מישראל כ"ץ, שמאשר את זה".

מי שמרגיש באופן אישי את התמיכה בחוות הוא אליאב ליבי. ליבי הוא ממובילי מפעל החוות כבר שנים ארוכות. הוא גדל כנער בגבעות של גוש שילה, הקים את חוות גל יוסף, ובהמשך הקים יחד עם משפחה נוספת את חוות מלאכי השלום, שהפכה למעין מטרופולין של חוות. "ממלאכי השלום יצאנו והקמנו עוד 11 חוות נוספות במרחב, שחלקן תחת המשק שלנו וחלקן מתנהלות במשק עצמאי", מספר ליבי. "אחרי מלאכי השלום ירדנו והקמנו את חוות הרשאש, ואחרי פינויים רבים ברוך השם הממשלה הזאת הסדירה גם את מלאכי השלום וגם את חוות הרשאש". לפני כשנה נהרג בנו של ליבי, דוד הי"ד, כמפעיל באגר בלחימה בעזה.

"בשנים האחרונות קמו המון נקודות חדשות", מתאר ליבי. "הרבה מזה בזכות שיתוף פעולה פורה עם האלוף אבי בלוט, אבל בוודאות שיתוף הפעולה והשיח הטוב עם המינהלת הוא גורם משמעותי בהקמת הנקודות". לדבריו, היו לא מעט נקודות שהמערכת הצבאית לא רצתה להקים אבל לבסוף הן כן אושרו בזכות לחץ של המינהלת. "החוכמה היא להצליח לא רק לכפות את דעת השר על המערכת, אלא לגרום למערכת לפעול יחד עם ההתיישבות, וזה בהחלט נעשה בצורה מאוד טובה".

ליבי מוסיף שכמות החוות הכפילה את עצמה מאז שבעה באוקטובר, מ־60 חוות לכ־140 חוות. כל חווה כזו תופסת שטחים חקלאיים נרחבים וגם מאפשרת להקים בעתיד יישוב במקום. "מה שמרשים וחשוב במיוחד זה שהמינהלת מבינה שכשמסדירים מקום זה לא אומר שגודעים את המפעל החקלאי והחקלאי שהיה צריך ללכת, אלא מבינים שצריך להטמיע את המפעל החקלאי בתוך ההתיישבות שקמה בה. בשביל להצליח לשמור על המרחבים הפתוחים המטורפים שעוד נשאר לנו להילחם עליהם, אנחנו צריכים לדאוג שהיישובים לא יחיו רק בתוך הגדרות אלא יתקיימו לצד חווה ששומרת על שטחי מרעה". לדברי ליבי, מספר הדונמים שנתפסו על ידי החקלאים בעידוד המערכת הכפיל את עצמו. "אם לפני כשנה היינו ב־600 אלף דונם, השנה אנחנו עוברים את המיליון". זאת בזמן שהיישובים עצמם מחזיקים רק כ־200 אלף דונם. מכאן החשיבות הרבה של החוות בשמירה על השטח.

חוות של גאולה

אין חולק שברחבי יהודה ושומרון מתחוללת מהפכה. עם זאת, יש כאלה ששואלים אם השינוי הזה מועיל רק לאנשי ההתיישבות עצמם, או שהוא רלוונטי גם לשאר תושבי מדינת ישראל. לישראל גנץ יש תשובה ברורה. "אחרי שבעה באוקטובר הבנו שאם חלילה תהיה מדינה פלשתינית, זה אומר שיש עוד עשרות עזה מעל מודיעין, נתב"ג, נתניה וכפר סבא", אומר יושב ראש מועצת יש"ע. "הדחיפה שנתנה מפלגת הציונות הדתית להתיישבות בלמה את ההתפשטות הערבית, ובכך עצרה את האיום הקיומי הזה על מדינת ישראל".

