סערת הפיילוט בשריון: רבני הישיבות הגיעו לדיון בכנסת

על רקע הדיון המתמשך בצה"ל סביב שילוב נשים בחיל השריון וביחידות מתמרנות נוספות, התכנסו עשרות ראשי ישיבות, רבנים, אנשי צבא ואישי ציבור לדיון מיוחד בנושא בכנסת. הדיון עסק בשאלות יסוד הנוגעות ליחסי ההלכה והצבא, לאופיו של צה"ל כצבא העם ולגבולות השילוב ביחידות הלוחמות.

מבחינת רבים מרבני הציונות הדתית, הסוגייה אינה נתפסת כשאלת כוח אדם או מדיניות צבאית בלבד – אלא מדובר בנושא בעל משמעות הלכתית עמוקה, הנוגע לאפשרות של חיילים דתיים לשרת ביחידות הליבה של צה"ל תוך שמירה על אורח חייהם הדתי. לטענתם, במשך שנים נשמרו מסגרות שאפשרו שילוב רחב של בני ישיבות במערך הלוחם, אך כעת עולה חשש כי שינויים המסתמנים בחיל השריון עלולים ליצור מציאות חדשה, שתעמיד את בני הישיבות בפני דילמות שלא נדרשו להן בעבר.

הרב תמיר גרנות, מראשי ישיבת 'אורות שאול', ביקש להסביר מדוע דווקא כעת נשמעת התנגדות כה חריפה לפיילוט. לדבריו, אין מדובר באירוע שנולד בן לילה. "באמת כבר היו מקרים בעבר כמו בתותחנים ובאיסוף קרבי שהכניסו בנות ואנחנו ויתרנו על לשרת שם כי אנחנו אוהבים ורודפים שלום", אמר הרב גרנות והמשיך: "אולי שמה זו הייתה טעות וכבר שם היינו צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות. עכשיו נשאר רק את החילות הרגליים ואת השריון. בשריון כמות המשרתים היא עצומה והמשמעות של זה היא או הרס השריון או שיהיו יחידות נפרדות לחלוטין. שתי השיטות האלה הן בלתי נסבלות, יפגעו באחדות ישראל ובביטחון ישראל, ולכן למרות שאנחנו לא רוצים לריב – אי אפשר יותר".

הרב גרנות דחה את הטענה כי מדובר בשאלה של פיקוח נפש המחייב ויתור על שיקולים אחרים, והסביר: "פיקוח נפש זה בדיעבד, לא שאתה מכניס את עצמך אליו מלכתחילה. אנחנו מדברים על היערכות מראש. בדיעבד כמובן שאין בעיה להימצא עם נשים בעת הלחימה במצב של חוסר ברירה". לדבריו, העיקרון המנחה הוא למנוע מראש מצב שבו חייל נדרש לשרת במסגרת הסותרת ערכים יסודיים שלו. "כל חייל שבבילד-אין של היחידה בה הוא משרת יש דרישה שנוגדת ערכים מהותיים שלו אסור לו שישרת שם", אמר, והדגיש כי כאשר קיימת הכרחיות מבצעית בשטח, ברור שיש לפעול בהתאם לפקודות ולצורכי הלחימה.

אולי יעניין אתכם

עוד בצבא וביטחון הפשיעה במגזר הבדואי – פצצה מתקתקת מבפנים

עוד בצבא וביטחון ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל

אל"ם אמיר נוי, יו"ר פורום חמל"ש, הציג זווית מבצעית שלפיה הוויכוח כלל אינו מתחיל בדרישות הלכתיות. "לנשים צריך להיות שוויון הזדמנויות בצבא, אבל צריך לשים קו איפה השוויון כבר פוגע במוכנות של צה"ל", אמר. לדבריו, שילוב נשים בחטיבות מתמרנות אינו יכול לעבוד לאורך זמן בשל הפערים הפיזיולוגיים הקיימים. הוא אמר כי "בנות בחטיבות מתמרנות זה אירוע שלא יעבוד, יש עומסים פיזיולוגיים קשים מדי".

אל"ם נוי טען כי מחקרים מישראל ומארה"ב מראים על פגיעה ביכולת המבצעית ביחידות כאלה: "באופן פיזיולוגי נשים שונות מגברים, זה כמו שתבקש עכשיו מגבר ללדת, זה פשוט לא אפשרי". אל"ם נוי אמר גם כי "אי אפשר לדרוש מנערה בת 18 שתתחיל להרים לי פגזים של 30 קילו בקצב הנדרש, זו ממש סכנת חיים. עיכוב של שנייה יכול לגרום לכל הנמצאים בטנק להיהרג". לדבריו, גם הפיילוטים שמוצגים כהצלחה אינם משקפים בהכרח את המציאות הרחבה. "המאפיינים של הפיילוט הם בנות שלכאורה יש להן את היכולת הפיזית, אבל זה רחוק מהמציאות בפועל, וזה פשוט לא עובד. מורידים את הרף הנדרש כדי להצליח לקבל נשים לפיילוט".

