דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
תוכן שיווקי

האנשים שמניעים את הרכבת הקלה בירושלים

אלפי נוסעים עולים מדי יום לרכבת הקלה בירושלים, אך מעטים נחשפים למה שמתרחש מאחורי הקלעים כדי שכל נסיעה תגיע בזמן ובבטחה.

אלירן מרזייב, סדרן בתחנת נווה יעקב. ללא קרדיט צילום
אלירן מרזייב, סדרן בתחנת נווה יעקב. ללא קרדיט צילום

הרכבת הקלה בירושלים היא אחת ממערכות התחבורה העירוניות המורכבות בישראל. מבחוץ היא נראית פשוטה: רכבת מגיעה לתחנה, הדלתות נפתחות, הנוסעים עולים ויורדים והנסיעה ממשיכה ליעד הבא. בפועל, מאחורי השירות היומיומי הזה פועלת מערכת שלמה של אנשים: מי שמנהלים את התנועה בזמן אמת, מי שמוודאים שהקרונות כשירים ליציאה, מי שאחראים על התחזוקה והתפעול בשטח ומי שנמצאים בחזית – הנהגים ומפקחי יחידת האכיפה שפוגשים מדי יום את הנוסעים – מתמודדים עם מצבים משתנים ומבטיחים שהמערכת תפעל בצורה בטוחה, רציפה ומסודרת.

בחברת 'לביא', אשר מפעילה ומתחזקת את הרכבת הקלה בירושלים, העבודה הזאת מתבצעת מסביב לשעון. מדי יום פועלים מאות עובדים כדי לוודא שהרכבות יוצאות בזמן, שהקרונות כשירים לנסיעה, שהשירות נשמר גם בעומסים ובאירועים בלתי מתוכננים ושהנוסעים מגיעים ליעדם בבטחה.

בימים אלה מקבלת העשייה הזאת משמעות רחבה עוד יותר, עם ההיערכות לפתיחת הקו הנוסף ולהתרחבות רשת הרכבת הקלה בירושלים. לצד הפעלת הקו הקיים נערכת החברה לקליטת רכבות נוספות, להרחבת מערכי הבקרה והתחזוקה ולהפעלת רשת תחבורה עירונית גדולה ומורכבת יותר.

כדי להבין כיצד כל זה עובד מאחורי הקלעים, שוחחנו עם נציגים מתחומי עשייה שונים: מחדר הבקרה דרך מערך התחזוקה ועד עובדי השטח שנמצאים מדי יום לצד הרכבות והנוסעים. כל אחד מהם מספר על האחריות, האתגרים והמשמעות של תפקידו בשמירה על רציפות השירות ועל בטיחות הנסיעה.

אולי יעניין אתכם

"חדר הבקרה הוא הלב הפועם של הרכבת"

גיא משהיוף, בן 45, נשוי ואב לשלושה, מתגורר במעלה אדומים. הוא עובד ברכבת הקלה כבר 16 שנה, כמעט מהיום שבו יצאה לדרך, וכיום משמש מנהל חדר הבקרה. את דרכו החל כמפעיל חדר בקרה, עבר הכשרה מקצועית בצרפת ובהמשך בארץ, התקדם לתפקיד סגן מנהל חדר הבקרה, ולפני חודשים אחדים מונה לתפקידו הנוכחי.

מה בעצם עושים בחדר הבקרה?

"חדר הבקרה הוא מרכז העצבים של הרכבת. הלב הפועם. אנחנו אחראים לכך שהשירות יתנהל בצורה בטוחה, רציפה ויעילה. כל אירוע שקורה על הקו מגיע אלינו: תקלות ברכבות או בתשתיות, חפצים חשודים, תאונות, אירועים חריגים, עבודות בסמוך למסילה, עומסים בתחנות ועוד. מכאן אנחנו מרכזים את התמונה, מקבלים החלטות ומנתבים את הטיפול לגורמים הרלוונטיים".

איך זה נראה בפועל בזמן אירוע חריג?

"נניח שמתרחשת תאונה על הקו. אנחנו יוצרים קשר עם המשטרה ועם מד"א, עומדים בקשר רציף עם הנהג ועם הגורמים בשטח, וחושבים במקביל איך ממשיכים לתת שירות לנוסעים. במקרים מסוימים אפשר לבודד את אזור האירוע ולהמשיך להפעיל את שאר הקו באופן חלקי. יש נקודות שבהן ניתן להחזיר רכבות לפני תחנת הקצה, וכך לשמור על רציפות השירות בחלקים אחרים של הקו עד לסיום הטיפול".

