בי' בתמוז חל יום הפטירה של ראש הממשלה יצחק שמיר. מי שהיה מנהיג הלח"י לאחר רציחת אברהם שטרן (יאיר). דומה שמעולם לא היה ראש ממשלה מסור לארץ ישראל כמוהו. איש עקרונות נקי כפיים, צנוע בהליכותיו האישיות – ומסור כל כולו לרעיון המדינה היהודית על פני כל שטחי ארצנו. היום היו קוראים לזה ימין על מלא.
אך דווקא ראש הממשלה הזה ייזכר בעיקר בשל העובדה שבחר פעמיים (!) להקים ממשלת אחדות רחבה. כך בבחירות של 84'. שם זה נעשה גם בגלל תוצאת תיקו פוליטית שלא אפשרה לאף צד להקים ממשלה לבד. אך משום מה לא עלתה אז בדעתם האפשרות שעולה היום חדשות לבקרים, ללכת לעוד מערכת בחירות ועוד אחת. כך גם בבחירות 88', כאשר הייתה לראש הממשלה שמיר ממשלת ימין צרה. הוא כבר הקים אותה, ואז פנה והקים שוב ממשלת אחדות, ממשלה שאותה פירק שמעון פרס בשנת 90' במה שידוע בשם 'התרגיל המסריח'.
יצחק שמיר, שכאמור לא היה ראש ממשלה ימני ממנו, הבין את מה שאנחנו שכחנו. כשישראל מתמודדת עם קשיים הנוגעים לעצם קיומה, אין תחליף לממשלת אחדות. בשנות ה־80 ישראל התמודדה עם משבר כלכלי חמור שאיים למוטט את כלכלת המדינה ולהביאה לפשיטת רגל. רק שילוב זרועות של ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים הביא לתוכנית החבילה הראשונה, ואז השנייה, ואז לתוכנית הייצוב הכלכלית. צעדים דרסטיים נעשו – צעדים שלא היו יכולים להיעשות במעמד צד אחד.
הצעדים הללו הקימו את המשק על רגליו והביאו את כלכלת ישראל במצב תקין אל הישועה שחיכתה מעבר לפינה – אך איש לא ידע לחזות אותה – העלייה הגדולה מברית המועצות, וכן תחילת עידן ההייטק. לא היינו זוכים ליהנות מפירותיהם אם המשק היה קורס אל תוך עצמו, כמו שהיה צפוי. את הייצוב במצב החירום הזה הייתה יכולה רק ממשלת אחדות לעשות. יצחק שמיר הימני הבין זאת היטב.
אולי יעניין אתכם
ישראל באותם ימים הייתה גם שסועה בשל המלחמה בלבנון. מלחמה מוצדקת שהתגלגלה לשהות מורכבת בעומק המדינה השכנה. הקמת אזור הביטחון, יחד עם נסיגה מעומק שטח לבנון, היו גם הן ממעשיה של ממשלת האחדות הראשונה. הממשלות הללו כיבדו הסכמים. תפקיד ראש הממשלה עבר מפרס לשמיר. היה אמון והיה כבוד למה שחתמו עליו. כי כאמור – המצב היה כזה שרק שילוב כוחות היה יכול להביא לתוצאות הרצויות.
יצחק שמיר חזר פעמיים על העדפתו בממשלת אחדות, כי הוא היה קודם כול ראש ממשלה של עם ישראל כולו, לפני שהוא היה ראש תנועת הליכוד ואיש ארץ ישראל השלמה. והוא ידע גם להוביל ממשלות אחדות, וגם לשמור על ארץ ישראל. המילה אחדות נתפסת היום כמין מילה רופסת המביעה חולשה. או רצון להתנחמדות. במקומה יש מילים אחרות, חזקות יותר. גוש הימין מול גוש השינוי למשל. המבנה הגושי הזה מעמיד בפנינו שלוש אפשרויות לאחר הבחירות, שכל אחת גרועה מחברתה.
הראשונה – ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכה או הימנעות ערבית מבחוץ. אין די מילים לתאר את החומרה של מעשה כזה ואת אש להבת המחלוקת שהוא ידליק בעם, ובצדק. השנייה – ממשלת ימין צרה שנשענת על מפלגות חרדיות שמתעקשות לא לקחת חלק בחובת השירות, ולקבל תוך כדי כך החלטות של חיים ומוות שאינן נוגעות להם אלא רק לציבור המשרתים. האפשרות השלישית היא מה שמראים רוב הסקרים כרגע – מין תיקו משתק שיוביל לבחירות חוזרות ונשנות, בבזבוז אדיר של כספי מדינה והחלשת ישראל מכל בחינה.
כל זאת בעוד מורשת יצחק שמיר קוראת לנו ללכת על הפתרון הפשוט המונח מול עינינו, שאנו מתעקשים לא לראותו: ממשלת אחדות שתורכב משתי המפלגות הגדולות – נכון להיום זה הליכוד וישר – וסביבן שאר המפלגות המקבלות השפעה לפי גודלן היחסי. ממשלה כזו תוכל לעשות שלושה דברים קריטיים: לחוקק את חוק יסוד החקיקה בהסכמה רחבה. יש הצעות רבות שגובשו שגם אנשי ימין יכולים לחיות איתן היטב. להקים ועדת חקירה – ואולי שתיים: אחת ממלכתית, לחקירה של 24 השעות שקדמו לשבעה באוקטובר, והשנייה ציבורית, שתחקור את כל תפיסת הביטחון של ישראל מאוסלו צפונה, בדגש על הנסיגה מלבנון ועל ההתנתקות. הדבר השלישי הוא חוק גיוס אמין וסביר שמגייס את כל מי שלא לומד בשלב ראשון, תוך כדי הקמת מסגרות חרדיות אמינות וטובות שניתן להתגייס אליהן ללא חשש. אציין בהקשר זה שהפעם האחרונה שבה הציבור החרדי זז מעמדתו הייתה כאשר הוא לא היה בקואליציה ושר האוצר נתניהו קיצץ דרסטית בקצבאות, דבר שהוביל ליציאה מסיבית של נשות המגזר החרדי לעבודה. על פניו נראה שגם השינוי הבא בחברה החרדית יוכל להתרחש רק כשהם שותפים לו מבחוץ.
אין לנו ברירה. ויש לנו הרבה ממי ללמוד – יצחק שמיר, איש הימין וארץ ישראל, שלא סטה כחוט השערה מדרכו ומאמונתו, ודווקא בשל כך הוא השאיר לנו מורשת של אחדות בזמנים קריטיים. הגיע זמן האחדות.
הכותב הוא רב קהילת יחדיו בפתח תקווה
