הבמה לניפוץ השיא ההיסטורי של המונדיאל כבר היתה ערוכה. מראש המשחק בין גרמניה לקוראסאו סומן ככזה שיישבור את השיא בן ה-44 שנה. אז זאת היתה הונגריה שהביסה את אל סלבדור 10:1. עד היום זאת התוצאה הגבוהה ביותר בתולדות הטורניר. היו עוד שני מקרים בהן המנצחת ניצחה 9:0, ואחת מהן היתה שוב הונגריה, אבל השיא רשום על אותו משחק בקיץ 82. ואתמול הוא היה אמור להישבר. ככה לפחות העריכו כל הפרשנים ערב הטורניר, והיו להם סיבות טובות.
גרמניה היא אמנם לא אותה נבחרת אדירה בעוצמתה של העשור הקודם, אבל היריבה? היא הנבחרת החלשה ביותר שאי פעם שיחקה במונדיאל. קוראסאו, בדרך הטבע, לא היתה אמורה לדרוך בטורניר. אבל שילוב של הגדלת הטורניר למימדי ענק, לצד העובדה ששלוש הנבחרות החזקות ביבשת המוקדמות שלה, ארה"ב, מקסיקו וקנדה, הן המדינות המארחות של המשחקים ומשתתפות אוטומטית, הובילה לכך שקוראסאו מצאה את עצמה בבמה הגדולה ביותר.
אבל לקוראסאו היו תוכניות אחרות. הנבחרת מהמדינה הזעירה שהוקמה רק בשנת 2010, שמבחינת מספר תושביה בקושי היתה משתחלת לרשימת עשרת הערים הגדולות בישראל, הגיעה לטורניר עם שתי מטרות: האחת, לכבוש שער. השנייה, לא להיות חתומה על התבוסה הגדולה בכל הזמנים. ואת שתי המטרות האלה הצליחה קוראסאו להשיג במשחק מול גרמניה.
כשליבאנו קומננסה כבש בדקה ה-21 את השיוויון הזמני, האיצטדיון בטקסס עמד מלכת. לרגע קל. כולם נכנסו להלם. ואז אלפי אוהדי קוראסאו, שהותירו את האי חצי ריק, פרצו בצהלות שמחה, והרעידו את האיצטדיון. באותו הרגע התברר כי יוסטון, יש לנו בעיה: השיא, שכולם העריכו שיישבר, כנראה יעמוד על תילו גם לאחר המשחק הזה. ואכן, למרות שגרמניה התעשתה וכבשה שבעייה, השיא עדיין לא נשבר. 7:1 היא אכן תוצאה מפוארת, אבל היא לא השיא. הוא עדיין שמור לאותו משחק מקיץ 1982.
אולי הערב השיא יישבר, במשחק של ספרד נגד כף ורדה, הנבחרת השנייה הכי חלשה שהגיע לאיזשהו מונדיאל, אחרי קוראסאו כמובן. על פניו זה נראה הגיוני. ספרד, אלופת אירופה, עם הסגל הנוצץ, מי שמדורגת ראשונה בסוכנויות ההימורים לזכייה, היא בדיוק הקבוצה המתאימה לשבירת השיא. מצד שני, זה בדיוק מה שחשבנו על גרמניה.
בסוף, עבור קוראסאו, הערב הזה היה היסטורי כמו אותה הופעה של נבחרת ישראל, אי שם במונדיאל 1970. השער של קומננסה הוא הגרסה שלהם לשער ההיסטורי שמוט'לה שפיגלר כבש עבור ישראל באותו הטורניר. אבל עבורנו, צופי הכדורגל ברחבי העולם, קוראסאו הזכירה משהו קטן ויפה: שגם בתוך טורניר ענק, עם פערי רמות וציפיות לשיאים, יש רגעים שמפתיעים את כולם. לא בגלל שהם שוברים משהו, אלא בגלל שהם שוברים את מה שחשבנו שיקרה.