דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
מדיני

איראן בעמדת ניצחון: המערב חזק בשדה הקרב וחלש במשא ומתן

ההסכם המסתמן בין ארצות הברית לאיראן עלול להביא למצב בו איראן משקמת את יכולותיה, חיזבאללה חוזר להתבסס בלבנון – ולישראל אסור לפעול

המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'אמינאי. צילום: רויטרס, Majid Asgaripour
המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'אמינאי. צילום: רויטרס, Majid Asgaripour

השבוע הנוכחי נפתח בהכרזה דרמטית: ארצות הברית ואיראן קרובות לחתום על הסכם מסגרת, שמטרתו להביא לסיום המלחמה. אחרי שבועות ארוכים של איומים (ותמונות AI) מכיוונו של הנשיא טראמפ על תקיפה קטלנית באיראן ושלל מהלומות דיפלומטיות הדדיות, נראה כי ארצות הברית ואיראן בדרך להסכם. הפרטים עדיין אינם ברורים דיים והפערים לפי שעה גדולים, אך על פי הדיווחים, מזכר ההבנות יכלול 60 ימים של הפסקת אש, שבמהלכם ייפתח מצר הורמוז, איראן תנקה את הים ממוקשים ימיים ותאפשר שיט חופשי וללא אגרות, ואילו ארצות הברית תסיר את המצור על נמלי איראן, תצמצם חלק מהסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן ותאפשר לה מכירה מוגבלת של נפט. בנוסף לכך, ארצות הברית תסכים להפשרה הדרגתית של נכסים איראניים מחוץ למדינה, ומדובר בהרבה מאוד כסף שייכנס לקופה האיראנית.

ומה עם סוגיית הגרעין, שעל מרכזיותה מצהיר טראמפ שוב ושוב? כאן הידיעות סותרות. בארצות הברית טוענים כי הדיון בתוכנית הגרעין ובגורל האורניום המועשר (לפחות 400 הקילוגרמים של אורניום מועשר לדרגה של 60 אחוזים) יתקיים במעלה הדרך, אך בידם התחייבות עקרונית לכך מאיראן. אבל מהכיוון האיראני אין אישור פומבי לדברים. בטהרן מתעקשים כי בניגוד להצהרותיו החוזרות ונשנות של הנשיא טראמפ, בהסכם הנוכחי לא ייכללו נושאי הגרעין ולא ויתור על נכסים אסטרטגיים אלא אך ורק סיום המלחמה. למרות ההצהרות הכוזבות במערב, הם טוענים, אין בכוונתם להתפשר בשום שלב בנושא הגרעין. הרטוריקה ממשיכה להיות תוקפנית ומלאת רהב – דובר משרד החוץ האיראני, איסמעיל בקאא׳י, הגיב השבוע לשמועות אודות הגרעין ואמר: ״מוקד המשא ומתן הוא סיום המלחמה. אין לנו שום משא ומתן בנושא הגרעין״.

פער נוסף בין וושינגטון לטהרן נוגע לפתיחת מצר הורמוז. בעוד האיראנים מבהירים את כוונתם לשלוט על ניהול המצר, עם או בלי מיסי מעבר, האמריקנים דורשים חופש שיט מלא.

סעיף דרמטי נוסף בהסכם, במיוחד לישראל, נוגע לזירה הלבנונית וקורא לסיום כפוי של המלחמה עם חיזבאללה. פרטים מדויקים בנוגע להפסקת הלחימה בלבנון, כמו האם וכמה ישראל תידרש לסגת, מה יוגדר כנצירת אש ועד כמה תישמר זכותה של ישראל להגנה עצמית, עדיין לא נחשפו בשלב זה.

אולי יעניין אתכם

למרות הפערים הגדולים, ואף על פי שתוכניותיו של טראמפ אף פעם לא ברורות, המונדיאל שאמור להיפתח בקרוב, החשש מעליית מחירי הנפט ובחירות האמצע בארצות הברית שכבר נצפות באופק מחזקים את ההשערה שהנשיא האמריקני חותר להסכם שיסגור את פרק המלחמה עם איראן, לפחות בזמן כהונתו. גם אחרי שארצות הברית תקפה סירות איראניות שניסו להטמין מוקשים ומתקנים לשיגור טילים באזור בנדר עבאס ביום שני בלילה, הגיעה בהקדם ההבהרה האמריקנית שהתקיפה נעשתה לצורך הגנה עצמית בלבד והיא אינה פוגמת בהפסקת האש.

