הבריטים מנסים לפגוע בישראל, אך הם הנפגעים העיקריים

שבועיים חלפו מאז הכריזה בריטניה כי תטיל סנקציות חריפות על מדינת ישראל, בגין מדיניות ישראל ביהודה ושומרון ומה שהגדירה הממשלה הבריטית כ"פגיעה אנושה בפתרון שתי המדינות". שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, אף השתמש ביהדותו כדי להצדיק את הסנקציות החריפות נגד ישראל. משמעותן של הסנקציות היא פתיחת מלחמה כלכלית מול מדינת ישראל.

במסגרת הסנקציות הטילה בריטניה איסור סחר על תוצרת שמיוצרת ביו"ש. בנוסף לכך, הממשלה בלונדון מקדמת סנקציות גם כנגד גופים שפועלים ביו"ש ופעילותם מסייעת למדיניות ישראל באזור, ובראשם הבנקים הישראלים. מדובר בצעד חריף ביותר שנוקטת הממשלה החדשה בהובלתו של ראש הממשלה החדש אנדי ברנהאם.

אל הודעת בריטניה הצטרפו עוד 12 מדינות, ובהן גם קנדה. באופוזיציה הקנדית ובארגונים היהודיים במדינה הזהירו כי הצעד של הממשלה עלול להגביר עוד יותר את התקיפות כנגד הקהילה היהודית במקום, שסובלת מעליה חדש בתקיפות האנטישמיות במדינה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ואכן, במהלך יום הכיפורים התרחש פיגוע ירי בעיר בלוויל שבאונטריו שבקנדה. הפיגוע התרחש בבית הכנסת בית יעקב בזמן שתפילת יום הכיפורים בעיצומה. המחבל בן ה-29 ירה 23 כדורים לעבר בית הכנסת, ופצע את אחד השוטרים שהוצבו במקום על מנת להגן על המתפללים. באירוע אחר בפרובינציית אונטריו נעצר צעיר בן 19, אלכסנדר פארפיט, לאחר שתכנן גם הוא לבצע פיגוע ביום כיפור. בטורונטו התקיימו הפגנות פרו פלשתיניות כנגד מתפללים בבתי הכנסת בזמן התפילה.

הסקנציות סיבכו את בריטניה עם העולם הערבי

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

עוד מאת אסף משניות משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"

בחזרה לסנקציות הבריטיות. בישראל הגיבו בצורה שנתפסה מתונה מאוד לצעד הבריטי. באופן רשמי ישראל בחרה בארבע תגובות בלבד לצעד של ברנהאם ומיליבנד: סילוק הנציגות הבריטית בבסיס הבינלאומי בקרית גת, מניעת כניסתם של 12 אישי ציבור בריטיים לארץ, הפסקת הכשרת שוטרי הרשות הפלשתינית ע"י כוחות בריטיים וסגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים.

החלטת ישראל לסגור את הקונסוליה במזרח ירושלים הפכה לצעד שטלטל את הממלכה הבריטית ואת הממשלה הבריטית. הסיבה לפאניקה הבריטית: מסתבר שישראל עשתה משהו שכמעט ולא קרה לבריטניה אי פעם. היא סגרה לממלכה משלחת דיפלומטית, ולמעשה סילקה את בריטניה מזירה דיפלומטית וקטעה את הקשרים הדיפלומטיים בין הרשות לבריטניה. במאה הנוכחית רק שתי מדינות עשו זאת: רוסיה ב2018 ואיראן ב2011.

לסגירת הקונסוליה היתה משמעות נוספת, סמלית וחשובה לא פחות בעיני הבריטים: מאז שבריטניה כבשה את ארץ ישראל מהטורקים היתה נוכחות בריטית בירושלים. עבור הבריטים מדובר באירוע מרכזי שהפך לנושא מרכזי בכל גוף חדשות בריטי.

אך מלבד הצעדים הללו, ישראל גם קיבלה החלטה נוספת, שלא הוצהרה בפומבי. בישראל הזהירו את הבריטים כי צעדים כמו אלה שנקטה הממשלה בלונדון יפגעו במערכת היחסים הביטחונית בין המדינות. מיליבנד אף ניסה למנוע זאת כשאמר בהצהרתו על הסקנציות כי "מערכת היחסים הביטחונית מול ישראל לא תיפגע". אלא שבישראל לא הסכימו לדברים. גם פה ישראל נקטה בצעד מתון למדי, שהתגלה כאפקטיבי במיוחד.

