מתי שיינברג
בעוד שוק הנדל"ן במרכז הארץ מציע בעיקר מגדלים מנוכרים ומחירי עתק, מתרחשת בלוד אחת המהפכות הדמוגרפיות והקהילתיות המרתקות בישראל. אלפי משפחות חדשות, ובהן מאות משפחות מהציונות הדתית, בוחרות לקבוע את ביתן בלוד, לא רק בגלל המיקום האסטרטגי או הסכמי הגג ההיסטוריים, אלא מתוך רצון עמוק להיות שותפים בבניין העיר. בריאיון מיוחד פורש ראש העיר, עורך הדין יאיר רביבו, את החזון התחבורתי והתעסוקתי של העיר, מסביר מדוע הקהילתיות היא מנוע הצמיחה הנדל"ני הכי חזק שלו, ומספר על העיר שמשתנה לנגד עינינו.
קצב הבנייה בשכונות החדשות של לוד, כמו נופי בן שמן והרובע הבינלאומי, מסתמן כיום כאחד המהירים בישראל. אולם בעיני ראש העיר, החזון מעולם לא היה להסתפק בהקמת עוד שכונות מנותקות. "החזון שלנו מעולם לא היה לבנות עוד שכונות, אלא לבנות עיר אחת חזקה", הוא מסביר בשיחה עם 'בשבע'. "השכונות החדשות מחזקות את העיר הוותיקה, והעיר הוותיקה מעניקה להן את הלב, ההיסטוריה והקהילה".
לוד היא אחת הערים היחידות בישראל שנבנות מחדש כמעט מהיסוד. "מצד אחד אנחנו מקימים ארבע שכונות חדשות: נופי בן שמן, הרובע הבינלאומי, לודקיישן ומצפה רנה – ומצד שני כ־90 אחוזים מהעיר הוותיקה נמצאים בתהליכי התחדשות עירונית ברמות שונות. אין הרבה ערים בישראל שמובילות במקביל מהלך כזה. חשוב לומר גם שזה כבר לא חזון על הנייר", הוא מבהיר, "נופי בן שמן נמצאת באכלוס מתקדם, ברובע הבינלאומי צפוי אכלוס ראשון בתחילת 2027, ובמקביל יש כבר מתחמי התחדשות עירונית שנמצאים בביצוע בפועל בעיר הוותיקה. כלומר, אנחנו לא מדברים רק על תוכניות עתידיות, אלא על עיר שמשתנה עכשיו לנגד עינינו".
אולי יעניין אתכם
בנושא 1203c
פרויקט "הבית בעלי" הוא אחד המצליחים ביותר ביו"ש
בנושא 1203c
"עיר חדשה בתוך ירושלים":מהפכת המגורים והתשתיות של הבירה
עוד בתוכן שיווקי
המהפכה של שריג: חגיגת בלאק פריידיי
עוד בתוכן שיווקי
צוות 3 חושפת באילת:
בנושא 1203c
האנשים שמניעים את הרכבת הקלה בירושלים
בנושא 1203c
המהפכה השקטה שמשנה את שוק המגורים בישראל
לדבריו, השכונות החדשות מביאות לעיר אוכלוסייה איכותית, ביקושים למסחר, למוסדות החינוך ולתרבות, ואילו התושבים הוותיקים נהנים מהשקעות חסרות תקדים בשדרוג הרחובות, הפארקים, מוסדות הציבור והתשתיות. "בסופו של דבר כולם מרוויחים. זו לא הרחבה של העיר – זו בנייה מחדש של לוד".

יותר מארבע קירות
מטבע הדברים, הצמיחה המואצת מביאה עימה גם אתגר: עם הגעתן של אלפי משפחות חדשות עוברת העיר מהפכה דמוגרפית, והעירייה נדרשת להיערך ברמת השירות והתשתיות כדי להעניק להן קליטה חלקה וחוויית מגורים מצוינת מהרגע הראשון.
"אנחנו לא מתכננים את השנה הקרובה אלא את עשרים השנים הבאות", מצהיר רביבו. "לוד נמצאת בעיצומה של אחת מתוכניות הפיתוח הגדולות בישראל, עם שני הסכמי גג פעילים בהיקף של כ־14 מיליארד שקלים. המשמעות היא שבמקביל לבניית אלפי יחידות דיור מוקמים בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, פארקים, מרכזי ספורט, מוסדות קהילה, מרכזי תרבות ותשתיות תחבורה".
בעיניו, בטון הוא לא הסיפור המרכזי. "משפחה לא מחפשת רק דירה, היא מחפשת קהילה. בשנים האחרונות הגיעו ללוד עשרות קהילות חדשות – משפחות ציוניות־דתיות, גרעינים תורניים, אנשי חינוך, אנשי קבע, צעירי הייטק, משפחות מסורתיות וחילוניות. הן בוחרות בלוד לא רק בגלל המחיר, אלא בגלל האפשרות להיות חלק מעיר שמתקדמת יחד איתן".