בינתיים, הרפובליקה האסלאמית משדרת ניצחון היסטורי. למרות מצבה הכלכלי הרעוע, ההרס שזרעה המלחמה ברחבי המדינה, הבקיעים בשלטון והאתגרים הפנים־איראניים, טהרן משווקת את ההסכם המתגבש מול ארצות הברית כהישג אסטרטגי, לא פחות. מבחינתה טראמפ מצמץ ראשון, והעמידה העיקשת שלה תחת לחצים צבאיים, כלכליים ומדיניים אדירים, היא שאילצה את ישראל וארצות הברית להיכנע וללכת להסכם. הגדיל לעשות המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמינאי כששיגר השבוע, תוך כדי המשא ומתן, איום חריף לעבר ארצות הברית וישראל, וכתב: 'המשטר הציוני והגידול הסרטני שהוא ישראל, מתקרבים לסוף חייהם'".

כל העת ממשיך המשא ומתן בחדרי חדרים בתיווך פקיסטן וקטאר (שמידת האובייקטיביות שלהן בוודאי מוטלת בספק) ובהשפעה ישראלית מועטה, אם בכלל. גורמים בכירים בישראל מתריעים כי הסכם כזה, אם ייחתם, יהיה קרש הצלה לשרידותו של משטר האייתוללות וישיב לרפובליקה האסלאמית את כוחה כמעצמה אזורית. זאת ועוד, מיליארדים של דולרים ייכנסו סוף סוף לקופת המדינה, כסף שהיא זקוקה לו כמו אוויר לנשימה, וכך תזכה איראן למשאבים וזמן יקר לביסוס שלטונה, יחד עם התארגנות והיערכות צבאית.

נכון לזמן כתיבת שורות אלה הפערים בין ארצות הברית לאיראן גדולים, והדרך לחתימה עוד רחוקה ומלאה מהמורות. אך בישראל עוקבים בדריכות רבה אחרי ההתפתחויות מתוך חשש כבד כי האינטרסים הביטחוניים המהותיים של מדינת ישראל לא יישמרו במלואם, וישראל תיוותר ביום שאחרי עם איום קיומי מתעצם וידיים קשורות.

פוליסת ביטוח איראנית

צבי יחזקאלי, פרשן לענייני ערבים בערוץ i24 news, מתריע כי הסכם המסגרת שמקדם הנשיא טראמפ עלול להתברר כחמור במיוחד בשביל ישראל. "כשמנתחים את המלחמה שטראמפ מוביל, אנחנו צריכים כל הזמן לשים כוכבית אזהרה ולהזכיר לעצמנו שייתכן ומדובר בתרגיל הטעיה או בסוג של לוחמה פסיכולוגית שאנחנו לא מבינים את תכליתה. ואחרי שאמרתי את הערת האזהרה הזאת, אפשר לנתח את המהלכים ואת אופי הניהול של טראמפ, שהוא בעייתי בפני עצמו", אומר יחזקאלי.

"טראמפ כרגע רוצה ללכת להסכם והוא משדר לאיראנים כבר הרבה זמן: 'אם לא תשבו לשולחן המשא ומתן אני אכה אתכם בעוצמה', אבל הם בשלהם. טראמפ רוצה לגרור אותם למשא ומתן והאיראנים מבינים שזה מה שהוא רוצה ומיד הופכים לקשים להשגה, כי הם מעריכים שאופציית הכוח שלו, בסופו של דבר, גם אם היא תחזור לסבב קטן, נגמרה. וטראמפ בדרכו מוכיח שזה אכן נכון. בעיני האיראנים טראמפ נתפס כמי שנרתע ממלחמה, וצריך להבין שמי שרוצה הסכם בשכונה הוא החלש. האיראנים, שהם אשפי המשא ומתן, תיעלו את זה היטב לשרידותם", הוא אומר.

