מכה קשה לבן-דוד ורן ארז: מקימי ארגון המורים החדש מדברים

מנכ"ל ארגון המורים החדש 'מורים מובילים לשינוי', הוא בחור צעיר בשם יאיר וייגלר (30). וייגלר גר במושב בר-גיורא, נשוי לשירה ואבא של יהל, מחנך ורכז שכבת י"א בתיכון אורט פלך בירושלים. תפסתי אותו לשיחה קצרה על המהלך, שנחשב דרמטי, במהלך שהותו בעזה, במסגרת שירות המילואים שלו כשריונר.

"עברנו הרבה הרבה תהפוכות בדרך", אומר וייגלר ביחס לארגון החדש, וממשיך: "גם כשטל הקים את 'מורים מובילים לשינוי' הוא בכלל לא כיוון את זה לשם. אני נכנסתי לפני שלוש שנים ואחרי תקופה קצרה הבנו שזה צריך ללכת לשם, שהדרך להשפיע היא להפוך את קבוצת המורים לארגון – ומשם התחיל גם כל ההליך המשפטי".

וייגלר מסביר כי מדובר בצעד דרמטי המהווה פריצת דרך משמעותית עבור מערכת החינוך בישראל: "זה דרמטי, כי לא קרה דבר כזה בתולדות המדינה, בעצם מאז הקמת ארגון המורים, לפני 70 שנה. הסתדרות המורים הוקמה לפני 120 שנה בערך, ארגון המורים הוקם קצת אחרי קום המדינה, ומאז לא קם עוד ארגון. אני חושב שאנחנו אומרים את מה שכולם מרגישים, שארגוני המורים הקיימים כבר לא מייצגים את המורים בצורה הכי פשוטה, וכתוצאה מזה גם לא את החינוך וגם לא את התלמידים".

"ההחלטה הזאת דרמטית – אך היא ראשונית. אנחנו כבר בדרך לבית הדין הארצי לעבודה, לשם הערעור הוגש", אומר וייגלר, וממשיך: "זאת תהיה שאלה אדירה, של האם נותנים למורים צעירים, למורים שחושבים אחרת, את הזכות הבסיסית להתאגד ולפעול בשביל לקדם את מה שהם חושבים לנכון".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י

עוד באקטואליה האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

וייגלר טוען כי משרד החינוך מביע התנגדות למהלך, על אף שלמעסיק לא אמורה להיות כל נגיעה או אינטרס ביחס לארגון עובדים חדש, אך הקושי המשמעותי ביותר העומד בפני הארגון הצעיר, הוא ההתמודדות מול הסתדרות המורים, שהולכת נגדם בבית הדין לעבודה. "זה שהסתדרות המורים מרגישה שארגון שיש לו כרגע 200 מורים מאיים עליה – מחזק את ההרגשה הפשוטה שהם יודעים שהמורים כבר לא איתם, ולכן ההתנגדות היא עוצמתית מאוד", הוא טוען ומספר: "למשל, מורים שהצטרפו אלינו לארגון, ופתאום הודיעו להם שהם לא יוכלו לחזור יותר לעולם להסתדרות. זאת אומרת, היא פועלת לא רק במישור המשפטי, אלא גם במישור האישי מול מורים ספציפיים".

"ההתנגדות של ההסתדרות היא כוחנית מאוד. היית מצפה מארגון שיש לו 170,000 מורים, רק ממורים – תקציב של מאות מיליונים, בלי קשר למאות מיליונים שהמדינה מעבירה להם, שיברך על ארגון של 200 מורים שקם ורוצה לקדם את החינוך ואת המורים הצעירים, אבל זו ממש לא ההתנהלות – אלא להפך", אומר וייגלר בתסכול וחושף כי לצעד שהם מקדמים, יש קהל גדול: "אנחנו יודעים גם מאנשים במשרד החינוך, במשרד האוצר ומכמות הטלפונים שאנחנו מקבלים – השטח צמא לדבר הזה. ואני אגיד יותר מזה – כל מכוני המחקר ואנשים שעוסקים במדיניות חינוך, מהצד הכי שמאלי עד הצד הכי ימני, מסכימים על עשרת הצעדים הראשונים שצריך לעשות. היחידים שמתנגדים הם ארגוני המורים הקיימים. זאת אומרת שיש פה איזושהי הבנה קולקטיבית וחוצה מחנות של לאן צריך להכניס מערכת החינוך, מה יביא מורים חדשים וצעירים ומה יקדם".

ומה אלה הצעדים האלה?