כלומר, המטרה היא לא רק לטפל באירוע, אלא גם לשמור על השירות.

"נכון. ברגע שהמשטרה או מד"א מגיעים לאירוע, הם מטפלים בזירה, ואנחנו מתמקדים בהמשך הפעלת הקו בשביל נוסעי הרכבת הקלה. המטרה שלנו היא לשמור ככל האפשר על רציפות השירות, תוך הקפדה מלאה על הבטיחות. זה דורש קבלת החלטות מהירה, אבל גם אחראית ושקולה. לשמחתנו, יש לנו בחדר הבקרה את כל הכלים כדי להתמודד עם מגוון רחב של אירועים".

איך מתמודדים עם עומסים גדולים בתחנות וברכבות?

"בשגרה הרכבת פועלת בתדירות גבוהה, ובשעות העומס יוצאת רכבת כל כמה דקות. כשאנחנו מזהים עומסים חריגים, חדר הבקרה מנהל את האירוע בזמן אמת. אנחנו שולחים לתחנות פקחים שיסייעו בהכוונת הנוסעים ובסגירת הדלתות, מבצעים כריזות, מעדכנים את הנהגים, ובמידת הצורך מתגברים ברכבת או מתאימים את אופן ההפעלה. זה קורה בעיקר באירועים גדולים, בחגים, בחול המועד, ביום ירושלים, ביום הזיכרון וביום העצמאות".

יום הזיכרון הוא יום מיוחד מבחינתכם במרכז הבקרה.

"יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים והמשמעותיים מבחינת ההפעלה. בבוקר אנחנו מתגברים את חדר הבקרה, מוסיפים אנשי צוות אנשים, כולל מנהלים, ומפעילים יותר רכבות לכיוון הר הרצל. עם סיום הטקס, האתגר עובר לפינוי מהיר ובטוח של נוסעים רבים. אנחנו מזרימים רכבת אחרי רכבת, מסובבים רכבות לפי הצורך, ומנהלים את כל התנועה בזמן אמת, כדי לאפשר לכולם להגיע ליעדם בבטיחות וביעילות".

איך נראתה העבודה שלכם בזמן המלחמה?

"בתחילת המלחמה השירות לא פעל באופן מלא, ובהמשך החזרנו אותו בהדרגה. היו מצבים שבהם כל כמה דקות היינו צריכים לעצור את השירות בגלל אזעקות, להכניס עובדים למרחבים מוגנים, להמתין להנחיות פיקוד העורף, ואז להחזיר את הרכבות לפעולה. זה מורכב מאוד, כי צריך לשמור גם על בטיחות העובדים והנוסעים וגם על המשך השירות. זאת הייתה תקופה לא פשוטה, אבל גם אותה הרכבת הקלה צלחה".

איזה סוג אנשים מתאימים לעבודה בחדר הבקרה?

"קודם כול צריך קור רוח. צריך לדעת לעבוד תחת לחץ, לקבל החלטות בזמן אמת, ובעיקר לקבל החלטות נכונות ובטיחותיות. לפעמים יש לך דקות בודדות להבין את התמונה ולקבל החלטה, ולכל החלטה כזו יכולה להיות השפעה על המשך ההפעלה של הרכבת. בגלל זה האחריות כאן גדולה מאוד".

איך אתם נערכים לקווים החדשים ולהרחבת הרשת?

"ההיערכות כבר נמצאת בעיצומה. היא כוללת מבחנים, בדיקות, הדרכות, גיוס והכשרת עובדים, וגם התאמה של חדר הבקרה להפעלה רחבה ומורכבת יותר. המחלקה כבר גדלה משמעותית כחלק מההכנות, ואנחנו ממשיכים להתכונן לקראת המעבר. כשהקווים החדשים ייכנסו להפעלה, נצטרך לוודא שכל הגורמים, מחדר הבקרה ועד הנהגים, מכירים את המערכת החדשה ויודעים להפעיל אותה בצורה בטוחה, מקצועית ורציפה".

מה גורם לך להישאר כל כך הרבה שנים באותו מקום?