"טראמפ גם מוכיח שזה לא יהיה הסכם שונה מעקרונות ההסכמים שכבר נעשו בעבר, כמו הסכם אובמה. כי הסכם אובמה וגם הסכם טראמפ אינם מדברים על הטרור שמפיצה איראן ועל היסוד המחולל של כל האירוע, והוא שלטון האייתוללות", מסביר יחזקאלי, "שלטון האייתוללות מבין שעם הסכם כזה הוא שורד, ובמזרח התיכון 'אני שורד משמע אני מנצח', כך שמבחינת טהרן בוודאי ידם על העליונה. האיראנים אומרים: 'ארצות הברית לא הצליחה להכניע את הרפובליקה האסלאמית', וטראמפ, שבמשך שבועות איים שיפעיל כוח, התקפל ובחר בשולחן המשא ומתן. לכן כבר עכשיו כל ההתנהלות של טראמפ גרמה נזק תודעתי, נזק למערב ובעיקר נזק כבד מאוד לישראל. כי אם בשורה התחתונה ישראל תחטוף את ההסכם הזה על הראש שלה אז היא תהיה במצב יותר גרוע מאשר לפני המלחמה, מכיוון שהסכם כזה יסגור כל אופציה למלחמה. האיראנים לא טיפשים. הם ייקחו את ההסכם הזה כפוליסת ביטוח, ואז מה תעשה ישראל אחרי שהם יתחמשו ויחזרו לסורם? רק השבוע מוג'תבא אמר: 'מוות לישראל. אנחנו נשמיד אותם'".

"תלות באמריקה היא בעיה"

יחזקאלי מתאר את הסכנה הטמונה בהתנהלותו של טראמפ: "הסכם אובמה אמר דבר פשוט: תעצרו רגע את הריצה לגרעין, תתחברו למשפחת העמים ותשחטו את היהודים, רק לא במשמרת שלי. טראמפ למעשה אומר אותו דבר. בואו תגידו שאני ניצחתי אתכם, תעשו הסכם, ותתחייבו רק לעשרים שנה. הדבר הנורא מבחינת מה שטראמפ מסמן לאיראנים הוא שבעצם לא אכפת לו שהם יהיו בשלטון, העיקר שיהיו ילדים טובים. ומבחינת האיראנים זה מצוין, כי ככה הם שורדים ומצליחים לשקם את עצמם".

טראמפ לא מבין את זה?

"טראמפ רואה כלכלה. לפעמים הפעולות והתוכניות שלו מתואמות היטב עם האינטרס שלנו, אבל לפעמים, כשזה לא תואם, טראמפ עושה את השיקולים שלו. הוא עושה את השיקולים שיפתחו את הורמוז ולא יהיו לו צרות עם מחירי הנפט, ושייצרו את החלופות לאספקת נפט. מה אכפת לו שלטון האייתוללות? כך שבמצב הקיים, ישראל נותרת עם אותה בעיה אסטרטגית מלפני המלחמה ובקונסטלציה מורכבת בהרבה: הרפובליקה האסלאמית ממשיכה להתקיים ולקדם את תוכנית הגרעין, לפתח את מערך הטילים הבליסטיים ולהפעיל זרועות טרור במזרח התיכון. משטר האייתוללות החבול והנקמן ימשיך במרוצו להשמדת ישראל".

גם היום, תוך כדי המשא ומתן, הם אפילו לא מסתירים את כוונותיהם.

"ברור. יש משפט שאני לוקח מאז השבעה באוקטובר, שאומר: 'אין לכם מושג עם מי יש לכם עסק'. ובאמת, אין לטראמפ מושג עם מי יש לו עסק. לא בגלל שהוא טיפש, אלא כי זה לא במרחב המחשבות והעולם שלו. הוא לא יכול להבין מה זה רגש שיעי, והוא לא מסוגל להבין שדבר כזה לא יוריד ראש מול כוח. הוא לא מסוגל להבין שהם לא ייכנעו לעולם. טראמפ לא מבין את המוח השיעי הפונדמנטליסטי האסלאמיסטי", הוא מדגיש.

"הוכחה לכך אפשר ללמוד מההתנהלות שלו בעזה. כמה הוא דיבר על הגירה ושכנע והביא את המלך עבדאללה והשפיל אותו בבית הלבן. אבל א־סיסי לא הגיע ועמד על הרגליים האחוריות, והעולם הערבי אמר לו: 'לא יהיה', ולא קרה. לכן טראמפ לא מבין את השכונה עד הסוף", מציין יחזקאלי, "נכון שהוא יותר טוב מביידן, ונכון שאופציית הכוח שלו נמצאת על השולחן, שזה דבר מאוד חשוב בשכונה שלנו, ונכון שהוא הוכיח שהוא יכול להכפיף מנהיגים, אבל כשזה מגיע לכפייה של מדיניות ולהתנהלות מול החברים בשכונה, אנחנו רואים שהוא מתקשה".

