אם יש צדק בכדורגל זאת הנבחרת שצריכה לנצח

ארבעים ימים חלפו מאז שריקה הפתיחה באצטדיון האצטקה במקסיקו. הערב, אחרי מעל למאה משחקים, שלוש מאות שערים, ואינספור משחקים גדולים, המונדיאל יגיע לסיומו. אם נהיה הוגנים, שתי הנבחרות הטובות בטורניר לא ישחקו בו. הן שיחקו הלילה, במשחק ההיסטורי שנגמר בתוצאה 6-4 לאנגליה על צרפת. אבל קשה לומר שהעולות, ספרד וארגנטינה, לא היו ראויות להגיע לגמר.

אבל יש ראויה להגיע לגמר, ויש מי שצריכה לזכות בו. המשחק, שיחל בעוד שעות ספורות, הוא כנראה הפתוח ביותר ב20 השנים האחרונות. אולי רק הגמר הקודם היה פתוח באותה המידה, וגם אז צרפת הגיעה בפייבוריטית מובהקת, שהצליחה לאבד את התואר לארגנטינה. אז מי ראויה לזכות? זאת השאלה שרבים ישאלו את עצמם עד לשריקת הסיום.

זוכה ראויה צריכה להיראות כמו הנבחרת הזאת

כי אם יש צדק בכדורגל, ברור שנבחרת ארגנטינה צריכה לזכות. הרי מדובר בנבחרת שהראתה את האופי הגדול ביותר בטורניר. פעם אחר פעם היא חזרה מפיגור. כולל שתי ניצחונות דרמטיים במיוחד מול מצרים בשמינית הגמר, ומול אנגליה בחצי. במשחקים של ארגנטינה הערכות נפלו בדקות הסיום, או אפילו בהערכות. ברור שמבחינת המתח שהיא הכניסה לטורניר, ארגנטינה היא הראויה לזכות בגמר.

אך אם יש צדק בכדורגל, דווקא ספרד היא זאת שצריכה לזכות. שער אחד בלבד ספגה ספרד כל הטורניר, ברבע הגמר מול בלגיה. בכל שאר המקרים ספרד שמרה על רשת נקיה. יתרה מזאת, כמעט ולא בעטו לה לשער. קחו למשל את צרפת, הנבחרת הטובה בטורניר. הבעיטה הראשונה שלה למסגרת של אונאי סימון, השוער הספרדי, הגיעה בדקה 83, בפיגור של שני שערים. סימון לא באמת התקשה מול הניסיונות של הנבחרת הטובה בעולם, שפשוט עמדה חסרת אונים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה

עוד מאת אסף משניות משרד התפוצות נגד מזכ"ל האו"ם: "הפך את האו"ם לאנטישמי"

למרות זאת, אם יש צדק בכדורגל, ארגנטינה צריכה לזכות. כי כדורגל הוא משחק של סיפורים, לא פחות מיכולת, ואין סיפור טוב יותר מאשר זכיה של מסי בפעם האחרונה בטורניר. נכון, לו באמת היה צדק בכדורגל, צרפת או אנגליה היו צריכות לזכות, אבל הן לא בגמר. ולכן, מבין האופציות, ברור שזכיה של מסי תשלים סיפור טוב יותר לטורניר נהדר. מה גם שמסי ממש לא היה שחקן שולי באירוע. מדובר בכוכב בה' הידיעה של הנבחרת. האיש שסחב אותה על הגב, בגיל 39, לגמר שני ברציפות. מה יותר ראוי מזה לזכיה?

ועדיין, אם יש צדק בכדורגל, ספרד צריכה לזכות. כי כדורגל הוא לא משחק אישי. זה לא טניס. בטניס, גדולתו של שחקן יחיד, יאניק סינר, הביאה לו את תואר וימבלדון לפני שבוע, בפעם השניה ברציפות. כדורגל, לעומת זאת, הוא משחק קבוצתי. ואין נבחרת שהיתה יותר קבוצה מאשר ספרד. גם אם ננסה ממש בכוח, לא נמצא שם של שחקן אחד שהיה הכוכב של הנבחרת בטורניר הזה. יתרה מזאת, הכוכב של ספרד, מי שמסומן על ידי כל כ"יורש של מסי", לאמין ימאל, חווה טורניר איום ונורא. ספרד הגיעה לגמר לא בזכות הכוכב הגדול שלה, אלא למרות שלא סיפק את הסחורה.