כבר שנים ידוע ברחבי מדינות המערב כי המודיעין הישראלי הוא אחת הסחורות הביטחוניות החשובות ביותר, כאשר בזכותו מדינות רבות מצליחות לנטרל פיגועי טרור בשטחן. יו"ר האופוזיציה הבריטית, חברת הפרלמנט מהמפלגה השמרנית קמי בדנוק, אף אמרה בראיונות בעת האחרונה כי המודיעין הישראלי הציל בשנים האחרונות אלפי בריטים, בתוך שטחי הממלכה והן בבסיסי בריטניה במזרח התיכון.

שורה של גורמים בתוך בריטניה, כולל גורמים ממשלתיים, הזהירו את הממשלה הבריטית כי הצעדים שנקטה עלולים להוביל את ישראל לפגיעה בקשרים הביטחוניים עם לונדון, דבר שישפיע גם מודיעינית וגם תפקודית על צבא בריטניה שתלוי רבות בטכנולוגיות ופיתוחים ישראליים.

ישראל, לפי הדיווחים, בחרה להתחיל בצעד קטן והוא הפסקת העברת המודיעין שקשור לאיומים על מדינות ערב באזור לבריטניה. הצעד הזה הוביל לפגיעה קשה במערכת היחסים שבין בריטניה למדינות האזור, ובראשן סעודיה וקטאר, שאחד הענפים המרכזיים בקשר שלהן עם הממלכה נוצר בעקבות המודיעין הישראלי שהגיע אליהן דרך שירותי המודיעין הבריטיים.

עצירת העברת המידע לבריטים הובילה לפגיעה קשה ומיידית של מדינות הערב בלונדון. על פי הדיווחים, גם קטאר וגם סעודיה איימו בהוצאת השקעות כלכליות מהממלכה, לאור העובדה כי את התמורה, המודיעין הישראלי, הן כבר לא מקבלות.

לא מן הנמנע כי על מנת להרגיע את הסעודים, בריטניה נאלצה להסכים לבקשתם לשלוח סיוע צבאי ממשי במערכה מול החות'ים, דבר שהבריטים סירבו לעשות כשארה"ב ביקשה זאת במלחמה מול איראן. מדובר עדיין בסיוע מוגבל.

החרם על ישראל עלול להקריס את מערכת הבריאות הבריטית

הסנקציות על ישראל עלולות לעלות לבריטים במחיר כבד בזווית נוספת, ובדמות נזק אגבי כבד למערכת הבריאות בממלכה. הסיבה לכך היא הסנקציות המורחבות שממשלת ברנהאם מתכננת על ישראל, כולל על הבנקים ועל חברות ישראליות שפועלות בצורה כזאת או אחרת ביהודה ושומרון.

החשש בבריטניה הוא שהצעדים הללו יובילו לפגיעה חמורה במערכת הבריאות בממלכה, בגלל תלות נרחבת שלה בתרופות תוצרת ישראל ובטכנולוגיות ישראליות. כך למשל, חברת 'טבע' היא אחת מספקיות התרופות הגנריות המרכזיות שיש בבריטניה, והחרמת הבנקים הישראליים עלולה להוביל לתוצר נלווה של חרם על חברת 'טבע' מה שיוביל למחסור בתרופות בכל מערכת הבריאות הבריטית.

בנוסף, שורה של שירותים קריטיים למערכת הבריאות מוענקים דרך הקשרים הענפים בין מערכת הבריאות הבריטית לחברות ישראליות. אחת הדוגמאות הבולטות הן טכנולוגיות קריטיות לתפעולם של חדרי הניתוח בממלכה, שהן טכנולוגיות שנוצרו בישראל ומתופעלות ע"י חברות ישראליות.

החשש מהנזק האגבי החמור למערכות בריטיות רבות ככל הנראה לא נלקח בחשבון כשהוכרזו הסנקציות, כאשר פוליטיקאים מהימין הבריטי אף שאלו זאת את מיליבנד וברנהאם בפרלמנט. השניים ענו כי כל התרחישים נלקחו בחשבון, אך הפרסומים בממלכה מאז ההכרזה מלמדים כי לא כך הדבר.

בעקבות ההבנה כי הצעד הבריטי יוביל לפגיעה קשה בבריטניה עצמה, בממשלה הבריטית העריכו כי תהליך החקיקה יימשך חודשים ארוכים. באופן רשמי הטענה היא כי הממשלה תרצה לראות מה יהיו ההחלטות של הממשלה הבאה שתקום בנושא, אך גורמים בממשלה הבריטית אמרו לתקשורת במדינה כי העיכוב, שעשוי להגיע ליותר מחצי שנה, נובע מהצורך למצוא מנגנון חוקי שיסייע לכך שהסנקציות נגד ישראל לא יפגעו בסופו של דבר דווקא בבריטניה.