"השריונים בליכוד נעשים מתוך אחריות למחנה הלאומי"

הימים שקדמו לריאיון עם חברת הקבינט המדיני־ביטחוני ושרת החדשנות והמדע גילה גמליאל היו בעבורה עמוסים במיוחד. מצד אחד המחלוקות הפנימיות בליכוד על הפריימריז, ומצד שני ההכנות בקבינט לקראת הפגישה בין ראש הממשלה לנשיא טראמפ בבית הלבן, פגישה שכל הנוכחים בחדרי הקבינט והממשלה ידעו כי תהיה שונה מאוד מהפגישות הקודמות בין השניים.

פגישתם של ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארצות הברית טראמפ ביום שלישי בבית הלבן הייתה חריגה בשלל מובנים. החל מהעובדה שכל צמרת הממשל השתתפה בה, דרך העובדה כי לא הייתה שיחה בארבע עיניים בין שני המנהיגים, וכלה בזמן הקצר יחסית שנמשכה, שעה וחצי בלבד.

הפגישה בין השניים התקיימה בצל החיכוכים הרבים בין הממשלים בשבועות האחרונים, סביב סוגיית כישלונו של הסכם טראמפ-איראן בהובלת סגן הנשיא ואנס, הסכם שישראל התנגדה לו, ארצות הברית הלכה עליו בכל הכוח, וכצפוי הוא קרס במבחן האמת. גם סגן הנשיא ואנס, שבשבועות האחרונים תקף את ישראל שוב ושוב, כולל הפצת תאוריות קונספירציה כנגדה, השתתף בפגישה.

הפגישה התאפשרה עקב הלווייתו של הסנאטור לינדזי גרהאם, שאליה נתניהו הוזמן על ידי טראמפ עצמו. בסיום הפגישה שני המנהיגים הגדירו אותה כמוצלחת במיוחד, ונתניהו אף אמר שזו אחת השיחות הטובות שהיו לו עם טראמפ כנשיא. גמליאל רואה בפגישה הזאת ובאופן ניהולה הוכחה לכך שבניגוד לתחושות על המתיחות הקשה בין השניים, מערכת היחסים דווקא חזקה ויציבה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

"הפגישה הזאת מוכיחה כמה המזל הגדול שלנו הוא שנתניהו הוא ראש הממשלה כעת. גם מוביל את המערכה בתחום הצבאי וגם בתחום המדיני. אנשים חושבים שפגישה שמינית עם הנשיא טראמפ זה משהו מובן מאליו. זה לא קיים בשום מדינה אחרת. מדובר בדלת פתוחה שיש לנו בבית הלבן, וביד שמנווטת את המלחמה לפי הצרכים שלנו ברמות הגבוהות ביותר, ותוך כדי הצבת יעדים שלא היה אפשר להשיג בלי הקשר בין השניים", היא אומרת.

זה לא ייפוי גדול מאוד של המציאות? הרי בשבועות האחרונים ראינו את ההתבטאויות של טראמפ עצמו נגד ישראל, את הדברים של ואנס, ולא באמת אפשר להתעלם מהמתיחות בין המדינות.

"אין מתיחות בין המדינות ובטח שלא בין נתניהו לטראמפ. יש חוסר הסכמה בכמה סוגיות שבהן שני המנהיגים רואים את הדברים אחרת זה מזה. ולמזלנו, יש לנו ראש ממשלה שיודע לעמוד על העקרונות והאינטרסים שלנו גם אל מול ממשלים אמריקניים, כולל הנשיא האוהד ביותר שהיה לישראל אי פעם בבית הלבן. וכולנו רואים שבסוף הכול התכנס שוב לפי העמדות שישראל הציבה".

זה בעיקר בגלל שהסכם טראמפ-איראן בהובלת ואנס פשוט התפוצץ לאמריקנים בפנים, פחות בגלל הקשר ההדוק בין טראמפ לנתניהו.