"אני מרגיש שהעבודה הזאת היא חלק מהחיים שלי. זה כבר כמו משפחה. כשאני מגיע לעבודה, אני מרגיש שהקו הזה שייך לי ושהרכבות הן באחריותי. אם קורה משהו על הקו, אני עושה הכול כדי שהוא ימשיך לפעול בצורה הטובה ביותר ולעמוד בלוחות הזמנים, כי באמת אכפת לי. ככל שאתה מרגיש יותר מסופק מהעבודה, ככה אתה רוצה לתת יותר ולהתקדם".

"כשהרכבת יוצאת למסילה, היא כבר עברה הרבה ידיים"

שי קבילו, בן 29, נשוי ואב לשלושה, עובד ברכבת הקלה מאז שנת 2020. את דרכו החל כטכנאי במחלקת הצי הנייד, בהמשך התקדם לתפקיד ראש צוות, וכיום הוא מנהל את מחלקת האחזקה המונעת. המחלקה שבאחריותו מבצעת את הטיפולים התקופתיים, הבדיקות והבקרות שנועדו לוודא שכל רכבת שיוצאת למסילה תהיה תקינה, בטוחה ומוכנה להסעת נוסעים.

מה האחריות היומיומית של המחלקה שלך?

"אנחנו אחראים על כל הטיפולים המונעים של הרכבות – החל מטיפולים תקופתיים ובדיקות שגרתיות, דרך החלפת גלגלים וחריטת גלגלים, ועד לכל פעולה שנדרשת כדי לוודא שהרכבת כשירה לצאת לשירות. כל העבודה מתבצעת בדיפו, שהוא למעשה מרכז התחזוקה של הרכבת. לשם הרכבות נכנסות בסוף יום הפעילות, ושם אנחנו מבצעים את כל הבדיקות והטיפולים לפני שהן חוזרות להסיע את תושבי ירושלים ואת המבקרים בעיר".

איך נראה יום עבודה שלך?

"אני מתחיל את היום מול המחשב, בודק מה משמרת הלילה עשתה, מוודא שכל העבודות דווחו כמו שצריך ושאין דברים שנשארו פתוחים. בסביבות שבע בבוקר יש תדריך למשמרת, שבו עוברים על המשימות של אותו יום ושל השבוע, מחלקים את העבודה ומחדדים דגשים של בטיחות ונהלים. אחר כך מתקיימת ישיבת מנהלי המחלקות של הצי הנייד, שבה אנחנו עוברים על תוכנית העבודה, על הפערים ועל כל מה שדורש תשומת לב".

איך מחליטים אם קרון יוצא לשירות או נשאר לבדיקה נוספת?

"זו לא החלטה שמתקבלת לפי תחושת בטן. לכל טיפול יש צ'קליסט מסודר שנבנה על ידי מחלקת ההנדסה בהתאם להוראות היצרן. הטכנאים עוברים על כל הסעיפים, מתעדים בטאבלט את כל הפעולות שבוצעו, ואני כמנהל מבצע ביקורות ובקרות. רק אם כל הבדיקות הושלמו, הכול מתועד ואין ממצא שמצריך טיפול נוסף, הרכבת מאושרת לחזור לשירות. בסופו של דבר, המטרה היא לוודא שכל רכבת שיוצאת למסילה עומדת בכל דרישות הבטיחות – ועל האחריות הזאת אנחנו לא מתפשרים".

כמה זמן לוקח טיפול ברכבת?

"זה תלוי בסוג הטיפול ובסוג הרכבת. יש טיפולים שנמשכים משמרת אחת או יום עבודה, ויש טיפולים מורכבים יותר שנמשכים יומיים ואף יותר. ברכבות הוותיקות חלק מהטיפולים מתבצעים בהתאם לקילומטראז' שהרכבת צברה, ויש גם טיפולים מקיפים במיוחד, כמו טיפול 'חצי חיים' – טיפול יסודי שמתבצע לאחר תקופת פעילות ממושכת. ברכבות החדשות קיימת תוכנית תחזוקה שונה, הכוללת טיפולים חודשיים וטיפולים תקופתיים נוספים. בסופו של דבר מדובר במערכת מורכבת עם אלפי רכיבים, ולכן כל פעולה מתבצעת בהתאם לנהלים ולהוראות היצרן".