אז מה ישראל צריכה לעשות?

"אני חושב שהמלחמה הזאת הוכיחה, שלטוב ולרע, אם יש לך תלות באמריקאים אתה בבעיה, הן בחימוש והן בקבלת החלטה עצמאית. נכון שאין מה לעשות, אנחנו חלק ממטרייה אמריקאית וטראמפ הוא הידיד הכי טוב שהיה לנו בבית הלבן אי פעם, והמכה שאיראן חטפה היא מכה יוצאת דופן בעוצמתה, ואין מדינה בעידן המודרני שחטפה כזו מתקפה ושרדה – אבל אני חושב שבסופו של דבר אנחנו צריכים לפתח עצמאות", הוא פוסק, "כי אם אני מסתכל על תהליכים שמתרחשים בעולם, ועל התהליכים שטראמפ מנסה לעצור כמו הילד עם האצבע בסכר – אלו תהליכים שבסוף יעברו גם אותו. אנחנו צריכים להתכונן לזה, שנהיה עצמאים בהחלטתנו לצאת למלחמות. אם עוזרים לנו – יפה, ואם לא – אנחנו צריכים לקום לגורלנו בעצמנו. יגיע היום שישראל תצטרך לקחת החלטה עצמאית להגן על גורלה".

אולי כבר הגיע היום הזה?

"הגיע, אבל יש לנו את טראמפ. תראי מה קורה בלבנון. חיילינו ניצודים שם, וטראמפ אומר: 'לא עכשיו'. אז הוא נתן לנו קצת לתקוף בדאחייה, בגדול הוא תמיד מתיר קצת, אבל בסוף חוזרים לאותן מוסכמות מוכרות שלא השתנו מעולם. למה עד עכשיו לא ריסקנו את כלי התקשורת באיראן? למה לא חיסלנו את המנהיגים האיראנים, את עבאס עראקצ'י ואת זריף, וכל אלה שמחייכים לעולם? למה אנחנו לא באמת מסירים את המסכה מההתנהגות הצבועה של סעודיה ופקיסטן? אלו דברים שיכולנו לעשות ואנחנו לא עושים, כי אנחנו מוגבלים. ואם ההסכם הזה יסגור לנו את האופציה שנוכל להילחם מול איראן, או לפחות לדאוג לביטחוננו, אז אנחנו בבעיה קשה מאוד. אם ככה תסתיים המערכה, ישראל עלולה לגלות שהיא נשארה עם שלטון האייתוללות שממשיך לאיים, וזו בשורה שהיא לא טובה בשבילנו", מתריע יחזקאלי.

חלון הזדמנויות להפלת המשטר

שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מתנגד נחרצות לקיום הסכם עם איראן: "אני אחזור ואגיד את מה שאמרתי מתחילת הדרך: כל הסכם, אבל באמת כל הסכם, עם משטר האייתוללות, הוא רע לישראל, נקודה", הוא פוסק, "אני יודע שיש קולות, גם בתוך ישראל, בעד מציאות הסכמית. אני חושב שהיינו בטעות הזאת. ואם למישהו היה ספק שהאיראנים היו עושים שימוש בנשק גרעיני לו רק היה להם אותו, אפשר להתבדות עכשיו, אחרי שמבינים את רמת האכזריות בפגיעה באזרחים שלהם והצעדים שהם מוכנים לעשות להשמדת ישראל".

רק השבוע מוג'תבא ח'אמינאי שיגר איום מפורש לישראל ואמר שהיא קרובה לסופה, וזה תוך כדי משא ומתן.

"אני אומר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הם לא יזוזו מילימטר מהעמדות שלהם, ואם צד מסוים יתגמש במשא ומתן זה תמיד יהיה המערב. כיום אנחנו נמצאים במקרה הכי קיצוני של פער אדיר בין ההישג הצבאי והביטחוני של ארצות הברית וישראל ובין ההישג המדיני שמגיע אחריו. וזה נובע בעיקר מחוסר הסבלנות האסטרטגית וחוסר מוכנות לקיים עימות לאורך זמן עם גורם שיעי קיצוני פונדמנטליסטי, שהמטרה שלו היא אחת: להשתלט על המערב ולהביא לניצחון אסלאמי־שיעי בעולם".