"אנחנו אמרנו מהרגע הראשון שאין אפשרות לעשות הסכם עם השטן, והמשטר האיראני הוא השטן. זאת הייתה העמדה שראש הממשלה נתניהו הציג מהרגע הראשון, והאמת היא שבישראל אנחנו מאמינים בה עוד הרבה לפני הסבבים הנוכחיים. לא סתם כבר לפני שלוש וחצי שנים הזמנתי לארץ את יורש העצר פהלווי, והתחלתי לנהל קמפיין תודעתי שימצב אותו כחלופה השלטונית למשטר האייתוללות. הבנו שזה המסלול שצריך ללכת אליו אל מול איראן".

אז הממשל האמריקני לא הבין את מה שאתם הבנתם לאורך כל הדרך?

"המדיניות של טראמפ בהרבה סוגיות היא ללכת במקביל בשתי גישות. מצד אחד המקל, כוח הזרוע, ומפעם לפעם הוא מניח על השולחן גם גזר מדיני. כשהצד השני לא מאמץ את הגזר המדיני, טראמפ חוזר להשתמש במקל, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו מול איראן. אבל בסוף המטרה של טראמפ נותרה אותה מטרה, שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. הוא אמר את זה בכל שלב, בין בשלב השימוש בכוח הצבאי ובין במשא ומתן".

בסוף הכול מתנקז לאיראן

את השבוע הנוכחי החלה גמליאל, יחד עם שאר חברי הממשלה, באישור הכנסת הכוח הרב־לאומי לרצועת עזה. זאת אף שתנאי הסף הקבועים בהסכם 20 הנקודות של טראמפ, קרי פירוק חמאס מנשקו, לא התרחש עד כה. כפי שפרסמנו באתר 'בשבע', בדרג המדיני סבורים כי הכוח הרב־לאומי, שהוכנס לאחר לחצי טראמפ, ייכשל במשימה שהוטלה עליו.

בלשכת נתניהו דחפו לאשר את כניסת הכוח במטרה לתת "מתנה" לנשיא טראמפ לפני הפגישה של השניים ביום שלישי. במקביל לכך, גורמים מדיניים טוענים כי הרכב הכוח רק מעיד על כישלון נוסף במדיניות החוץ של טראמפ, שכן למעט מרוקו ואוגנדה אף מדינה לא הייתה מוכנה להצטרף לאותו כוח של טראמפ בעזה.

במסגרת האישור, שנועד לתת לאותם כוחות חסינות מפני פגיעה בעזה, ישראל הבהירה לארצות הברית כי האישור ניתן בכפוף לעובדה שישראל נשארת בכל השטח המוחזק כיום בידה, כ־70 אחוזים מרצועת עזה. בישראל גם הבהירו כי לא יסכימו להתחיל לדון על נסיגה מחלקי הרצועה לפני פירוק מוחלט של חמאס והצבת שלטון אחר בעזה.

"באופן טבעי אני לא יכולה להיכנס לתוך מה שנאמר בדיונים על האישור של כניסת הכוחות. אבל אני כן יכולה להגיד לך שהקו המנחה שלנו לא השתנה. היו לנו שלוש מטרות מלחמה: פירוק חמאס מנשקו ומיכולותיו השלטוניות, החזרת החטופים, ושרצועת עזה לא תהווה איום על מדינת ישראל. כל החלטה שאנחנו מקבלים מאז נמצאת בסנכרון עם המטרות הללו, כשלשמחתנו את המטרה של החזרת החטופים כבר השלמנו", אומרת גמליאל.

איך אפשר לומר את זה כשרק השבוע אותרו בסמוך לקו הצהוב רקטות לטווח בינוני שיכולות להגיע למרכז הארץ, ואנחנו רואים שחמאס משקם חלק מיכולותיו ברצועה?

"ברור שחמאס לא מפסיק לנסות להתחמש ולהשתקם. הוא מייצר נשק יש מאין. בדיוק בגלל זה אנחנו חייבים להמשיך ולהתעקש על פירוקו. אבל הוא ממש לא במקום שבו הוא היה, ואנחנו גם פועלים כדי לוודא שהוא לא יהפוך למה שחיזבאללה השיג עם רחפני הנפץ וכלים אחרים. אנחנו עושים מה שצריך כדי למנוע ממנו להפוך שוב לאיום".