רביבו מציין כי אחת התופעות שהשפיעו על העיר בשנים האחרונות היא הגעתן של מאות רבות של משפחות מהציונות הדתית שבוחרות לקבוע את ביתן בלוד. "לא מדובר רק במעבר דירה, אלא בהחלטה ערכית להיות שותפים בבניין העיר. ארגון 'לודאים', שצמח מתוך הגרעין התורני הוותיק, הוא אחד מסיפורי ההצלחה היפים בישראל, דוגמה יוצאת דופן לקהילה שהפכה למנוע צמיחה עירוני. חברי הארגון הקימו קהילות, מוסדות חינוך, מיזמי חסד, פעילות חברתית ויוזמות קהילתיות שמחזקות את המרקם העירוני כולו".
"משפחות רבות מגיעות ללוד דווקא בגלל הקהילה הזאת, והדבר יוצר גם ביקוש יציב ואיכותי לנדל"ן ומחזק את ערך המגורים בעיר", הוא מאבחן. "לצד השכונות החדשות אנחנו משקיעים גם במנועי איכות חיים: ארנה עירונית של יותר מ־20 אלף מקומות ישיבה, משכן לאומנויות הבמה, מוזיאונים, תיירות, מרכזי ספורט, פארקים ומוסדות קהילה. אלה הדברים שהופכים עיר ממקום שגרים בו למקום שחיים בו. אני תמיד אומר: קהילה לא בונים עם מנוף, אלא עם אנשים. זה היתרון הגדול ביותר של לוד".
הגידול המהיר בעיר דורש גם פתרונות תנועה מתקדמים. התושבים החדשים והוותיקים כאחד נושאים את עיניהם אל הבשורות התחבורתיות, הכבישים החדשים והחיבורים לעורקי התחבורה הראשיים שמחכים להם בשנים הקרובות. "אני לא מכיר עוד עיר בישראל שנהנית ממעטפת תחבורתית כמו לוד", קובע רביבו. "יש לנו שתי תחנות רכבת פעילות, ועוד תחנה עתידית בתכנון שמאפשרות להגיע בתוך כרבע שעה לתל אביב ולמוקדי התעסוקה במרכז. בעתיד יעבור בעיר הקו החום של הרכבת הקלה. כמו כן אנחנו מחוברים לכבישים 1, 6, 200, 40 ו־431, נמצאים דקות ספורות מנתב"ג וממשיכים לקדם כניסות חדשות לעיר, חיבורים בין השכונות וצירי תחבורה נוספים".
עיר תומכת קריירה
במקביל למהפכת המגורים, אי אפשר להתעלם מהפיתוח האדיר באזורי התעסוקה והמסחר בעיר. לוד מציעה כיום יתרונות לחברות ענק ולעסקים שבוחרים להעתיק את הפעילות שלהם אליה, והופכת לשחקן משמעותי גם בשוק התעסוקה במרכז. "החזון שלנו ברור – שתושבי לוד לא רק יגורו בעיר, אלא גם יעבדו בה", מסביר רביבו.
"במסגרת תוכנית LODCATION אנחנו מקדמים כ־3 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה וכ־515 אלף מ"ר של שטחי מסחר – מהיקפי הפיתוח הגדולים ביותר במדינת ישראל. לזה מצטרפים מיקום אסטרטגי בלב המדינה, סמיכות לנתב"ג, חיבור ישיר לרכבות ולכבישים הראשיים, הנהלה עירונית שמקדמת תהליכים במהירות וודאות תכנונית. אנחנו רוצים שלוד תהיה עיר תומכת קריירה – עיר שבה אפשר לגור, לעבוד, להתקדם, לגדל ילדים וליהנות מחיי קהילה ותרבות בלי לבזבז שעות בכבישים. בסופו של דבר, עיר חזקה היא עיר שיש בה מקומות עבודה איכותיים ליד הבית. זו בדיוק לוד שאנחנו בונים".
ההתחדשות העירונית במרכז העיר ובשכונות הוותיקות תופסת תאוצה מרשימה. איך העירייה מצליחה לדחוף קדימה את הפרויקטים האלה וליצור מסלול ירוק ומהיר ליזמים ולתושבים?