זוכה ראויה לא יכולה להיראות כמו הנבחרת הזאת

ויחד עם זה, אם יש צדק בכדורגל, ארגנטינה צריכה לזכות. לא בגלל שהיא שיחקה יוצא מהכלל בטורניר, אלא בגלל שהמשחקים של ספרד היו בלתי ניתנים לצפייה במשך רוב הטורניר. מסירות על גבי מסירות במרכז המגרש מבלי לנסות בכלל לכבוש שערים. ספרד כבשה רק 13 שערים כל הטורניר. ארבעה מתוכם במשחק מול ערב הסעודית, מהנבחרות הגרועות בטורניר. כל מי שמשוטט ברשתות החברתיות ברחבי העולם נתקל באותן אמירות: ספרד עלתה לגמר לא כי היא שיחקה טוב, אלא כי היא הוציאה ליריבותיה את הרצון לחיות. היא לא אמללה את יריבותיה במשחק מרשים, אלא בכדורגל אפרורי, כמעט זהה לכדורגל שהביא לה את הזכיה ב2010. אוהבי הכדורגל היפה לא יכולים לסבול את האפשרות שאחת הנבחרות המשעממות בטורניר תזכה בו.

ועם כל זאת, אם יש צדק בכדורגל, ספרד צריכה לזכות בטורניר. כי ספרד, בניגוד לארגנטינה, עלתה ביושר לגמר. קשה להתעלם מהעובדה שארגנטינה קיבלה דחיפה רצינית מפיפ"א לאורך כל הדרך עד לגמר. למעשה, המשחק הראשון שבו היה קונצנזוס כי לארגנטינה הגיע לנצח היה בחצי הגמר מול אנגליה. לא בגלל שהשופטים לא נטו לטובתה, כמו בשער המקרים, אלא בגלל שאנגליה באמת היתה גרועה, בגלל החלטות המאמן שלה. אבל בשאר המשחקים נהנתה ארגנטינה משיפוט מאוד מפרגן, ומאחת ההגרלות הקלות שנראו אי פעם בטורניר. הבית הקל ביותר בטורניר היה הבית של ארגנטינה, עם שתי נבחרות ערביות חלשות ואוסטריה, מהחלשות שבנבחרות אירופה. שלב הפלייאוף הפגיש את ארגנטינה עם כף ורדה המפתיעה. לכאורה, אין פה אשמה של הארגנטינאים, שכן מי שלא עמדה במשימה שלה היתה אורוגוואי. אלא שגם אורוגוואי היתה מראש מהנבחרות החלשות שהיו אמורות לעלות משלב הבתים. לאחר מכן פגשה ארגנטינה את מצרים, נבחרת בינונית לחלוטין, וברבע שיחקה מול שוויץ, המקרה היחיד בו ניתן באמת לומר שההגרלה המקורית היתה אמורה להיות קשה יותר, בדמות פורטוגל. ולאורך כל הדרך, ארגנטינה נהנתה משיפוט מחמיר ליריבותיה, ומקל מאוד עבורה. בין אם מדובר באדום למסי שלא ניתן, בין אם מדובר באדום שלא אמור היה להינתן לשוויץ ברבע הגמר, ובין אם מדובר בפסילת שער מצרי גבולית במיוחד. ארגנטינה עשתה את דרכה לגמר בעזרת סיוע רב מפיפ"א. לכן בכל העולם, למעט בארגנטינה ובישראל כנראה, רוצים לראות את ספרד מניפה את הגביע.

במילים אחרות: לכל אחת מהנבחרות שהגיעו לגמר יש טיעונים נהדרים מדוע להן מגיע לזכות בטורניר. אבל בכדורגל אין באמת "מגיע". צדק בכדורגל משחק תפקיד חלקי בלבד. לכן צריך ללכת עם הלב. והלב הישראלי הערב, במשחק של נבחרת המייצגת את אחת המדינות הכי אוהדות ישראל מול נבחרת המייצגת את אחת המדינות הכי עוינות את ישראל, הולך עם ארגנטינה. כי בכל זאת, אם יש צדק בכדורגל, הוא צריך ללכת עם הטובים.