ברור שכרגע הוא לא במצב שבו הוא היה לפני 7 באוקטובר, כי לוקח זמן לחזור לשם. אבל אתם לא הצלחתם להשלים את המשימה, הותרתם אותו חי, ולכן הוא יכול להתחיל בצעדים שישקמו אותו. למה לא השלמתם את המשימה שכמו שאמרת, אתם הגדרתם אותה כמטרת מלחמה ראשונה במעלה?

"כי זה לא עובד בזבנג וגמרנו. זה מה שניסינו לעשות עד היום, וראינו לאן זה הוביל אותנו. אנחנו מנקים באופן סדרתי שטח אחר שטח. הן מתשתיות טרור מעל הקרקע, והן את כל תוואי התת־קרקע. זאת עבודה סיזיפית שלא נגמרת בחודש או חודשיים. ואת כל זה אנחנו עושים כשאנחנו נלחמים בו זמנית בכמה חזיתות. אי אפשר לצפות שמלחמה כזאת תושלם תוך זמן קצר. אם אנחנו באמת רוצים לשנות את המציאות במזרח התיכון ולהסיר את האיומים הללו מעלינו, חייבים להבין שזה לוקח זמן".

מדינת ישראל כבר נלחמה בעבר במספר רב של זירות ורשמה ניצחונות והישגים עצומים במלחמות שנמשכו ימים ספורים, כמו מלחמת ששת הימים.

"העולם אז היה אחר. כשאנחנו נלחמים היום צריך להבין שיש גם את הזירה הבין־לאומית, אנחנו לא חיים פה לבד. אנחנו צריכים לפעול במסגרת מערכת הלחצים שמופעלת עלינו, ומופעלת עלינו מערכת לחצים כבדה מאוד. זה גם משפיע על אופן הלחימה והאורך שלה".

גם במלחמות עבר היו לחצים בין־לאומיים כבדים על ישראל, ושיטת הפעולה האיטית הפעם לא מנעה את הלחץ האגרסיבי נגד ישראל שאנחנו רואים בשלוש השנים האחרונות.

"היא לא מנעה, אבל היא מאפשרת לנו להגיע ליעדים שאנחנו רוצים להגיע אליהם. כולל הרעיון של הגירה מרצון, שכבר בתחילת המלחמה הונח על השולחן ומאז אני פועלת לקדם אותו. ובניגוד למה שאומרים, גם הנשיא טראמפ לא ויתר על הרעיון הזה. לא היינו יכולים לרשום את ההישגים שלנו אם לא היינו מתנהלים באחריות".

סוגיית עזה היא רק הסימפטום של תופעה מטרידה בהרבה, שבה לא סגרתם אף אחת מהזירות, כולל לבנון ובמיוחד איראן. האם במבט מפוכח הממשלה נכשלה במערכה הזאת?

"ממש לא. הבאנו הישגי ענק בכל הזירות. אנחנו שולטים היום ב־70 אחוזים מהשטח, ולא נצא מהם כל עוד חמאס שולט ברצועה. בלבנון אנחנו פותרים לראשונה את בעיות השורש שאיימו עלינו. הגענו עמוק עד לבופור. יצרנו מסדרון ביטחוני שבו ניקינו את כל הכפרים השיעים בגזרה. הגענו למצב שבו הסרנו לחלוטין את איום הפלישה מלבנון לישראל. וכל זה לפני שדיברנו על החיסול של נסראללה, נטרול מחצית מהכוח של חיזבאללה במסגרת מבצע הביפרים והשמדת יותר מ־90 אחוזים מהמערך הרקטי של הארגון".

אף אחד לא טוען שאין הישגים, אלא שישראל לא השלימה את המשימה, מה שמאפשר לאיומים האלה לצמוח מחדש.