"קודם כל, צמצום פערי השכר בין צעירים לוותיקים", הוא עונה בהחלטיות, ומוסיף: "בהסכם השכר האחרון, האוצר הסכים לשלם עשרות אלפי שקלים על פי מספר שנים למורים צעירים. זאת אומרת, מענק אחרי שלוש שנים, מענק אחרי חמש שנים וכו' – ויפה בן דוד חתכה את הסכומים, היא דאגה שבדרכים אחרות יגיע יותר למורים הוותיקים".

"דבר שני שצריך להכניס", אומר וייגלר וממשיך: "הוא קידום על פי מצוינות ואיכות ותוצאות. זאת אומרת, העברת החשיבה לחשיבה שמתאימה למאה ה-21. הנגזרת של זה, אם היום מיצוי השכר במשרד החינוך הוא 25 שנה, בין 25 שנה ל-30 עד שאתה מגיע לטופ – אף בחור צעיר לא יחתום שהוא בא עכשיו ב-30 שנה למערכת החינוך. אנחנו לא עובדים כבר לא עובדים ככה. אנחנו מוכנים לעבוד חמש, עשר שנים, לראות, לנסות. במשכורות שיש היום – זה לא אפשרי. נגזרת של זה זה חוזה אישי והעברת הסמכויות לרשויות המקומיות. מנעמה לזימי שפרסמה עכשיו את המצע שלה, עד לסמוטריץ', כולם מסכימים שהסמכויות צריכות לעבור לרשויות המקומיות. יש רק קבוצה מסוימת שמתנגדת, וקוראים לה ארגוני המורים. אנחנו באים להגיד – המורים איתכם, המורים מבינים שצריכים שינוי, שזה שינוי שנכון להם, פשוט אין מי שידבר את הקול שלהם".

אתם חושבים גם לנסות ללכת בכיוון של חקיקה?

"התשובה היא כן, אבל זה מאוד מאוד מורכב במרחב הפוליטי כיום", הוא עונה ומסביר: "היום ההסתדרות היא בתוך משרד החינוך, בפקידות הבכירה במשרד החינוך, בליכוד ובמפלגות הגדולות כולם. להבדיל, רואים את זה במאבקים עם מונופולים אחרים, כמו החלב והביצים, והלחצים שהופעלו נגד רפורמת החלב של סמוטריץ' מתוך הכנסת. הדוגמה הכי טובה היא אביטל בן שלמה, שהגיעה למשרד החינוך, הייתה יועצת המנכ"ל, ועזבה אחרי שלוש שנים כי הבינה שהפקידות בתוך משרד החינוך לא מאפשרת שינויים. היא הבינה שהדרך לעשות את זה מבחוץ, והיא עושה את זה בדרכה".

לסיכום, הוא אומר: "אנחנו לא באים להגיד – תסגרו את הארגונים הקיימים כי יש שם שחיתות ויש שם הרבה דברים שצריך לתקן. אנחנו רק מנסים לפתוח את השוק. תנו למורה את הזכות לבחור איפה הוא רוצה להתאגד, מי משמיע את הקול שלו ומי מקדם את הערכים שלו. אם לא תהיה ברירה, נערך החקיקה. בסוף זו תהיה ברירת המחדל, אבל קודם כל אנחנו מנסים לקדם את זה בדרכים אחרות".

מייסד הארגון והמנכ"ל לשעבר הוא טל לוריא, נשוי+3 ותושב צור-הדסה, מורה לשעבר ומחבר הספר "עד הילדים" על מערכת החינוך, שיצא בשנה שעברה בהוצאת 'סלע מאיר'. לאחר ששוחחתי עם וייגלר, פניתי אליו לשמוע גם ממנו על הקמת הארגון, הבשורה שלו והמטרות.

"אני לא תכננתי בהתחלה שזה התגלגל איפה שזה התגלגל", מספר לוריא ומתאר: "הייתי מורה, סתם מורה פשוט בתיכון, למתמטיקה ואזרחות. כבר בתחילת דרכי, זיהיתי שיש כל מיני דברים שמפריעים לי במערכת החינוך. הפריע לי היחס של ארגוני המורים למורים, הפריע לי האופן שבו מדברים בציבור על השכר של המורים, הפריע לי גם חוסר היכולת של מנהלים להעסיק מורים, וחוסר היכולת של מורים בכלל להשפיע גם על תוכניות הלימודים, על הכיתה ועל השכר שלהם. הבנתי שלבעיות האלה יש להם השפעה גמורה על התלמידים עצמם ועל האיכות של מערכת החינוך, ואז דבר הוביל לדבר, והתחלתי לכתוב על זה ברשת. פתחתי דף שנקרא 'יומנו של מורה', והתחלתי לפרסם שם את תלושי השכר שלי. משם המשכתי לכתוב מאמרים וטורי דעה, וגם התחלתי להופיע בתקשורת. עם הזמן הצטרפו עוד ועוד מורים, ואז כשהתחילו הדיונים על שני הסכמי השכר האחרונים שנחתמו, אמרתי, 'טוב, אז אם זה ככה, אם אנחנו כבר קבוצה שחושבת את אותם דברים,
אז בואו נהפוך להיות ארגון'".