ראש ישיבת טפחות הרב אייל גריינר ביקש להבחין בין מציאות שנכפתה על הצבא במהלך המלחמה לבין קביעת מדיניות קבועה לשנים קדימה. לדבריו, "צריך להבין שהמציאות שבה יש פראמדקיות או נשים שנמצאות בתוך כלים סגורים זה קו אדום שנחצה בתקופת המלחמה בגלל ההבנה שיש פיקוח נפש". הוא הוסיף כי בתקופת הלחימה נעשה מאמץ גדול להתמודד עם המציאות שנוצרה, ואמר כי "מתחנו את הגבולות ההלכתיים כמה שאפשר ועדיין היו הפרות. מה שקורה היום זה שמנסים להכניס את אותם הדברים מהדלת הראשית, כניסיון לערבב את כל צה"ל, מה שיביא למציאות הלכתית שאנחנו לא נוכל לשרת בה. כבר שלוש שנים אנחנו מתריעים על זה".

הרב בני קלמנזון, ראש הישיבה בעתניאל הרחיב את הדיון לשאלת היחסים בין עולם הישיבות לצבא. לשיטתו, יש להיזהר מאוד מכל מהלך שעלול לגרום לקבוצות שונות בחברה לנסות להשפיע על הצבא באמצעות הימנעות משירות. "החשש הזה קיים וצריך להיזהר בו ולהימנע ככל שניתן מדברים כאלה", אמר הרב קלמנזון, והזכיר כי גם בתקופת ההתנתקות התנגד לסרבנות, משום שהנזק של פירוק הצבא הוא נזק לא פחות מהנזק הנוראי של ההתנתקות.

"במציאות הזאת בגלל החשיבות של המגזר הדתי לצה"ל המשמעות הישירה היא שהצבא פשוט יתפרק", ביקש הרב קלמנזון להבהיר והדגיש כי מטרת הרבנים איננה להרחיק תלמידים משירות אלא בדיוק להפך: "אנחנו רוצים שתלמידינו יסתערו כדי לשרת בצבא. אנחנו לא רוצים שהם יאנסו בשאלת דילמה מוסרית או שנאלץ להגיע לפתרונות דחוקים איך אפשר יהיה להתגייס ולשמור על ההלכה", אמר והוסיף: "מרבית האנשים שפויים ואני לא רואה את צה"ל מוותר על כמעט מחצית מהכוח הלוחם ובעצם כך מודיע לאיראן ולכל אויבינו שזה הזמן לתקוף".

חברת הכנסת לימור סון הר מלך אמרה בדיון כי לדעתה בנות דתיות צריכות לשרת במסגרת שירות לאומי, ובכל מקרה יש לוודא כי שילוב נשים בתפקידי לחימה אינו פוגע בתפקוד היחידות. "אנחנו מחויבים בראש להלכה וכשיש מי שמנסה לפגום בשם ערכים פרוגרסיביים ביכולת של הצבא לייצר הכרעה, אנחנו לא נעבור על כך בשתיקה", אמרה ח"כ סון הר מלך.

את המשמעות הציבורית הרחבה של הוויכוח תיאר חבר הכנסת אוהד טל, מיוזמי הכינוס. לדבריו, עצם הרכב המשתתפים מעיד על עומק הדאגה. "האירוע שראינו כאן הוא סופר דרמטי, לא מדובר בראשי ישיבה מסוימים, באמת הגיעו לכאן כולם", קבע ח"כ טל, ומנה שורה ארוכה של ראשי ישיבות ורבנים שהשתתפו בדיון מכל הקשת המגזרית.

ח"כ טל מתח ביקורת גם על היעדר שיח ישיר בין הדרג הצבאי לרבנים, וחשף: "הרב מדן חודשים מבקש להיפגש עם הרמטכ"ל והרמטכ"ל לא מוכן להיפגש איתו. עם הרב מדן שכל כך הרבה תלמידים שלו נפלו, שהבן שלו נפצע, אפילו לא מוכנים לדבר איתו".

לסיכום, כלל הדוברים חזרו לאותה נקודה מרכזית: הרצון לשמר את האפשרות של בני הישיבות להשתלב בחוד החנית של צה"ל מבלי להידרש לבחור בין מחויבותם לשירות הצבאי לבין מחויבותם לעולמם הערכי וההלכתי. "צה"ל צריך לשאול את עצמו האם הוא רוצה להמשיך ולהיות צבא העם. יש את פקודת השירות המשותף שגם היא לא הכי טובה, אבל צריך לפחות לעמוד בה", סיכם ח"כ טל.