גם בני קצובר מדבר על השינוי הביטחוני שמתחולל בשטח. "פעם, כדי להיכנס למחנה הפליטים בלאטה או לקבר יוסף, היית צריך להכניס כוחות עצומים כדי להשתלט. בקבר יוסף היית נתקל במטענים, יריות, טונות של זריקות אבנים. היום כמעט אין אבן אחת. סיפר לי חייל: 'הלכתי להוציא עציר מבלאטה, מחנה הפליטים הכי נורא. נכנסתי עם ג'יפ אחד, ואבן אחת לא נזרקה'. ברוך השם כל המערכות ביחד שילבו ידיים ויצרו סוף סוף מערכת הרתעה. אני רק יכול לברך את המערכת שמובילה את זה. מגיעה מילה טובה למשרד הביטחון, לאלוף הפיקוד שמשום מה מתקיפים אותו ואני לא מבין למה, לשר הביטחון שנותן כתף, ובראש ובראשונה לשר סמוטריץ'".

קצובר מציין שהמלחמה האחרונה נתנה עוד דחיפה שגרמה לציבור להבין את חשיבות מפעל ההתיישבות. "מה שקרה בעזה הוריד את האסימון להרבה יהודים. הרבה אנשים אומרים לי: 'אם לא היינו בשומרון, עזה הייתה בפתח תקווה ובכפר סבא'. אני מארח פה כמעט כל יום קבוצות, הרבה מכינות קדם־צבאיות. חלקם באו מחינוך של השמאל. אני מראה להם את צפון־מזרח השומרון, אזור שעדיין אין בו יישוב יהודי אחד בגלל הסכמי אוסלו, והם אומרים לי: 'איך אפשר להשלים עם זה?'. פתאום הם מדברים איתי הפוך, הם אלה שאומרים לי 'זה שלנו, אחרת זה בסיס טרור ערבי'. הכול מתהפך".

אליאב ליבי מסכים שהמצב הביטחוני השתנה לבלי הכר. "השינוי הביטחוני שנראה בשטח הוא מטורף. מרחבים שלמים נהיים הרבה יותר בטוחים לטובת המתיישבים. הארץ שבה לבעליה וזה מוביל לביטחון". עם זאת, בעבור ליבי החוות הן ממש לא רק צורך ביטחוני. "עבודת האדמה והחקלאות בארץ היא לא רק חשובה לביטחון, היא מהותית בפני עצמה. זו תרבותנו היהודית כעם ששב לארצו". הוא מזכיר את המצוות הרבות שקשורות בעבודה החקלאית, את הקדושה שיש במעשר בהמה ובתרומות ומעשרות ואת הקשר של חגי ישראל לעולם החקלאות.

"לא סתם הנביאים התנבאו על הברכה החקלאית באחרית הימים. ירמיהו הנביא מתנבא ואומר 'בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה אמר ה", ואנחנו זוכים לראות את זה ממש מול עינינו. עוד ועוד עדרים של יהודים שסובבים ושומרים על המרחב הפתוח ומעלים אותנו עוד קומה בחיבור לאדמה הקדושה. אנחנו מתקדמים שלב בגאולה, ויישוב הארץ הוא חלק משמעותי בדבר הזה". הפעולות של הממשלה הנוכחית הן חלק מההתקדמות הזאת. "העבודה של המינהלת לא רק פועלת בשטח ושומרת על המרחבים, אלא היא בעצם מעלה אותנו קומה שתביא אותנו לגדולה של תורת ארץ ישראל ושל רוח הקודש, ומתוך כך לנבואה במדרגה גבוהה".

ליבי מדבר בהתרגשות על ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות. "אני רוצה לומר תודה רבה על כל העשייה המופלאה, המרגשת, על תיקון חטא המרגלים של דורנו שהוא הסכמי אוסלו, על השיבה לצפון השומרון, על ביטול חוק ההתנתקות, על התמיכה הגדולה בחוות באמצעים שונים כגון ריינג'רים ומצלמות, זו עשייה גדולה וברוכה. תהליך השיבה לציון והתשובה הזאת של החיבור לארץ ישראל ולאדמה הם קומה נוספת שמפלגת הציונות הדתית דוחפת בכל הכוח ומשנה פה סדרי בראשית, ובעזרת השם על ידי תפיסת המרחבים נזכה לראות את אויבינו ניגפים לפנינו ואת שאר קיום דברי הנבואה".

בשיתוף מפלגת הציונות הדתית