איזה שינוי אתם מרגישים עם הרחבת הרשת והגדלת הצי?

"העבודה בהחלט גדלה. נכנסות רכבות חדשות, וההיערכות לקווים החדשים מחייבת אותנו להתאים את עצמנו. אחת הדוגמאות היא שהוספנו לאחרונה משמרת לילה. עד עכשיו עבדנו בבוקר ובערב, והיום יש גם משמרת לילה כדי לתת מענה לטיפולים ולרכבות החדשות. זה אומר יותר תכנון, יותר תיאום בין הצוותים ויותר הכנה, כדי שהכול יהיה מוכן כשהרכבות יוצאות לשירות".

הנוסע הרגיל לא רואה את כל העבודה הזאת.

"נכון, וגם לא צריך. מבחינתנו, ההצלחה היא שהרכבת מגיעה בזמן, פועלת בצורה תקינה והנוסעים מקבלים שירות בטוח ואמין. אבל מאחורי כל נסיעה יש הרבה מאוד עבודה. כל רכבת שיוצאת לשירות עברה סדרת בדיקות, טיפולים ואישורים. כשהכול עובד חלק, בדרך כלל זה סימן שהרבה אנשים עשו את העבודה שלהם כמו שצריך".

אתה מרגיש שהעבודה שלך משפיעה על ירושלים ועל חיי התושבים?

"כן, מאוד. בכל פעם שאני נוסע ברכבת, או כשבן משפחה שלי נוסע בה, אני מרגיש גאווה. גם כשאני נוסע בעצמי, אני לא באמת מפסיק להיות איש תחזוקה – אני מסתכל על הרכבת, בוחן איך היא נוסעת, איך היא מתנהגת על המסילה ואיך הנסיעה מרגישה. זו תחושת סיפוק גדולה לדעת שאתה חלק ממערכת שמשרתת אלפי אנשים מדי יום ומשפיעה על חיי העיר".

מה היית אומר למי ששוקל להצטרף לעבודה במחלקה שלך?

"זו עבודה שמתאימה למי שמחפש מקצוע עם אחריות ומשמעות. מצד אחד, יש כאן עבודה מסודרת ומקצועית, עם נהלים, טיפולים ובדיקות שצריך לבצע בצורה מדויקת. מצד שני, אין יום שדומה לקודמו – כל יום לומדים משהו חדש ומתמודדים עם אתגרים אחרים. מי שמצטרף אלינו הופך לחלק מצוות מקצועי, לומד את התחום לעומק, צובר ניסיון טכני משמעותי, ובעיקר יודע שהעבודה שלו משפיעה ישירות על השירות ועל הבטיחות של עשרות אלפי נוסעים בכל יום. כשאתה רואה רכבת יוצאת למסילה ויודע שהיית חלק מההכנה שלה – זו תחושת גאווה גדולה".

"ירושלים היא עיר שלא עוצרת לרגע"

אחרי 16 שנים ברכבת הקלה, אלירן מרזייב כבר יודע שאין באמת יום שגרתי. בן 40, נשוי ואב לארבעה, הוא משמש כיום סדרן בתחנת הקצה בנווה יעקב, לאחר שמילא לאורך השנים מגוון תפקידים – מנהג, דרך שבץ וסדרן ועד תפקידי ניהול. גם היום הוא מקפיד לצאת לנהיגה מעת לעת, כדי להישאר מחובר לשטח ולשמור על הכשירות המקצועית.

מה עושה סדרן ברכבת הקלה?

"התפקיד שלי הוא לוודא שהיום מתחיל כמו שצריך ושהרכבות יוצאות בזמן. אני עובד בתחנת הקצה בנווה יעקב, ומשם מנהל את היציאה של הנהגים והרכבות לשירות. בכל בוקר אני מחלק את התיקים לנהגים בהתאם לסידור העבודה, וכל נהג מגיע בשעת ההתייצבות שלו. אני מפנה אותו לרכבת, שם הוא מבצע את הבדיקות הנדרשות לפני היציאה. אם מתגלה משהו חריג, הוא מעדכן אותי, ומשם אנחנו דואגים לטפל בנושא כדי שההפעלה תימשך בצורה מסודרת".

באיזו שעה מתחילה משמרת כזאת?