"התחדשות עירונית היא הרבה יותר מפרויקט נדל"ני. כ־90 אחוזים מהעיר הוותיקה נמצאים כיום בתהליכי התחדשות עירונית, נתון יוצא דופן בכל קנה מידה. אנחנו לא מחליפים רק בניינים ישנים בחדשים. אנחנו מחליפים תשתיות בנות עשרות שנים, בונים בתי ספר חדשים, גינות ציבוריות, מרכזים מסחריים, שבילי אופניים, מבני ציבור ומרחבים קהילתיים. בניגוד למקומות שבהם מדברים שנים על התחדשות עירונית, בלוד זה כבר קורה בשטח. יש בעיר מתחמים שכבר נמצאים בביצוע בפועל, לצד עשרות מתחמים נוספים בשלבי תכנון, אישור וקידום. זה נותן גם לתושבים וגם ליזמים ביטחון שהעירייה לא רק מצהירה על מדיניות אלא יודעת להוציא אותה לפועל. במקביל יצרנו מנגנון עירוני שמלווה את היזמים והתושבים, מסיר חסמים ומקצר תהליכים. התוצאה היא שלוד הפכה לאחת הערים המובילות בישראל בתחום ההתחדשות העירונית".
אם היית צריך להסביר למשפחה שמתלבטת בין לוד לערים אחרות במרכז – למה דווקא לוד?
"היתרון של לוד הוא השילוב שאין באף עיר אחרת בישראל. מצד אחד – מיקום שאין שני לו. שתי תחנות רכבת, רכבת קלה, נתב"ג, כבישים ראשיים ונגישות כמעט לכל מקום בארץ. מצד שני – שכונות חדשות שכבר מתאכלסות, התחדשות עירונית שכבר נמצאת בביצוע, מערכת חינוך שמתקדמת משנה לשנה, קהילות איכותיות, פארקים, מוסדות ציבור, תרבות, ספורט, תיירות ומיליארדי שקלים של השקעות".
"למשפחות שמגיעות אליי אני אומר דבר אחד: מי שבוחר בלוד היום לא רק רוכש דירה, הוא מצטרף לעיר שנמצאת בעשור המשמעותי ביותר בתולדותיה. אני מאמין שבעוד עשר שנים יסתכלו על לוד כפי שמסתכלים היום על ערים שהפכו לסיפורי ההצלחה של ישראל. מי שמזהה את הפוטנציאל עכשיו, יהיה חלק מהסיפור הזה. לוד של פעם היא חלק מההיסטוריה שלנו. לוד של העתיד היא אחת מהבטחות הנדל"ן, החינוך, התעסוקה, הקהילה ואיכות החיים הגדולות ביותר במדינת ישראל".
העיר הפכה למגנט אמיתי לזוגות צעירים ומשפחות חדשות. מהם המנועים שאתם מפתחים בחינוך ובתרבות שיגרמו להם – יחד עם בני העיר הוותיקים – להרגיש כאן בבית ולהכות שורשים?
יאיר רביבו: "אני אומר תמיד שמשפחה לא בוחרת עיר בגלל ארבעה קירות. היא בוחרת עתיד לילדים שלה. לכן אנחנו משקיעים בחינוך יותר מאשר בכל תחום אחר. בלוד פועלות מערכות חינוך מהמגוונות והאיכותיות בישראל – ממלכתי, ממלכתי־דתי, תורני, חרדי ובתי ספר ייחודיים. כל משפחה יכולה למצוא כאן את המסגרת שמתאימה לערכים שלה. אנחנו רואים גם תוצאות: עלייה מתמדת באחוזי הזכאות לבגרות, התחזקות של מסגרות החינוך, השקעה בתנועות הנוער, עידוד שירות משמעותי וגיוס, וחיזוק הרצף שבין חינוך, קהילה וקריירה. לוד היא עיר שמאמינה בילדים שלה ומטפחת להם אופק. לצד זה אנחנו ממשיכים להשקיע בתרבות, בספורט ובפנאי: היכל תרבות, ארנה, מוזיאונים, אתרי מורשת ותיירות, מוסדות קהילה ובתי כנסת. אני גאה במיוחד בקהילות שנבנו כאן בשנים האחרונות. הן לא רק מתגוררות בעיר – הן מעצבות אותה. זה יוצר תחושת שייכות שקשה למצוא במקומות אחרים".
"אני גאה בציבור הציוני־דתי שבחר בלוד", אומר רביבו. "מדובר במשפחות איכותיות, אידיאליסטיות ומעורבות, שבאו לכאן מתוך תחושת שליחות והפכו לחלק בלתי נפרד מהצלחת העיר. מבחינת שוק הנדל"ן, זו בשורה של ממש: כשקהילה חזקה ומלוכדת בוחרת בעיר, היא יוצרת ביקוש אמיתי, יציבות ואמון לטווח הארוך. משפחות רבות שמגיעות ללוד מספרות שהן לא קנו רק דירה – הן הצטרפו לקהילה. בעיניי, זהו אחד הנכסים הגדולים ביותר של העיר".