טורניר העברת השרביט

אלה היו 27 השעות החשובות ביותר במונדיאל עד כה. הן נפתחו ביום שלישי, בשעה עשר בערב, עם הניצחון של צרפת על אלופת אפריקה סנגל 3-1. הפינאלה הגיע עם הניצחון במשחק הטוב ביותר עד כה בטורניר, ב4-2 של אנגליה על קרואטיה. בתווך, שיחקו גם נורבגיה, ארגנטינה, ופורטוגל, שהצליחה לאכזב.

המשחקים, לפחות ברובם גם סיפקו את הסחורה. שניים מהם, הניצחונות של צרפת ואנגליה, היו הטובים מאז נפתח הטורניר לפני שבוע. אפילו המשחק היחיד ברצף המשחקים שהפגיש שתי נבחרות קטנות, אוסטריה וירדן, התעלה לרמה גבוהה מהמצופה. כאמור, המשחק היחיד שהיה קשה לצפייה היה המשחק בין פורטוגל, מהנבחרות האיכותיות ביותר בטורניר, לקונגו. הוא גם נגמר ב1-1 מפתיע.

אך לא איכות המשחקים היא זאת שהפכה את היממה וקצת האחרונות של הסיבוב הראשון בטורניר לכל כך חשובות. גם לא העובדה כי מרבית הפייבוריטיות לזכיה פתחו את המסע שלהן לעבר התואר. מה שהפך את חמשת המשחקים הללו לחשובים כל כך הם דווקא השחקנים. בכל זאת, מדובר בשני השחקנים הגדולים בהיסטוריה, ולצידם השחקנים הטובים בעולם כיום.

הטורניר הגדול האחרון של מסי ורונאלדו

עם סיום המונדיאל הקודם נדמה היה כי תם עידן בספורט העולמי, ומדובר היה בעידן המרשים ביותר שידע הכדורגל. כשפורטוגל הודחה ברבע הגמר ע"י מרוקו, הדמעות של כריסטיאנו רונאלדו סיפרו הכל. הוא היה בטוח, יחד עם העולם כולו, שזה היה משחקו האחרון במונדיאלים, ולמעשה זה יהיה התואר היחיד שהוא לעולם לא יזכה בו. פחות משבועיים אחר כך כיכב מסי בגמר המונדיאל מול צרפת, הניף את הגביע לראשונה מאז ימי מראדונה, ואמר כי זה היה משחקו האחרון בקריירה. לכל הפחות בקריירת הנבחרות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

עוד מאת אסף משניות משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"

עולם הספורט נערך לתחילתה של תקופה חדשה, בלי שתי האגדות שסביבן התנהל הענף קרוב ל-15 שנה. אבל הדחף של השניים להמשיך לשחק, לשבור שיאים ולזכות בתארים היה גדול יותר. וככה קיבלנו את טורניר הפרידה של מסי ורונאלדו. עבור השניים, מדובר בטורניר הגדול האחרון שלהם. כבר לאחר המונדיאל בקטאר פינו השניים את הבמה בזירת הקבוצות לדור הבא. רונאלדו עבר דירה לשכונה שלנו במזרח התיכון, כשהצטרף לליגה הסעודית. מסי הלך לנפוש במיאמי בליגה האמריקאית.

הליגות החזקות והטובות בעולם הושארו למי שבמשך כל השנים היו בצילם של שני ענקי הכדורגל, וכמו כן לסוללת הכוכבים הצעירה שסומנה כיורשת האמיתית של עידן מסי ורונאלדו. כך למשל זכו שחקנים כמו הארי קיין, חלוץ אנגליה, וברונו פרננדש, קפטן מנצ'סטר יונייטד, ליוקרה ולהערצה בינלאומית. כל עוד מסי ורונאלדו שיחקו באירופה, לשחקני הדור הזה, בני ה30 וקצת, לא באמת היה מקום. כוכבי הענק, קיליאן אמבפה הצרפתי והרלינג האלאנד הנורבגי, ולאמין ימאל הספרדי החלו לפרוח באמת רק לאחר סיום הפרק האירופי של שני הטיטאנים. אבל בכל הקשור לכדורגל נבחרות, השניים עדיין כאן. הם כאן בשביל להעביר את השרביט בצורה מסודרת לדור הבא, אבל גם כדי לזכות בעוד תואר אחד אחרון.