טראמפ לא רואה את זה?

"אני חושב שפעם אחרי פעם המערב נופל בגישה שלו מול גורמים אסלאמיסטיים פונדמנטליסטים. המערב, כשחקן ריאלי עם סט שיקולים וערכים שונים לחלוטין, נופל בהערכות שלו. וכשאנחנו מדברים במושגים כאלה והם מדברים במושגים אחרים לגמרי – זה תמיד יגיע להתנגשות ולחוסר הסכמה".

אז מה ישראל צריכה לעשות?

"בסיטואציה הנוכחית ישראל צריכה להגיד תודה רבה לארצות הברית, באמת ולא בציניות. ביחד עם ארצות הברית הושגו דברים גדולים ואולי גם יושגו בהמשך, אבל בשביל ישראל מדובר באיום קיומי, חד־משמעי, בעוד שלארצות הברית מדובר באיום אבל לא איום קיומי. ודאי שישראל צריכה להסתכל על זה גם בפרספקטיבה רחבה יותר, להבין שזה המקסימום שאנחנו מקבלים מממשל טראמפ ובעתיד יהיו ממשלים פחות אוהדים, ולכן ישראל חייבת לדאוג לעצמה בעצמה. היא צריכה לפתוח בפעולה חשאית מיוחדת ואינטנסיבית באמצעים מיוחדים כאלה ואחרים להפלת המשטר האיראני".

אבל ארצות הברית כובלת את ידינו. אתה בעצם אומר להגיד לארצות הברית: די?

"ארצות הברית דואגת לאינטרסים שלה, וישראל צריכה לעמוד על הקווים האדומים שלה. אין ספק שזה אירוע מורכב ואפילו מורכב מאוד", מחדד אסולין, "ולכן אמרתי שהדגש הוא על פעילות חשאית ועל פעילות מיוחדת לפעול להפלת המשטר לאורך זמן. אני מאמין שיש חלון הזדמנויות להפיל את משטר האייתוללות עד סוף ממשל טראמפ".

זה עדיין רלוונטי?

"להערכתי כן, אבל בתנאי אחד: לדאוג לא לפתוח להם את הברז הכלכלי. אם יאפשרו מעבר כספים לממשל בטהרן אנחנו בבעיה. אם יתמידו בחנק הכלכלי, אזי הפלת המשטר רלוונטית יותר מתמיד. זה יהיה אפשרי יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה, כי יש פער עצום בין המצב שהמשטר האיראני נמצא באמת ובין מה שהוא משדר כלפי חוץ".

אולי דווקא בגלל זה הדהירה להסכם כל כך מתסכלת.

"גם ארצות הברית הייתה מעדיפה לראות את הממשל האיראני חולף מהעולם, אבל אני לא בטוח שהם מוכנים לשלם את מה שצריך לצורך כך. אבל בניגוד לארצות הברית, לישראל אין את הפריבילגיה או את הבחירה שלא לעשות את זה. ולכן צריך לחזור בכל הכוח לפרויקטים כאלה, ויש הרבה מה לעשות באזורים האלה".

מלכוד בחזית הצפונית

ישראל יכולה להסכים להתחייב במסגרת ההסכם לא לתקוף בעתיד, גם כשאיום הגרעין או מערך הטילים הבליסטיים יעלה שלב?

"חד־משמעית לא. זה קו אדום ישראלי, ואני חושב שגם האמריקאים לא יכבלו את ידיה של ישראל באיומים מסוג זה".

אבל בלבנון זה קורה.