"לא עצרנו באמצע. אנחנו ממשיכים במסלול להשלים את המשימה, אבל הוא נעשה היום תחת תנאי מגרש אחרים. סוף סוף ממשלת לבנון אזרה אומץ בשביל לפעול בעצמה נגד חיזבאללה, ואנחנו צריכים לעודד אותה ולחזק אותה לעשות את זה. אם היא תצליח במשימה הזאת, לא רק שנחסל את חיזבאללה, גם נגיע לשלום מול לבנון. זה אירוע חשוב מאין כמותו. לכן תמיד צריך להסתכל על התמונה המלאה".

האיום הגדול ביותר, איראן, נותר עומד ואף מכופף את העולם כרצונו בגלל השליטה שלו במצרי הורמוז. אחרי 'עם כלביא' אני זוכר את ראש הממשלה נתניהו ואת טראמפ מבטיחים שמדובר ב"ניצחון לדורות" ובהסרת האיום לשנים ארוכות. ההצהרות הללו לא החזיקו שמונה חודשים לפני ששוב נפתחה מערכה מול איראן.

"בסופו של דבר בשביל להסיר את האיום האיראני צריך להפיל את המשטר. אין דרך אחרת. יחד עם זאת כן הרחקנו את האיום הקיומי, שכן הם היו זמן קצר מגרעין. אבל בסוף הכול מתנקז לכך שהמשטר האיראני צריך ליפול".

שמאל שמנסה להתחזות לימין

הסוגיות המדיניות הן רק חלק אחד ממה שמעסיק את השרה גמליאל בימים אלה. החלק השני הוא מערכת הבחירות שנפתחה – הפריימריז בליכוד, ולא פחות מכך הבחירות עצמן. במישור הארצי, מפלגתה של גמליאל נמצאת בבעיה קשה, שכן היא מאבדת במרבית הסקרים בין חמישה לשמונה מנדטים לעומת מה שיש לה בכנסת הנוכחית, ולמעט סקרים אחדים, אין לגוש נתניהו 61 אצבעות.

מנגד, מי שממשיך לצבור תאוצה הוא הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ומפלגתו 'ישר', שכבר זמן מה מטפסת בסקרים, ולא רק שהיא תפסה את עמדת ההובלה בגוש האופוזיציה, בחלק מהמקרים מדובר במפלגה הגדולה בסקרים. בליכוד, לצד מפלגות קואליציה אחרות, משקיעים מאמצים רבים בקמפיין נגד איזנקוט, שנועד לערער על יכולותיו להוביל את מדינת ישראל ועל תפקודו כרמטכ"ל.

אתם תוקפים את כהונתו של איזנקוט כרמטכ"ל, אבל היא התרחשה כולה תחת נתניהו. נתניהו מינה אותו, איפשר לו לקדם את תר"ש גדעון והדהד בעצמו את הקונספציה שחמאס מורתע. אז במה נתניהו עדיף על איזנקוט?

"אין מה להשוות בין השניים. ישבתי עם שניהם בקבינט, והפער ביניהם כל כך דרמטי שאין שום מקום להשוות ביניהם. איזנקוט הוא איש שמאל. הוא מדבר על להכניס 150 אלף עובדים מהרשות לישראל וגם להקים מדינה פלשתינית. הדרך שלנו הפוכה לחלוטין. אנחנו פועלים היום בגישה אחרת לחלוטין, של חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, עיבוי שלה ופעילות נגד מדינה פלשתינית. אנחנו הפוכים לחלוטין מכל מה שאיזנקוט מייצג".

איזנקוט קידם את המדיניות שלו באישור נתניהו. אז מה ההבדל בין השניים?

"זה לא מדויק להציג זאת ככה. בסוף תפקידו של הרמטכ"ל הוא להציג תוכניות, ואלה התוכניות שהוא הניח על השולחן. בסוף הסיפור הגדול כאן הוא הניסיון להתחזות לימין. הציבור הישראלי צריך לדעת למה הוא הולך להצביע – האם הוא רוצה להצביע לממשלת ימין או לממשלת שמאל. האם הוא רוצה ממשלה מסוכנת שתקדם את הרעיונות שאיזנקוט מדבר עליהם כשיאיר גולן הוא שר הביטחון שלו, או את הממשלה שאנחנו נקים שמשנה את פני המזרח התיכון".