כך בעצם נולד ארגון 'מורים מובילים לשינוי, מתוך רצון של מורים בשטח לשנות את הסכמי השכר לטובה. "באמת עשינו את זה בשני הסכמי השכר האחרונים", אומר לוריא ומוסיף: "גם השפענו שיהיו חוזים אישיים וגמולים גמישים למנהלים, ימי חופשה גמישים למורים ועוד כל מיני דברים כאלה. לקראת 2023 אני הרגשתי שאני צריך לקחת איזושהי הפסקה ממערכת החינוך, גם כדי לכתוב את הספר שלי על המערכת וגם כדי לעשות קצת שקט לבית ולמשפחה אחרי כל המלחמות הארוכות האלה, ואחרי שכל אוגוסט הלכתי עם כל הילדים כמעט כל יום לכל ערוצי התקשורת. במהלך ההפסקה, התגבשה בי ההבנה שהדבר הנכון, אם באמת רוצים להשפיע על מערכת החינוך, הוא להקים ארגון מורים. ארגוני המורים לא מספקים את הסחורה וצריך ארגון מורים אחר שיספק את הסחורה ויהיה יותר אותנטי יותר מחובר לשטח, יותר רוצה בטובת המורים, בטובת המערכת ובטובת התלמידים".

בעקבות הכיוון החדש שהארגון תפס, וההפסקה שלוריא לקח ממערכת החינוך, הוא העביר את שרביט ההנהגה ליאיר וייגלר. "יאיר וייגלר הפך להיות מנכ"ל, ואני נשארתי רק חלק מהוועד המנהל", מספר לוריא וממשיך: "יאיר בעצם הוביל את כל הסיפור הזה של המעבר להיות ארגון מורים רשמי, כשאני תומך מרחוק – לפעמים
מסכים איתו ולפעמים לא מסכים איתו, לפעמים הדעה שלי מתקבלת ולפעמים לא. ובעצם משם הכל היסטוריה בגדול".

וכמה אתם מרגישים בפועל שזה נוגע בארגון המורים או הסתדרות המורים?

"מספיק לראות את ההתבטאויות של רן ארז בנוגע אלינו. רן ארז התייחס אלינו עשרות פעמים – בתקשורת, במכתבים רשמיים ועוד. הוא כינה אותנו 'ארגון המורים הקיקיוני מורים מובילים שינוי', הוא דיבר עלינו המון פעמים", הוא עונה וממשיך: "ככל שהוא התייחס יותר לפעולות שעשינו, למכתבים שהוצאנו, למאבקים שהובלנו, ככה הבנו כמה האירוע הזה מטריד אותו ומפריע לו, זה דבר ראשון. גם יפה בן דוד התייחסה אלינו גם בראיונות וגם במכתבים טובים שלה".

"עכשיו תחשבי, 'מורים מובילים לשינוי' זה בסוף ארגון שהיה בזמנו מאות מורים, כן? להסתדרות המורים יש 170,000 מורים, לארגון המורים יש 100,000 מורים – ועדיין התייחסו לארגון של מאות בודדות של מורים, ללמדך כמה זה מטריד אותם", קובע לוריא וממשיך: "ההוכחה הניצחת ביותר לעד כמה אנחנו מטרידים את הסתדרות המורים, היא העובדה שכשתבענו את בית הדין לעבודה ודרשנו שיאפשר למורים להיות חברים אצלנו, בית הדין לעבודה הציע להסתדרות המורים להצטרף להליך, לבקשת משרד החינוך – והיא הצטרפה מיד, עם כל סוללת עורכי הדין שלה, ובעצם עכשיו הכי מקשה עלינו בכל האירוע הזה של להפוך להיות ארגון מורים באמת".

לסיכום, לוריא קורא לכל המורים שקוראים את זה ומעוניינים לקחת חלק בשינוי שהם נלחמים עליו בימים אלה ממש, שיחפש בגוגל 'מורים מובילים לשינוי', ויצטרף.