"לצערי בלבנון ארצות הברית נפלה בפח האיראני, וכשארצות הברית נופלת בפח האיראני גם אנחנו נופלים בו. האיראנים יצרו מצב מתוחכם כשמצד אחד הם ממשיכים באש על ישראל באמצעות חיזבאללה באופן קבוע, ובמקביל הם מנהלים משא ומתן עם ארצות הברית. חיזבאללה חשוב למשטר האיראני יותר משהאזרחים שלו חשובים לו. חיזבאללה הוא הזרוע הכי חשובה למשטר האיראני נגד ישראל, בגלל הקרבה הגאוגרפית ובגלל היכולת להתיש אותנו על הגבול. כבלו את ידינו, אבל הסכמה למשוואה הזאת היא טעות. אין ספק שאנחנו מנצחים את איראן מבחינה צבאית, אז איך מגיעים למצב שמניצחון צבאי כל כך גדול, ומפגיעה כל כך עמוקה באויב, אנחנו מסכימים לתנאים מדיניים כאלה של חיבור בין הזירות?" הוא תוהה, "אני בוודאי מבין את המורכבות, אבל אין לנו את האפשרות להסכים לחיבור הזה בין לבנון לאיראן. ההסכמה הזאת, שנעשתה בלחץ אמריקאי מאוד גדול, הביאה עכשיו למצב אבסורדי שאם ישראל תגיב לחיזבאללה ותעלה את רף הלחימה היא תואשם כמי שמטרפדת את ההסכם הגדול עם איראן".

לו אתה יושב מול ראש הממשלה היום, מה אתה אומר לו?

"אני אומר לו בצורה ברורה, שהמשוואה שנוצרה בחזית הצפונית לא יכולה להימשך ולו דקה אחת יותר, ולא משנה מה המשמעויות של זה מול איראן ומול ארצות הברית. יש משא ומתן וציר מדיני מול ממשלת לבנון, וצריכה להיות מוכרזת מלחמה מול חיזבאללה. דין הדאחייה כדין רפיח. הדאחייה צריכה להיות משוטחת לחלוטין, ויש להוציא את כל הכפרים השיעיים מדרום לבנון ולפגוע פגיעה לא מתפשרת בכל אינטרס של חיזבאללה ושל גורמים לבנוניים שקשורים לחיזבאללה. אין לנו שום אפשרות אחרת להכריע את האירוע הזה. המחיר כבד מדי, וזה לא רק המחיר הנוראי של אובדן חיי החיילים, זה גם המחיר האסטרטגי במאבק בציר השיעי כולו", הוא מציין.

"במשא ומתן מול איראן אני חושב שישראל צריכה להחריג את עצמה מכל הסכם בנוגע לקווים האדומים שהוצבו פעם אחר פעם: סוגיית הגרעין, מערך הטילים, והקשר לפרוקסיז. הדבר השני, להציב דרישה חד־משמעית שבשלב הראשון צריכה להיות הוצאת האורניום המועשר, וזה ממש לא יכול להיות פעולה בהמשך הדרך. כי ברגע שזה יהיה עוד 30 יום או עוד 60 יום, המשטר האיראני בתחכומו ובמערומיו ימסמס את זה. זו חייבת להיות דרישה ברורה ואין סיבה שמי שניצח במלחמה הקינטית יפסיד בתחום המדיני. והדבר הכי משמעותי להפלת המשטר לאורך זמן זה לא לשחרר כספים למשטר האייתולות. זה הדבר שהכי יכאב להם. אי שחרור הכספים הוא קריטי כי זהו צינור החמצן של המשטר ומעניק לו את היכולת לשרוד".

הפערים בין הצדדים עצומים, עד כמה אתה מעריך שבאמת נגיע להסכם?

"אני מנסה להפריד בין משאלת לב ובין הערכה. אני מעריך שבסופו של דבר יאריכו את המשא ומתן עוד ועוד, ואולי גם אם הוא לא יהיה הסכם דה־פקטו, הוא יהיה מציאות של אי־לחימה. כל עוד יש אי־לחימה, לא משחררים להם כספים וממשיכה מציאות של חנק כלכלי לאיראן – זה אירוע טוב לישראל. יכול להיות שהוא אפילו יותר טוב לישראל מאשר מכה צבאית שעיקרה הצהרתי ולא באמת לצורך הכרעה. לכן, כמו שהדברים נראים היום כשהחתירה היא להסכם – זאת סיטואציה שהיא לא טובה לישראל. אני מקווה שהנשיא טראמפ יתעשת. ובכל מקרה, אין לי ספק שראש הממשלה גם הוא היה רוצה לראות את הדברים אחרת, ופועל בכל כוחו לטובת ישראל".

 

מה לקרוא עכשיו