בואי נתעכב על האיום הזה. למה שתושב קריית שמונה יגיד שאתם עדיפים על איזנקוט? הרי מה האיום שאתם מציגים, שהוא ייאלץ לברוח מהבית, והבית שלו ייהרס מטילים? זה בדיוק מה שקרה במשמרת שלכם.

"אנחנו, להבדיל מהממשלה הקודמת של בנט ולפיד, לא רק שלא מסרנו שטחים טריטוריאליים של מדינת ישראל תוך הצגת חולשה, אלא פינינו את כל הכפרים של השיעים, יצרנו אזור ביטחון בתוך לבנון, ואנחנו שומרים עליו. אנשים שהיו חלשים מול הממשל האמריקני כשהפעיל עלינו לחץ לוותר על המים הטריטוריאליים שלנו לא יוכלו להמשיך ולעמוד על הצורך שלנו לשמור על אזור הביטחון".

את חושבת שתושבי הצפון רואים בכם ממשלה טובה שכדאי להצביע לה שוב?

"בהחלט. אנחנו משקיעים המון בצפון, הן כלכלית והן ביטחונית. הקמנו אוניברסיטה חדשה בצפון, אוניברסיטת תל חי, שהייתה לי הזכות להכניס אליה מערך מחקר שיהיה חלק מגרעין האוניברסיטה ולמעשה יהיה המנוף שלה לצמיחה. אנחנו הופכים את כל הצפון למקום ששואב מרכזי חדשנות והשקעות בהייטק ומושך אוכלוסייה צעירה. את זה אנחנו עשינו, לצד שינוי דרמטי של המצב הביטחוני. אנחנו דאגנו לכך שהם יוכלו לחזור לגור בבתיהם בבטחה".

שריונים בליכוד לציונות הדתית

ביום שני השבוע, לאחר דחיות חוזרות ונשנות, הליכוד סוף סוף הכריע מהו המודל להרכבת הרשימה לכנסת הבאה. נתניהו קיבל שמונה שריונים ב־30 המקומות הראשונים; מספר המחוזות, אלה שאחראים על הזרמת דם חדש למפלגה, צומצם במידה ניכרת; ובנוסף הוחלט כי חברי כנסת מכהנים יוכלו לבחור להתמודד שוב במחוזות הבחירה. הפריימריז צפויים להתקיים ב־17 באוגוסט, לאחר שבית הדין של הליכוד הסיר מעל השולחן את האפשרות לביטול הפריימריז שנתניהו ניסה לקדם.

"אין ספק שהעובדה שהתעכבנו עד עכשיו עם קביעת המנגנון לפריימריז, והעובדה שהם יתקיימו רק ב־17 באוגוסט, פוגעת בנו בסקרים. כל שאר המפלגות כבר עמוק בתוך הקמפיין, ואצלנו אנחנו עדיין עסוקים בהרכבת הרשימה", אומרת גמליאל.

איך את מסבירה את העובדה שבין חמישה לשמונה מנדטים עוזבים אתכם, לפי הסקרים?

"קודם כול, העובדה שאנחנו עדיין לא התחלנו את הקמפיין תורמת לכך. אבל בנוסף לכך, השטח לא מכיר את מה שעשינו בכהונה האחרונה. הוא חשוף רק למידע המגמתי שיוצא בתקשורת. אני לקראת הפריימריז מתכננת בערך מאה מפגשים וחוגי בית. בזמן שאנחנו מדברים עשיתי את המפגש ה־60. ובכל פעם האנשים, אותם אנשי ליכוד שורשי בצפון, מרכז ודרום ששאלת עליהם קודם לכן, אומרים שהם לא הכירו את הנתונים והעובדות שאני מציגה להם. זה פער משמעותי שאנחנו צריכים לגשר עליו".