השניים יודעים זאת. הם מבינים היטב שזה סוף הדרך בשבילם. לכן הם נאבקים לשחק כל דקה שהם רק יכולים, לפעמים בהצלחה יתרה, כמו בשלושער של מסי נגד אלג'יריה, ולפעמים בתצוגת נפל כמו של רונאלדו ופורטוגל. בין כך ובין כך, השניים יודעים היטב שהם כנראה הגדולים בהיסטוריה, ללא קשר לתוצאות המונדיאל הנוכחי.

השניים הגדולים שידע המשחק

והם בהחלט היו הגדולים ביותר שידע המשחק. נכון, תמיד יזכירו את פלה ואת מראדונה, שבאמת היו ענקים, אבל זה היה עולם אחר. השניים אכן היו קוסמי ענק, שעשו דברים מופלאים עם הכדור, אבל קשה להשוות זאת לגדולה של מסי ורונאלדו. לא מבחינת המקצועיות, לא מבחינת משך הזמן בפסגה, ולא מבחינת הצופים בבית שיכלו לראות את השניים האלה מדי שבוע משחקים. ואולי הכי משמעותי: השניים שיחקו ביחד, כשני יריבים נצחיים, ושלטו לחלוטין בענף במשך עשור וחצי.

הנתונים מעידים על כך בצורה הטובה ביותר. אין שחקן שכבש יותר מרונאלדו בהיסטוריה, והוא מתכנן להגיע ל-1000 שערים רשמיים. מסי זכה בכל תואר אפשרי, ועשה דברים שאיש לא ראה קודם לכן על המגרש. גם תארי כדור הזהב, שניתן מדי שנה לשחקן הטוב בעולם, מעידים על השליטה המוחלטת של השניים. בין השנים 2009 ל2022 רק שניהם זכו בתואר הנחשק. חוץ משנה אחת, שאז לוקה מודריץ', בן גילם, זכה בתואר. אגב, גם מודריץ' היה על המגרש אתמול, במשחק מול אנגליה.

גדולתם של השניים נבעה, לא מעט, מהעובדה שהם דירבנו האחד את השני להשתפר. הם יצרו את יריבות הכדורגל הגדולה ביותר של הדור הזה. נכון, גם קודם להגעתו של רונאלדו לספרד בקיץ 2009 הקלאסיקו בין ריאל לברצלונה היה אחד המשחקים הגדולים בעולם. אבל הוא לא היה מה שהשניים האלה הפכו אותו. כי בסוף, מסי ורונאלדו, לטוב ולרע, היו גדולים מהמשחק.

עידן הכדורגל החדש

העידן החדש שאנחנו נראה כעת יהיה שונה לחלוטין. לא נראה בו דומיננטיות של שני שחקנים בלבד. לא נראה את "מחנה מסי" מול "מחנה רונאלדו". הכדורגל עובר מעידן של כוכבים שמחזיקים את המשחק על גבם, למשחק עם כוכבי על שחיים בתוכו.

לדוגמה, רבים מנסים להגדיר את היריבות בין אמפבה והאלאנד כזאת שיורשת את היריבות של השניים. אבל כל אוהד כדורגל יודע שזה לא אותו הדבר. גם אם יהיו רבים כאלה שיגדירו את השניים כשני השחקנים הטובים בעולם כיום, יהיו רבים שיערערו על הקביעה. הרי הארי קיין הוא כנראה החלוץ הטוב בעולם. לאמין ימאל מאיים על הטייטל בגיל 18 בלבד. ובניגוד למסי ורונאלדו, שהביאו במו רגליהם אינספור תארים למועדנים בהם שיחקו, פריז סן ז'רמן זכתה בליגת האלופות רק לאחר עזיבת אמבפה, ועשתה זאת שנתיים ברציפות.

וזאת הסיבה מדוע 27 השעות הללו היו החשובות ביותר עד כה בטורניר. לא בגלל התוצאות, לא בגלל הנבחרות, אלא בגלל שאלה היו השעות בהן טקס העברת השרביט נפתח, לקראת עידן חדש בכדורגל העולמי.