"במשמרת בוקר אני מתחיל ב־4:45. זו שעה מוקדמת, אבל כדי שהרכבות הראשונות ייצאו בזמן, כל ההיערכות חייבת להתחיל הרבה לפני שהנוסעים מגיעים לתחנות. בכל בוקר אני אחראי על הוצאת 13 רכבות מתחנת הקצה בנווה יעקב, ובסיום יום הפעילות אותן רכבות גם חוזרות לחניה בתחנה. הכול מתנהל לפי סדר מדויק, כי כל עיכוב קטן בתחילת היום יכול להשפיע על המשך השירות".

מה הופך את העבודה הזאת למורכבת?

"ירושלים היא עיר שלא עוצרת לרגע. תמיד יכול לקרות משהו – חפץ חשוד, נוסע שהתעלף, עצירת רכבות, שינוי במתכונת השירות או צורך להחליף נהג ברגע האחרון. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לשמור על רציפות השירות ולהוציא את הרכבות בזמן. זה בדיוק התפקיד של הסדרן – לעשות סדר בתוך כל מה שקורה, כדי שהמערכת תמשיך לעבוד".

מה ההישג הכי גדול מבחינתך במשמרת?

"שהרכבות יוצאות בזמן. זה נשמע פשוט, אבל זו בדיוק העבודה שלנו. כשכל הרכבות יוצאות כמו שצריך, הנהגים נמצאים במקומם והשירות מתנהל כסדרו – זו תחושת סיפוק גדולה".

אתה גם נהג רכבת. מה הכי מאתגר בנהיגה עצמה?

"האחריות. ברכבת מלאה יכולים להיות מאות נוסעים. צריך להסיע את כולם בבטחה, ולהשתדל לעשות הכול כדי להימנע מבלימות חירום, לנהוג בצורה מקצועית ולתת לנוסעים נסיעה בטוחה ונעימה. מבחינתי הדבר הכי חשוב הוא שכל הנוסעים יגיעו הביתה בשלום".

רבים חושבים שנהיגה ברכבת קלה היא דבר פשוט יחסית.

"זה ממש לא פשוט. נכון שאין הגה כמו ברכב, אבל זה רחוק מלהיות רק קדימה ואחורה. מדובר בכלי כבד עם הרבה מערכות והרבה אחריות. הנהג צריך להכיר את מערכות הבלימה, הדלתות, המצלמות ועוד מערכות רבות, ולדעת איך לפעול בכל מצב. לכן גם ההכשרה רצינית מאוד. מתחילים במבחני מיון ובריאיון עבודה, ממשיכים בלימודים עיוניים במשך חודש עד חודשיים, ואז עוברים להכשרה מעשית על הרכבת. יש הרבה מאוד מה ללמוד".

איך אתה מתאר את מקום העבודה הזה אחרי 16 שנה?

"זה בית בשבילי. הגעתי לכאן בגיל 24, התקדמתי כאן, ואת רוב הזמן המקצועי שלי העברתי ברכבת. זה מקום עבודה טוב ומכבד, עם אנשים שמכבדים אותך ומתייחסים אליך יפה. גם הבאתי לא מעט אנשים לעבוד כאן, וברוך ה', הם מרוצים".

הזכרת שאתה משרת מילואים. איך זה השתלב עם העבודה בזמן המלחמה?

"אני משרת בגדוד ירושלים, ובמהלך המלחמה הייתי הרבה במילואים, בין היתר בצפון ובבקעה. מה שיפה בחברה הזאת הוא שלמרות כל האתגרים והעומס, תמיד הרגשתי שמפרגנים לי. שלחו לי מתנות הביתה, שמרו איתי על קשר ותמכו בי לאורך כל התקופה. זה ממש לא מובן מאליו. יש לי חברים שמשרתים במילואים, ובמקומות העבודה שלהם לא תמיד קיבלו יחס כזה. כאן באמת הרגשתי שדואגים לי ומחכים שאחזור".

מה היית אומר למי ששוקל להצטרף היום כנהג רכבת קלה?

"מי שמחפש מקום עבודה טוב, יציב ומכבד – זה מקום שכדאי להגיע אליו. יש כאן אפשרויות להתקדם, אנשים טובים ותחושת משמעות. בסוף אתה יודע שהעבודה שלך משפיעה על השירות שניתן לתושבי ירושלים ולכל מי שמשתמש ברכבת הקלה מדי יום".

 

 

 

מה לקרוא עכשיו