אולי הבעיה היא שפשוט לא סיפקתם את הסחורה, ולכן נתניהו גם רצה לבטל את הפריימריז?

"בכל זמן נתון שאני דיברתי עם ראש הממשלה, הוא רצה לקיים את הפריימריז. הטענות שהוא רצה לבטל אותם לא נכונות. נכון שהיו מורכבויות, אבל זה לגיטימי במפלגה דמוקרטית גדולה כמו שלנו. לשמחתי השבוע סגרנו גם את המודל וגם את הרשימה של המתמודדים, עם יותר מ־120 מתמודדים, ונוכל להציג רשימה טובה בעבור הציבור".

ובכל זאת, הרשימה הפעם תהיה שונה מאוד מהפעמים הקודמות, עם שמונה שריונים של נתניהו, ומחוזות שרובם נמצאים מחוץ לטווח הריאלי. מה לא עבד ברשימה שלכם בכנסת היוצאת?

"תרשה לי לחלוק עליך בשתי נקודות. קודם כול, אני חושבת שגם המחוזות שבמקום ה־31 ואולי גם אלה שמעבר לכך הם ריאליים, אם נעבוד בצורה נכונה. ולגבי השריונים, הצורך בהם לא נבע מאכזבה מהרשימה שלנו, אלא מתוך אחריות למחנה כולו".

מה זאת אומרת?

"השריונים הללו נועדו לשמור מקומות ברשימת הליכוד למפלגות אחרות, כך שהן יוכלו להתאחד לרשימות אחראיות שלא ישרפו קולות ומנדטים. זה מה שקרה בפעם הקודמת לשמאל, והפעם הם תיקנו את זה כשמרצ והעבודה התאחדו לרשימה של יאיר גולן. אם אנחנו רוצים לנצח, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיהיו הרבה רשימות קטנות שרצות, ובשביל לאפשר את האיחודים הללו צריך שיהיו מקומות משוריינים לנתניהו ברשימה, כדי שהוא יוכל להציב להם נציגויות במסגרת אותם הסכמים".

"פוליטיקת הזהויות היא לא חלק מהליכוד"

הדברים של גמליאל מאשרים את ההערכות שדובר עליהן רבות בימים האחרונים במערכת הפוליטית, לפיהן השריונים הללו רלוונטיים בעיקר למפלגה אחת – מפלגת הציונות הדתית, שבחרה השבוע את רשימתה לכנסת.

כפי שפרסמנו לראשונה באתר 'בשבע', לאחר שבמשך שבועות ארוכים נתניהו ניסה לאחד בין בן גביר לסמוטריץ', בשבוע האחרון חל שינוי בעמדתו, כשראש הממשלה הבין כי השניים לא יתאחדו, והוא גם סבור כי הדבר לא ישרת את הגוש. במקום זאת, נתניהו לוחץ בימים אלה על חיבור בין סמוטריץ' לעופר וינטר, כשבסביבתו סבורים כי לאיחוד הזה יש פוטנציאל להשיב חלקים מהקולות המתלבטים במגזר הדתי.

השריונים של נתניהו, לצד הסעיף המאפשר לחברי כנסת מכהנים להתמודד בבחירות למחוזות, יצרו כאוס גדול בתוך הליכוד. חבריו רואים את תמונת המנדטים, ומבינים כי הקרב על מקום בכנסת הבאה יהיה מורכב. אלא שכמה דמויות בולטות ושורשיות במפלגה כבר הודיעו מראש כי לא ימשיכו בליכוד ולא ינסו להיבחר במסגרתו בבחירות הקרובות. השמות הבולטים הם יולי אדלשטיין וגלעד ארדן.

את אחת הדמויות השורשיות בליכוד. את גם אחד הסמנים הימניים הבולטים במפלגה כבר יותר מ־20 שנה, מאז שהיית ממובילי המורדים בליכוד נגד ההתנתקות. תעזרי לי להבין איך דווקא חברייך למורדי הליכוד, אדלשטיין וארדן, נאלצו למצוא עצמם מחוץ למפלגה, בעוד דמויות שבעדינות נאמר שהן לא בימין העמוק, הן אלה שמככבות בצמרת הרשימה. מה קרה לליכוד?

"קודם כול, זכיתי לא רק להיות ממובילות המאבק נגד ההתנתקות, אלא גם זאת שפתחה את כל החקיקה להטבות ליהודה ושומרון, מה שעזר להצמיח משמעותית את המקום ולהביא אליו עוד מאות אלפי תושבים. ואני לא חושבת שמשהו קרה לליכוד. אני בתפקיד שלי הקמתי בקדנציה הנוכחית את מרכז החדשנות ביהודה ושומרון. הממשלה עצמה אישרה 103 יישובים. אנחנו לא איבדנו את הדרך שלנו".

ארדן ואדלשטיין נאלצו לעזוב את התנועה כי הם ידעו שבאקלים הנוכחי אין להם יכולת להיבחר. גם את, בפריימריז הקודמים הגעת רק למקום ה־30.

"אני חושבת שהיום גם הציבור של הליכוד מבין שצריך לשבץ אנשים שורשיים מהתנועה, אנשים עם מצפן אידאולוגי ברור, ולא לצאת להרפתקאות מסוכנות. גם בסקרים הפנים־ליכודיים שאני רואה אני נמצאת במקום גבוה. לגבי ארדן ואדלשטיין, זאת הייתה הבחירה שלהם לא להתמודד בליכוד. אני מאמינה שאם גלעד היה רץ בליכוד, הוא היה מסיים במקום גבוה מאוד ברשימה".

ואולי הם בחרו לעזוב כי הם ראו שמי שתופסים היום מקום מרכזי במפלגה הם אנשים כמו דודי אמסלם, שמנהלים לאורך כל הקדנציה פוליטיקת זהויות אנטי־אשכנזית, דבר שמעולם לא שיחק תפקיד בליכוד?

"גם היום פוליטיקת הזהויות הזאת היא לא חלק מהליכוד. נראה לי מגוחך לספור מוצאים בשנת 2026. השד העדתי והשיח העדתי הם בכלל לא פקטור בליכוד, ולא צריכים להיות. בליכוד מאז ומעולם היה מקום לכולם, לא משנה מה העדה שלהם".

אז אולי הסיבה היא שדמויות כמוך, שפועלות במסלול של קידום צעדים רחוק מעין התקשורת, נתפסות היום כפחות קורצות מאשר מי שעסוקים בעיקר ביצירת פרובוקציות תקשורתיות?

"אני תמיד האמנתי שמי שרוצה להזיז ולקדם דברים צריך לעשות ולא לצרוח. לא סתם ראשי מטות הערים הוציאו מכתב תמיכה בי, אחרי שקידמתי את התוכנית לשנת לימודים אקדמית חינם למילואימניקים ולחיילים משוחררים. בסוף בשביל לקדם דברים צריך לעשות. לכן כשהיה צריך באמת לסייע לכוח 100 אל מול עלילת הדם שהם נאלצו להתמודד איתה, בסוף אני זאת שדאגתי להם לייצוג משפטי לאורך כל הדרך, לאחר שהם הבינו שהייצוג שהם מקבלים מהסנגוריה הצבאית לא מסייע להם. בשביל להביא להישגים צריך לא לרדוף אחרי כותרות, אלא לפעול בשטח".

לסיום, את תומכת בהקמתם מחדש של היישובים ברצועת עזה, בדגש על צפון הרצועה?

"בדיוק כמו מה שאמרתי לפני רגע, גם כאן צריך פחות הצהרות ויותר מעשים. אם רוצים שזה יצליח צריך לבנות את המהלך כמו שצריך, בעבודה מסודרת מאחורי הקלעים, ולא לצאת בהצהרות בומבסטיות שרק יפגעו ביכולת להוציא את זה לפועל".